tag:blogger.com,1999:blog-49966701367156719482024-02-20T23:07:22.785+02:00עבודות מוכנותAcaDemon.comhttp://www.blogger.com/profile/05886591486806209738noreply@blogger.comBlogger279125tag:blogger.com,1999:blog-4996670136715671948.post-10673354433783554482013-06-18T11:24:00.003+03:002013-06-18T11:24:39.178+03:00עבודות בנושא רשתות חברתיות מקוונות<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<br />
רשתות חברתיות הינו מושג סוציולוגי במקורו המתייחס למעגלים החברתיים השונים שסובבים את האדם ואשר מתקיימים בינהם קשרי גומלין שונים. מעגלים אלה כוללים משפחה, חברים, קהילה, מפלגות פוליטיות, ארגונים וכד'.<br />
מטבע הדברים, נושא הרשתות החברתיות נחקר במסגרת מדעי החברה בתחומי ידע כמו סוציולוגיה, פסיכולוגיה ואנתרופולוגיה, וגם בתחום של תקשורת ומנהל עסקים.<br />
<br />
תחום הסוציולוגיה יתמקד בחקר <a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay?ID=69323">הרשתות החברתיות</a>, התפתחותן, המבנה שלהן וקשרי הגומלין בינהן וכל זאת ברמת החברה, בעוד שהפסיכולוגיה תתמקד יותר בהשפעות של רשתות חברתיות על נפשו של הפרט. דוגמא לנושא מחקר סוציולוגי/פסיכולוגי הן <a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay?ID=64516">הקהילות הוירטואליות</a> באינטרנט (כמו בפורומים, בפייסבוק). <br />
תחום מנהל העסקים, ובעיקר תחומי השיווק והפרסום, משתמש בממצאים סוציולוגיים על מנת למצוא ולפתח שיטות להגברת מכירות ולפיתוח שיטות שיווק ו<a href="http://www.avodot.com/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A7.htm">פרסום</a> יעילות שיביאו לרווחים גבוהים יותר לפירמה.<br />
<br />
עם התפתחות האינטרנט החל להתרחב העולם החברתי של האדם ונפרצו מחסומים גיאוגרפיים, תרבותיים וחברתיים. החלו להופיע פורומים מקוונים בכל נושא שמשכו אליהם גולשים רבים, מכל מקום אפשרי. התופעה קיבלה דחיפה משמעותית מאוד עם הופעתן של הרשתות החברתיות המקוונות ובעיקר הרשת החברתית "פייסבוק".<br />
הרשתות הללו ("<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA">מדיה חברתית</a>") מהוות פלטפורמה לפעילויות חברתיות אינסופיות: הכרת חברים, מציאת עבודה, היכרויות רומנטיות, הפצת רעיונות וחידושים ועוד ועוד. הכח של הרשתות מושך אליהן כמובן גם <a href="http://www.emeraldinsight.com/journals.htm?articleid=17077976&show=abstract">מפרסמים</a> שעושים שימוש בפרסומות מובנות ובמשתמשים מסויימים כמקדמי מוצרים.<br />
<br />
ב<a href="http://www.ubank.co.il/">עבודות אקדמיות</a> - <a href="http://seminar.co.il/book/%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F.html">סמינריוניות</a> או אחרות - ניתן לעסוק במגוון רחב של נושאים, וזאת בהתחשב בתחום הלימודים כמובן.<br />
עבודה שתעסוק בנושא מן ההיבט הסוציולוגי יכולה לבחון את <a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay?ID=69085">מושג הקהילתיות</a> בעידן של רשתות חברתיות מקוונות; ובהיבט הפסיכולוגי ניתן לבחון את השפעתה של הרשת החברתית על ההערכה העצמית. נושא נוסף לעבודה יכול להיות השפעה של הפעילות ברשתות המקוונות על בני נוער - "דור המסכים".<br />
<br />
בנוסף, הרשתות החברתיות המקוונות עלו לכותרות בשנים האחרונות בהקשר של המחאות החברתיות בעולם - החל ממצרים ב-2011 ועד <a href="https://www.facebook.com/events/388686977904556/">ברזיל</a> ב-2013. מידת השפעתן ואופן השפעתן על האירועים הם נושאים מעניינים מאוד לעריכת מחקרים.<br />
<br />
בחיפוש מקורות לעבודה ניתן להשתמש ב"גוגל סקולר" שהוא כלי לחיפוש חומר ו<a href="http://www.seminar.co.il/mekorot/%D7%A8%D7%A9%D7%AA%20%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA.html">מקורות</a> אקדמיים בנושא: <a href="http://scholar.google.co.il/scholar?q=facebook&btnG=&hl=iw&as_sdt=1%2C5&as_vis=1">http://scholar.google.co.il/scholar?q=facebook&btnG=&hl=iw&as_sdt=1%2C5&as_vis=1</a>.<br />
<br /></div>
Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4996670136715671948.post-73818366250331432962011-03-02T12:00:00.000+02:002011-03-02T12:00:32.071+02:00עבודות בנושא סיכולים ממוקדים<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">שיטת הסיכולים הממוקדים (או "חיסולים ממוקדים") מתייחסת להריגת פעילי טרור ספציפיים, תוך ניסיון להימנע ככל הניתן מהרג אזרחים. השימוש בשיטה זו החל במהלך איתיפאדת אל אקצה ונמשך עד היום, כאשר הסיכולים הממוקדים הם חלק מניסיונות ההתמודדות הישראליים עם הטרור הפלסטיני. בשיטה זו נעשה שימוש גם על ידי הצבא האמריקאי במלחמתו נגד ארגון אל-קאעידה.<br />
<br />
העיסוק בנושא זה מן הבחינה האקדמית עשוי להיות ממספר נקודות מבט:<br />
נקודת המבט המשפטית - התנגשות בין זכויות: במקרה זה תיבחן מדיניות הסיכולים הממוקדים אל מול דיני המלחמה, תוך התייחסות לחוק הישראלי, לחוק הבינלאומי ולאמנות בינלאומיות, כמו אמנת ז'נבה ואמנת <a href="http://blog.avodot.com/2010/03/blog-post_23.html">זכויות האדם</a>. במסגרת זו ניתן יהיה להתייחס לסיכולים הממוקדים מן העמדה הביקורתית, הרואה בהם הוצאה להורג ללא משפט. מן העבר השני, יש להתייחס לזכותה של מדינה להגן על עצמה ועל אזרחיה.<br />
<a href="http://www.ubank.co.il/">עבודות אקדמיות</a> (סמינריונים וכד') שתעסוקנה בנושא זה, תסתמכנה על <a href="http://www.seminar.co.il/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%9D.html">מקורות</a> כמו אמנות בינ"ל, <a href="http://elyon1.court.gov.il/files/02/690/007/a34/02007690.a34.HTM">פסקי דין</a> וכד'.<br />
<br />
נקודת המבט התקשורתית: כאן תיבחנה שאלות כמו התייחסות התקשורת למדיניות הסיכולים הממוקדים, מידת הזדהותה איתה כ"תקשורת מגויסת" בעתות משבר וקונפליקט; מידת הביקורתיות כלפי מדיניות זו מבחינת יעילותה ומבחינת שאלת המוסריות שלה. שאלות אלה ניתן לבדוק באמצעות מחקר איכותני שיבוצע ע"י סקירה של עיתונים מבחינת כותרות הידיעות בנושא, מידת חשיבותן (מיקומן בעיתון), וזאת תוך השוואה בין העיתונים השונים.<br />
<br />
<a href="http://www.seminar.co.il/mekorot/%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA.html">מקורות</a> ל<a href="http://www.avodot.com/">עבודות</a> בנושא זה יהיו כמובן העיתונים, אך גם ספרים ומאמרים העוסקים, לדוגמא, בתקשורת בזמן מלחמה, חופש הביטוי במדינות דמוקרטיות וכד'.<br />
<br />
בהיבט של <a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay/39.html">מדעי המדינה</a>: בחינת מדיניות הסיכולים הממוקדים ככלי ביטחוני במהלך מאבק מזויין ויעילותו במאבק; בחינת פעילותם של ארגונים לא ממשלתיים (NGO's) נגד מדיניות זו (בצלם, יש גבול); דיון במסגרת המושגית של '<a href="http://www.avodot.com/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94%20%D7%9E%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%AA.htm">דמוקרטיה מתגוננת</a>'; וכו'.<br />
כאן יש להסתמך על חומר ביבליוגרפי העוסק בתחומים כמו מלחמה בעידן המודרני, מלחמות ותקשורת, התמודדות עם טרור, <a href="http://www.avodot.com/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94%20%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8.htm">התמודדות המשטר הדמוקרטי עם טרור</a> וכו'.</div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4996670136715671948.post-90336208409419563672010-12-09T15:09:00.000+02:002010-12-09T15:09:16.613+02:00עבודות אקדמיות בנושא 'טלוויזיה'<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br />
הטלוויזיה היא אחד מאמצעי התקשורת הפופולריים ביותר בימינו (בנוסף לאינטרנט, עיתונות וכו'). כנושא למחקר אקדמי, <a href="http://www.avodot.com/">עבודות אקדמאיות</a> (עבודות קורס, פרו-סמינריונים, סמינריונים וכו') העוסקות בטלוויזיה ייכתבו לרוב במסגרת לימודי <a href="http://blog.avodot.com/2010/05/blog-post_5822.html">תקשורת</a>. עם זאת, לנושא יש כמובן גם היבטים סוציולוגיים (ייצוג מיעוטים, היבטים חינוכיים והתפתחותיים, השפעה חברתית, עיצוב דעת קהל וכד') וכן היבטים שיווקיים (פרסום בטלוויזיה).<br />
<br />
בפן הפוליטי, ניתן לעסוק בעבודות אקדמיות בנושאים כמו הטלוויזיה כמשפיעה על דעת הקהל, כמכשיר תעמולה, העברת מסרים פוליטיים וכו'. לדוגמא, ניתן לבחון את השפעת הטלוויזיה על המערכת הפוליטית, תוך התייחסות למנהיג הפוליטי ככוכב תקשורת (הנשיא קנדי, רה"מ ביבי וכו').<br />
<br />
בהיבט החינוכי ניתן להתייחס למס' נושאים: השפעת תכנים טלוויזיוניים על <a href="http://blog.avodot.com/2010/08/blog-post_27.html">אלימות</a> ילדים ובני נוער, השפעת הרגלי צפיה על הישגים לימודיים, השפעת הטלויזיה על הרגלי פנאי ועל עמדות כלפי נושאים שונים. לדוגמא, ניתן לבצע מחקר שיבחן את הקשר בין צפיה בטלוויזיה לבין תופעת ה<a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay/%E4%F6%F7%E4.html">הצקה</a> בביה"ס.<br />
עבודה שנקודת המבט שלה היא סוציולוגית תבחן למשל את התהליכים וההשפעות שהיו למעבר של החברה הישראלית מטלוויזיה חד ערוצית לטלוויזיה רב-ערוצית. בתחום הסוציולוגי-תקשורתי ישנן עבודות רבות הבוחנות ייצוג של מגזרים מסוימים בתכנים טלוויזיוניים - למשל קבוצות מיעוט כמו נשים ומיעוטים אתניים, או קבוצת הנוער, משפחה וכו', או ייצוג של נושאים מסוימים. נושאים לדוגמא: "ייצוג דמויות הנשים בסדרה מסע בין כוכבים-הדור הבא"; "<a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay?ID=63503">ייצוג שחורים באופרות סבון</a> אמריקאיות ובטלנובלות ברזילאיות".<br />
אפשר כמובן לנתח סדרות טלוויזיה מסוימות, או סוגים מסוימים של תוכניות טלוויזיה, כמו תוכניות ריאליטי כמו <a href="http://www.ubank.co.il/essay/67565/%E4%E0%E9%E3%E9%E0%E5%EC%E5%E2%E9%E4-%EE%E0%E7%E5%F8%E9-QUOT-%EB%E5%EB%E1-%F0%E5%EC%E3.html">'כוכב נולד',</a> תוכניות אירוח, קומדיות טלוויזיוניות וכו'.<br />
<br />
כל אלה הן רק דוגמאות ורעיונות ל<a href="http://blog.avodot.com/2009/06/blog-post_24.html">כתיבת עבודות</a> בנושא טלוויזיה, וניתן לכתוב עבודות רבות אחרות העוסקות בכך, מבחינות של תקשורת, <a href="http://blog.avodot.com/2010/05/blog-post_3218.html">תקשורת המונים</a>, בחינות כלכליות, חברתיות ואחרות. </div>הדוד SAMhttp://www.blogger.com/profile/12770641761599448789noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4996670136715671948.post-36940338267996264232010-12-09T12:52:00.017+02:002010-12-09T12:56:30.024+02:00עבודות בנושא התנגדות לשינוי<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;">כאשר נערכים שינויים בארגונים - פיזיים או ארגוניים - הדברים עלולים לגרום להתנגדות בקרב עובדי החברה או הארגון - מנהלים כזוטרים כאחד - וליצירת תחושת מרמור ואי שביעות רצון. הדבר נובע מאובדן השליטה על הנעשה ומשינוי ההרגלים הישנים, חוסר וודאות בנוגע להמשך העבודה, שינוי חברתי במקום העבודה ועוד. </span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><br />
</div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;">ה<a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay/%E4%FA%F0%E2%E3%E5%FA+%EC%F9%E9%F0%E5%E9.html">התנגדות</a> יכולה לבוא לידי ביטוי במספר דרכים (ובשילוב שלהן): <span dir="RTL" lang="HE" style="color: black;"> </span></span><br />
<span style="font-size: small;">התנגדות קוגניטיבית - התנגדות זו מתבטאת באיתור, בניתוח ובהצגתם של החולשות והפגמים של השינוי ושל השפעותיו; התנגדות רגשית - הבעת רגשות שליליים כלפי תכנית השינוי; והתנגדות פעילה- נקיטת פעולות מכוונות לחבל בשינוי או ביוזמיו.</span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;">ההכרה בתופעה זו ובנזקיה, הביאה לפיתוח כלים ניהוליים להתמודדות עם התנגדות לשינויים ארגוניים - כמו הסברה, <a href="http://www.avodot.com/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3%20%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D.htm">שיתוף עובדים</a> בתהליך, משא ומתן, ועוד - והתייחסות לנושא קיימת ברבים מקורסי ההכשרה בניהול. </span> </div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br />
</span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><a href="http://www.avodot.com/">עבודות</a> אקדמיות העוסקות בנושא ההתנגדות לשינוי נכתבות במסגרת לימודי <a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay/45.html">מנהל עסקים</a> ו<a href="http://blog.avodot.com/2010/05/blog-post_30.html">סוציולוגיה ארגונית</a>. לרוב, הנושא ייכלל במסגרת ניתוח של ארגון מסוים שעבר או שאמור לעבור תהליך של שינוי ארגוני, וחלק מן העבודה יוקדש לתיאור ההתנגדות לשינוי והדרכים להתמודדות עם התופעה. עבודות אחרות יבחנו באופן אמפירי את הקשר בין משתנה ההתנגדות לארגון למשתנים כמו 'תפישת שיתוף עובדים בקבלת החלטות', 'וותק בארגון', 'שביעות רצון בעבודה', 'ביטחון תעסוקתי', 'תגמול עובדים' וכו'. לדוגמא: <a href="http://www.ubank.co.il/essay/64158/%E5%E5%FA%F7-%E1%E0%F8%E2%E5%EF-%E5%E4%F9%F4%F2%FA%E5-%EE%E9%E3%FA-%E4%E4%FA%F0%E2%E3%E5%FA-%EC%F9%E9%F0%E5%E9.html">הוותק בארגון</a> והשפעתו על מידת ההתנגדות לשינוי בסניף בנק, כאשר המחקר בוצע באמצעות שאלונים שחולקו לעובדים. </span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;">עבודות שהיקפן מצומצם עשויות לעסוק רק בבחינת משתנה ההתנגדות לשינוי בארגון מסוים, או לגבי שינוי מסוים. לדוגמא: "התנגדות עובדים לשינוי טכנולוגי ולהטמעת <a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay/%EE%F2%F8%EB%E5%FA+%EE%E9%E3%F2.html">מערכת מידע</a> בארגון".</span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;"><br />
</span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;">ברוב המקרים ובעיקר בעבודות שאינן תרגילים, יש לכלול פרק של <a href="http://www.seminar.co.il/book/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%91_%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A82.html">סקירת ספרות</a>, בו יוצגו מחקרים ותיאוריות בנושא של שינוי ארגוני והתנגדות לשינוי. כמובן שכל המקורות יצוינו ב<a href="http://blog.avodot.com/2009/06/blog-post_10.html">רשימה ביבליוגרפית</a> בסוף העבודה. </span></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><span style="font-size: small;">בפרק הדיון והסיכום, יש להתייחס לחומר התיאורטי לאור המקרה שנחקר בעבודה, ולבחון אם תוצאות המחקר מאששות את התיאוריה הקיימת או לא. חשוב גם לציין את מגבלות המחקר (כמו: גודל מדגם קטן, הטיות וכד').</span></div></div>הדוד SAMhttp://www.blogger.com/profile/12770641761599448789noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4996670136715671948.post-7512857227100469212010-12-02T15:28:00.000+02:002010-12-02T15:28:08.392+02:00עבודות על הקהילה הגאה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br />
הקהילה הגאה היא כינוי לקהילה המאגדת תחתיה אנשים שנטייתם המינית שונה מהמקובל – לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים ובי-סקסואלים (להט"ב בראשי תיבות) ואנשים התומכים בהם. הקהילה הגאה מציינת ערכים כמו גאווה, ייחודיות ומיניות ונועדה כדי להבטיח לחבריה וחברותיה ביטחון מול המתנגדים לה, כמו הומופובים, דתיים קיצוניים, הטרוסקסיסטים ואחרים וכדי לשמור על בטחונם האישי ועל הזהות שלהם. בתוך הקהילה הגאה יש תתי קהילות גאות כמו טרנסג'נדרים, ביסקסואלים, דובים (כינוי לגברים הומוסקסואלים בעלי גוף מלא, שעיר ובעלי פנים מזוקנות בד"כ), הומואים ולסביות דתיים (ראה את ספרה של עירית קורן <a href="http://www.ybook.co.il/htmls/page_4683.aspx?c0=13923&bsp=13591">ארון בתוך ארון</a>).<br />
<br />
<a href="http://www.avodot.com/">עבודות</a> אקדמאיות על הקהילה הגאה ייכתבו לרוב במסגרת לימודי סוציולוגיה ו/או <a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay/%EE%E2%E3%F8.html">מגדר</a> ועשויות לעסוק בנושאים כמו: זכויות הקהילה הגאה, כמו נישואים חד מיניים, הקמת משפחה, אימוץ, <a href="http://www.alp.org.il/">הורות הומו-לסבית</a>, שירות בצבא, יחס ומעמד בעבודה, <a href="http://blog.avodot.com/2010/07/blog-post_25.html">אפליה בתעסוקה</a>, <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3755393,00.html">פשעי שנאה</a> כלפי הומוסקסואלים ו/או לסביות, השפעתה של הקהילה הגאה על הכלכלה ועל התיירות במקומות מסוימים, הקהילה הגאה בישראל לעומת אירופה ואמריקה, ועוד. <br />
<br />
<br />
<a href="http://www.ubank.co.il/essay/62706/%E7%FA%E5%F0%E4-%EC%F1%E1%E9%FA-%EE%E5%EC-%E4%E8%F8%E5%F1%F7%F1%E5%E0%EC%E9%FA.html">עבודה לדוגמה:</a> השוואה בין חתונה "רגילה", הטרוסקסואלית, לבין חתונה לסבית, תוך שימוש באמצעי מחקר כמו ראיון שנערך עם כל אחד מהזוגות בנפרד וצפייה בקלטות וידיאו שצולמו במהלך כל אחת מהחתונות.<br />
<br />
-------------------------------------------------------------------------<br />
* <span style="font-size: x-small;"><b>כמו בכל תחום לימודים, כתיבת העבודות תיעשה בהתאם לרמת הלימוד: בשנה הראשונה וגם השנייה ייכתבו עבודות קורס המסכמות את הקורס או את אמצעו, בהמשך נלמדים קורסים שנקראים <a href="http://www.seminar.co.il/book/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%95-%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F.html">פרו"ס</a> ובסיומם ייכתוב עבודות פרו-סמינריונית ומטלת הסיום לתואר הראשון היא כתיבת עבודה סמינריונית שהיא בהיקף גדול יותר. בתארים מתקדמים ייכתבו עבודות תיזה ודוקטורט. </b></span><br />
<span style="font-size: x-small;"><b>על העבודות לכלול בד"כ מבוא, שאלת המחקר ומטרות העבודה, סקירת ספרות שתציג מחקרים קודמים ומודלים תיאורטיים בהם ייעשה שימוש בחקר המקרה, פרק דיון ופרק סיכום. כמובן שבסוף העבודה תובא <a href="http://blog.avodot.com/2009/06/blog-post_10.html">רשימה ביבליוגרפית</a>.</b></span></div>הדוד SAMhttp://www.blogger.com/profile/12770641761599448789noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4996670136715671948.post-80376791331353358952010-11-29T14:18:00.000+02:002010-11-29T14:18:49.821+02:00עבודות בנושא חוקי יסוד<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br />
במדינת ישראל, מטרתם של חוקי היסוד היא ליצור בהדרגתיות חוקה לישראל, ולהוות פרקים בחוקה העתידית שתיווצר. לחוק יסוד יש מעמד גבוה יותר מחוק רגיל, בכך שעל מנת לשנותו או לבטל אותו דרוש רוב מוחלט או מיוחס בכנסת. הגבלה נוספת המעניקה לחוק יסוד מעמד גבוה יותר מרוב רגיל היא פסקת הגבלה, שאומרת שאסור לחוקק חוק הסותר את חוק היסוד.<br />
בהגדרתם, חוקי היסוד הם חוקים שמייצגים ומבטאים את הערכים היסודיים של מדינת ישראל וקובעים את מבנה המשטר, סמכויות השלטון ואת <a href="http://blog.avodot.com/2010/03/blog-post_23.html">זכויות האדם</a> והאזרח. רוב חוקי היסוד שנחקקו עד עתה עוסקים במשטר ושלטון: חוק יסוד הכנסת, הממשלה, חוק יסוד נשיא המדינה ואחרים. שני חוקי יסוד אחרים, שנחקקו רק ב-1992, הם חוקים שנוגעים לזכויות האדם: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, נחקקו בתחילה כחוקים רגילים, אך לאחר התערבותו של בית המשפט העליון הוכרו באופן רשמי ומעשי כחוקי יסוד. חוקים אלה הובילו במידה רבה למה שנקרא "<a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay/%E4%EE%E4%F4%EB%E4-%E4%E7%E5%F7%FA%E9%FA.html">המהפכה החוקתית</a>".<br />
<br />
עבודות אקדמאיות בנושא <a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay/%E7%E5%F7+%E9%F1%E5%E3.html">חוקי היסוד</a> יכולות לעסוק בנושא החוקה לישאל ובסיבות לכך שעדיין לא נוצרה חוקה למדינת ישראל, בטיעוני המתנגדים לחוקה ובטיעוני המצדדים בחוקה. אפשר לכתוב עבודות על אחד מ<a href="http://www.knesset.gov.il/description/heb/heb_mimshal_yesod.htm">חוקי היסוד</a> ולדון בהשפעתו על המשטר והחברה במדינת ישראל, בהצעות לנוסחים שונים של <a href="http://huka.gov.il/wiki/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99">חוקה</a>, בחוקי יסוד שעדיין לא נחקקו, ועוד.<br />
<br />
ככל עבודה, עבודה על חוקי יסוד תיכתב על פי כללי הכתיבה האקדמאית: <a href="http://www.seminar.co.il/book/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F_%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D.html">תוכן עניינים</a> מסודר, מבוא מפורט שיציג בקצרה את הרקע לנושא, השערת המחקר והדרכים לביסוסה, פרקים שיכללו סקירה ספרותית ואת הנתונים העולים מהמחקר, ולבסוף סיכום שיציג את מסקנות המחקר. כמובן בנוסף לרשימה ביבליוגרפית שבו יוצגו עפ"י כללי כתיבת ה<a href="http://blog.avodot.com/2009/06/blog-post_10.html">ביבליוגרפיה</a>, המקורות שבהם נעשה שימוש בזמן כתיבת העבודה.<br />
<br />
<a href="http://www.seminar.co.il/mekorot/%D7%97%D7%95%D7%A7%20%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93.html">מקורות</a> בנושא חוקי יסוד לדוגמה:<br />
<br />
* אבנון, דן, "ההיבט הלא-דמוקרטי של חוקי היסוד בנושא זכויות האדם, בתוך, בנימין נויברגר (עורך), הדמוקרטיה הישראלית-סוגיות נבחרות (מקראה, חלק א'), (האוניברסיטה הפתוחה)<br />
<br />
* אלוני, שולמית, "מדינה יהודית או מדינת כל אזרחיה: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו", בתוך, חוברת הקורס "משפט חוקתי", המרכז הבינתחומי הרצליה. <br />
<br />
* קליין, קלוד, "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו - הערכה נורמטיבית ראשונה", בתוך, בנימין נויברגר (עורך), הדמוקרטיה הישראלית-סוגיות נבחרות (מקראה, חלק א'), (האוניברסיטה הפתוחה)<br />
<br />
* בנדור, אריאל, "פגמים בחקיקת חוקי היסוד", בתוך, בנימין נויברגר, עורך , הדמוקרטיה הישראלית-סוגיות נבחרות (מקראה, חלק א'), (האוניברסיטה הפתוחה)<br />
<br />
ניתן גם להיעזר בעבודות מוכנות בנושא חוקי יסוד שנכתבו בעבר. דוגמאות לעבודות כאלה: <a href="http://www.ubank.co.il/essay/20486/%EE%E3%E9%F0%E4-%E9%E4%E5%E3%E9%FA-%E3%EE%E5%F7%F8%E8%E9%FA-%E7%E5%F7%E4-%E5%E7%E5%F7%E9-%E9%F1%E5%E3.html">מדינה יהודית דמוקרטית</a> - חוקה וחוקי יסוד; השינויים בחוק המעצרים בעקבות חקיקת חוק יסוד:"כבוד האדם וחירותו"; האם חל שינוי של ממש במידת ההגנה על זכויות האדם בישראל לנוכח חקיקת חוק יסוד?</div>הדוד SAMhttp://www.blogger.com/profile/12770641761599448789noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4996670136715671948.post-6277047377369506422010-11-29T12:32:00.000+02:002010-11-29T12:32:50.423+02:00עבודות בנושא זוגיות<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br />
לימודים הנוגעים ליחסי זוגיות הם תחום מחקר חדש יחסית של הפסיכולוגיה החברתית במשך העשורים האחרונים.<br />
<br />
<a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay/%E6%E5%E2%E9%E5%FA.html">זוגיות</a> יכולה להיבחן מהיבטים רבים ו<a href="http://www.avodot.com/">עבודות</a> אקדמאיות בנושא הזוגיות, יכולות להיכתב במסגרת לימודי פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, סוציולוגיה, קרימינולוגיה. בפקודת מס הכנסה מוגדר בן זוג כ"אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו", אך ישנם סוגי זוגיות אחרת, כמו חברות, ידועים בציבור, יחסים זוגיים הנקראים יחסים פתוחים, יחסים זוגיים עם בני זוג מאותו מין. לזוגיות יש גם משמעויות פורמליות, של קיום חיים משותפים הכוללים לעתים מגורים משותפים וניהול משק בית משותף, <a href="http://www.avodot.com/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94.htm">אהבה</a>, בילוי משותף, קיום יחסי מין, גידול ילדים לעתים, ועוד גורמים המאפיינים בני זוג.<br />
<br />
ב<a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay/51.html">סוציולוגיה</a> ניתן לבחון דפוסי נישואין או זוגיות, עקרון המונוגמיה של שני בני זוג, פוליגמיה, בין שלושה אנשים או יותר, ביגמיה המאפיינת נישואים של גבר אחד לשתי נשים, פוליגניה, שהיא נישואין של מספר נשים לאותו גבר, פוליאנדריה – מספר בני-זוג לאשה; ועוד. ניתן גם להבחין בין נישואין אנדוגמיים, של שני אנשים מאותה קבוצה חברתית, לבין נישואין אקסוגמיים, של שני אנשים ממעמד חברתי שונה. בנוסף קיימות הבחנות בין דפוסי משפחה, דפוסי מגורים של הזוג, דפוסי סמכות, דפוסי ייחוס ועוד.<br />
<br />
ב<a href="http://blog.avodot.com/2010/05/blog-post_23.html">פסיכולוגיה החברתית</a> קיימות תיאוריות שונות בנוגע לסוגי האהבה הזוגית, מרכיביה ומניעיה – בין התיאורטיקנים ניתן לציין את איליין הטפילד שחילקה את האהבה לשני סוגים ראשיים – אהבת חברים ואהבה לוהטת; רוברט סטנרברג שפיתח את מודל המשולש של האהבה; תומפסון והנדריק שחילקו את האהבה לכמה סוגים נוספים, כמו אהבת משחק, אהבה רכושנית, אהבה לוגית, אהבה ללא אני.<br />
<br />
גם אם העבודות האקדמאיות נכתבות במסגרת לימודי סוציולוגיה וגם אם במסגרת לימודי פסיכולוגיה חברתית, תיאוריות אלה ו<a href="http://blog.avodot.com/2009/06/blog-post_10.html">המקורות הספרותיים</a> שבהם הן מופיעות, חשובות מאוד לביסוס העבודה הנכתבת ולהצגת המחקר הקיים. בין יתר המקורות, ניתן גם להיעזר ב<a href="http://blog.avodot.com/2009/04/blog-post.html">עבודות מוכנות </a>שנכתבו בנושא זוגיות. דוגמה לעבודה כזו היא בחינת <a href="http://www.ubank.co.il/essay/33175/QUOT-%E0%E9%F9-%E5%E1%E9%FA%E5-%EE%E5%EB%F0%E5%FA-%EC%E7%E9%E9-%EE%F9%F4%E7%E4-%E5%F9%E9%F4%E5%F8-%E4%E6%E5%E2%E9%E5%FA-%E5%E4%F2%F9%F8%FA%E4.html">מידת המוכנות לחיי זוגיות</a> כפי שהתפתחה מהילדות ומתהליכי ה<a href="http://blog.avodot.com/2010/05/blog-post_09.html">סוציאליזציה </a>שהשפיעו על כך. עבודה אחרת דנה ב<a href="http://www.ubank.co.il/essay/41048/%E6%E5%E2%E9%E5%FA-%E1%F8%EE%E5%FA-%F9%E5%F0%E5%FA-%EE%E9%F1%E5%E3-%E4%F0%E9%F9%E5%E0%E9%EF.html">זוגיות</a> ברמות שונות של מוסד הנישואין ומתבססת על מחקר שנעשה על תשעה מקרים.</div>הדוד SAMhttp://www.blogger.com/profile/12770641761599448789noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4996670136715671948.post-19210450682046423422010-11-29T12:05:00.001+02:002010-11-29T12:06:55.763+02:00עבודות בנושא חוק השבות<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br />
<a href="http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/chok_hashvut.htm">חוק השבות</a> שנחקק ב-1950, מעניק לכל יהודי את הזכות לעלות לישראל ולקבל תעודת עולה ובהתאם לחוק האזרחות הישראלי תעודת עולה מזכה באזרחות ישראלית. בשנת 1970 שונה החוק ולפיו זכאי לעלות גם "מי שאחד מסביו היה יהודי, מי שבן זוגו הוא יהודי או מי שבן זוגו הוא בנו או נכדו של יהודי, להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון."<br />
<br />
עד היום נושא חוק השבות נמצא במחלוקת מכיוון שהוא סובב סביב השאלה מיהו יהודי, וההגדרה שהייתה בחוק לא הייתה ברורה מספיק והותירה את המחלוקת בעינה, משום שעיקר המחלוקת נגעה לשאלה למי נתונה סמכות ה<a href="http://blog.avodot.com/2010/11/blog-post_18.html">גיור</a>. מחלוקת נוספת שהתעוררה בעקבות חוק השבות נבעה מהטענה כי חוק השבות הוא למעשה חוק מפלה, ויוצר אי שוויון בין אזרחיה היהודים של מדינת ישראל לאזרחיה הערבים, ע"י כך שהוא מעניק יתרון ברור ליהודים.<br />
<br />
ב<a href="http://www.ubank.co.il/">עבודות</a> אקדמיות בנושא חוק השבות ניתן לעסוק בשאלת 'מיהו יהודי' או בטענת האי שוויון שהוא גורם, לכאורה. ניתן ללבחון מקרים ספציפיים הנוגעים לחוק השבות, כמו המקרים של יוצאי ברה"מ לשעבר <a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay?ID=65521">שאינם יהודים</a> לפי ההלכה ושעלו למדינת ישראל בשנות ה-90, או בני שבט ה<a href="http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Pages/PP_51/Chapter_C/Publications_Catalog_2051_ChapterE.aspx">פלאשמורה</a> מאתיופיה.<br />
<br />
ניתן כמובן להתייחס בעבודות, סמינריוניות או אחרות, לבעייתיות של חוק השבות מול זכות השיבה הפלשתינאית ואי השוויון לכאורה שנוצר, או להגדרות בעייתיות אחרות של החוק, מבחינת קיומו כ<b>חוק יסוד</b>, ועוד בעיות והיבטים.<br />
<br />
<a href="http://www.izs.org.il/heb/?father_id=200&catid=365">מקורות</a> בהם ניתן להיעזר בכתיבת העבודה: <br />
<a href="http://www.taupress.tau.ac.il/index.php?book=1006">חוק השבות</a>, זכויות הגירה וגבולותיהן מאת נעמה כרמי, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל-אביב;<br />
<a href="http://www.idi.org.il/events1/roundtablediscussion/pages/events_rt_forum_47.aspx">שולחן עגול</a>: חוק השבות;<br />
מ' קורינאלדי, חידת הזהות היהודית - חוק השבות הלכה למעשה, נבו הוצאה לאור בע"מ, 2001. <br />
<br />
<a href="http://www.seminar.co.il/book/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA.html">המקורות הביבליוגרפיים</a> חשובים על מנת שייצרו רקע לעבודה ויוכלו באופן חלקי לתת מענה לשאלות והנחות המחקר שבעבודה. שאלת המחקר תוצג במבוא לעבודה ותנסה לשאול משהו חדש על נושא העבודה, וע"י מענה בפרקי העבודה שבאים לאחר המבוא, תוך הסתמכות וביסוס מהמקורות הביבליוגרפיים וממחקר שטח, אם נעשה, ליצור מסקנות שיוגשו בסיכום לעבודה.</div>הדוד SAMhttp://www.blogger.com/profile/12770641761599448789noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4996670136715671948.post-36970511196441421382010-11-25T15:55:00.001+02:002010-11-25T15:55:50.076+02:00עבודות בנושא חינוך גופני<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br />
<a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay/%E2%E5%F4%F0%E9.html">חינוך גופני</a> הוא פעילות חינוכית שנועדה לעודד את הפעילות הגופנית. במסגרת הפעילות של החינוך הגופני עוסקים התלמידים בהתעמלות וספורט ויכולתם בתחומים אלה נבחנת על ידי המורים לחינוך הגופני. במסגרת לימודי חינוך גופני מועברים שיעורים המעניקים ללומדים אותם מידע הקשור בהעברת עקרונות החינוך הגופני לתלמידים ומידע העוזר להם להתמחות ככל הניתן בנושאים הקשורים לספורט, חינוך גופני וכך להתמקצע ככל הניתן בתחום. בתוכנית הלימודים במקצוע גם נושאים כגון תזונה נכונה ואנטומיה בסיסית. השיעורים העיוניים אינם מקובלים בכל בתי הספר, אך הם חשובים ללומדים את התחום. <br />
<br />
<br />
<br />
<a href="http://www.avodot.com/">עבודות אקדמאיות</a>, סמינריוניות או אחרות, בנושא חינוך גופני יכולות להיכתב על נושאים כמו מדעי גוף האדם והבריאות, טיפוח יציבה (ליקויי יציבה - אבחון וטיפול, אנטומיה פונקציונאלית ויציבה ועוד), פעילות גופנית לגיל הרך (התפתחות מוטורית, <a href="http://www.ubank.co.il/essay/60940/%FA%F0%E5%F2%E4-%EC%E2%E9%EC-%E4%F8%EA-%F2%E1%E5%E3%FA-%F1%E9%EB%E5%ED.html">תנועה, חשיבה ויצירה בגיל הרך</a>, מוזיקה לתנועה לגיל הרך) פעילות גופנית לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים (הידרותרפיה, ספורט טיפולי, תקינות וחריגות בתנועה והתפתחות), <a href="http://htc.sapir.ac.il/article/preventing-sports-injuries">מניעת פציעות ופגיעות</a>, פעילות גופנית בגיל הזקנה, פיזיולוגיה של המאמץ, פסיכולוגיה של חינוך גופני וספורט, פעילות גופנית ובריאות הילד ועוד. בנוסף לאלה ניתן לעסוק בנושאים ניהוליים הקשורים לחינוך גופני כמו הקניית יסודות בארגון מפעלי ספורט וחנ"ג בבתי ספר, ניהול ואימון בספורט, מודל מנהיגות בחינוך הגופני ובספורט ועוד. <br />
<br />
<br />
<a href="http://blog.avodot.com/2009/06/blog-post_10.html">מקורות ביבליוגרפיים</a> בנושא חינוך גופני יכולים להיות ספרים, מאמרים ומחקרים, דוחות וכו'. כמו כן ניתן להיעזר במקורות מרשת ה<a href="http://www.seminar.co.il/mekorot/%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A%20%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99.html">אינטרנט</a>, כמו אתר משרד החינוך והספורט; מאמרים בנושא חינוך גופני, לדוגמה: <a href="http://www.0-5.co.il/x122.htm">חינוך גופני לילדים עם אוטיזם</a>. אפשר גם להיעזר בעבודות מוכנות בנושא, לדוגמה: <a href="http://www.ubank.co.il/essay/40039/%E7%E9%F0%E5%EA-%E2%E5%F4%F0%E9-%E1%E2%F0%E9-%E9%EC%E3%E9%ED-%E4%EC%EB%E4-%EC%EE%F2%F9%E4.html">חינוך גופני בגני ילדים- הלכה למעשה</a>; הנעת מורים לחינוך גופני המרכזים את פרויקט כיתות הספורט בחטיבת ביניים במרכז הארץ; השפעת החינוך הגופני על דימוי הגוף של ילד מפגר; תרומתו של החינוך הגופני לקהילתיות ביה"ס. </div>הדוד SAMhttp://www.blogger.com/profile/12770641761599448789noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4996670136715671948.post-15554222520076817052010-11-22T11:17:00.002+02:002010-11-22T11:19:50.735+02:00עבודות בנושא זיהום (סביבתי)<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt;"><span lang="HE">האסון האקולוגי שאירע בהונגריה בתחילת אוקטובר 2010 כתוצאה מפריצת מאגר של פסולת רעילה במפעל אלומיניום, הוא דוגמא עדכנית לסכנות של זיהום סביבתי.</span><br />
<span lang="HE">זיהומים סביבתיים נגרמים </span><span lang="HE">לרוב </span><span lang="HE">בגלל פעולות האדם. אפשר לחלק את הזיהומים לסוגים של זיהום מקומי, כמו השלכת פסולת באזור מסוים, זיהום מקורות המים באזור מסוים, או זיהום גלובלי, כמו פליטת עשן וחומרים נוספים הגורמים לתופעת ההתחממות הגלובלית. הפרדה נוספת נעשית בין זיהום שנעשה באופן אישי לבין זיהום הנעשה באופן מסחרי – כלומר בין אנשים יחידים המזהמים את סביבתם לבין זיהום שנעשה ע"י מפעלים וחברות גדולות.</span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt;">הזיהומים הסביבתיים מתחלקים גם ל<span lang="HE">פי סוג הזיהום: זיהום אוויר, זיהום מי תהום, <a href="http://www.ubank.co.il/essay/64715/%E6%E9%E4%E5%ED-%EE%E9%ED.html">זיהום מים</a>, זיהום הקרקע, וכו'.</span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt;"><br />
</div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt;"><span lang="HE"><a href="http://www.ubank.co.il/">עבודות אקדמאיות</a> שיעסקו בנושאי זיהום יכולות להתייחס לאחת מן ההשפעות וההשלכות שיש לזיהומים השונים – אקולוגית או בריאותית, אנושית וחברתית, פוליטית או כלכלית. ניתן גם להתייחס לחוק הישראלי ו<a href="http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m00311.rtf">הבין-לאומי</a> בנושא. </span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt;"><br />
</div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt;"></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt;"><span lang="HE">מבחינה אקולוגית, ניתן לעסוק בהשלכות שיש לזיהום משאבי טבע כמו מים, אדמה וכד', על בעלי החיים ועל הצומח. מבחינה בריאותית, ניתן לכתוב לדוגמה על ההשפעות שיש לפליטת עשן וחומרים מסוכנים אחרים ממפעלי תעשייה על בריאותם של האזרחים שמתגוררים ב<a href="http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2869803,00.html">אזורים הסמוכים</a> למפעלים כאלה, תוך התייחסות לקושי בהוכחת הקשר בין זיהום לתחלואה. </span><span lang="HE">מבחינה פוליטית וכלכלית ניתן לעסוק בהיבטים פוליטיים כמו מדיניותו של האיחוד האירופי בנושא לעומת מדיניותה של ארה"ב, והיבטים כלכליים של מדיניות של איכות סביבה (כלכלה ירוקה).</span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt;"><br />
</div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt;"><span lang="HE">ככל עבודה, <a href="http://www.avodot.com/">עבודות</a> אקדמאיות בנושא זיהום ייכתבו על פי <a href="http://www.seminar.co.il/%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%AA.html">כללי הכתיבה האקדמאיים</a>, תוך שימוש במקורות ביבליוגרפיים. מקורות אלה ניתן לאתר באמצעות הספריות האוניברסיטאיות, אך גם ברשת האינטרנט ניתן למצוא מקורות רבים שהם מהימנים ומקצועיים. באתר <a href="http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=enviromentalSubjects&enZone=enviromentalSubjects">המשרד לאיכות הסביבה</a> קיים חומר רב בנושאים של איכות הסביבה וזיהום. </span><span lang="HE">מקומות נוספים בהם ניתן למצוא מידע הם אתרים של עמותות סביבתיות שונות כמו לדוגמה <a href="http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=320&ArticleID=192">אדם, טבע ודין</a>.</span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt;">מקור מידע נוסף ומועיל הן <span lang="HE"><a href="http://blog.avodot.com/2009/04/blog-post.html">עבודות מוכנות</a> שנכתבו בנושא <a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay/%E6%E9%E4%E5%ED&CAT.html">זיהום</a>. </span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="margin: 0cm 0cm 0pt;"></div></div>הדוד SAMhttp://www.blogger.com/profile/12770641761599448789noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4996670136715671948.post-44728091093106927802010-11-21T10:22:00.001+02:002010-11-21T10:34:07.525+02:00ילדים בסיכון<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">המושג 'ילדים בסיכון' הוא הגדרה כוללת לילדים אשר נמצאים תחת התעללות פיזית, מינית, נפשית או רגשית, או אשר נמצאים במצב של הזנחה פיזית, חינוכית ורגשית, ילדים אשר עלולים להדרדר לפשע, החיים במשפחה או סביבה המסוכנת להם, או אשר חווים בעיות התנהגותיות ו/או רגשיות.<br />
<br />
בישראל קיימים גופים שונים וזכויות בחוק שמטרתם לפעול לטובת ילדים בסיכון, כמו <a href="http://www2.jdc.org.il/category/children&youth-at-risk-general">ג'וינט ישראל</a>, שפועל באמצעות עמותת <a href="http://www.ashalim.org.il/">אשלים</a> שפועלת במשותף עם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וארגונים. בנוסף, המדינה תומכת בגופים ועמותות הפועלים למען ילדים בסיכון באמצעות <a href="http://www.btl.gov.il/Funds/Children_and_Teenagers_at_Risk/Pages/default.aspx">הקרן לפיתוח שירותים</a> לילדים ובני נוער בסיכון; ומשרד הרווחה תומך בהפעלתם של מעוני יום, משפחתונים, פנימיות, קציני מבחן ועוד. בין העמותות השונות ניתן לציין גם את <a href="http://www.eli.org.il/Content/index1.asp">אל"י</a>, אגודה לטיפול בילדים הפועלת משנת 1979, ואת <a href="http://www.childrenatrisk.co.il/">העמותה לילדים בסיכון</a> שהוקמה ב-1990.<br />
אחד הנושאים שמעסיקים את אלה הפועלים למען ילדים בסיכון, ובעיקר מדובר ב<a href="http://blog.avodot.com/2010/04/blog-post_7909.html">עובדים סוציאלים</a>, הוא שאלת <a href="http://www.ubank.co.il/essay/63134/%E4%E5%F6%E0%FA-%E9%EC%E3%E9%ED-%E1%F1%E9%EB%E5%EF-%EE%E4%E1%E9%FA.html">הוצאת הילדים מהבית</a>, או השארתם בבית תוך פיקוח, תוך התחשבות בשאלות של מה מסכן את הילד יותר. יתרה מכך, ההחלטה להוציא את הילד מהבית למסגרת מוסדית נתונה ל<a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=462121&contrassID=2&subContrassID=2&sbSubContrassID=0">ביקורת חברתית וציבורית.</a><br />
<br />
<a href="http://www.avodot.com/">עבודות אקדמיות</a> בנושא ילדים בסיכון (עבודות קורס, עבודות פרו"ס, עבודות סמינריון), יכולות לעסוק בדילמה שצוינה לעיל של הוצאת הילדים מהבית, או על אחד מתתי הנושאים שעוסקים בילדים בסיכון: <a href="http://blog.avodot.com/2010/02/blog-post_2525.html">אלימות במשפחה</a>, <a href="http://blog.avodot.com/2010/09/blog-post_6925.html">גילוי עריות</a> ו<a href="http://blog.avodot.com/2010/09/blog-post_07.html">התעללות מינית</a>, <a href="http://blog.avodot.com/2010/03/blog-post_26.html">חינוך מיוחד</a>, <a href="http://blog.avodot.com/2010/08/blog-post_4907.html">הפרעות אכילה</a> בקרב ילדים, ועוד.<br />
<br />
בעבודות ניתן לבחור ולנתח מקרה פרטני שממנו יהיה לעשות <a href="http://www.seminar.co.il/book/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A81.html">עבודת מחקר</a> בנושא, תוך התייחסות כמובן לתיאוריות ומקורות ביבליוגרפיים אשר יהוו רקע ובסיס לעבודה. כמו כן, כמו כל עבודה אקדמית, על עבודה בנושא ילדים בסיכון להיכתב על פי כללי הכתיבה האקדמית, ולכלול תוכן עניינים מסודר, מבוא מפורט, <a href="http://www.seminar.co.il/book/%D7%92%D7%95%D7%A3_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8.html">גוף עבודה מסודר</a>, ציון מראי מקום, סיכום ורשימה ביבליוגרפית.</div>הדוד SAMhttp://www.blogger.com/profile/12770641761599448789noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4996670136715671948.post-42310992869044357572010-11-18T14:13:00.000+02:002010-11-18T14:13:18.339+02:00עבודות בנושא גיור<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">הוויכוח על הגיור בישראל ליווה את המדינה מאז הקמתה, כשבחוק השבות נקבע כי "כל יהודי זכאי לעלות למדינה", הועלתה השאלה <a href="http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=20363&kwd=3501">מיהו יהודי</a> ולאחר דיון הוחלט שיהודי ייקבע כ"מי שנולד לאם יהודייה ולא בן דת אחרת, או שנתגייר כהלכה", כאשר שאלת הגיור כהלכה לא נקבעה.<br />
<br />
העיסוק האקדמי בנושא הגיור עשוי להיות מן הפן של סוציולוגיה של החברה הישראלית וזרמים ביהודת, מן הפן של מדע המדינה ושאלות יסוד בנושא הדמוקרטיה הישראלית או מן הפן המשפטי של חוק השבות ומשמעויותיו המשפטיות. כך, ב<a href="http://www.avodot.com/">עבודות</a> אשר יעסקו בנושא הגיור, ניתן להתייחס בין השאר למחלוקת בין היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית לבין היהדות האורתודכסית על שאלת הגיור, בנושא מהו גיור כהלכה והחוק בעניין.<br />
<br />
נושא אותו ניתן לבחון בעבודות על גיור הוא שאלת הגיור של <a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay/%F2%E5%EC%E9%ED.html">העולים</a> מבריה"מ לשעבר ומאתיופיה. העלייה הגדולה בשנות ה-90 של יהודים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה, כללה גם כאלה שלא היו יהודים לפי ההלכה. מאז, המחלוקת בין הגישה הרפורמית והקונסרבטיבית לבין הגישה האורתודכסית החריפה, כאשר חלק מהעולים פנו לגיור קונסרבטיבי או רפורמי ואף ב-2002 נקבע על ידי בג"צ שיוכרו גם גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בישראל ישנם <a href="http://www.itim.org.il/?CategoryID=208&ArticleID=553">מכוני גיור</a> רבים המכינים את המתגיירים החדשים לחיי היהדות.<br />
<br />
ב<a href="http://blog.avodot.com/2009/06/blog-post_14.html">כתיבת העבודות</a> יש להיעזר <b>במקורות ביבליוגרפיים</b> על מנת לבסס את <a href="http://www.seminar.co.il/book/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8.html">שאלת המחקר</a> וכדי לבנות את המחקר על סמך נתונים קודמים ומחקרים קודמים שנעשו בנושא הגיור. ניתן למצוא רשימה של ספרים ומאמרים <a href="http://aleph3.libnet.ac.il/F/2EHA42LS9QK8E9RUERN6IGQ3I5NTKFVY37F3TCN6K6G423DH37-89936?func=find-b&find_code=WRD&request=%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A8&local_base=ULI02&adjacent=N">בקטלוג המאוחד של הספריות בישרא</a>ל וכן ניתן להיעזר <a href="http://blog.avodot.com/2009/06/blog-post_16.html">במקורות ברשת האינטרנט</a>, לדוגמה:<br />
• יאיר שלג, <a href="http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Pages/PP_51/Publications_Catalog_2051.aspx">יהודים שלא כהלכה</a>: על סוגיית העולים הלא-יהודים בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2004.<br />
• צבי זוהר, <a href="http://toravoda.org.il/he/node/651">אחים מלידה</a> – אנחנו והגֵרים, ספטמבר 2008, דעות באתר [נאמני תורה ועבודה].</div>הדוד SAMhttp://www.blogger.com/profile/12770641761599448789noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4996670136715671948.post-75794867201972911262010-11-16T11:04:00.000+02:002010-11-16T11:04:31.234+02:00חזרה בתשובה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br />
חזרה בתשובה היא כינוי לתהליך שבו אדם יהודי-חילוני משנה את אמונותיו ואורח חייו והופך דתי. התהליך ההפוך לחזרה בתשובה הוא חזרה בשאלה, שבו אדם דתי נעשה חילוני.<br />
<br />
המחקר בנושא החזרה בתשובה נעדה בשלושה תחומים עיקריים: פסיכולוגיים, סוציולוגיים ופוליטיים. המחקר הפסיכולוגי מתמקד בגורמים הפסיכולוגיים והחברתיים שמניעים את החוזרים בתשובה לעשות כן. מבחינה סוציולוגית, ייבחנו היבטים של החזרה בתשובה בהקשר הכללי של התפקידים החברתיים של ה<a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay/%E3%FA%E9%E5%FA.html">דת</a>, למשל בהקשר של לכידות חברתית (דורקהיים). המחקר הפוליטי מנסה לקשור את תופעת החוזרים בתשובה והחזרה בתשובה לביטויים פוליטיים כמו דפוסי הצבעה, המפלגות הדתיות, עמדות כלפי היבטים פוליטיים שונים בחיי החברה והמדינה וכו'.<br />
<br />
<a href="http://blog.avodot.com/2009/11/blog-post.html">עבודות סמינריוניות</a> בנושא חזרה בתשובה יכולות לעסוק הן בחוזרים בתשובה עצמם והן בתופעת ההחזרה בתשובה והמחזירים בתשובה (כמו <a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay?ID=68022.html">אמנון יצחק</a>, חסידי נחמן מאומן ועוד). העבודות האקדמאיות השונות יכולות להיכתב על הסיבות שמניעות את החוזרים בתשובה לעשות כן, על שיטות ההחזרה בתשובה, על סוגי אוכלוסייה שונים של החוזרים בתשובה (כמו אסירים, תושבי שכונות מצוקה, מטיילים שחזרו מהודו, חזרה בתשובה בעקבות נישואין וכד'), על המתנגדים לתופעת החזרה בתשובה והפועלים נגדה ובעד עידוד יציאה בשאלה, כמו <a href="http://www.shinui.org.il/">מפלגת שינוי</a> לשעבר, עמותת דעת אמת, עמותת חופש ועוד.<br />
<br />
<br />
מטבע הדברים, רוב המידע שמופיע ברשת האינטרנט על חזרה בתשובה, הן מצד התומכים בה והן מצד המתנגדים לה, הוא <a href="http://seminar.co.il/book/%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9A_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%A8_%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D.html">סובייקטיבי</a>, לכן יש לנקוט משנה זהירות בבחירת המידע שעליו תתבסס העבודה האקדמית. ניתן להיעזר בספרים ומאמרים שנכתבו על תופעת החזרה בתשובה, לדוגמה: החזרה בתשובה וזהויות דתיות חדשות בישראל בתחילת שנות האלפיים, יהודה גודמן, המרכז לפיתוח על שם פנחס ספיר, 2002; סוציו-דרמה ב"תנועת התשובה": חקירה אתנוגרפית על אודות הכנסים של הרב אמנון יצחק, מבט אל הקהל, אסף שרעבי, 2004, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת בר אילן.<br />
<a href="http://blog.avodot.com/2009/04/blog-post.html">קניית עבודות מוכנות</a> היא דרך נוספת של איסוף מידע. מעבודות כאלה ניתן לדלולת רעיונות, מקורות ביבליוגרפיים וכד'.<br />
העבודות עשויות להיות תיאורטיות עיוניות שעיקרן הוא עיון במקורות קיימים, או מחקריות, כלומר שייערך המסגרתן מחקר עצמאי מקורי. את המחקר אפשר לבצע באמצעות נתונים סטטיסטיים שונים, <a href="http://www.seminar.co.il/book/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA.html">ראיונות</a>, סקרים, שאלונים, תצפיות ועוד, כאשר הנתונים ייאספו בצורה מסודרת ומקובלת, על מנת שיהיה ניתן להשתמש בהם במסודר בעת כתיבת העבודה וניתוח הנתונים והעובדות.<br />
<br />
<br />
עבודות לדוגמא: בחינת מניעיהם של אנשים החוזרים בתשובה, החזרה בתשובה - הרב אמנון יצחק; <a href="http://www.ubank.co.il/essay/66193/%E7%E6%F8%E4-%E1%FA%F9%E5%E1%E4-%E0%F6%EC-%E0%F1%E9%F8%E9%ED.html">חזרה בתשובה אצל אסירים</a>.</div>הדוד SAMhttp://www.blogger.com/profile/12770641761599448789noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4996670136715671948.post-29204111436644295682010-11-15T14:29:00.000+02:002010-11-15T14:29:57.318+02:00עבודות בנושא גן הילדים<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br />
גן ילדים הוא המקום הראשון שאליו הולכים ילדים כדי לקבל חינוך רשמי. הלמידה בגן נעשית באמצעות כלים לימודיים כמו ציור, שמיעה וראייה חזותית של סיפורים, מוזיקה, תכניות טלוויזיה, משחק, לעתים מיומנויות של כתיבה וקריאה, ובאמצעות מפגש חברתי עם שאר ילדי גן הילדים והגננות. באמצעות פעילויות אלה, לומדים הילדים ורוכשים כלים חברתיים ונורמות חברתיות כמו משמעת, משחק קבוצתי, הקשבה, נתינה, שיתוף וכלים של אוריינות ושפה (<a href="http://blog.avodot.com/2010/05/blog-post_09.html">סוציאליזציה</a>).<br />
<br />
<a href="http://www.ubank.co.il/">עבודות אקדמאיות</a> שיעסקו בנושא גן ילדים, במסגרת לימודי חינוך, <a href="http://blog.avodot.com/2010/03/blog-post_26.html">חינוך מיוחד</a>, או פסיכולוגיה חינוכית, יכולות לעסוק במגוון נושאים: התפתחותו של הילד בגן הילדים מהיבטים שונים; שילוב קבוצות ילדים שונות באותו גן והאינטראקציה ביניהן, כמו ילדים של יוצאי אתיופיה ויוצאי רוסיה, ילדי דתיים עם חילוניים וכד'; מעורבות של אנשי המקצוע בגן; אלימות בין ילדים בגן הילדים; אלימות או הטרדה שעלולים לקרות מצד הצוות המקצועי בגן הילדים, ועוד.<br />
<br />
<a href="http://blog.avodot.com/2009/07/blog-post_14.html">עבודה אקדמית</a>, בין אם מדובר בעבודת סיכום קורס ובין אם זו עבודת סמינר או עבודת תזה, יכולה להיות עבודה תיאורטית בלבד או עבודה שיש בה תיאוריה ויישום. בכל מקרה, ייעשה שימוש ב<a href="http://blog.avodot.com/2009/06/blog-post_10.html">מקורות</a> ביבליוגרפיים שנכתבו בנושא של <a href="http://seminar.co.il/mekorot/%d7%92%d7%9f%20%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d.html">גן ילדים</a>. בעבודה יישומית, הפרק התיאורטי יסכם את 'מצב המחקר', כלומר אלו <a href="http://www.seminar.co.il/mekorot/%D7%92%D7%9F%20%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D.html">מחקרים</a> נעשו בנושא העבודה עד היום ומה היו מסקנותיהם, ולאחר מכן יובא פרק מחקר שביצע כותב העבודה. לדוג', מחקר שבוצע באמצעות תצפיות בגן רב תרבותי. בעבודה כזו, פרק הדיון והסיכום יקשר בין מסקנות ממחקרים קודמים לבין מסקנות המחקר שבוצע בעבודה.<br />
<br />
עבודות אקדמיות לדוגמה: שילובם של ילדים דתיים בגן ממלכתי רגיל; שילוב ילדים <a href="http://blog.avodot.com/2010/08/blog-post_10.html">היפראקטיביים</a> בגן הרגיל; חינוך גופני בגני ילדים; חשיבות שולחנות היצירה להתפתחות הילד בגן הילדים; ציון יום הכיפורים בגן הילדים; עמדות הורים בנוגע לחינוך האנטרופוסופי.</div>הדוד SAMhttp://www.blogger.com/profile/12770641761599448789noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4996670136715671948.post-71223049451215747042010-11-09T15:39:00.003+02:002010-11-09T15:41:02.865+02:00עבודות על בריאות הנפש<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br />
בריאות הנפש הוא מונח כולל לכל הקשור באיכות המצב הנפשי, בהפרעות נפשיות, באיכות החיים הנפשיים ועוד. בישראל קיימים שירותי בריאות הנפש שמטרתם לתת מענה מניעתי, טיפולי ושיקומי לאנשים המתמודדים עם בעיה נפשית. משרד הבריאות מפעיל כ-55 מרפאות ציבוריות המעניקות טיפולים נפשיים במימון המדינה וכן מספר בתי חולים לבריאות הנפש ביניהם <a href="http://www.clalit.org.il/geha/">גהה</a> ואברבאנל. באתר משרד הבריאות ניתן למצוא <a href="http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=10&catId=204">רשימה של השירותים</a> בבריאות הנפש. בנוסף קופות החולים השונות מפעילות שירותים של <a href="http://blog.avodot.com/2010/06/blog-post_9413.html">רפואה משלימה</a>, ובחלק מבתי החולים קיימות מחלקות התנדבותיות המציעות שירותים של רפואה משלימה.<br />
<br />
ב<a href="http://blog.avodot.com/2009/06/blog-post_9953.html">עבודות אקדמיות</a> בתחום בריאות הנפש (עבודות גמר קורס, עבודות פרו"ס, סמינריון וכו'), ניתן לעסוק הן בפן הנפשי או הסיעודי, או בפן המבני והמערכתי של מערכות בריאות הנפש בארץ ובעולם. במילים אחרות, ניתן להתמקד בחולה ובמחלה, או לעסוק בסביבה החיצונית של החולה (משפחה, חברה, מערכות מוסדיות כמו בתי"ח, מערכת המשפט).<br />
<br />
בהיבט הרפואי, עבודות יכולות לעסוק במחלות נפש שונות, הגורמים להן, סימפטומים ודרכי טיפול. לדוגמא, <a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay/%E0%EB%E9%EC%E4.html">הפרעות אכילה</a> בקרב מתבגרים, סכיזופרניה ופרנויה, <a href="http://www.avodot.com/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9F.htm">דיכאון</a> וכו'. במסגרת זו תתואר המחלה והסימפטומים שלה וייבחנו דרכי טיפול על פי גישות טיפוליות שונות, כמו כמודל המשימתי, התיאוריה הפסיכודינמית ועוד ועוד. בעבודות כמו עבודות פרקטיקום או עבודות יישומיות, יוצג מקרה אמיתי ותיאור של הטיפול, כל זאת בהתאם למסגרות התיאורטיות.<br />
<br />
בהיבט החיצוני, ניתן לעסוק ב<a href="http://www.avodot.com/">עבודות</a> בהתמודדות של המשפחה והסביבה הקרובה עם מחלת נפש של אחד מבני המשפחה. לדוגמא: התמודדות של ילדים להורים חולי נפש מבחינה רגשית, משפחתית וחברתית; בחינת נושא שילובם של חולי נפש בקהילה ותפקידם של הגורמים הרפואיים והחברתיים השונים; או מדיניות משרד הבריאות כלפי חולי נפש כרוניים מאושפזים-התייחסות לאספקט השיקומי והסדר בדיור בקהילה.<br />
<br />
<br />
הנושא יכול להיכלל גם בתחום המשפט, ובמסגרתו ניתן לבחון נושא כמו <a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay?ID=65010.html">אשפוז בכפיה</a> של חולי נפש, או נושא האחריות הפלילית במקרים של חולי נפש.<br />
<br />
בעת <a href="http://blog.avodot.com/2009/07/blog-post_23.html">כתיבת העבודה</a> ניתן גם להיעזר באתרי אינטרנט שונים בתחום ואף בעבודות מוכנות, בין השאר בתחום בריאות הנפש. גם מקורות ביבליוגרפיים לעבודה ניתן לאתר באמצעות האינטרנט.</div>הדוד SAMhttp://www.blogger.com/profile/12770641761599448789noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4996670136715671948.post-25457787265078453722010-11-08T16:14:00.000+02:002010-11-08T16:14:44.977+02:00חרדים<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br />
היהודים החרדים מבדילים עצמם משאר היהודים הדתיים בהקפדה יתרה על שמירת המצוות ובאופני התנהגות, לבוש ואופנים נוספים. לפי סקר חברתי של <a href="http://www.cbs.gov.il/reader">הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</a> שנערך ב-2009, 8% מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל (מגיל 20 ומעלה) מגדירים את עצמם כ"חרדים". האוכלוסיה החרדית בישראל נמנעת לרוב מלשרת בצה"ל, יש בקרבה שיעורי אבטלה גבוהים, הם מתאפיינים בשיעור ילודה גבוה, נישואים בגיל צעיר יחסית, מגורים בדלניים והצבעה פוליטית למפלגות ייחודיות כמו יהדות התורה וש"ס.<br />
<br />
<a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay/%E7%F8%E3%E9%ED.html">עבודות אקדמאיות</a> (עבודות קורס, עבודות סמינריוניות וכד') שבהן תהיה התייחסות למגזר זה יכולות לבחון היבטים שונים: סוציולוגיים-דמוגרפיים (לדוג', היחס לנשים, לבוש), פוליטיים (דפוסי הצבעה, שירות בצה"ל), גיאוגרפיים, תקשורתיים, ואף עסקיים (שיווק למגזר החרדי, לדוגמא).<br />
<br />
על <a href="http://blog.avodot.com/2009/06/blog-post_9953.html">עבודה אקדמית</a> לכלול מבוא ובו הרקע לנושא, הצגת שאלת המחקר, גוף העבודה שיסקור חומר תיאורטי שנכתב על האוכלוסיה החרדית, לפי ספרים, מאמרים, כתבות עיתונות ועוד. בסיכום יש לסכם את העבודה ולהציג את <a href="http://www.seminar.co.il/book/%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A1%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%AA.html">המסקנות</a> שעלו משאלת המחקר והנתונים.<br />
חומר תיאורטי <a href="http://blog.avodot.com/2009/06/blog-post_10.html">ומקורות ביבליוגרפיים</a> שיהוו רקע לנושא העבודה ובסיס להשערת המחקר המוצגת בעבודה, ניתן לאתר באמצעות מאגרי ספריות, כמו <a href="http://aleph3.libnet.ac.il/F?func=find-b-0&local_base=uli02&con_lng=heb">הקטלוג המאוחד לספריות בישראל</a>, או באמצעות רשת האינטרנט. באינטרנט ניתן למצוא מקורות מקצועיים ובנושא החרדים והמגזר החרדי ניתן למצוא מקורות מוסמכים מאתרים ממשלתיים ודומים, לדוגמה: <a href="http://www.pmo.gov.il/NR/rdonlyres/7D1E8870-4073-43D2-8B78-0BA865572320/0/shitotcharedim110710.pdf">שיטות לזיהוי ואפיון</a> כמותי של המגזר החרדי, חגי לוין ורוני הכהן, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה, יולי 2010; המגזר החרדי בישראל, העצמה תוך שילוב בתעסוקה, חגי לוין, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה, מרץ 2009; תוכנית התמ"ת לשילוב חרדים בשוק העבודה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מאי 2010; <a href="http://www.tzohar.org.il/upload_doc/tzohar3221.PDF">חדירת האינטרנט</a> לחברה הדתית והחרדית (חששות, בעיות, פתרונות), גבריאל רוונה, אתר צוהר, 2007. ניתן גם להיעזר בכתבות עיתונות וראוי לציון הוא הפורטל <a href="http://www.bhol.co.il/">בחדרי חרדים</a> הכולל כתבות וידיעות חדשותיות הנוגעות לעולם החרדי ולעולם החילוני מהעיניים של האוכלוסייה החרדית.<br />
<br />
ניתן גם להיעזר ב<a href="http://www.avodot.com/">עבודות מוכנות</a> שנכתבו על חרדים ולמצוא ביניהן נושאים רבים ומעניינים אחרים למחקר כמו: <a href="http://www.ubank.co.il/essay/65481/%EB%E5%E5%F0%E5%FA-%F7%F0%E9%E4-%E1%EE%E2%E6%F8-%E4%E7%F8%E3%E9-%E4%F6%F2%FA-%EE%E7%F7%F8.html">כוונות קניה במגזר החרדי</a>, סכסוכי שכנות בין דתיים\חרדים לחילוניים, יחסה של העיתונות הפרשנית הכתובה לאדם הדתי-חרדי מהקמת המדינה ועד סוף שנות התשעים, ועוד.</div>הדוד SAMhttp://www.blogger.com/profile/12770641761599448789noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4996670136715671948.post-52334047668784760982010-11-08T15:37:00.000+02:002010-11-08T15:37:05.923+02:00דת וטרור<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">בעידן המודרני, לאחר הופעת הלאומיות, הופיע ה<a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay/%E8%F8%E5%F8.html">טרור</a> בצורה של אנרכיזם, מהפכנות ולאום, אבל משנות ה-80 של המאה ה-20 החל להופיע טרור שמושפע ומכוון יותר ויותר על ידי דת. הדת לפעמים משולבת עם השפעות אחרות, כמו לאום והמאבק להגדרה עצמית ולפעמים הוא בשם הדת בלבד. ברוס הופמן, מנהל המרכז ללימודי שלום וביטחון בבית הספר וולש לשירות החוץ באוניברסיטת ג'ורג'טאון וחוקר את תופעת הטרור, אפיין את הטרור הדתי המודרני בשלוש תכונות: הטרוריסטים מוכרחים להשתמש בדת על מנת להצדיק את מעשי הטרור; אנשים מנהיגותיים מוכרחים להיות בתפקידי המפתח; דימויים אפוקליפטיים של חורבן נתפסים ע"י הטרוריסטים כמשמעותיים להגדרת מהות הטרור הדתי.<br />
<br />
<br />
<a href="http://blog.avodot.com/2009/06/blog-post_24.html">עבודות אקדמאיות</a> אשר יעסקו בנושא דת וטרור (במסגרת לימודי <a href="http://blog.avodot.com/2010/05/blog-post_20.html">מדעי המדינה</a> או קרימינולוגיה), עשויות לעסוק בהשוואה בין ארגון טרור הפועל על פי הדת לבין ארגון טרור שפעלותיו נובעות מהשפעות אחרות, בטרור דתי של דתות שונות (כמו טרור מוסלמי, טרור הינדי, טרור נוצרי, יפני ואף יהודי) ובהשפעה וקשר שלהם ללאום, על ההשפעה של הטרור הדתי על העולם העכשווי והמשמעויות הנלוות לכך; ועוד.<br />
אם מדובר בעבודה בתחום של קרימינולוגיה, הרי שהנושא ייבחן בהתאם לתיאוריות קרימינולוגיות, ואם מדובר בעבודה בתחום של מדעי המדינה ויחב"ל, ייבחן הנושא בהקשר של תיאוריות בתחום, לדוגמא, הניגוד בין טרור דתי לבין המדינה הדמוקרטית. <br />
<br />
על מנת להבין איך <a href="http://blog.avodot.com/2009/06/blog-post.html">עבודה אקדמאית</a> צריכה להיראות ועל מנת לשאוב רעיונות אחרים, ניתן להיעזר בדוגמאות של עבודות מוכנות שנכתבו בנושא דת וטרור במטרה לכתוב עבודה חדשה שתדון בנושא מזווית אחרת, או עבודה שתפתח את הרעיונות. לדוגמא, ניתן למצוא עבודות בנושא הפעילות של <a href="http://www.ubank.co.il/essay/50703/%EE%E7%E0%FA-%E4%E9%EE%E9%EF-%E4%F7%E9%F6%E5%F0%E9-%E1%E9%F9%F8%E0%EC-%E4%EE%E7%FA%F8%FA-%E4%E9%E4%E5%E3%E9%FA.html">המחתרת היהודית</a> בשטחי יהודה ושומרון בתחילת שנות ה-80 במדינה; סקירת הכת היפנית "<a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay?ID=50378.html">האמת הצרופה</a>" וניסיון לבדוק מה הניע אותה לעבור לטרור ומה מקומה של התרבות היפנית בפעילות הכת; תנועות החמאס והג'יאהד האיסלאמי - סקירת הפעילות, האידיאולוגיה, הביצוע והאישים בתנועות אלה. בדיקה האם תנועות אלו עומדות בהגדרת ארגון טרור.<br />
<br />
המקורות לעבודות בנושא דת וטרור עשויים להיות מגוונים ולכלול ספרים, מאמרים, דוחות ממשלתיים, ידיות וכתבות עיתונאיות וכד'. </div>הדוד SAMhttp://www.blogger.com/profile/12770641761599448789noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4996670136715671948.post-42493526758693954802010-11-07T15:16:00.000+02:002010-11-07T15:16:08.442+02:00עבודות אקדמאיות על תומס ג'פרסון<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br />
תומס ג'פרסון היה וממייסדי העצמאות של ונשיאה השלישי בין השנים 1801 ל-1809. היה ידוע גם בעמדותיו האמביוולנטיות בנוגע לשחורים ולהפסקת ה<a href="http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17673">עבדות</a>, בדיעותיו כלפי הדת, החירות והאינדיבידואליזם, חופש ושוויון, זכויות למיעוטים וחינוך לכל. פרט לתפקידו כנשיא וכמנסח מגילת העצמאות של ארה"ב היה מעורב בדמוקרטיה ובעצמאות האמריקנית ועד מותו וכיהן, בין השאר, כשגריר ארה"ב בצרפת, שר בקבינט או סגן נשיא.<br />
<br />
<a href="http://www.avodot.com/">עבודות</a> אקדמאיות שיעסקו בדמותו של ג'פרסון יהיו לרוב עבודות בתחום ההיסטוריה. בעבודות אלה ניתן לעסוק, למשל, בעמדתו של ג'פרסון כלפי הדת וכיצד בא הדבר לידי ביטוי בפעילותו הפוליטית, ובתוך כך להתייחס לעקרון הפרדת הדת מהמדינה. כן ניתן לבחון את הניגוד בין אידיאולוגיית החירות בה דגל לבין יחסו הגזעני לשחורים והעובדה שהעסיק עבדים למרות שהיה פעיל במאבק לשחרורם.<br />
נושאים נוספים: היריבות שלו עם ג'ון אדמס, ראש המפלגה הפדרליסטית; ההשפעה שהייתה למהפכה הצרפתית שהתרחשה בזמן כהונתו כשגריר ארה"ב בצרפת, מקומו כמנסח <a href="http://www.archives.gov/exhibits/charters/declaration.html">מגילת העצמאות</a> של <a href="http://blog.avodot.com/2010/06/blog-post_5675.html">ארה"ב</a>, יחסי החוץ בזמן כהונתו כנשיא עם צרפת ובריטניה, וכו'.<br />
<br />
תהא העבודה אשר תהא, עליה להסתמך על מקורות <a href="http://seminar.co.il/book/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA.html">ביבליוגרפיים</a>. <a href="http://aleph3.libnet.ac.il/F/Y6XL7ALT6VD22AVIU71FS4G14XNPM2MT963KY45YCBGDV5QAY7-14019?func=find-b&find_code=WTI&request=%D7%92%27%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&local_base=ULI02&adjacent=N">מקורות</a> אלה עשויים להיות ספרים ומאמרים - הן של ג'פרסון עצמו והן כאלה שנכתבו עליו. ניתן כמובן להיעזר במכתבים וכתבים אחרים שלו. מקורות מסוג זה ניתן למצוא בספר של גיורא קולקה, "תומס ג'פרסון איש רנסנס אמריקני בעולם של מהפכה-דיוקן חיים ומכתבים", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1992.<br />
<a href="http://www.seminar.co.il/mekorot/%D7%92%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F.html">מקורות</a> נוספים: <br />
- הדמוקרט המהפכני : ספר תומס ג’פרסון - מעצב דמותה של הדמוקרטיה האמריקאית.<br />
<br />
- Thomas Jefferson : author of America / by Christopher Hitchens<br />
<br />
בכל מקרה, לפני תחילת הכתיבה, רצוי להיוועץ במרצה או במנחה הקורס. ניתן להיעזר גם בעבודות מוכנות שנכתבו על תומס ג'פרסון. עבודות כאלה ניתן להשיג באמצעות <a href="http://www.ubank.co.il/">מאגרי מידע</a> אינטרנטיים.</div>הדוד SAMhttp://www.blogger.com/profile/12770641761599448789noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4996670136715671948.post-66208858078871615292010-11-03T15:35:00.000+02:002010-11-03T15:35:59.977+02:00עבודות בנושא האישה הערבייה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br />
<br />
מצבן הייחודי של הנשים במגזר הערבי נובע מהשתייכותן הכפולה: לאוכלוסייה הערבית במדינת ישראל מחד, ולמעמדן המגדרי מאידך. עובדה זו משפיעה גם על כניסתן ומעמדן בשוק העבודה, וגם על אחוזי הלא- מועסקות מתוך הנשים השייכות לכוח העבודה (רחל ורצברג, <a href="http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m00359.rtf">אבטלת נשים במגזר הערבי</a>, מרכז מחקר ומידע של הכנסת, מאי 2001).<br />
הנשים הערביות בישראל (ובעולם) נתקלות בקשיים הנובעים מהתנגשות בין המודרניזציה שבעולם המודרני שבה הן נתקלות כשהן יוצאות לעבודה או לחיפוש אחר עבודה או נתקלות בעולם החיצוני באמצעות התקשורת (טלוויזיה), לבין הערכים המסורתיים.<br />
<br />
נושא האשה הערביה יכול להיות נדון ב<a href="http://www.avodot.com/">עבודות</a> מהיבטים שונים במסגרת לימודי <a href="http://blog.avodot.com/2010/04/blog-post_9893.html">מגדר</a>, סוציולוגיה, כלכלה, מדעי המדינה ועוד. נושאים בהם ניתן לעסוק ב<a href="http://blog.avodot.com/2009/06/blog-post_9953.html">עבודות אקדמיות</a> במסגרת נושא זה יכולים להיות: השתתפותן של נשים ערביות בכח העבודה וחלקן במשק הישראלי; ההשתתפות הפוליטית ודפוסי ההצבעה של נשים ערביות בישראל; <a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay/%E4%E0%E9%F9%E4.html">מעמד האישה</a> בחברה הערבית בישראל ובעולם (במעגל המשפחתי, החברתי, הפוליטי וכו'); תמורות בעמדות של נשים ערביות ביחס למעמדן והגורמים לכך; רצח נשים על רקע "כבוד המשפחה"; מצב הנשים בישראל בראי האבטלה והתעסוקה והשוואה בין המגזר היהודי למגזר הערבי; וכו'.<br />
<br />
<a href="http://www.seminar.co.il/mekorot/%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%99%D7%94.html">מקורות ביבליוגרפיים</a> בנושא זה, בהם ניתן לעשות שימוש בכתיבת העבודה:<br />
אבתיסאם אברהים וברהם איריס, "האישה הערבייה בעבודה" מתוך נשים הכוח העולה: קידום נשים בעבודה וניפוץ "תקרת הזכוכית", עורכת ענת מאור, 1997;<br />
מנסור ערביה, 1999, נשים ערביות בישראל בעידן הכלכלה המתקדמת: לאן מובילה אותן הכשרתן המקצועית והאקדמית? מתוך: שוויון לנשים במדינת הרווחה הישראלית- יום עיון שהתקיים בתל- אביב , דצמבר 1998;<br />
ע'אנם, ה. (2005), "הערכים התרבותיים והאישה". עמדות בנוגע למעמדה וזכויותיה של האישה הפלסטינית בישראל, פרק שלישי, עמ' 121 – 156;<br />
<a href="http://www.wbf.org.il/uploaded/ArabWomenabsolutelyFinal.pdf">נשים ערביות בשוק העבודה</a>, עולא שתייוי, נשים לתקציב הוגן, פברואר 2008.</div>הדוד SAMhttp://www.blogger.com/profile/12770641761599448789noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4996670136715671948.post-83145510324083887872010-11-03T15:02:00.001+02:002010-11-03T15:03:25.567+02:00עבודות בנושא יחסי ציבור<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;">תחום יחסי הציבור נלמד במסגרות אקדמיות של לימודי מנהל עסקים ו<a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay/%F9%E9%E5%E5%F7.html">שיווק</a> או במסגרות עצמאיות כקורסים (לדוג', "דוברות ויחסי ציבור"). <a href="http://www.avodot.com/">עבודות</a> אקדמיות בנושא יחסי ציבור יעסקו לרוב בתכניות יחסי הציבור של חברה או מוסד כלשהם וינתחו אותן לפי מודלים של יחסי ציבור, עיצוב תדמית חיובית וההשפעה של התכנית על קהל היעד. בעבודות ניתן גם להתייחס להתמודדות בזמן <a href="http://www.ubank.co.il/essay/62682/%FA%EB%F0%E9%FA-%E9%E7%F1%E9-%F6%E9%E1%E5%F8-%EC%EE%E5%F6%F8-%EE%E9%EC%F7%E9-%E7%E1-%F9%E8%F8%E0%E5%F1.html">ניהול משבר</a>. </div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;">מרכיב חשוב ביחסי ציבור הוא פילוח קהלי יעד, ובדיקה לאילו קהלים יכול להיות מתאים המוצר או הקונספט שעליו רוצים לעשות יחסי ציבור, אם על פי מיקום, על פי חתך סוציו-אקונומי, על פי תחומי עניין וכד'. גורמים נוספים שניתן לציין בפעילות מקדימה של יחסי ציבור הם ניתוח סביבה וזיהוי בעלי העניין. בניתוח קמפייני יחסי הציבור אפשר להיעזר במודלים שונים של יחסי ציבור כמו מודל RACE, גלגל ברנשטיין, מודל הערכה של WATSON ואחרים על מנת לבחון את אסטרטגית ה<a href="http://www.avodot.com/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A7%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%9F.htm">קמפיין</a> ודרך היישום שלו. </div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><br />
</div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"></div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;">לרוב, כאמור, עבודה שתעסוק בנושא יחסי ציבור תבחן קמפיין אחד של חברה או מוסד מסוים לפי מודלים מסוימים. לשם השגת רעיונות לנושאים לעבודה או כדי לקבל מושג על מבנה של עבודה, ניתן לעיין ב<a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay/%E9%E7%22%F6.html">עבודות מוכנות</a> בנושא יחסי ציבור אותן ניתן לאתר במאגרי מידע מקוונים.</div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;">לדוגמא, ניתן לערוך עבודה עבודה שתהיה <a href="http://www.ubank.co.il/essay/66869/%FA%EB%F0%E5%EF-%F7%EE%F4%E9%E9%EF-%E9%E7%F1%E9-%F6%E9%E1%E5%F8-%EC%EE%E5%FA%E2-%F4%E9%F7%E8%E9%E1%E9-%E7%E3%F9-%E1%F9%E5%F7.html">תכנון קמפיין יחסי ציבור</a> למותג (פיקטיבי) חדש בשוק. על העבודה לכלול תיאור של הארגון והמוצר שרוצים לשווק, רציונל לבחירת האסטרטגיה השיווקית, מטרות ואמצעים, ועוד. </div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;">עבודות אחרות לדוגמה בנושא יחסי ציבור: תוכנית יחסי ציבור להשקת מזון תינוקות חדש; קמפיין יחסי הציבור של חברת כרמל-מזרחי ע"פ מודל RACE; הכנת קמפיין יחסי ציבור לעמותת אור ירוק. </div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;"><br />
</div><div style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif;">מנקודת מבט אחרת, בעבודות אקדמיות בתחום ה<a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay/76.html">תקשורת</a>, ניתן לבדוק את הקשרים שיש בין יחצ"נים לעיתונאים ואם קשר זה הוא אקראי או שהוא מובנה, וכיצד מצליחים היחצ"נים להשפיע על העיתונאים, אם באמצעות הדרך הרגילה, של שליחת קומוניקטים, יצירת פעילויות שיש סיכוי שיעוררו את עניין הציבור, כמו אירועי השקה, וכדו', או דרך אמצעים לא כשרים להשגת העניין של העיתונאים. </div></div>הדוד SAMhttp://www.blogger.com/profile/12770641761599448789noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4996670136715671948.post-49502483527240378342010-10-02T12:35:00.006+02:002010-10-24T13:33:40.440+02:00עבודות בנושא גיוס ומיון עובדים<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">גיוס ומיון עובדים הוא תהליך של קליטת עובדים לחברות, והוא אחד משלושת התפקידים העיקריים של מחלקת <a href="http://blog.avodot.com/2010/05/blog-post_02.html">משאבי אנוש </a>בחברות הגדולות, שהם תכנון כוח האדם בחברה ובעקבותיו גיוס ומיון כוח האדם, טיפול שוטף בעובדים כמו פעולות של הצבה והכשרה ודאגה לרווחת העובדים ואיכות החיים במקום העבודה. הגיוס יכול להיות פנימי או חיצוני: בגיוס פנימי הגיוס נעשה בתוך החברה עצמה כאשר משרות חדשות מועמדות למכרז, או באמצעות המלצות של העובדים על עובדים מבחוץ. בגיוס חיצוני הגיוס נעשה ע"י פרסום מודעות דרושים, מאגר קורות חיים, פנייה ללשכת התעסוקה או חברות כוח אדם, או אף גניבת עובדים מארגונים אחרים. במקביל לגיוס העובדים מתבצע תהליך של מיונם, והוא נעשה לפי כמה גורמים: קורות חיים, ראיון, ניסיון, תכונות אישיות, המלצות, מרכזי הערכה, מבחני אישיות וכדו'. <br /><br />במסגרת לימודי ניהול וניהול משאבי אנוש נכתבות גם עבודות אקדמיות וסמינריוניות בנושא <a href="http://www.avodot.com/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A1%20%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9F.htm">גיוס ומיון עובדים</a>. העבודות השונות יכולות לבחון תהליכי מיון וגיוס בחברה מסוימת או חברת כוח האדם, להתמקד בגורם אחד מתוך הגורמים והשלבים בתהליך הגיוס והמיון, כמו ראיון העבודה, קורות החיים וכדו'.<br /><br /><a href="http://www.ubank.co.il/">עבודות אקדמיות</a> בנושא זה עשויות להיות ניתוח נושא הגיוס והמיון בארגון מסויים, בהתייחס כמודן לתיאוריות ומודלים תיאורטיים בתחום.<br />דוגמה לעבודה אקדמאית בהיקף של עבודה סמינריונית היא <a href="http://www.ubank.co.il/essay/63180/%F0%E9%FA%E5%E7-%FA%E4%EC%E9%EB%E9-%E2%E9%E5%F1-%EE%E9%E5%EF-%E5%E4%F2%F8%EB%FA-%F2%E5%E1%E3%E9%ED-%E1%E7%E1%F8%FA-QUOT-%EE%E7%F1%F0%E9-%E7%F9%EE%EC.html">עבודה</a> שמנתחת את תהליכי גיוס, מיון והערכת עובדים בחברת "מחסני חשמל" והמבוססת על נתונים מ<a href="http://seminar.co.il/book/%D7%AA%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA.html">תצפיות </a>וראיונות בסניף "מחסני חשמל" בראשון לציון. במבוא ובפרקי העבודה הראשונים מוצגים תיאור הארגון, אסטרטגיות שונות לניהול כו"א, תרבות הניהול בארגון ולאר מכן יוצג ניתוח ביקורתי לגבי תהליכי הגיוס, המיון והערכת ביצוע שמקיימת מחלקת משאבי אנוש מידי תקופה כחלק מפעילותה השוטפת. דוגמאות לעבודות אחרות שנכתבו בנושא: מדיניות גיוס כ"א בחברות רב-לאומיות; תהליך מיון וגיוס עובדים בחברת תבליני טעם וריח; גיוס מיון והערכת עובדים.<br /><br />בכתיבת העבודה יש להסתמך על <a href="http://www.seminar.co.il/mekorot/%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A1%20%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9F.html">מקורות</a> קודמים ותיאוריות בנושא ניהול משאבי אנוש בכלל ובנושא גיוס ומיון עובדים בפרט. ספרים ומאמרים ניתן לאתר באמצעות הספריות האוניברסיטאיות או באמצעות חיפוש מאמרים ברשת האינטרנט. בחיפוש חומר ברשת האינטרנט יש להקפיד על בחירת מידע ממקורות אמינים ומקצועיים. ניתן להיעזר ב<a href="http://libnet.ac.il/%7Elibnet/uli/uli-heb.htm">קטלוג המאוחד</a> של הספריות בישראל על מנת למצוא רשימות של ספרים ואו מאמרים כאלה.<br /></div>הדוד SAMhttp://www.blogger.com/profile/12770641761599448789noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4996670136715671948.post-26319929466213084042010-09-30T23:02:00.008+02:002010-10-20T15:18:31.385+02:00עבודות על ברית המועצות<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">ברית המועצות (בריה"מ) היא מעצמת על לשעבר שהתקיימה בין השנים 1922 ל-1991 והתפרשה על צפון מזרח אירופה ומזרח אירופה והמשטר בה היה קומוניסטי. לאחר מלחה"ע השניה היא הייתה למעצמת העל השנייה יחד עם <a href="http://blog.avodot.com/2010/06/blog-post_5675.html">ארצות הברית.</a> ב-1991 פורקה בריה"מ עם התמוטטות המשטר הקומוניסטי ואת מקומה המרכזי בין האומות המאוחדות תפסה רוסיה, שהייתה הרפובליקה הגדולה ביותר בין מדינות ברית המועצות.<br /><br /><a href="http://www.ubank.co.il/">עבודות אקדמיות</a> (פרו"ס, סמינריונים וכד') על ברית המועצות ייכתבו בתחומי מדעי החברה והרוח - החל מהיסטוריה, גיאוגרפיה, <a href="http://blog.avodot.com/2010/04/blog-post_3386.html">פוליטיקה וממשל</a>, מדעי המדינה, ספרות, כלכלה ועוד. העבודות השונות על ברית המועצות יכולות לעסוק במגוון נושאים כמו מעורבות ברית המועצות במלחמת העולם השנייה, המלחמה הקרה עם ארה"ב, יהדות ברית המועצות, ההבדלים השונים בין המשטרים בברית המועצות, כמו משטרו של לנין לעומת סטאלין, גורבצ'וב והשינוי שהביא (<a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay/%F4%F8%F1%E8%F8%E5%E9%F7%E4.html">פרסטרויקה</a>), ברית המועצות לאחר התפרקות הקומוניזם, גרמניה המזרחית תחת שלטון ברית המועצות, מדינות ברית המועצות השונות, ההתנגדות למשטר הקומוניסטי, ועוד.<span dir="rtl" style="font-family: arial;font-family:";font-size:100%;" lang="HE" > </span><span style="font-family: arial;font-size:100%;" ><br /></span><br />כמובן שעבודה בנושא מלחמת העולם השניה למשל אשר תיכתב במסגרת לימודי מדע המדינה תהיה שונה מעבודה בנושא זה אשר תיכתב במסגרת לימודי היסטוריה, אף כי יש נקודות משיקות רבות בין שני תחומי מחקר אלה). כך, עבודה במדע המדינה תעשה שימוש בכלים ומסגרות תיאורטיות בתחום זה, כמו מודלים לקבלת החלטות והתנהגות במדיניות חוץ (למשל במבצע <a href="http://www.avodot.com/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%94.htm">ברברוסה</a>). לעומת זאת, עבודה היסטורית תסקור ותנתח את הנושא בכלי מחקר היסטוריים ובנקודת מבט היסטורית (ראו <a href="http://www.haayal.co.il/story?id=1091&base=&NewOnly=2&LastView=2030-12-31">מאמר</a> בנושא זה).<br />בתחום היחסים הבינלאומיים ניתן לבחון את מקומה של ברית המועצות בסדר העולמי (עולם דו קוטבי של שתי מעצמות גדולות) ולהתמקד באירועים כמו משבר הטילים בקובה (עימות עם ארה"ב שהיה על סף התדרדרות לעימות גרעיני), המלחמת בקוריאה, המעורבות במזה"ת, ועוד.<br />דוגמא לעבודה אקדמית שנכתבה על ברית המועצות: השפעת היוזמה להגנה אסטרטגית (תכנית מלחמת הכוכבים) על עיצוב מדיניות הביטחון של ארצות הברית מול ברית המועצות בשנים 1983-1990.<br /><br />בהקשר הישראלי, ניתן לעסוק ב<a href="http://blog.avodot.com/2009/06/blog-post_24.html">עבודות</a> גם בעולים יוצאי ברית המועצות לשעבר ולבחון סוגיות כמו דפוסי הצבעה שלהם (מדע המדינה), עבריינות נוער עולה (קרימינולוגיה), עמדות כלפי המדינה של עולים (סוציולוגיה), וכד'.<br /><br /><a href="http://www.seminar.co.il/book/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA.html"></a><a href="http://www.seminar.co.il/mekorot/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%AA.html">מקורות</a> ביבליוגרפיים לעבודות עשויים להיות ספרים, מאמרים, מחקרים, דוחות, נתונים, קטעי עיתונות וכו'.<br /></div>הדוד SAMhttp://www.blogger.com/profile/12770641761599448789noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4996670136715671948.post-53479181851620324092010-09-29T23:50:00.001+02:002010-10-10T14:35:07.631+02:00עבודות בנושא הפרעות אכילה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-size:100%;">אוכל משמש לעיתים כגורם מנחם בשעת מצב רוח ירוד, ולעתים אנשים אוכלים לאו דווקא כשהם רעבים, אלא כתוצאה מלחץ נפשי, עצבנות, דיכאון. לאחרון יש גם את ההשפעה ההפוכה, של הימנעות מאכילה בזמן דיכאון.<br />כשמדברים על <strong>הפרעת אכילה</strong>, האסוציאציה הראשונה שעולה היא להפרעות אכילה הקשות ביותר כמו <a href="http://www.ubank.co.il/essay/67870/%E0%F0%E5%F8%F7%F1%E9%E4-%F0%F8%E1%E5%E6%E4.html">אנורקסיה </a>ו<a href="http://www.ubank.co.il/essay/63658/%E1%E5%EC%EE%E9%E4-%F0%F8%E1%E5%E6%E4.html">בולימיה</a>. מלבדן יש גם הפרעות אכילה כמו אכילת יתר כפייתית, השמנת יתר ועוד הפרעות קלות יותר. הפרעת אכילה היא למעשה הפרעה נפשית המתבטאת באכילה לא סדירה שעלולה לגרום ואף גורמת לנזק לגוף ולנפש, שבמקרים קיצוניים עלולה לגרום למוות.<br /><br /><a href="http://www.avodot.com/">עבודות אקדמיות</a> העוסקות בהפרעת אכילה ייכתבו במסגרת לימודי <a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay/60.html">פסיכולוגיה</a>, פסיכיאטריה, לימודי רפואה, וגם במסגרת לימודי עבודה סוציאלית - מהבחינה החברתית-סיעודית. <a href="http://blog.avodot.com/2009/06/blog-post_24.html">עבודות </a>אקדמיות על הפרעת אכילה יכולות להיכתב על אחת ההפרעות הנ"ל כמו בולימיה או אנורקסיה, מבחינת הגורמים השונים להפרעה כמו דיכאון, דימוי עצמי וחוסר הערכה עצמית, ועוד גורמים נפשיים אחרים. אפשר לכתוב מגוון עבודות על הסיבות הנפשיות השונות הגורמות להפרעת האכילה עצמה ובעקבותיה, כמו על הנזקים הגופניים שעלולים לקרות, אולם ניתן גם לכתוב על מקרים מיוחדים שאינם דווקא קשורים להפרעות האכילה השכיחות ביותר, או לקבוצות הגיל השכיחות יותר שבהן יש פוטנציאל להופעת ההפרעה (שהן מגיל 12 עד גיל 41). החשיבות בכתיבת עבודות על מקרים מיוחדים ולא מקרים שכבר נכתבו עליהם עבודות אקדמאיות לרוב נובעת בראש ובראשונה מהעובדה <strong>שהמחקר אמור למצוא ולפתח רעיונות חדשים וידע חדש</strong>, ומשום שעבודות כאלה ייצרו יותר עניין ותהיה בהן חדשנות וחשיבות מחקרית.<br /><br />עבודה אקדמאית כזו לדוגמה יכולה להיכתב על נשים בהיריון ועל הרגלי האכילה שלהן בתקופת ההיריון, זאת באמצעות סקר שייערך בקרב נשים בהיריון על הרגלי האכילה שלהם. עבודה ייחודית אחרת לדוגמה יכולה להיכתב על <a href="http://www.ubank.co.il/essay/67467/%E8%E9%F4%E5%EC-%E1%E2%E1%F8%E9%ED-%F2%ED-%E4%F4%F8%F2%E5%FA-%E0%EB%E9%EC%E4-%E4%EE%F4%E2%F9-%FA%E9%E0%E5%F8%E9%E4-%EC%F9%E3%E4.html">הפרעות אכילה בקרב גברים הומוסקסואליים</a>, שמתארת טיפול בנער בעל הפרעות אכילה, המתחבט בשאלת זהותו המינית.<br /><br />כבכל עבודה - עבודה אקדמית רגילה, עבודת סמינר או עבודת תזה בנושא של הפרעת אכילה, יש להיעזר ב<a href="http://www.seminar.co.il/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%9D.html">מקורות</a> אשר יעזרו לבסס את המחקר. את המקורות יש להביא ברשימה ביבליוגרפית, עפ"י כללי הכתיבה האקדמית.<br /><br />מספר אתרים שמסבירים על הפרעות אכילה:<br /><a href="http://www.betipulnet.co.il/lexicon/%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a2%d7%95%d7%aa_%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%9c%d7%94/">הפרעת אכילה באתר בטיפולנט</a>, אתר <a href="http://www.eatdis.co.il/">הפרעות אכילה</a>.<br />ספרים בנושא: <strong>כיצד לעזור לילדך להתגבר על הפרעות אכילה</strong>, </span>ו<span style=";font-family:Arial,Helvetica,sans-serif;font-size:100%;" >טיצ'מן, בתני א'</span><span style="font-size:100%;">, <em>הוצאת אח,</em> 2010; <strong><br />אכילה בהיסח הדעת</strong>, </span><span style=";font-family:Arial,Helvetica,sans-serif;font-size:100%;" >בריאן וואנסינק</span><span style="font-size:100%;">, <em>הוצאת פוקוס</em>, 2007; <strong><br />טיפול בהפרעות אכילה</strong>, </span><span style=";font-family:Arial,Helvetica,sans-serif;font-size:100%;" >סטיב בריגס,</span><span style="font-size:100%;"> <em>הוצאת אסטרולוג</em>, <strong><br />הפרעות אכילה ושליטה בגוף</strong>, </span><span style=";font-family:Arial,Helvetica,sans-serif;font-size:100%;" >מרי לוונס</span><span style="font-size:100%;">, <em>הוצאת אח</em>.<br />מקורות אקדמיים נוספים ניתן לאתר באמצעות <a href="http://aleph3.libnet.ac.il/F/1UYK68A8FG5MATKQ8MKCCGQBLAX2N56PVSKYIK3RP4JRXNDSHV-38346?func=find-b&find_code=WTI&request=%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94&local_base=ULI02&adjacent=N">הקטלוג המאוחד</a>.</span></div>הדוד SAMhttp://www.blogger.com/profile/12770641761599448789noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4996670136715671948.post-7918502955022137312010-09-29T20:30:00.007+02:002010-10-19T17:20:52.673+02:00עבודות על דרום אמריקה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">דרום אמריקה היא היבשת החמישית בגודלה, אחרי אסיה, אפריקה, אירופה ואמריקה הצפונית. רובן המוחלט של מדינות דרום אמריקה שייכות גם לגוש <a href="http://blog.avodot.com/2010/06/blog-post_27.html">אמריקה הלטינית</a> שהשפה בהן התפתחה מההשפה הלטינית כמו ספרדית ופורטוגזית. הגדולה ביותר בדרום אמריקה, גם מבחינת שטח וגם מבחינת גודל האוכלוסייה, היא ברזיל.<br /><br />העניין האקדמי בדרום אמריקה כולל רבים מתחומי העיסוק במדעי הרוח והחברה: היסטוריה, לשון, כלכלה, גיאוגרפיה פיזית, <a href="http://blog.avodot.com/2010/04/blog-post_4795.html">גיאוגרפיה אנושית</a>, מדעי המדינה, אמנות, תרבות וספורט. במסגרת הלימודים האקדמיים ייכתבו <a href="http://www.ubank.co.il/">עבודות</a> על היבטים שונים של הנושא (מחקרים, עבודות פרו-סמינריון, עבודות סמינר וכו').<br /><br />מבחינה היסטורית, ניתן לבחון בעבודות את ההתפתחויות האנושיות והדמוקרטיות שחלו במדינות דרום אמריקה, החל מהתיישבות, מעורבות בינלאומית, השלטון ועוד. <a href="http://blog.avodot.com/2009/07/blog-post_23.html">עבודות אקדמיות</a> על דרום אמריקה עשויות לעסוק גם בכלכלת דרום אמריקה מבחינת ההתפתחות הכלכלית של כל אחת מהמדינות בנפרד, או כלכלת היבשת מול שאר העולם, או השוואה של כלכלת אחת המדינות לשאר מדינות דרום אמריקה, ועוד. סוגיה כלכלית בה ניתן לדון במסגרת זו הוא איגוד הסחר החופשי של דרום אמריקה ושבו חברות ארגנטינה, אורוגוואי, אקוודור, ברזיל, בוליביה, ונצואלה, מקסיקו, פרו, פראגוואי, צ'ילה וקולומביה ומטרתו למנוע מגבלות סחר בין המדינות החברות בו ולעודד תיעוש של מדינות אלה.<br /><br />מבחינה גיאוגרפית, ניתן להתייחס לאיזור כמכלול (גיאוגרפיה רגיונלית) או לאלמנטים בתוכו. לדוג', ניתן לחקור את האיזור כחלק מתהליכי טקטוניקת הלוחות (הלוח הדרום אמריקאי). מן הבחינה העירונית, ניתן לחקור את תופעת העיור ולהתמקד בתופעת הפאבלות בברזיל.<br />בהיבט של <a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay/39.html">מדע המדינה</a> ניתן להתייחס ליבשת זו מן הבחינה הפוליטית ולבחון את עלייתם של משטרים שמאליים (ברזיל של לולה, צ'ילה ועוד). עוד ניתן לבחון את יציבות המשטרים והדמוקרטיה במדינות אלה שהיו בעבר תחת שלטון צבאי/דיקטטורי.<br />דוגמא נוספת לדיון היא <a href="http://www.cidcm.umd.edu/icb/">סכסוכים</a> ועימותים בין מדינות היבשת. לדוג', המתיחות והסכסוך בין <a href="http://www.ubank.co.il/essay/66075/%E4%EE%FA%E9%E7%E5%FA-%E0%F8%E2%F0%E8%E9%F0%E4-%E5%F6-%E9%EC%E4-%E5%E9%E9%F9%E5%E1%E4-1985-%FA%E9%E0%E5%F8%E9%E4-%E5%EE%F2%F9%E4.html">ארגנטינה וצ'ילה</a> ויישובם ב – 1985, והתמקדות בגורמים ובסיבות הסמויות והלא סמויות אשר השפיעו על כל שלב משלבי הסכסוך בין ארגנטינה לצ'ילה, עד ליישובו ב- 1985.<br /></div>הדוד SAMhttp://www.blogger.com/profile/12770641761599448789noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4996670136715671948.post-30705220023526458312010-09-28T22:23:00.003+02:002010-10-06T14:48:41.926+02:00עבודות על דרום אפריקה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">מדינת דרום אפריקה הנמצאת בקצהו הדרומי של יבשת אפריקה, וקיבלה את עצמאותה ב-1910 לאחר שהייתה תחת שליטתה של ה<a href="http://blog.avodot.com/2010/07/blog-post_4534.html">אימפריה</a> הבריטית ונקראה "איחוד דרום אפריקה" אך מ-1961 שינתה את שמה לרפובליקת דרום אפריקה. ב-1948 עלתה לשלטון בדרום אפריקה "המפלגה הלאומית" הימנית והחלה להשליט את משטר ה<a href="http://www.ubank.co.il/lib/essay/%E0%F4%F8%E8%E4%E9%E9%E3.html"><strong>אפרטהייד</strong></a> שדגל בהפרדה גזעית. ב-1990 בוטל משטר האפרטהייד בדרום אפריקה וב-1994 נבחר לשלטון הנשיא נלסון מנדלה.<br /><br />העניין האקדמי במדינת דרום אפריקה הוא בעיקר בתחומי ההיסטוריה ומדע המדינה. מבחינה היסטורית - מהשתלטות האירופאים ובתחילה הההולנדים במאה ה-17 עד להשתלטות בריטניה בסוף המאה ה-18, קבלת העצמאות מבריטניה ב-1910 והפיכתה לחברה בחבר העמים של בריטניה, עד לעליית משטר האפרטהייד ב-1948 והתפרקותו ב-1990 וההיסטוריה של דרום אפריקה ב-20 שנים האחרונות. מבחינת מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים, המחקר עוסק במשטר האפרטהייד והפוליטיקה של גזע ו<a href="http://blog.avodot.com/2010/03/blog-post_01.html">גזענות</a> ומעמדה בעולם של דרום אפריקה לאחר נפילת האפרטהייד, מבחינת הפוליטיקה הפנימית בדרוא"פ, כלכלת דרום אפריקה והשפעתה על כלכלת העולם, בהשוואה למדינות <a href="http://blog.avodot.com/2010/06/blog-post_5550.html">אפריקה</a> האחרות ועוד.<br /><br />בבחירת הנושא לכתיבת עבודה אקדמית - סמינריונית או אחרת - בנושא דרום אפריקה, יש לבחור בנושא ספציפי הקשור לאחד מתתי הנושאים ולהתמקד בו. חשוב לתת רקע כללי, אך יש לזכור את מטרת העבודה ולא להרחיב יתר על המידה. נושאים לדוגמה שעליהם נכתבו <a href="http://www.ubank.co.il/">עבודות אקדמאיות</a>: הנשק הגרעיני של דרום אפריקה; הפרת זכויות אדם ואזרח בתקופת משטר האפרטהייד בדרום-אפריקה; התפתחויות מודרניות בדרום אפריקה; יהודי דרום אפריקה ומעמדם בתקופת משטר האפרטהייד; דמוקרטיה של שחור ולבן - הגורמים ליציבות המשטר בדרום אפריקה; בחינת הבחירות שהתקיימו בדרום אפריקה ב-1994 לפי תיאוריות של קואליציות.<br /><br />בכל עבודה אקדמית, וכך גם בעבודות על דרום אפריקה, יש לבסס את נתוני העבודה על <a href="http://www.seminar.co.il/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%9D.html">מקורות</a> ביבליוגרפיים בנושא. מקורות אלה עשויים להיות ספרים, מאמרים, מחקרים, קטעי עיתונות, פרוטוקולים וכו'. כל מקור ביבליוגרפי בו נעשה שימוש, יצויין כמובן ברשימה הביבליוגרפית בסוף העבודה.<br />ניתן להיעזר ברשת האינטרנט כדי <a href="http://blog.avodot.com/2009/06/blog-post_16.html">לאתר</a> מקורות כאלה.<br /></div>הדוד SAMhttp://www.blogger.com/profile/12770641761599448789noreply@blogger.com0