עבודות בנושא זוגיות

לימודים הנוגעים ליחסי זוגיות הם תחום מחקר חדש יחסית של הפסיכולוגיה החברתית במשך העשורים האחרונים.

זוגיות יכולה להיבחן מהיבטים רבים ועבודות אקדמאיות בנושא הזוגיות, יכולות להיכתב במסגרת לימודי פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, סוציולוגיה, קרימינולוגיה. בפקודת מס הכנסה מוגדר בן זוג כ"אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו", אך ישנם סוגי זוגיות אחרת, כמו חברות, ידועים בציבור, יחסים זוגיים הנקראים יחסים פתוחים, יחסים זוגיים עם בני זוג מאותו מין. לזוגיות יש גם משמעויות פורמליות, של קיום חיים משותפים הכוללים לעתים מגורים משותפים וניהול משק בית משותף, אהבה, בילוי משותף, קיום יחסי מין, גידול ילדים לעתים, ועוד גורמים המאפיינים בני זוג.

בסוציולוגיה ניתן לבחון דפוסי נישואין או זוגיות, עקרון המונוגמיה של שני בני זוג, פוליגמיה, בין שלושה אנשים או יותר, ביגמיה המאפיינת נישואים של גבר אחד לשתי נשים, פוליגניה, שהיא נישואין של מספר נשים לאותו גבר, פוליאנדריה – מספר בני-זוג לאשה; ועוד. ניתן גם להבחין בין נישואין אנדוגמיים, של שני אנשים מאותה קבוצה חברתית, לבין נישואין אקסוגמיים, של שני אנשים ממעמד חברתי שונה. בנוסף קיימות הבחנות בין דפוסי משפחה, דפוסי מגורים של הזוג, דפוסי סמכות, דפוסי ייחוס ועוד.

בפסיכולוגיה החברתית קיימות תיאוריות שונות בנוגע לסוגי האהבה הזוגית, מרכיביה ומניעיה – בין התיאורטיקנים ניתן לציין את איליין הטפילד שחילקה את האהבה לשני סוגים ראשיים – אהבת חברים ואהבה לוהטת; רוברט סטנרברג שפיתח את מודל המשולש של האהבה; תומפסון והנדריק שחילקו את האהבה לכמה סוגים נוספים, כמו אהבת משחק, אהבה רכושנית, אהבה לוגית, אהבה ללא אני.

גם אם העבודות האקדמאיות נכתבות במסגרת לימודי סוציולוגיה וגם אם במסגרת לימודי פסיכולוגיה חברתית, תיאוריות אלה והמקורות הספרותיים שבהם הן מופיעות, חשובות מאוד לביסוס העבודה הנכתבת ולהצגת המחקר הקיים. בין יתר המקורות, ניתן גם להיעזר בעבודות מוכנות שנכתבו בנושא זוגיות. דוגמה לעבודה כזו היא בחינת מידת המוכנות לחיי זוגיות כפי שהתפתחה מהילדות ומתהליכי הסוציאליזציה שהשפיעו על כך. עבודה אחרת דנה בזוגיות ברמות שונות של מוסד הנישואין ומתבססת על מחקר שנעשה על תשעה מקרים.

סמינריון בפסיכולוגיה חברתית

כמה שלא נודה בהיותנו בני אדם עצמאיים, בעלי דעה עצמית וחופש החלטה ובחירה נקי מהשפעות חיצוניות. בסופו של דבר, כולנו מושפעים בדרך כזו או אחרת מהחברה שבה אנו גדלים ורוכשים מיומנויות חברתיות על ידי למידה וחיקוי החברה הסובבת אותנו והחינוך החברתי אותו אנו מקבלים במסגרת המשפחתית.

פסיכולוגיה חברתית היא ענף במדע הפסיכולוגיה העוסק בקשר המובהק שקיים בין הפרט לחברה והשפעת החברה על הפרט, אם מבחינת מחשבות, רגשות וכד'.
עבודת סמינריון בפסיכולוגיה חברתית תעסוק בכל אלו ובמחקר מדעי על תחושות והתנהגויות של פרטים במסגרות חברתיות שונות. למעשה ענף פסיכולוגיה חברתית קרוב מאד לענף הסוציולוגיה שעוסקת בחקר החברה ויחסי הגומלין הפועלים בה.

בכתיבת עבודת סמינריון בפסיכולוגיה חברתית ייעשה שימוש במושגים מתוך עולם זה כגון: דימוי עצמי, אפקט פיגמליון, טעות הייחוס הבסיסית ועוד.

עבודות לדוגמא: "השפעת ההגירה על התנהגות עבריינית של נערות בישראל בכל מה שנוגע לצריכת סמים". עבודה בנושא זו עשויה להיכתב כעבודת סמינריון במסגרת לימודי פסיכולוגיה חברתית (וגם במסגרת לימודי קרימינולוגיה), ובה ייבדק האם קיים קשר בין בעיות העלייה ומאפייניה ובין צריכת הסמים הקיימת אצל נערות אלו.

בעבודה יתבצע מחקר על הבדלי התרבות שקיימים בין תושבי הארץ לבין העולים החדשים והקושי, במיוחד של הצעירים לקבל את השינוי החברתי והתרבותי אליו נקלעו, לא תמיד מבחירה. בעבודה יוצגו ההשלכות שיש לכך על התנהגותם של העולים הצעירים והסיכונים בכך. בעבודת המחקר ניתן להציג נתונים סטטיסטיים לאורך השנים באשר לצריכת סמים בקרב בני נוער עולים חדשים.

"השפעת האינטרנט על צריכת התרבות ופעילות הפנאי של בני נוער" היא דוגמא לעבודה אקדמית נוספת שתעסוק במחקר שיתבסס על האינטרנט כגורם משפיע על תרבות הפנאי והצריכה של בני הנוער וכמו כן תוצג השוואה בין השפעת מדיום האינטרנט לבין השפעת מדיום הטלוויזיה.

קיימים מקורות ביבליוגרפיים רבים בנושא פסיכולוגיה חברתית ויש להיעזר בהם לצורך ביסוס המחקר בעבודה. ניתן להשתמש גם במקורות מידע מן האינטרנט או להיעזר בחומר בעבודות מוכנות של סטודנטים.

פסיכולוגיה חברתית

פסיכולוגיה חברתית חוקרת את הקשר בין האדם לחברה, השפעת אנשים אחרים על הפרט הבודד, על הרגשותיו ועל התנהגותו ביחס למסגרות חברתיות שונות שבהן הוא נמצא. הפסיכולוגיה החברתית מצויה בין הסוציולוגיה לפסיכולוגיה, ובין תחומי המחקר שלה ניתן לציין את חקר תפקוד האדם בקבוצה, את התפיסה העצמית של האדם ביחס לאחרים, ומחקר בנושא יחסים בין-אישיים.

עבודות אקדמאיות בנושא פסיכולוגיה חברתית, שייכתבו במסגרת לימודי פסיכולוגיה או במסגרת לימודי סוציולוגיה, יכולות לעסוק במגוון תחומים שבין האדם לחברה, בהקשר הפסיכולוגי שבו תופס האדם את עצמו כחלק מהחברה: אלטרואיזם והסיבות לו, דיעות קדומות והשפעתן על הרגשות וההתנהגויות של כל אחד מהצדדים (הפרט שיש עליו דיעה קדומה והצד שיש לו דיעה קדומה על פרט מסוים), סוגים של אופי חברתי (כגון מנהיג, אאוטסיידר, אדם אגרסיבי, כריזמטיות וכד'), מראה חיצוני, מעמד כלכלי וחברתי, ועוד.

יש לבחור נושא מסוים לכתיבת העבודה, אך בכל מקרה יש להסתמך על תיאוריות בנושא הפסיכולוגיה החברתית ועל מקורות ספרותיים רבים ככל הניתן שיעזרו לבסס את שאלות והנחות המחקר של העבודה.

עבודה בפסיכולוגיה חברתית יכולה לבחון את הדיעות הקדומות על עולים חדשים ואת השפעתן עליהם. מצד אחד, על תחושותיהם, התנהגויותיהם והתפיסה העצמית ובעקבות כך כיצד התעצב ונקבע המעמד החברתי שלהם במהלך שנותיה של מדינת ישראל, מצד שני את התחושות והההתנהגויות של הוותיקים שהביעו את אותן דיעות קדומות.
בגוף העבודה ייסקרו באופן מפורט יותר העליות השונות לא"י, תיאוריות שונות על סטריאוטיפים ודעות קדומות, האלמנטים השליליים והסכנות שעלולות לגרום דיעות קדומות, כיצד הן נוצרות וכיצד הן משפיעות על שני הצדדים.
ניתן גם להסתמך על מחקר שיעזור לבסס את הנחות ואו שאלות המחקר: לדוגמה ראיונות עם בני עדה ו/או שאלונים למדגם מייצג. בסיכום לעבודה יוצגו מסקנות המחקר שיתבססו הן על הנתונים שהוצגו והן על הערכה אישית של כותב העבודה.

כל המקורות הביבליוגרפיים בהם נעשה שימוש בעבודה, יוצגו בסוף העבודה בצורה מסודרת ועל פי כללי כתיבת הביבליוגרפיה.