אבולוציה

אבולוציה היא תהליך השינוי הביולוגי באורגניזמים חיים לאורך הדורות, או בהגדרה יותר מדויקת, תהליך ההתפתחות של צורת חיים אחת לצורת חיים אחרת.
אבולוציה היא תחום מחקר במדע הביולוגיה, חקר החי, אך תחום המחקר שלה יכול להיות גם הרבה יותר מקיף, בכך שהיא יכולה לעסוק במגוון נושאים, החל בביולוגיה עצמה ובתת התחומים שלה: בוטניקה, חקר הצומח, זואולוגיה, חקר בעלי החיים, שגם לה תחומי משנה העוסקים ברובם לקבוצות שונות של בעלי חיים ועוד, ועד לתחומים של אנתרופולוגיה וגזע האדם, בכלל זה גזענות, מגדר, סוציולוגיה, היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה, ועוד. התחומים האחרונים נוגעים לאבולוציה מבחינת היותם "אבולוציה חברתית".

עבודת מחקר בתחום האבולוציה, או כל נושא אחר שיש בו התייחסות לנושא האבולוציה, לא תוכל שלא להתייחס לתורת האבולוציה המודרנית של צ'רלס דרווין ולרעיון הברירה הטבעית שהגה ופיתח, או לתורות אחרות ולרעיונות אחרים שנולדו והתפתחו מרעיון הברירה הטבעית, כולל רעיון "האבולוציה החברתית" או הדרוויניזם החברתי, שטוען כי חברות מסוימות או סוגי אנשים מסוימים בעלי דעות, מנהגים או כללים חברתיים שונים, מתפתחים לפי כללי האבולוציה הביולוגית. רעיון הברירה הטבעית מדבר על כך שהנטייה הטבעית של היצורים החיים היא להתרבות ולהתפתח, ואם יש מכשולים המונעים מהם להתרבות, אזי או שיפסיקו להתרבות, או שינסו להתרבות במקום אחר. הרעיון המרכזי והחשוב של תורת האבולוציה, ממנו גם נולדו התורות השונות עקב רעיון הברירה הטבעית, הוא שישנם מצבים שבהם תנאי הטבע בסביבה כלשהי יתנו יתרון ליצורים חיים בעלי תכונות כאלו או אחרות, מאשר ליצורים אחרים באותה הסביבה.

הצעת מחקר לעבודה סמינריונית צריכה להיבחר על פי נושא הסמינר, רשימת הנושאים שיגיש המרצה לסטודנטים וכמובן העדפתו האישית של הסטודנט. הצעת המחקר צריכה לכלול את שאלת המחקר עצמה, את הרקע לנושא המחקר, את חשיבות המחקר, ואת פירוט השיטות השונות למחקר. הצעת מחקר בעבודה בתחום האבולוציה יכולה להיות, למשל, על התפתחות אוכלוסיית העטלפים בתל-אביב ודרכי ההישרדות שלהם, אם העבודה נעשית בסמינר הקשור במדע הזואולוגיה. עבודה ברפואה תוכל לחקור את התפתחותו והישרדותו של נגיף האיידס. בניגוד גמור לעבודות בתחום האבולוציה הקשורות באופן מובהק לביולוגיה, רעיון לעבודת תזה במחשבים, שאפשר לקשור אותו באבולוציה, יכול לעסוק בעמידותם של וירוסי מחשבים לתוכנות האנטי-וירוס השונות.

כל עבודה יכולה להיות תיאורטית או מחקרית, אך בכל מקרה יש להסתמך על מקורות ספרותיים רבים ככל הניתן. בתום העבודה יוצג פרק הסיכום שיכלול מענה לשאלת המחקר. לבסוף יש להביא רשימה ביבליוגרפית שתציג את המקורות הספרותיים עליהם הסתמכה עבודת המחקר.

עבודות בגזענות

השימוש במילה גזענות נפוץ בשיח הציבורי, העולמי וגם המחקרי. מימדי הגזענות אף הם אינם שוכחים. בשל היות הגזענות תופעה שמתפרסת לאורך ההיסטוריה האנושית, גם כתיבת עבודות אקדמיות בנושא גזענות היא עניפה ולכן עבודות המחקר השונות יכולות להתבסס על פני טווח נרחב של תקופות בהיסטוריה ועל עמים ועדות שונות שחוו גזענות מכל סוג שהוא. בנוסף, ניתן לקחת את הגזענות כנושא לעבודה אקדמית בפני עצמו ולבדוק כיצד המחקר המדעי מתייחס אל תופעת הגזענות לאורך השנים ומה החשיבות שיוחסה לו בעבר, מבחינת המודעות לנושא וההתייחסות של אומות העולם השונות בנוגע אליו.
קורסים בנושא גזענות מתקיימים במסגרת לימודי סוציולוגיה אנתרופולוגיה מדעי המדינה וכו', כשבכל תחום ייבדק הנושא מהיבט אחר. לדוג', עבודה שתיכתב במחלקה למדע המדינה יכולה לעסוק בקשר שבין גזענות ללאומיות וללאומנות.

בבואנו לכתוב עבודה אקדמית, עבודת סמינריון או דוקטורט בנושא גזענות ניתן לעסוק בנושא גם מן הבחינה ההיסטורית, לבחון מגמות גזעניות בחברה מסויימת או לבחון את התופעה בעיניים סוציולוגיות. על העבודה לכלול סקירה של תופעת הגזענות ולציין נקודות המסבירות את מהות הגזענות בבסיסה. לא יהיה זה מפתיע שברוב העבודות והמחקרים, אם לא בכולן, תיכלל התייחסות לגרמניה הנאצית, לנאציזם ולתורת הגזע הנאצית.
בהמשך תהליך כתיבת העבודה האקדמית, יש להביא פרקים שיעסקו בנושא הספציפי שנבחר לעבודה. כל פרק יתייחס לאספקט אחר של נושא העבודה. ניקח לדוג' עבודת סמינריון בנושא: "גזענות כלפי אפרו - אמריקנים במדינת מיסיסיפי בארה"ב בשנות החמישים". פרק אחד יעסוק במגבלות שהוטלו על אפרו - אמריקנים בכל מה שנוגע לאפשרויות תעסוקה במדינה, בהגבלות שהוטלו על אפשרויות נגישות בסיסית, כמו איסורים על נסיעה בתחבורה ציבורית בחברת אלו שאינם באותו צבע עור. פרק נוסף יכול לעסוק בתנועות שפעלו כנגד האפליה, כמו התנועה לזכויות האזרח.
במסגרת כתיבת עבודת המחקר, ניתן גם לערוך השוואה בין מימדי הגזענות ותופעותיה בעבר וכיצד היא באה לידי ביטוי כיום.

באיסוף החומר והכתיבה, רצוי להיעזר בכמה שיותר מקורות ספרות היסטוריים למחקר, ולציין אותם כמובן ברשימה ביבליוגרפית מפורטת. המקורות עשויים לכלול תיאוריות באנתרופולוגיה, סוציולוגיה ואף מתחום הפסיכולוגיה.