עבודות בנושא רשתות חברתיות מקוונות

רשתות חברתיות הינו מושג סוציולוגי במקורו המתייחס למעגלים החברתיים השונים שסובבים את האדם ואשר מתקיימים בינהם קשרי גומלין שונים. מעגלים אלה כוללים משפחה, חברים, קהילה, מפלגות פוליטיות, ארגונים וכד'.
מטבע הדברים, נושא הרשתות החברתיות נחקר במסגרת מדעי החברה בתחומי ידע כמו סוציולוגיה, פסיכולוגיה ואנתרופולוגיה, וגם בתחום של תקשורת ומנהל עסקים.

תחום הסוציולוגיה יתמקד בחקר הרשתות החברתיות, התפתחותן, המבנה שלהן וקשרי הגומלין בינהן וכל זאת ברמת החברה, בעוד שהפסיכולוגיה תתמקד יותר בהשפעות של רשתות חברתיות על נפשו של הפרט. דוגמא לנושא מחקר סוציולוגי/פסיכולוגי הן הקהילות הוירטואליות באינטרנט (כמו בפורומים, בפייסבוק).
תחום מנהל העסקים, ובעיקר תחומי השיווק והפרסום, משתמש בממצאים סוציולוגיים על מנת למצוא ולפתח שיטות להגברת מכירות ולפיתוח שיטות שיווק ופרסום יעילות שיביאו לרווחים גבוהים יותר לפירמה.

עם התפתחות האינטרנט החל להתרחב העולם החברתי של האדם ונפרצו מחסומים גיאוגרפיים, תרבותיים וחברתיים. החלו להופיע פורומים מקוונים בכל נושא שמשכו אליהם גולשים רבים, מכל מקום אפשרי. התופעה קיבלה דחיפה משמעותית מאוד עם הופעתן של הרשתות החברתיות המקוונות ובעיקר הרשת החברתית "פייסבוק".
הרשתות הללו ("מדיה חברתית") מהוות פלטפורמה לפעילויות חברתיות אינסופיות: הכרת חברים, מציאת עבודה, היכרויות רומנטיות, הפצת רעיונות וחידושים ועוד ועוד. הכח של הרשתות מושך אליהן כמובן גם מפרסמים שעושים שימוש בפרסומות מובנות ובמשתמשים מסויימים כמקדמי מוצרים.

בעבודות אקדמיות - סמינריוניות או אחרות - ניתן לעסוק במגוון רחב של נושאים, וזאת בהתחשב בתחום הלימודים כמובן.
עבודה שתעסוק בנושא מן ההיבט הסוציולוגי יכולה לבחון את מושג הקהילתיות בעידן של רשתות חברתיות מקוונות; ובהיבט הפסיכולוגי ניתן לבחון את השפעתה של הרשת החברתית על ההערכה העצמית. נושא נוסף לעבודה יכול להיות השפעה של הפעילות ברשתות המקוונות על בני נוער - "דור המסכים".

בנוסף, הרשתות החברתיות המקוונות עלו לכותרות בשנים האחרונות בהקשר של המחאות החברתיות בעולם - החל ממצרים ב-2011 ועד ברזיל ב-2013. מידת השפעתן ואופן השפעתן על האירועים הם נושאים מעניינים מאוד לעריכת מחקרים.

בחיפוש מקורות לעבודה ניתן להשתמש ב"גוגל סקולר" שהוא כלי לחיפוש חומר ומקורות אקדמיים בנושא: http://scholar.google.co.il/scholar?q=facebook&btnG=&hl=iw&as_sdt=1%2C5&as_vis=1.

דת וטרור

בעידן המודרני, לאחר הופעת הלאומיות, הופיע הטרור בצורה של אנרכיזם, מהפכנות ולאום, אבל משנות ה-80 של המאה ה-20 החל להופיע טרור שמושפע ומכוון יותר ויותר על ידי דת. הדת לפעמים משולבת עם השפעות אחרות, כמו לאום והמאבק להגדרה עצמית ולפעמים הוא בשם הדת בלבד. ברוס הופמן, מנהל המרכז ללימודי שלום וביטחון בבית הספר וולש לשירות החוץ באוניברסיטת ג'ורג'טאון וחוקר את תופעת הטרור, אפיין את הטרור הדתי המודרני בשלוש תכונות: הטרוריסטים מוכרחים להשתמש בדת על מנת להצדיק את מעשי הטרור; אנשים מנהיגותיים מוכרחים להיות בתפקידי המפתח; דימויים אפוקליפטיים של חורבן נתפסים ע"י הטרוריסטים כמשמעותיים להגדרת מהות הטרור הדתי.


עבודות אקדמאיות אשר יעסקו בנושא דת וטרור (במסגרת לימודי מדעי המדינה או קרימינולוגיה), עשויות לעסוק בהשוואה בין ארגון טרור הפועל על פי הדת לבין ארגון טרור שפעלותיו נובעות מהשפעות אחרות, בטרור דתי של דתות שונות (כמו טרור מוסלמי, טרור הינדי, טרור נוצרי, יפני ואף יהודי) ובהשפעה וקשר שלהם ללאום, על ההשפעה של הטרור הדתי על העולם העכשווי והמשמעויות הנלוות לכך; ועוד.
אם מדובר בעבודה בתחום של קרימינולוגיה, הרי שהנושא ייבחן בהתאם לתיאוריות קרימינולוגיות, ואם מדובר בעבודה בתחום של מדעי המדינה ויחב"ל, ייבחן הנושא בהקשר של תיאוריות בתחום, לדוגמא, הניגוד בין טרור דתי לבין המדינה הדמוקרטית.

על מנת להבין איך עבודה אקדמאית צריכה להיראות ועל מנת לשאוב רעיונות אחרים, ניתן להיעזר בדוגמאות של עבודות מוכנות שנכתבו בנושא דת וטרור במטרה לכתוב עבודה חדשה שתדון בנושא מזווית אחרת, או עבודה שתפתח את הרעיונות. לדוגמא, ניתן למצוא עבודות בנושא הפעילות של המחתרת היהודית בשטחי יהודה ושומרון בתחילת שנות ה-80 במדינה; סקירת הכת היפנית "האמת הצרופה" וניסיון לבדוק מה הניע אותה לעבור לטרור ומה מקומה של התרבות היפנית בפעילות הכת; תנועות החמאס והג'יאהד האיסלאמי - סקירת הפעילות, האידיאולוגיה, הביצוע והאישים בתנועות אלה. בדיקה האם תנועות אלו עומדות בהגדרת ארגון טרור.

המקורות לעבודות בנושא דת וטרור עשויים להיות מגוונים ולכלול ספרים, מאמרים, דוחות ממשלתיים, ידיות וכתבות עיתונאיות וכד'. 

סוציולוגיה ארגונית

סוציולוגיה ארגונית היא תת תחום בתוך מדע הסוציולוגיה החוקר את התופעה הארגונית על שלל סוגיה והיבטיה השונים, במטרה להבין את אופן פעולתם של ארגונים. ההתמקדות היא במבנים ובתהליכים ארגוניים וביחסים שבין הארגון ובין המשתתפים בו, בין הארגון לסביבה ובהשפעה שלהם על יכולת הארגונים להתקיים ולהצליח תחת תנאים שונים.

מחקר בסוציולוגיה ארגונית יתמקד בחקר הארגון שהוא תת חברה אנושית הפועלת להגשמת יעדים חשובים ומטרה משותפת, תוך התמקדות במאפיינים של ארגונים שונים ובתהליכים דינמיים שמתקיימים בארגון שמהווה מערכת של יחסי גומלין בין היררכיות שונות של המרכיבים את הארגון.
הנושאים בהם עוסק התחום הם: תיאוריות בחקר ארגונים, תרבות ארגונית, ניהול ידע בארגונים, הבדלי מגדר בניהול, פיתוח ארגוני, ייעוץ ארגוני, למידה ארגונית, הערכת עובדים והערכת פרויקטים, פיתוח הדרכה, העברת סדנאות ארגוניות, ניהול משאבי אנוש וכו'.

עבודות אקדמיות בסוציולוגיה ארגונית עשויות לעסוק במשתנים כמו לחץ ושחיקה ושביעות רצון של עובדים, מחויבות ארגונית ונטיית העובד לעזוב את הארגון, והשפעות של שינוי ארגוני על מחויבות ארגונית. בעבודות על ארגונים ספציפיים שונים כגון: בנקים, חברות הייטק, חברות ביטוח ועוד יתנהל מחקר על ההתנהגות הארגונית הספציפית בתוך הארגון, ההיררכיות השונות הקיימות בארגון וכיצד הן משפיעות על מערכת היחסים בין העובדים בדרגים השונים. העבודות יבדקו כיצד אופי הארגון והייחוד שלו משפיע על אפקטיביות העבודה בארגון ועל רווחתו הכלכלית.

חומר ביבליוגרפי לעבודות בתחום זה ניתן למצוא במקורות העוסקים בסוציולוגיה, פסיכולוגיה, משאבי אנוש וכד' (ספרים, מאמרים וכד'). ניתן גם למצוא חומר תיאורטי רב בנושא גם על ידי גלישה ברשת האינטרנט שמספקת גישה קלה ונוחה ומשאבי מידע רבים שניתן להיעזר בהם לאיסוף חומר תיאורטי. כמו כן, ברשת האינטרנט קיימת גישה קלה לספריות אוניברסיטאיות ולמידע אקדמי, כמו גם למאמרים מכתבי עת אלקטרוניים, ארכיוני עיתונות שונים ועבודות אקדמאיות מוכנות בנושאי סוציולוגיה ארגונית.

חלק מהעבודות הן 'פרטיקום', משמע עבודות שטח בארגונים אמיתיים. העבודה מסכמת למעשה את הניסיון המעשי של הכותב בפעולות שביצע בארגון בו בחר.

מחשבה מדינית

המחשבה המדינית עוסקת בשאלות ערכיות-פילוסופיות בנוגע לאדם, החברה והמדינה ויחסי הגומלין ביניהם: שאלות על טיב וסוג המדינה, כגון טוטליטרי או דמוקרטי, המשטר והחברה, על צדק חברתי, זכויות האדם ועוד. ההגות המדינית הראשונה לגביה התגלו מסמכים וספרים היא ההגות היוונית העתיקה, שההוגים העיקריים בה הם סוקרטס, אפלטון ואריסטו. בין ההוגים שבאו לאחריהם ניתן לציין את רוסו, מקיאוולי, ג'ון לוק, תומס הובס ומרקס. בין ההגויות החשובות ניתן לציין את "משל המערה" לאפלטון המובא בספרו "המדינה", "הלוויתן" לתומס הובס, "האמנה החברתית" לרוסו והמרקסיזם לקארל מרקס.

כתיבת עבודות במחשבה מדינית תיעשה לרוב במסגרת לימודי מדעי המדינה ויחב"ל אך גם במסגרת לימודי פילוסופיה. עבודות אקדמיות בנושא יתבססו לרוב על חומר תיאורטי כתוב, על הגותם של אחד או חלק מההוגים המדיניים, אך גם יכולה לבחון את המצב הקיים בישראל, או במדינה אחרת, על פי תורתו של אחד מההוגים או כמה מהם, ולבחון כיצד הם היו מתייחסים לסוג המשטר ואו המדינה.

ניתן לחלק את תחום המחשבה המדינית לשלושה תחומים: התחום האמפירי העוסק בבחינת הסדר המצוי במדינה תוך ניסיון להגדיר את התהליכים הפוליטיים והחברתיים; התחום הנורמטיבי - בחינת הסדר הרצוי במדינה תוך הגדרת עקרונות של טוב וצדק חברתי; והתחום המעשי - בחינת רעיונות שיעזרו לעבור מהמצוי לרצוי. בכתיבת עבודות בנושא מחשבה מדינית רצוי להתייחס לשלושת התחומים.

בכתיבת רפרטים, עבודת סיכום או אמצע קורס, או עבודות סמינריונית בנושא המחשבה המדינית יש להתייחס לאחד ההוגים או יותר ולהגותם, למשל "תפיסת החוק ואי הציות לו", "תרומתו של ביסמרק ליצירת מדינת הלאום בגרמניה" או, עבודה על תורת הגזע.

כמו בכל עבודה אקדמית בראשית העבודה יש לפתוח במבוא, שיציג את הנושא שבו תעסוק העבודה, יציג את שאלת וטענת המחקר ויסקור את פרקי העבודה ומטרותיה בקצרה. בגוף העבודה יש להציג נתונים שיעסקו בנושא העבודה, ובסיכום לסכם ולהציג את מסקנות העבודה. כמו בכל עבודה אקדמאית יש להציג בסופה ביבליוגרפיה עפ"י כללי הכתיבה האקדמיים שבה תוצג הספרות המקצועית שעל פיה נכתבה העבודה.

גיאוגרפיה אנושית

הגיאוגרפיה האנושית היא תת-תחום בלימודי גיאוגרפיה, המתחלקים ללימודי גיאוגרפיה פיזית וגיאוגרפיה אנושית. הגיאוגרפיה האנושית עוסקת בעיקר בפעילות בני האדם בסביבה ובמרחב ובהשפעתם עליה. הגיאוגרפיה האנושית מתחלקת לכמה תתי-תחומים: גיאוגרפיה פוליטית, גיאוגרפיה עירונית, גיאוגרפיה היסטורית, גיאוגרפיה כלכלית, גיאוגרפיה תרבותית ועוד. גיאוגרפיה פוליטית עוסקת בנושאים שנמצאים בנקודת המפגש בין גיאוגרפיה לפוליטיקה, בעיקר נושאים כמו גבולות, ביטחון וטריטוריה, קונפליקטים של שלום או מלחמה, המבנה התפקודי-גיאוגרפי של המדינה ועוד. גיאוגרפיה עירונית עוסקת בתהליכים הקשורים להיווצרות ערים, התפתחותן, ההתיישבות בהן, מבנן הפנימי ופריסת הערים במרחב גיאוגרפי מסוים. גיאוגרפיה היסטורית חוקרת תחומים והיבטים שונים של עיצוב הסובב בידי האדם בעבר, או במילים אחרות: את כל מה שחוקרת הגאוגרפיה האנושית העכשווית, לגבי תקופות היסטוריות. גיאוגרפיה כלכלית עוסקת בהשפעות הכלכליות על הגיאוגרפיה במדינות מסוימות, בהשפעת המשאבים הטבעיים של המדינה, התפוקה מתעשייה ומחקלאות, התשתית הכלכלית במדינה והשפעותיה על הגיאוגרפיה האנושית ועוד. גיאוגרפיה תרבותית עוסקת ביחסי הגומלין בין התרבות ובין המרחב והסביבה האנושית ונושאיה העיקריים הם סמלי וגופי תרבות לאומיים, סמלים וגופים ציבוריים דתיים, השפעת הספרות והאמנות על הסביבה האנושית, ועוד.

עבודות אקדמיות בתחום הגיאוגרפיה האנושית, איפוא, יכולות להתמקד במגוון גדול של נושאים שקצרה היריעה מלפרטם, כאשר רובם חופפים זה לזה. עבודה אקדמית יכולה להתמקד בנושא מסוים של גיאוגרפיה אנושית, או לכלול מספר תתי-נושאים בתוך נושא המחקר. רוב תחומי המחקר בגיאוגרפיה אנושית חופפים ומקבילים לתחומי מחקר במקצועות אחרים של מדעי החברה והרוח, כמו פוליטיקה, היסטוריה, ספרות, מדעי המדינה, מגדר, ועוד, לכן כתיבת עבודות צריכה להיעזר בתיאוריות ודיסציפלינות ממדעי החברה והרוח.

בעבודה סמינריונית או עבודת תזה באחד מנושאי הגיאוגרפיה האנושית יש להציג ראשית את שאלת המחקר ונושא המחקר; את הרקע של הנושא ותיאוריות שעוסקות בו; הצגת הנתונים, ולבסוף סיכום ומסקנות הנובעות משאלת המחקר ונושאיו. בסוף העבודה יש להציג רשימה ביבליוגרפית מפורטת על פי כללי הכתיבה האקדמית.

עבודות בגישור

גישור הינו כלי אלטרנטיבי ליישוב של סכסוכים ובו גורם ניטרלי אחד מגשר בין שני הצדדים על מנת ליישב את חילוקי הדעות השונים, או המחלוקת העיקרית שעומדת בינם.
עבודות אקדמיות בנושא גישור נכתבות במסגרת לימודי משפטים, בקורסים של גישור או במסגרת לימודים נפרדת של יישוב סכסוכים וגישור. עבודות מחקר בתחום הגישור יעסקו ביישוב סכסוכים ובהתמקדות באופי המחלוקת והדרך שבה המגשר נוקט על מנת לטפל בה ולפתור אותה. אדם המוגדר כמגשר אינו חייב להיות בעל השכלה משפטית, אולם אלו הלומדים משפטים, צריכים להיות מעורים גם בתחום הגישור, ובמסגרת זו גם להגיש עבודות אקדמיות בנושא.
במסגרת בחירת נושא לעבודת מחקר אקדמית בתחום הגישור, ניתן לגשת למקרה גישור שאינו משפטי או לקחת מקרה משפטי שהתבקש על ידי המערכת המשפטית להפוך להיות מקרה גישור. פניה לגישור במקום להליך משפטי נעשית גם עקב עומס הדיונים המוטל על המערכת המשפטית ולעיתים גם מתוך אמונה (ותקווה) כי להליך הגישור סיכוי טוב יותר להגיע ליישוב הסכסוך. במידה ודנים בהליך גישור שהגיע מתוך מערכת המשפט, יש להציג בעבודה את הסעיף בחוק הדן בסמכות בית המשפט להפוך דיון משפטי למקרה גישור.
כמו כן ניתן לכתוב עבודות שיעסקו לא רק בנושאי גישור ספציפיים, אלא בתחום הגישור על פניו השונים, או על מהותו במקומות שונים בעולם.
דוגמא לעבודה סמינריונית בנושא: הבדלים בגישור בין מדינות מזרח אסיה למדינות אירופה. בעבודת הסמינריון יינתן מבוא כללי שיציג את העבודה ומה היא כוללת, וכן את שאלת המחקר עליה באה העבודה לענות. בהתייחס לדוגמא זו לנושא לעבודה, יעסוק הפרק הראשון בגישור באופן כללי, בפרקים שלאחר מכן תבוצע השוואה תרבותית בין שני האיזורים ודיון בהיבט התרבותי בגישור וניהול סכסוכים. בחלק האחרון והמרכזי ייערך ניתוח השוואתי בהיבטים השונים של נושא הגישור, ויוצגו החסרונות והיתרונות של ההליך.
בסיכום עבודת הסמינריון יובא פרק סיכום ומסקנות בו יינתן מענה לשאלת המחקר המרכזית על ידי הצגת המשתנים השונים שנותחו בעבודה במסגרת ההשוואה שנעשתה על הבדלי הגישור בתרבות המזרח ותרבות המערב.
במסגרת כתיבת העבודה יש להיעזר בספרות מחקר שמכילה חומר תיאורטי על הקוד האתי של תחום הגישור והאתיקה המקצועית של המגשר וכן חומר משפטי שיכלול חוקים הרלוונטיים באופן ישיר ועקיף לתחום הגישור.

איך כותבים עבודות אקדמיות?

על הכתיבה של טקסט אקדמי להיות שיטתית ועניינית וקיים מבנה כללי אחיד לעבודות כאשר בכל חלק שלה, יש לכתוב תוכן מסוים, ולהימנע מאחר. נסביר זאת להלן.
באופן כללי, עבודה אקדמית כוללת תקציר, מבוא/הקדמה, סקירת ספרות, מתודוליה/שיטת המחקר, תוצאות, דיון ומסקנות, סיכום וביבליוגרפיה.
התקציר, כשמו כן הוא, פסקה קצרה הכתובה כמו מברק והמביאה את עיקרי העבודה ומסקנותיה. אין לכלול בו הסברים מפורטים מדי או מובאות וציטוטים ממקורות.
פרק המבוא הוא מעין הצהרת כוונות של הכותב. כאן יצויין נושא העבודה, מטרתה, השערותיה ואופן ביצוע המחקר (עיוני, כמותי, איכותני). ניתן גם לציין את סוגי המקורות הביבליוגרפיים בהם נעשה שימוש.
דוגמאות לתקצירים ניתן למצוא בחינם בכל מאגר מידע אקדמי באינטרנט (כמו googlescholar) וכן במאגרי עבודות, בהם ניתן למצוא גם דוגמאות לפרק המבוא.
בפרק סקירת הספרות בעבודה יובאו מחקרים ומידע שאסף הכותב והנוגע לנושא העבודה. כיוון שמדובר במידע ממספר מקורות, חשוב להביא אותו באופן הגיוני ורציף. יש להימנע ככל הניתן מעבודות "העתק-הדבק", אלא להביא את הדברים בצורה הגיונית. כך גם לגבי מעבר מפסקה לפסקה - פסקה חדשה אינה יכולה להיות תלושה לגמרי מקודמתה. דוגמאות לקישור לפסקה הקודמת: "בניגוד ל...", "בדומה ל...", "בהשוואה ל...", "על אף האמור לעיל..." וכד'.
חשוב שלא לגלוש כאן למסקנות וקביעות. פרק זה מביא מידע "יבש". מסקנות ודעות אישיות ניתן להביא בפרק הדיון והמסקנות.
פרק המתודולוגיה יכלול מידע על אופן ביצוע המחקר: סוג המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר ואופן עיבוד הנתונים.
פרק התוצאות מציג את תוצאות המחקר שבוצע. שוב, הפרק אינו אמור לכלול מסקנות ופירושים של התוצאות.
פרק הדיון והמסקנות הוא פרק חשוב מאוד שכן בו על הכותב להביא פרשנות לתוצאות המחקר וזאת גם בהתייחס לסקירת המקורות שבוצעה בפרק סקירת הספרות. הפרשנות היא של הכותב, אך עליה להיות מנומקת בקפידה ומבוססת הן על התוצאות והן על סקירת הספרות.
בסיכום מובאים עיקרי העבודה והליך העבודה והתייחסות לכל המידע שהובא בעבודה האקדמית. חשוב שלא להביא בפרק זה מידע חדש או להשתמש במקורות חדשים, שלא הובאו כבר במהלך העבודה. מקומו של מידע הוא בגוף העבודה ולא בסיכום.

אופי הטקסט האקדמי

הכתיבה של עבודות אקדמיות היא מיומנות הנלמדת בעיקר במהלך לימודי התואר הראשון. הלימוד נעשה באמצעות קורסים יעודיים לכך, כמו קורס הדרכה ביבליוגרפית, קורס שיטות מחקר וכד', ובאמצעות כתיבת עבודות (תרגילים, פרו-סמינריונים, סמינריונים וכו').
הכתיבה האקדמית, בשונה מכתיבה ספרותית אחרת, היא בעלת מאפיינים יחודיים ועל סטודנט שעומד לכתוב עבודה אקדמית להכירם היטב, אם ברצונו להצליח בלימודיו ובדרכו האקדמית והמקצועית בהמשך. ברשימה 'טיפים כלליים לכתיבת עבודות' ניתן למצוא מספר דוגמאות לעקרונות ולכללים הללו.

בניגוד לכתיבת ספרות פרוזה, הכתיבה האקדמית נוטה להיות יבשה יותר ונטולת רגש ככל הניתן. זאת משום שמטרתה היא לחקור עובדות ולמצוא עובדות חדשות ולשם כך נדרשת שפה עניינית, ללא מליצות, דימויים וכד'.
על הטקסט בעבודות אקדמיות להיות קוהרנטי (עקבי). בעיקר חשוב הדבר בפרק סקירת הספרות, בו אנו מביאים מידע ממגוון מקורות. פעמים רבות, סטודנטים כותבים פסקאות התלושות אחת מן השניה ואינן מובילות את הקורא בצורה הגיונית, מה שפוגם קשות בעבודה וגורם לבודק העבודה לחשוב שהכותב לא באמת מבין על מה הוא כותב. לכן, את המידע יש להציג בצורה הגיונית, כאשר יש קישור בין פסקה לפסקה ורצף הגיוני בינהן.
חשוב לציין שהמידע שמובא בסקירה צריך להיות מידע אמין המייצג בצורה אמיתית את מצב המחקר בתחום בו אתם עוסקים בעבודה. כך, אין חובה להציג עובדה חותכת כאשר מצאתם כי יש מחלוקת במחקר בנושא מסוים. יש להציג את המחלוקת כפי שהיא. בסיום העבודה או המחקר, תוכלו לציין, לאור הדרך שעברתם בכתיבת העבודה, עמדה מנומקת באשר למחלוקת זו.
שיטה ידועה בכתיבת סקירה ספרותית היא "שיטת המשפך". לפי שיטה זו, עוברים מן הכללי אל הספציפי - מהגדרת הנושא הכללי שהעבודה עוסקת בו (לדוג', תחום משאבי האנוש) ועד לתחום הספציפי של העבודה (לדוג', הקשר בין שביעות רצון עובדים למוטיבציה ואיכות השירות).

כמובן שתמיד ניתן להיעזר בעבודות מוכנות ומומלץ מאוד גם לעיין בספר "המדריך לכתיבה אקדמית".

כיצד לכתוב עבודה בשיווק

מקצוע השיווק נלמד לרוב במסגרת לימודי מנהל עסקים והוא אחד מתחומי ההתמחות במסגרת לימודים אלה. עבודות בשיווק, כחלק מעבודות במנהל עסקים, נכתבות במסגרת קורסים או סמינריונים בשיווק בתואר הראשון ותזות לתואר שני.
תחום השיווק כולל תחומי משנה כמו אסטרטגיה שיווקית של חברה מסויימת, תכנית שיווקית למוצר או שירות חדשים וכד'.
נושא העבודה נקבע על ידי המרצה, כאשר על הסטודנט לבחור מבין מספר נושאים. לעיתים, נושא העבודה בשיווק הוא זהה, ועל כל סטודנט לבחור חברה עסקית או אירוע עסקי שינותחו על פי נושא העבודה. יש לבחור נושא לעבודה בשיווק בהתאם לתחום ההתעניינות של כל סטודנט, וכן על פי מידת הנגישות למידע (למשל, בחירת החברה בה עובד הסטודנט למטרות ניתוח שיווקי).
כרוב העבודות, יש לכלול בעבודות בשיווק חומר תיאורטי שיהווה בסיס לניתוח החברה או האירוע אותו אנו חוקרים. חומר זה עשוי לכלול תיאוריות שיווקיות, מודלים שיווקיים וכד'. בחלק התיאורטי יש לכלול גם רקע על הענף בו אנו עוסקים. לדוגמא, אם אנו מנתחים בית מלון, עלינו לתת סקירה על היבטים מסוימים בענף התיירות, כמו מידע על תנועות תיירים, מגמות בענף.
עבודות בשיווק שהן עבודות מחקריות, יכללו גם מחקר. מחקר בשיווק יכול להיעשות באמצעות מספר כלי מחקר: ראיונות עם גורמים בענף ובחברה/עסק, מחקרי שוק, סקרי דעת קהל או ניתוח מידע כתוב (חומר מהחברה, פרסומי עיתונות). כך, מקורות העבודה, או הרשימה הביבליוגרפית, יכללו, בנוסף למקורות ספרותיים כמו ספרים ומאמרים, גם דוחות של החברה, כתבות עיתונאיות ואתרי אינטרנט.
מלאכת שילוב החומר התיאורטי בניתוח האקדמי הוא לב העבודה והוא זה המעיד על יכולת הסטודנט להבין לעומק תיאוריות שיווקיות, מהלכים שיווקיים ואירועים בעולם השיווק. הבנה זו חשובה לכל סטודנט המתעתד לעסוק בתחום זה ולפתח קריירה בעולם השיווק. כתיבה טובה של עבודה בשיווק יכולה להיות התחלה מצוינת לקריירה בתחום.

עבודות אקדמיות - למה זה טוב?

רבים מאיתנו מוצאים עצמם לקראת מועד הגשת עבודה, בוהים במסך במחשב או במאמר שהמרצה נתן לנו, ותוהים לעצמנו למה כל זה טוב?, למה לשבת לכתוב עבודות בחדר סגור במקום לבלות בים ביום שמש..?

אז ראשית כל, בניגוד לבי"ס, אנו בחרנו ללכת ללימודים אקדמיים ובחרנו בתחום הלימודים הספציפי. בין אם זו עבודה בסוציולוגיה, עבודה במדע המדינה או עבודה במנהל עסקים, אנו אלה שבחרנו ללמוד זאת, ועלינו האחריות להשלים את הלימודים בהצלחה. וזה כמובן דורש מאיתנו לכתוב עבודות.

שנית, כתיבת עבודות מחקר אקדמיות היא הביטוי האולטימטיבי ליכולות האקדמיות שלנו. הן ההוכחה ליכולת איסוף המידע שלנו, יכולת הניתוח והאינטגרציה בין מקורות שונים והניתוח שלהם, וכמובן יכולת הביצוע של מחקר אקדמי, כמותי או איכותני.
ללא ספק, כתיבת העבודות האקדמיות הראשונות היא השלב הקשה ביותר, אך יש לזכור כי ככל שנשקיע זמן ומחשבה בלימוד מלאכת הכתיבה האקדמית, כך ייקל עלינו בהמשך הדרך. לרוב, העבודות הראשונות הן מצומצמות יותר בהיקפן ובדרישות שלהן ועם ההתקדמות בלימודים, ההיקף והדרישות עולים. לכן כדאי לכתוב את העבודות האקדמיות שלנו ברצינות. כמובן שביצוע המשימה הוא אתגר, שהשלמתו מביאה סיפוק רב.

שלישית, וחשוב מכל, מטרת הכתיבה של עבודות (פרו-סמינריון, סמינריונים וכד') היא לתת בידינו כלים מקצועיים להמשך הקריירה שלנו. סטודנט שיכתוב עבודות טובות במנהל עסקים, יצטיין בלימודיו ולכן ייקל עליו למצוא עצמו בשוק העבודה, וכמובן שיהיו בידיו כלים טובים לביצוע תפקידו במקום העבודה.
מעבר לכך, ביצוע מחקר אקדמי או כתיבת עבודה תיאורטית, מרחיבה את אופקי הסטודנט, ומעבר להתמקצעות בתחום מסויים, היא מספקת כלים אנליטיים כלליים בהם נוכל לעשות שימוש בכל תחומי החיים.

עריכה של עבודות אקדמיות

לאחר שכתבנו את רוב העבודה, כולל סקירת ספרות, המחקר (אם בוצע) וכו', יש להכין את העבודה להגשה. עריכת עבודות כוללת גם עריכת תוכן וגם עריכה צורנית.
חשוב לציין כי גם אם אנו חשים כי העבודה מעולה ואנו מבינים כל היבט בנושא שעליו כתבנו, יש להקדיש מחשבה לאופן בו אנו מציגים את הדברים לקורא (שאינו 'מומחה' כמונו).

עריכת התוכן כוללת:
- ארגון הפרקים על פי נושאים. לדוגמא, בעבודה העוסקת בתיירות באיזור ים המלח, נוכל לחלק את החומר התיאורטי לנושאי משנה: תיירות באיזורי טבע, מאבקים בין שימושי קרקע, הפיתוח התיירותי מול שמירת הסביבה; ואת החומר הנוגע ישירות לנושא המחקר נוכל להציג לפי הגורמים בעלי העניין (יזמים, ירוקים מדינה).
את הפיסקאות יש לארגן בצורה הגיונית ורציפה, כך שלא תהיה קפיצה מנושא לנושא, ללא קשר.

- הגהה של הטקסט בעבודות. פעמים רבות, בשטף הכתיבה, נעשות טעויות הדפסה וטעויות כתיב וניסוח. על כן חשוב לקרוא את העבודה שוב ואף לתת לאדם נוסף לקרוא אותה. אם הזמן אינו דוחק, רצוי להניח את העבודה בצד למספר ימים לאחר שסיימנו את הכתיבה, ולשוב ולקרוא אותה לאחר מכן. קריאה זו מאוד יעילה באיתור שגיאות.
טעות נפוצה היא בניסוח של טקסטים שמקורם באנגלית. רבים משלבים בעבודות האקדמיות תרגום של חומר מאנגלית, אך התרגום אינו רהוט וניתן להבחין כי מדובר בעברית "מאונגלזת". לכן, יש להתאים את הטקסט לעברית, ואם יש צורך, להשתמש בשירותי מתרגמים מקצועיים.
בנוסף, אם איננו בטוחים ביכולת הניסוח שלנו, כדאי להיוועץ בעורך לשוני. הגשת עבודה אקדמית שכתובה באופן עילג עשויה לפגוע מאוד בהצלחה בלימודים האקדמיים.

עריכה צורנית של העבודה כוללת עיצוב עמוד השער, עיצוב הפיסקאות וכד'. בכדי לעשות זאת, דרוש ידע מסוים בתוכנת עיבוד התמלילים (word לרוב). במקרים רבים, מנחה העבודה מציג דרישות ספציפיות של גודל גופן ורווח בין שורות. יש להקפיד למלא את הוראותיו. חשוב מאוד גם להקפיד על אחידות - שלא יקרה מצב בו פרק אחד כתוב בגופן דויד 12 ופרק אחר באריאל 14.
אף שמדובר בקובץ, עיצוב לא אחיד יכול לגרום לטקסט להיראות 'מקושקש' ולא אסטתי ולכן קשה לקריאה.

כתיבה של עבודות סמינריוניות

המונח 'עבודה סמינריונית' עשוי לגרום לסטודנטים האצת דופק והזעת יתר. שני פתגמים יפים כאן כהמלצה: "סוף מעשה במחשבה תחילה", ו"קודם כל להירגע"...

ראשית, יש להגדיר את נושא העבודה. הנושא ייבחר כמובן בהתאם לחוג הלימודים ולנושא הקורס שבמסגרתו נכתבת העבודה הסמינריונית. במקרים רבים, המרצה/מנחה מספק רשימה של נושאים שיש לבחור מהם, אך מאפשר גם בחירה בנושא שאינו ברשימה. מעבר לבחירת נושא, יש לדעת מהו סוג הסמינריון שאנו כותבים - עיוני או מחקרי (כמותי או איכותני). בעבודות סמינריוניות אמורה להיות הנחיה צמודה יותר של מנחה, ורצוי להיעזר בו בכל שלב, זאת בכדי למנוע טעויות בכתיבה ובכדי ליצור עבודה טובה ואיכותית. היוועצות במנחה עשויה למנוע, למשל, אי הבנות בנוגע לאופן הרישום הביבליוגרפי אותו הוא דורש.

בהמשך, ניתן להתחיל לקרוא חומר הקשור לנושא העבודה, דבר שיכול לסייע בהבנת הנושא ובהחלטה במה בדיוק להתמקד בעבודה. כך גם נגבש את פרק סקירת הספרות. פרק זה יציג מחקרים העוסקים בנושאים הקשורים לנושא העבודה וכמו כן יהווה את המסגרת התיאורטית, לפיה ייערך המחקר.
פרק המתודולוגיה הוא פרק חשוב מאוד שכן בו מסביר הכותב את האופן בו הוא ביצע את המחקר. היכולת לבקר את המחקר ואף לחזור עליו בכדי לאשש את התוצאות או להפריכן היא עיקרון אקדמי חשוב. חזרה מדויקת על המחקר יכולה להיעשות רק אם החוקר יודע בדיוק באיזה אופן הוא נערך.
בפרק הדיון, יידונו תוצאות המחקר לאור פרק הסקירה הספרותית ותיעשה השוואה בין תוצאות המחקר שערכנו לעבודות האחרות שהצגנו בסקירה.
פרק הסיכום יציג את הדרך שעשינו מן השערת המחקר ועד לתוצאות. כן ניתן להציג דעה אישית של הכותב.
בסוף העבודה, תובא כמובן רשימה ביבליוגרפית בה יכללו כל המקורות בהם השתמשנו בעבודה.

קיימים כלי עזר רבים העומדים לרשותנו בעת שאנו כותבים עבודות ושימוש נבון בהם יסייע בכתיבת עבודות טובות ובקבלת ציונים גבוהים: היוועצות במנחה, קריאת חומר בספריות, עיון בעבודות מוכנות של סטודנטים וכו'.

מבנה עבודות אקדמיות

היכולת לבצע מחקר ולכתוב עבודה המתארת אותו, היא הבסיס ללימוד האקדמי. על מנת ללמוד את המלאכה, הסטודנט כותב תחילה עבודות קצרות ובהמשך עבודות פרו-סמינריוניות (פרו"ס) וסמינריוניות. בתארים המתקדמים יכתוב הסטודנט עבודות תיזה ודוקטורט.
רבים מן הסטודנטים הנדרשים לכתוב עבודה בפעם הראשונה, חשים בלבול ומתקשים להתחיל לכתוב. נסקור כאן באופן כללי את מבנה העבודה האקדמית, כאשר אנו מתייחסים בעיקר לעבודות בתחומי מדעי החברה והרוח. יש לציין שישנם סוגים שונים של עבודות (מחקר אמפירי, מחקר איכותני, מחקר ספרותי וכד'), אך לרובם מבנה כללי דומה וכללים משותפים.
א. בחירת נושא – נושא העבודה ייבחר בהתאם לתחום הלימודים, לתחומי העניין הספציפיים של הכותב ואף לזמינות המידע שיש לכותב על נושא העבודה. לדוגמא: סטודנט למנהל עסקים הלומד קורס בשיווק או מתמחה בשיווק, יכול לבחור לכתוב עבודה המנתחת את תהליכי השיווק בחברה אשר אליה יש לו נגישות ושממנה יוכל לקבל מידע ביתר קלות.
רעיונות לנושאים לעבודה ניתן למצוא באמצעות סקירה של ספרות בתחום או באמצעות עיון בנושאים של עבודות מוכנות המתפרסמות האינטרנט.
ב. סקירה של הספרות הקיימת בנושא ובנושאים הקשורים אליו. חלק זה נקרא גם "מצב המחקר". קריאה של חומר בנושא תסייע להתמקד ולקבל רעיונות להמשך הכתיבה ו/או המחקר שלך. חשוב להקפיד, כמו ביתר העבודה, על ציון מראי מקום.
ג. כאשר יש לך כבר מידע רב יותר על נושא העבודה שלך, ניתן לגשת למלאכת הכתיבה. הפרק הראשון בכל עבודה כמעט הינו פרק המבוא. פרק זה אמור להציג לקורא את נושא העבודה, הסיבות לבחירה בנושא זה, סקירה של פרקי העבודה ומטרתה של העבודה. המבוא כולל לרוב גם את הטענה שהכותב רוצה לבדוק ואת ההשערה שלו לגבי נכונותה או אי-נכונותה.
לעיתים, יעדיף הכותב לכתוב את פרק המבוא לאחר שסיים את כתיבת העבודה בכדי שיהווה ייצוג נאמן לעבודה. ניתן כמובן לכתוב את המבוא בתחילת התהליך ולעדכן ולערוך אותו בסיום הכתיבה. כלומר, כל כותב יכול לבחור בדרך הנראית לו כמתאימה לו ביותר.
ד. גוף העבודה – גוף העבודה כולל את מכלול הפרקים העוסקים בנושא העבודה. עבודות שהן בעיקרן סקירה של מקורות יחולקו לפרקים לפי תתי-נושאים, תקופות וכד'. לדוגמא, בעבודות במדעי המדינה העוסקות בהשוואה של מדינאים, כל פרק יעסוק במדינאי אחד; או בעבודות בהיסטוריה הסוקרות תולדותיה של מדינה או עם, הפרקים יחולקו על פי תקופות היסטוריות. חלוקה זו אינה חובה כמובן ובכל עבודה יחליט הסטודנט על פי אילו קריטריונים יחלק את פרקי עבודתו.
בעבודות שהן מחקרים, הפרק הראשון הוא לרוב פרק הסקירה הספרותית כאשר הפרק עצמו מחולק לפרקי משנה. הפרקים שלאחריו יציגו את שיטות המחקר וכלי המחקר, ואת תוצאות המחקר והמסקנות העולות ממנו, וזאת בהתייחס לדברים שהועלו בפרק הסקירה הספרותית.
ה. סיכום – פרק זה יסכם את העבודה ויתייחס למטרות שהוצגו במבוא וכן להשערות אותן שיער הכותב לפני צאתו לדרך. הסיכום יכול לכלול גם תיאור של מגבלות המחקר, המלצות למחקרי המשך ודעה אישית של הכותב.
ו. רשימה ביבליוגרפית - עבודות אקדמיות חייבות לכלול רשימה ביבליוגרפית. רשימה זו תכלול פרטים ביבליוגרפיים של כל המקורות בהם נעשה שימוש בעבודה. רשימה זו באה בנוסף למראי המקום אותם יש לציין במהלך העבודה בכל עת בה מובאת טענה או ציטוט ממחקרים/עבודות אחרים.
ישנם מספר דרכים לרישום הביבליוגרפי אך עיקרו הוא: שם המחבר/ים, שם הספר/מאמר, שם כתב העת, הוצאה ומקום הוצאה ושנה. לפירוט, ראה רשומה בנושא הרישום הביבליוגרפי.
בכל אופן, חשוב להקדיש לעניין זה זמן ולהקפיד על אחידות בצורת הרישום.

עבודות באיכות הסביבה ואקולוגיה

נושא איכות הסביבה הוא נושא 'חם' בסדר היום העולמי. זיהום אוויר, זיהום מקורות מים, שטחים פתוחים, מיחזור והכחדה של מינים הם רק חלק מהנושאים הנחקרים בתחום זה.
התחום נלמד במחלקות לגיאוגרפיה או במחלקות נפרדות העוסקות במדעי הסביבה. בלימודי משפטים נלמד הנושא בהיבט של דיני איכות סביבה ובלימודי הנדסה נלמד נושא ההנדסה הירוקה.
לפיכך, עבודות העוסקות בתחום יכולות להיכתב ממגוון של היבטים – מדעי, משפטי, חברתי, הנדסי, תיירותי וכד'. דוגמא לעבודה מדעית הנכתבת מההיבט של מדעי הטבע יכולה להיות "בדיקת השפעתה של השריפה בכרמל על תהליכי סחיפה ועל שינוי הנוף בחורש הים-תיכוני"; עבודה משפטית יכולה לבדוק היבטים משפטיים של שמירה על איכות הסביבה, התפתחות החקיקה בנושא וכד'; עבודה שתבחן את ההיבטים החברתיים עשויה לעסוק באיכות סביבה כחלק מצדק חברתי וצדק חלוקתי; בהיבט של מדע המדינה, תעסוק העבודה במדיניות ממשלתית בנושא, במאבקים בין גורמים פוליטיים ובקונפליקטים בין שימושי קרקע. נושא התיירות הירוקה גם הוא תחום המתפתח מאוד בעולם וכולל נושאים כמו בנייה ירוקה ותיירות בת קיימא (כחלק מהעיסוק הכללי בפיתוח בר קיימא – sustainable development).
ככל עבודה אקדמית, על עבודה בנושא איכות הסביבה לכלול סקירה של ספרות בנושא העבודה, כלומר סקירה של מחקרים קודמים שנעשו בעבר ושל דעות ומקרים הקשורים לנושא העבודה. במידה והעבודה היא מחקרית, כלומר כותב העבודה ערך מחקר שטח, תכלול העבודה שאלת מחקר, השערת מחקר ותיאור של שיטות המחקר (לדוג': העברת שאלונים למבקרים בפארק, בדיקה של הצומח בתאי שטח וכד').
עבודות רבות הן עבודות שהן בעיקרן סקירות ספרות, כלומר הן מהוות אינטגרציה של מחקרים בנושאים הקשורים לנושא העבודה. בכל אופן, בשני סוגי העבודות, יש לסכם את הממצאים בפרק נפרד או יחד עם פרק סיכום העבודה.
כמובן שבסוף העבודה, לפני הנספחים או לאחריהם, יש להביא רשימה ביבליוגרפית מלאה, שתכלול את הפרטים הביבליוגרפיים של כל המקורות בהם נעשה שימוש בעבודה.
נושאים לעבודות, דוגמאות לעבודות ועבודות מוכנות, ניתן להשיג באינטרנט.

עבודות אקדמיות מוכנות

חלק מהותי במהלך הלימודים האקדמיים הוא החלק של כתיבת עבודות. חשוב לדעת כי ישנן רמות שונות של עבודות אקדמיות כאשר ככל שהרמה גבוהה יותר, הדרישות מהסטודנט שכותב עבודה הן רבות יותר. דוגמאות לסוגי עבודות אקדמיות – תרגילים, מטלות קורס, עבודות סיכום קורס, פרו-סמינריונים, סמינריונים, תיזות. בנוסף, עבודה אקדמית יכולה להיות עבודה שעיקרה סיכום של מקורות ביבליוגרפיים או עבודה מחקרית הכוללת מחקר שבוצע בשטח. גם עבודות מחקריות מתחלקות למחקרים כמותיים ומחקרים איכותניים.

רבים מהסטודנטים, ובעיקר אלה הנמצאים בתחילת לימודיהם האקדמיים, נתקלים בקשיים רבים בכתיבת עבודות אקדמיות. כתיבת עבודה אקדמית דורשת זמן ומאמץ רב של חשיבה ויכולת כתיבה - ואלה נרכשים בהדרגה במהלך הלימודים האקדמיים.

מלבד העזרה שניתן (ורצוי) לקבל מן המנחים/מתרגלים, ניתן להיעזר בעבודות מוכנות אותן ניתן להשיג באינטרנט. קנייה של עבודות מוכנות באמצעות האינטרנט היא קלה, נוחה ומהירה, אך יש לתת את הדעת למספר עניינים:

ראשית יש לבדוק אם האתר בו מתפרסמות העבודות המוכנות הוא אתר ידוע ורציני ואם העבודות המתפרסמות בו עברו בדיקה מקצועית. ניתן לעשות זאת ע"י עיון בתקצירי העבודות המתפרסמים חינם וגם באמצעות פניה למפעילי האתר. לדוגמא, תקציר שהעברית בו קלוקלת אמור להדליק נורה אדומה.

שנית, בכדי לאתר עבודה מתאימה ניתן להשתמש במנוע החיפוש של האתר או לאתר עבודה מוכנה באמצעות כניסה לקטגוריות השונות (עבודות בסוציולוגיה, עבודות במדעי המדינה, עבודות בכלכלה, עבודות במנהל עסקים וכד') ודפדוף בעמודי התקצירים. ניתן גם לבצע חיפוש ממוקד יותר באמצעות כניסה לתתי-קטגוריות (לדוגמא: תת קטגוריה 'דיני נזיקין' בקטגוריית 'משפטים', או תת קטגוריה 'מערכות מידע' בקטגורית 'מנהל עסקים').

לבסוף, יש לעיין בתקציר העבודה המוכנה ולוודא אם הפרטים המופיעים בתקציר מתאימים לדרישות. לרוב, התקציר כולל פרטים על גודלן של העבודות המוכנות, שנת הכתיבה שלהן, מספר המקורות הביבליוגרפיים, מחירן וכן פרטים על התוכן שלהן (תוכן העניינים) ואף על האופן בו נכתבו מראי המקום/ הערות השוליים.