שיטת הסיכולים הממוקדים (או "חיסולים ממוקדים") מתייחסת להריגת פעילי טרור ספציפיים, תוך ניסיון להימנע ככל הניתן מהרג אזרחים. השימוש בשיטה זו החל במהלך איתיפאדת אל אקצה ונמשך עד היום, כאשר הסיכולים הממוקדים הם חלק מניסיונות ההתמודדות הישראליים עם הטרור הפלסטיני. בשיטה זו נעשה שימוש גם על ידי הצבא האמריקאי במלחמתו נגד ארגון אל-קאעידה.
העיסוק בנושא זה מן הבחינה האקדמית עשוי להיות ממספר נקודות מבט:
נקודת המבט המשפטית - התנגשות בין זכויות: במקרה זה תיבחן מדיניות הסיכולים הממוקדים אל מול דיני המלחמה, תוך התייחסות לחוק הישראלי, לחוק הבינלאומי ולאמנות בינלאומיות, כמו אמנת ז'נבה ואמנת זכויות האדם. במסגרת זו ניתן יהיה להתייחס לסיכולים הממוקדים מן העמדה הביקורתית, הרואה בהם הוצאה להורג ללא משפט. מן העבר השני, יש להתייחס לזכותה של מדינה להגן על עצמה ועל אזרחיה.
עבודות אקדמיות (סמינריונים וכד') שתעסוקנה בנושא זה, תסתמכנה על מקורות כמו אמנות בינ"ל, פסקי דין וכד'.
נקודת המבט התקשורתית: כאן תיבחנה שאלות כמו התייחסות התקשורת למדיניות הסיכולים הממוקדים, מידת הזדהותה איתה כ"תקשורת מגויסת" בעתות משבר וקונפליקט; מידת הביקורתיות כלפי מדיניות זו מבחינת יעילותה ומבחינת שאלת המוסריות שלה. שאלות אלה ניתן לבדוק באמצעות מחקר איכותני שיבוצע ע"י סקירה של עיתונים מבחינת כותרות הידיעות בנושא, מידת חשיבותן (מיקומן בעיתון), וזאת תוך השוואה בין העיתונים השונים.
מקורות לעבודות בנושא זה יהיו כמובן העיתונים, אך גם ספרים ומאמרים העוסקים, לדוגמא, בתקשורת בזמן מלחמה, חופש הביטוי במדינות דמוקרטיות וכד'.
בהיבט של מדעי המדינה: בחינת מדיניות הסיכולים הממוקדים ככלי ביטחוני במהלך מאבק מזויין ויעילותו במאבק; בחינת פעילותם של ארגונים לא ממשלתיים (NGO's) נגד מדיניות זו (בצלם, יש גבול); דיון במסגרת המושגית של 'דמוקרטיה מתגוננת'; וכו'.
כאן יש להסתמך על חומר ביבליוגרפי העוסק בתחומים כמו מלחמה בעידן המודרני, מלחמות ותקשורת, התמודדות עם טרור, התמודדות המשטר הדמוקרטי עם טרור וכו'.
העיסוק בנושא זה מן הבחינה האקדמית עשוי להיות ממספר נקודות מבט:
נקודת המבט המשפטית - התנגשות בין זכויות: במקרה זה תיבחן מדיניות הסיכולים הממוקדים אל מול דיני המלחמה, תוך התייחסות לחוק הישראלי, לחוק הבינלאומי ולאמנות בינלאומיות, כמו אמנת ז'נבה ואמנת זכויות האדם. במסגרת זו ניתן יהיה להתייחס לסיכולים הממוקדים מן העמדה הביקורתית, הרואה בהם הוצאה להורג ללא משפט. מן העבר השני, יש להתייחס לזכותה של מדינה להגן על עצמה ועל אזרחיה.
עבודות אקדמיות (סמינריונים וכד') שתעסוקנה בנושא זה, תסתמכנה על מקורות כמו אמנות בינ"ל, פסקי דין וכד'.
נקודת המבט התקשורתית: כאן תיבחנה שאלות כמו התייחסות התקשורת למדיניות הסיכולים הממוקדים, מידת הזדהותה איתה כ"תקשורת מגויסת" בעתות משבר וקונפליקט; מידת הביקורתיות כלפי מדיניות זו מבחינת יעילותה ומבחינת שאלת המוסריות שלה. שאלות אלה ניתן לבדוק באמצעות מחקר איכותני שיבוצע ע"י סקירה של עיתונים מבחינת כותרות הידיעות בנושא, מידת חשיבותן (מיקומן בעיתון), וזאת תוך השוואה בין העיתונים השונים.
מקורות לעבודות בנושא זה יהיו כמובן העיתונים, אך גם ספרים ומאמרים העוסקים, לדוגמא, בתקשורת בזמן מלחמה, חופש הביטוי במדינות דמוקרטיות וכד'.
בהיבט של מדעי המדינה: בחינת מדיניות הסיכולים הממוקדים ככלי ביטחוני במהלך מאבק מזויין ויעילותו במאבק; בחינת פעילותם של ארגונים לא ממשלתיים (NGO's) נגד מדיניות זו (בצלם, יש גבול); דיון במסגרת המושגית של 'דמוקרטיה מתגוננת'; וכו'.
כאן יש להסתמך על חומר ביבליוגרפי העוסק בתחומים כמו מלחמה בעידן המודרני, מלחמות ותקשורת, התמודדות עם טרור, התמודדות המשטר הדמוקרטי עם טרור וכו'.
רשומות
