עבודות בנושא חוק השבות

חוק השבות שנחקק ב-1950, מעניק לכל יהודי את הזכות לעלות לישראל ולקבל תעודת עולה ובהתאם לחוק האזרחות הישראלי תעודת עולה מזכה באזרחות ישראלית. בשנת 1970 שונה החוק ולפיו זכאי לעלות גם "מי שאחד מסביו היה יהודי, מי שבן זוגו הוא יהודי או מי שבן זוגו הוא בנו או נכדו של יהודי, להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון."

עד היום נושא חוק השבות נמצא במחלוקת מכיוון שהוא סובב סביב השאלה מיהו יהודי, וההגדרה שהייתה בחוק לא הייתה ברורה מספיק והותירה את המחלוקת בעינה, משום שעיקר המחלוקת נגעה לשאלה למי נתונה סמכות הגיור. מחלוקת נוספת שהתעוררה בעקבות חוק השבות נבעה מהטענה כי חוק השבות הוא למעשה חוק מפלה, ויוצר אי שוויון בין אזרחיה היהודים של מדינת ישראל לאזרחיה הערבים, ע"י כך שהוא מעניק יתרון ברור ליהודים.

בעבודות אקדמיות בנושא חוק השבות ניתן לעסוק בשאלת 'מיהו יהודי' או בטענת האי שוויון שהוא גורם, לכאורה. ניתן ללבחון מקרים ספציפיים הנוגעים לחוק השבות, כמו המקרים של יוצאי ברה"מ לשעבר שאינם יהודים לפי ההלכה ושעלו למדינת ישראל בשנות ה-90, או בני שבט הפלאשמורה מאתיופיה.

ניתן כמובן להתייחס בעבודות, סמינריוניות או אחרות, לבעייתיות של חוק השבות מול זכות השיבה הפלשתינאית ואי השוויון לכאורה שנוצר, או להגדרות בעייתיות אחרות של החוק, מבחינת קיומו כחוק יסוד, ועוד בעיות והיבטים.

מקורות בהם ניתן להיעזר בכתיבת העבודה:
חוק השבות, זכויות הגירה וגבולותיהן מאת נעמה כרמי, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל-אביב;
שולחן עגול: חוק השבות;
מ' קורינאלדי, חידת הזהות היהודית - חוק השבות הלכה למעשה, נבו הוצאה לאור בע"מ, 2001.

המקורות הביבליוגרפיים חשובים על מנת שייצרו רקע לעבודה ויוכלו באופן חלקי לתת מענה לשאלות והנחות המחקר שבעבודה. שאלת המחקר תוצג במבוא לעבודה ותנסה לשאול משהו חדש על נושא העבודה, וע"י מענה בפרקי העבודה שבאים לאחר המבוא, תוך הסתמכות וביסוס מהמקורות הביבליוגרפיים וממחקר שטח, אם נעשה, ליצור מסקנות שיוגשו בסיכום לעבודה.

עבודות בנושא גיור

הוויכוח על הגיור בישראל ליווה את המדינה מאז הקמתה, כשבחוק השבות נקבע כי "כל יהודי זכאי לעלות למדינה", הועלתה השאלה מיהו יהודי ולאחר דיון הוחלט שיהודי ייקבע כ"מי שנולד לאם יהודייה ולא בן דת אחרת, או שנתגייר כהלכה", כאשר שאלת הגיור כהלכה לא נקבעה.

העיסוק האקדמי בנושא הגיור עשוי להיות מן הפן של סוציולוגיה של החברה הישראלית וזרמים ביהודת, מן הפן של מדע המדינה ושאלות יסוד בנושא הדמוקרטיה הישראלית או מן הפן המשפטי של חוק השבות ומשמעויותיו המשפטיות. כך, בעבודות אשר יעסקו בנושא הגיור, ניתן להתייחס בין השאר למחלוקת בין היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית לבין היהדות האורתודכסית על שאלת הגיור, בנושא מהו גיור כהלכה והחוק בעניין.

נושא אותו ניתן לבחון בעבודות על גיור הוא שאלת הגיור של העולים מבריה"מ לשעבר ומאתיופיה. העלייה הגדולה בשנות ה-90 של יהודים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה, כללה גם כאלה שלא היו יהודים לפי ההלכה. מאז, המחלוקת בין הגישה הרפורמית והקונסרבטיבית לבין הגישה האורתודכסית החריפה, כאשר חלק מהעולים פנו לגיור קונסרבטיבי או רפורמי ואף ב-2002 נקבע על ידי בג"צ שיוכרו גם גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בישראל ישנם מכוני גיור רבים המכינים את המתגיירים החדשים לחיי היהדות.

בכתיבת העבודות יש להיעזר במקורות ביבליוגרפיים על מנת לבסס את שאלת המחקר וכדי לבנות את המחקר על סמך נתונים קודמים ומחקרים קודמים שנעשו בנושא הגיור. ניתן למצוא רשימה של ספרים ומאמרים בקטלוג המאוחד של הספריות בישראל וכן ניתן להיעזר במקורות ברשת האינטרנט, לדוגמה:
• יאיר שלג, יהודים שלא כהלכה: על סוגיית העולים הלא-יהודים בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2004.
• צבי זוהר, אחים מלידה – אנחנו והגֵרים, ספטמבר 2008, דעות באתר [נאמני תורה ועבודה].