סטייה חברתית

אחד המושגים המתייחסים להתנהגות החברתית האנושית הוא 'סטייה חברתית'. המושג מתייחס לכל התנהגות המפרה נורמות חברתיות מקובלות. מעצם ההגדרה ניתן להבין כי מדובר במושג מאוד יחסי ותלוי חברה ערכים ותרבות. כך, התנהגות מסוימת עשויה להיות מקובלת בקבוצה חברתית אחת ובלתי מקובלת בקבוצה אחרת (לדוגמא, הרג אדם נחשב ברוב המקרים כסטייה, אך ישנם חריגים: כובד המשפחה במסורת הבדואית, הוצאה להורג בארה"ב וכד').
היחסיות היא גם בזמן - הומוסקסואליות נחשבה בעבר כסטייה חברתית חמורה, אך כיום, לפחות בחברות מסוימות, הדבר אינו כך.
ההתנהגות ההפוכה מסטייה חברתית הינה קונפורמיות חברתית.

עבודות העוסקות בהיבטים שונים של נושא זה נכתבות במסגרת לימודי מדעי החברה, ובעיקר סוציולוגיה וקרימינולוגיה.
בעבודות אקדמאיות בנושא סטייה חברתית ניתן לעסוק בסטייה חברתית בתרבות מסוימת תוך הקבלה של אותה התנהגות לתרבות אחרת בה התנהגות זו נחשבת לגיטימית.

דוגמאות לעבודות בנושא: אלימות ומאפייניה בחברה הישראלית כסטייה חברתית. בעבודה בנושא זה ניתן לבחון את יחסה של החברה הישראלית לסוגים שונים של אלימות ומופעיה השונים. בעבודה ניתן לבדוק סוגי אלימות בשכבות גילאים שונות בחברה הישראלית כגון: אלימות בקרב ילדים, בקרב בני נוער, אלימות פוליטית וכד'.

בעבודה על הומוסקסואליות והפיכתה מסטייה חברתית לנורמה חברתית בחברות מסוימות, יתבצע מחקר על השינוי התפיסתי שחל לגבי הומוסקסואליות וכיצד השתנתה התפיסה הרווחת בחברה של סטייה זו בכך שהיא הפכה לנורמה מקובלת ולגיטימית בחברות שונות.

יש להקפיד על ציון מראי מקומות בכל פעם שתצוין הערה או נתון מסוים שמבוססים על ציטוט מתוך ספרות המחקר שמופיע בעבודה או הסתמכות על תיאוריה שמופיעה בעבודה על מנת לבסס את המחקר. בנוסף, יש לצרף לעבודה רשימה ביבליוגרפית של כל המקורות. מקור לדוגמא:

אדד, מ' (1980). "האלימות בהיבט אינטגרטיבי". עבריינות וסטייה חברתית, ח', 22-5.

בתהליך כתיבת העבודה, מלבד העזרה שניתן (ורצוי) לקבל מן המנחים/מתרגלים, ניתן להיעזר בעבודות מוכנות אותן ניתן להשיג באינטרנט.

סטייה חברתית

סטייה חברתית היא התנהגות לא קונפורמית, כלומר שהיא אינה בהתאם לנורמות או כללים הנהוגים בחברה או בקבוצה. הקביעה איזו התנהגות יש להגדיר כסוטה משתנה מתרבות לתרבות. סטייה בחברה מסוימת אינה נחשבת לסטייה בחברה אחרת, גם משום שיש בחברות השונות מערכות חברתיות־נורמטיביות שונות וגם כי על כל חברה עברו תהליכי שינוי והתפתחות שונים. עם זאת, סטייה חברתית היא תמיד התנהגות שמפרה כללי תרבות נורמטיביים או מוסריים.

ישנן תיאוריות שונות המנסות להסביר מדוע ומי מבצע פשעים: הסברים אישיותיים, פיזיולוגיים/גנטיים, חברתיים-כלכליים והסברים תרבותיים. בין התיאוריות המרכזיות ניתן לציין את האסכולה הפוזיטיביסטית שטוענת כי חלק מבני האדם נולדים עם מטען גנטי שהופך אותם לעבריינים; את גישתו של אדוין סאתרלנד ("ההתחברות הדיפרנציאלית") שטוענת כי העבריינות היא תופעה נלמדת: האדם בוחר להתחבר לעולם העברייני, ולרוב החברה תדחוף אותו לקיים סטייה חברתית כלשהי. לטענת המודל הרפואי, הסוטה סובל מפתולוגיה. יש לו סימפטומים של מחלה, ולכן יש לטפל בו. הגישה התרבותית טוענת שהסטייה היא יחסית ושונה בין תרבות לתרבות. למשל, פוליגמיה בחברות מסוימת נחשבת לגיטימית.

עבודות אקדמיות בנושא סטייה חברתית ייכתבו במסגרת לימודי פסיכולוגיה, קרימינולוגיה וכן במסגרת לימודי עבודה סוציאלית.
בכתיבת עבודה אקדמית בנושא סטייה חברתית ניתן לבחור סוג סטייה מסוים, כמו אונס, גניבה, וכד', אלימות וכד' ולבחון כיצד הסטייה נוצרה ו/או התפתחה: האם כתוצאה משונות תרבותית, סטייה מולדת, או מבחירה. ניתן גם להשוות בין התיאוריות, למשל ניתן לבדוק את תופעת האלימות בקרב עולי אתיופיה ולבחון את השפעת השונות התרבותית שלהם במקביל לתהליך הקליטה שלהם בחברה הישראלית, על יצירת הסטייה החברתית, כלומר האלימות. עבודה בנושא אחר יכולה לעסוק בהומוסקסואליות ולתאר את התפתחות ההתייחסות אליה מהחשבתה לסטיה ועד הפיכתה לנורמה חברתית לכל דבר.

בכל עבודה - עבודה אקדמית רגילה, עבודת סמינר או עבודת תזה - יש להיעזר במקורות אשר יעזרו לבסס את המחקר. בנושא של סטייה חברתית, סקירה של קטעי עיתונות יכולה לשמש לעזר רב בכתיבת העבודה, זאת בנוסף לספרות מקצועית שתתייחס לתיאוריות השונות הנוגעות לסטייה חברתית. את המקורות יש להביא ברשימה ביבליוגרפית, עפ"י כללי הכתיבה האקדמית.