המושג 'אלימות במערכת החינוך' מתייחס למקרים שבהם מופעלת אלימות פיזית, או מילולית, כלפי מורים מצד תלמידים, תלמידים מצד מורים, תלמידים מצד חבריהם לכיתה, כלפי מורים מצד הורי תלמידים, כלפי תלמידים מצד הורי תלמידים אחרים, אנשי צוות בית-ספר שאינם מורים (שרת, מנקה, שומר וכד').
רוב המקרים של אלימות במערכת החינוך מתייחס לאלה שבהם מופעלת אלימות מצד תלמידים כלפי תלמידים אחרים או כלפי מורים. סוגי האלימות מתחלקים ל: אלימות פיזית מתונה, אלימות פיזית חמורה, אלימות מילולית, אלימות חברתית עקיפה (התעלמות, נידוי, "חרם" וכד') ואלימות מינית.
עבודות אקדמיות בנושא אלימות במערכת החינוך עשויות לעסוק באחד או יותר מסוגי האלימות, מושאי האלימות (מורים, תלמידים, הורים וכדו'), וקורבנות האלימות. העבודות יכולות להתייחס גם לקבוצות גיל שונות: אלימות בבית הספר היסודי, חטיה"ב ותיכון. פרט לאלימות בבתי-הספר, ישנם אף מקרים של אלימות בגני ילדים – מאלימות של ילדים בגן כלפי ילדים אחרים, או אלימות של הגננות או המסייעות כלפי ילדים בגן. בהקשר זה ניתן לציין מחקר מ-2006 של פרופ' עמוס רולידר, החושף נתונים על אלימות רבה בקרב ילדים בגני ילדים. לפי המחקר, "כ-61.3 אחוזים מילדי הגן מהווים קרבנות הצקה על בסיס יומי, כאשר ברוב המקרים סוג ההצקה הוא פיזי, וכולל בעיטות, דחיפות, משיכה בשיער וכדומה".
העבודות האקדמאיות (עבודת קורס/רפרט, פרו-סמינריונית, עבודה סמינריונית, וכו'), יכולות להיכתב על מגוון מקרים של אלימות במערכת החינוך, מקרי עבר שנחקרו ונכתבו עליהם נתונים ומסקנות מהמחקר, תיאוריות בנושא אלימות במערכת החינוך. עבודות שהן עבודות מחקריות יכללו מחקר שטח בקרב אוכלוסיות שהיו מעורבות באלימות במערכת החינוך. לדוגמה, עבודה חקרה את רמת ההישגים של ילדים שמוגדרים כאלימים במטרה לבדוק את הקשר שבין ההתנהגות האלימה לבין רמת הישגי בלימודים. המקורות הספרותיים שבהם ניתן להשתמש בכתיבת העבודה צריכים להתייחס להגדרת אלימות, היפראקטיביות והפרעות קשב וריכוז והשפעתם על אלימות ילדים, תיאוריות פסיכולוגיות המסבירות אלימות ילדים ועוד.
כאמור, למרות שרוב המחקרים בשנים האחרונות מתייחסים למקרים של אלימות תלמידים, אם כלפי תלמידים אחרים ואם כלפי מורים, ניתן גם לדון במקרים אחרים. מחקר שהוגש ב-2002 לוועדה לקידום מעמד הילד בכנסת (הגנת הילד מפני גילוי אלימות מצד מורים) מגלה כי מספר ניכר של תלמידים מדווחים על היותם קורבנות לאלימות, בעיקר אלימות מילולית, כגון: קללות, לעג, עלבונות והשפלות, מצד צוות בית-הספר.
מקרים מיוחדים אחרים שעליהם ניתן לכתוב עבודות אקדמאיות בנושא אלימות בבתי-ספר: אלימות של תלמידות כלפי תלמידות אחרות, אלימות שמתבטאת בצורת חרם חברתי, אלימות של הורי תלמידים כלפי תלמידים אחרים, אלימות כלפי מורים/ות דרך הרשת החברתית באינטרנט פייסבוק.
רוב המקרים של אלימות במערכת החינוך מתייחס לאלה שבהם מופעלת אלימות מצד תלמידים כלפי תלמידים אחרים או כלפי מורים. סוגי האלימות מתחלקים ל: אלימות פיזית מתונה, אלימות פיזית חמורה, אלימות מילולית, אלימות חברתית עקיפה (התעלמות, נידוי, "חרם" וכד') ואלימות מינית.
עבודות אקדמיות בנושא אלימות במערכת החינוך עשויות לעסוק באחד או יותר מסוגי האלימות, מושאי האלימות (מורים, תלמידים, הורים וכדו'), וקורבנות האלימות. העבודות יכולות להתייחס גם לקבוצות גיל שונות: אלימות בבית הספר היסודי, חטיה"ב ותיכון. פרט לאלימות בבתי-הספר, ישנם אף מקרים של אלימות בגני ילדים – מאלימות של ילדים בגן כלפי ילדים אחרים, או אלימות של הגננות או המסייעות כלפי ילדים בגן. בהקשר זה ניתן לציין מחקר מ-2006 של פרופ' עמוס רולידר, החושף נתונים על אלימות רבה בקרב ילדים בגני ילדים. לפי המחקר, "כ-61.3 אחוזים מילדי הגן מהווים קרבנות הצקה על בסיס יומי, כאשר ברוב המקרים סוג ההצקה הוא פיזי, וכולל בעיטות, דחיפות, משיכה בשיער וכדומה".
העבודות האקדמאיות (עבודת קורס/רפרט, פרו-סמינריונית, עבודה סמינריונית, וכו'), יכולות להיכתב על מגוון מקרים של אלימות במערכת החינוך, מקרי עבר שנחקרו ונכתבו עליהם נתונים ומסקנות מהמחקר, תיאוריות בנושא אלימות במערכת החינוך. עבודות שהן עבודות מחקריות יכללו מחקר שטח בקרב אוכלוסיות שהיו מעורבות באלימות במערכת החינוך. לדוגמה, עבודה חקרה את רמת ההישגים של ילדים שמוגדרים כאלימים במטרה לבדוק את הקשר שבין ההתנהגות האלימה לבין רמת הישגי בלימודים. המקורות הספרותיים שבהם ניתן להשתמש בכתיבת העבודה צריכים להתייחס להגדרת אלימות, היפראקטיביות והפרעות קשב וריכוז והשפעתם על אלימות ילדים, תיאוריות פסיכולוגיות המסבירות אלימות ילדים ועוד.
כאמור, למרות שרוב המחקרים בשנים האחרונות מתייחסים למקרים של אלימות תלמידים, אם כלפי תלמידים אחרים ואם כלפי מורים, ניתן גם לדון במקרים אחרים. מחקר שהוגש ב-2002 לוועדה לקידום מעמד הילד בכנסת (הגנת הילד מפני גילוי אלימות מצד מורים) מגלה כי מספר ניכר של תלמידים מדווחים על היותם קורבנות לאלימות, בעיקר אלימות מילולית, כגון: קללות, לעג, עלבונות והשפלות, מצד צוות בית-הספר.
מקרים מיוחדים אחרים שעליהם ניתן לכתוב עבודות אקדמאיות בנושא אלימות בבתי-ספר: אלימות של תלמידות כלפי תלמידות אחרות, אלימות שמתבטאת בצורת חרם חברתי, אלימות של הורי תלמידים כלפי תלמידים אחרים, אלימות כלפי מורים/ות דרך הרשת החברתית באינטרנט פייסבוק.
רשומות
