עבודות בנושא אימפריאליזם

ניתן להבחין בין שני סוגי אימפריאליזם: אימפריאליזם ישן (או אימפריאליזם גיאוגרפי), שהוא התפשטותה של מדינה בעלת עוצמה לעבר שטחים אחרים, לצורך הקמת מושבות התיישבות, תוך אכיפת השלטון והחוקים על אותן מדינות וניצול אוצרות הטבע וכוח האדם שלהן. אימפריאליזם כזה היה קיים עוד לפני הספירה ועד תחילת המאה ה-20. האימפריאליזם המודרני (או 'רעיוני/אידיאולוגי'), שהחל להתקיים מאז סוף המאה ה-19 ועד היום מתייחס לשליטה חברתית, תרבותית וכלכלית של מדינות חזקות וגדולות, כמו בריה"מ לשעבר עד תחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, או ארה"ב במקביל ועד היום.

עבודות אקדמיות שונות על אימפריאליזם (סמינריונים, רפרטים, עבודות תזה ועוד) שייכתבו לרוב במסגרת לימודי היסטוריה, מדעי המדינה או פוליטיקה וממשל, יוכלו לבחון אימפריה אחת מאחת התקופות השונות (העת העתיקה, ימי הביניים, העת החדשה מהמאה ה-16 ועד תחילת המאה ה-20, והמאה ה-20 ועד היום), ולתאר את השפעותיה על המדינות ועל האוכלוסיה האנושית שאותן כבשה, התנגדויות או שיתוף פעולה איתן, ועוד.
בהיבט ההיסטורי יתואר מהלך האירועים, תוך התייחסות לסיבות, גורמים ותוצאות. בהיבט של מדע המדינה ויחב"ל, יתואר הסדר העולמי והמערכת האיזורית והעולמית, יחסי הכוחות, השפעות על יציבות המשטר וכד'.

עבודות אקדמאיות לדוגמה בנושא אימפריאליזם: דיני הירושה הרומיים בתקופת האימפריה הרומית; סקירת פעילותן של תנועות אנטי אימפריאלסיטיות בבריטניה של סוף המאה ה-19; הטבח באוכלוסייה הארמנית בתקופת האימפריה העותומנית מסוף המאה ה-19 עד 1915; בחינת הצידוק האידיאולוגי של מדינות אירופה ואחרות (כמו ארה"ב כיום), שטוען כי השתלטותן של אותן מדינות על עמים ומדינות אחרות יביא שגשוג והתפתחות מוסריים ותרבותיים; בחינת האידיאולוגיות השונות של שתי המעצמות הגדולות ביותר במאה ה-20 – ארצות הברית וברית המועצות, ועוד.

בבחירת הנושא לעבודה רצוי לא לבחור בנושא כללי מדי משום שאז העבודה תתקשה לספק את המענה על שאלת המחקר האפשרית שתוצג בעבודה. יש לבחור נושא קטן מתוך מכלול הנושאים האפשריים ולבחון אותו על סמך המקורות הספרותיים הקיימים בנושא, תוך התמקדות בסיבות שהובילו אליו. דוגמה לתת-נושא כזה: המטבע האירופי החדש והשפעתו על מדינה קטנה באיחוד האירופי כמו יוון, למשל.

עבודות בנושא הבדואים

הבדואים הם קבוצה אתנית שמתגוררת באזור שבין מדבר סהרה לחצי האי סיני וישראל, בפרט הנגב, עד למזרח חצי האי ערב. הבדואים ידועים בכך שהם נודדים ממקום למקום, אך נוהג זה כבר נחשב כנחלת העבר ויותר ויותר הם מתיישבים במגורי קבע, אם אלה אוהלים, או מבנים פשוטים, ועד לבתי קבע. הבדואים מחולקים לשבטים שונים, שלכל אחד יש שיח', ומתפרנסים בעיקר מגידול גמלים וצאן, חקלאות, אף כי במאה ה-20 ניתן לראות בדואים עובדים גם בבניין, מתן שירותים לצבא, נהיגה ועוד.

באופן טבעי, עבודות שייכתבו על אוכלוסיית הבדואים יתייחסו על פי רוב לבדואים בישראל. הבדואים בישראל מהווים 3.5% מאוכלוסיית ישראל ומתרכזים בשני מקומות עיקריים: הנגב, בו יש כפרים לא מוכרים של בדואים ובדואים בצפון הארץ שרובם ככולם מתגוררים בכפרים ובעיירות.

ניתן לכתוב מגוון רב של עבודות אקדמאיות (סמינריונים, פרו"ס, רפרטים ועוד) בנושא הבדואים, בתתי-נושאים שונים ורבים, כמו מעמדם החוקי של כפרי הבדואים הלא מוכרים בנגב והמאבק להכרה בהם; הפשיעה בקרב הבדואים; חקלאות; צורות ההתיישבות השונות של הבדואים; תרומתם לחברה ובפרט זה תרומתם של הגששים הבדואים לצה"ל; שבטי הבדואים השונים; הבדואים בתקופת קום המדינה ועד היום; הרפואה המסורתית של הבדואים; נוהגים שונים השייכים לתרבות הבדואית; התעסוקה בקרב הבדואים; החינוך הבדואי; הבדואים ומלחמות ישראל; הבדואים ביחס לשאר ערביי ישראל; הבדואים בנגב לעומת הבדואים בגליל; ועוד ועוד נושאים שונים ומגוונים.

בכתיבת העבודה יש להסתמך על חומר מחקרי שנכתב על הבדואים ושבו ניתן להיעזר בכתיבת העבודה. מקורות לדוגמה: פורת ח., הבדווים בנגב, בין נוודות לעיור 1948-1973. מרכז הנגב לפיתוח אזורי, אוניברסיטת בן-גוריון, 2008; בן-דויד, יוסף, הבדווים בנגב, 1960-1900, אתר מט"ח; שירות בני המגזר הבדואי בצה"ל, מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, אתר כנסת ישראל; גלובמן, ר. וכץ י., (1998), קהילת הבדואים בנגב: אפיונים חינוכיים-קהילתיים, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן.

לאחר שנבחר נושא לעבודה, יש לכתוב את העבודה עפ"י כללי הכתיבה ולכלול מבוא שבו יתומצת נושא העבודה, המקורות שידונו במהלך העבודה, השערת המחקר של העבודה והצגת הדרכים לביסוסה. בגוף העבודה יש לפרט את הנושא לתתי-נושאים שונים ולדון בהם בהקשר הכולל של הנושא. בסיכום לעבודה יש להציג את המסקנות שעלו מהנתונים השונים והדברים שנכתבו בגוף העבודה ומהשערת המחקר של העבודה. לבסוף יש להציג את המקורות הספרותיים שבהם נעשה שימוש במהלך כתיבת העבודה ברשימה ביבליוגרפית מסודרת.

עבודות בתקשורת המונים

עיתונים, ספרות, רדיו, טלוויזיה, קולנוע ואינטרנט הם אמצעי תקשורת המגיעים לקהל יעד נרחב מאוד ומכונים 'תקשורת המונים'. קיים תפקיד חשוב ומרכזי לתקשורת ההמונים בהעברת מידע לציבור ובהשפעה של המידע על תפיסת המציאות ועיצוב דעת הקהל.

מטרתן של עבודות אקדמאיות בנושא תקשורת המונים תהיה לבחון את השפעת אחד מאמצעי תקשורת ההמונים על עיצוב ותפיסת דעת הקהל. בכתיבת העבודה יש להתמקד בנושא אחד שאותו רוצים לבחון ולהיעזר בחומר תיאורטי שיבסס את שאלת המחקר של העבודה, בכלל זה תיאוריות ומודלים שונים של תקשורת המונים כמו המודל של פיסק, של יעקובסון, לאסוול ואחרים, והגדרות שונות של תפקידי תקשורת המונים כמו סיקור, בידור, גיוס, וכד'. בכלל זה נכללים חדשות, פרסומות, תעמולת בחירות, סקרים שונים המתפרסמים בתקשורת ועוד.

ניתן גם להשוות את אמצעי התקשורת השונים ואת השפעתו של אחד לעומת השפעתו של השני, לדוגמה השפעת האינטרנט על חשיבות וקידום השירה לעומת השפעת העיתונות, או השפעת הפרסומות בקולנוע לעומת השפעת הפרסומות בטלוויזיה, וכד'.
בעבודות שאינן רק תיאורטיות-עיוניות יבוצע גם מחקר, שמטרתו לבחון את שאלת המחקר באופן אמפירי, כאשר מחקר כזה ייעשה בעיקר בעבודות סמינריוניות או עבודות תזה או דוקטורט בנושא תקשורת המונים. דוגמאות למחקרים: בחינת השפעת קריאת הכותרות הראשיות בכתבה עיתונאית לעומת ההשפעה שנוצרת לאחר קריאת גוף הכתבה; השפעת דפוס ההצבעה בבחירות לכנסת לפי צפייה בתעמולת הבחירות בטלוויזיה לעומת ההשפעה שנוצרת לאחר קריאת מצעי המפלגות השונות; וכדומה. את תוצאות הנתונים שיופקו מהמחקר יש לשלב בגוף העבודה בפרק שיוקדש למחקר ולתוצאותיו; ולניתוחי הנתונים בפרק שלאחריו. כמובן שיש לציין את המחקר וחשיבותו במבוא לעבודה, שבו יוצג הרקע לנושא וחשיבותו, שאלת המחקר עצמה, הדרכים לענות עליה (בין השאר, המחקר שנעשה), סקירת הספרות שבה נעשה שימוש כדי לבסס את הנחות המחקר. על המבוא להיות קצר ותמציתי ותכליתו היא רק לתאר מה ייכתב בהמשך.

מקורות העבודה יכללו, מטבע הדברים, גם ידיעות עיתונאיות, כתבות טלויזיה וכד'.

פסיכולוגיה התפתחותית

פסיכולוגיה התפתחותית היא תחום בפסיכולוגיה שעוסק בחקר השינוי לאורך השנים, כמו ההתפחתות הגופנית, החברתית, הרגשית, התפתחות ביכולת הקוגנטיבית, היכולת להבין דברים, מושגיים או מוסריים, היכולת לפתור בעיות ולגבש זהות עצמאית.
הפסיכולוגיה ההתפתחותית עוסקת בעיקר בחקר התפתחותם של ילדים, והפסיכולוגים ההתפתחותיים מטפלים בבעיות נפשיות, התנהגותיות וחברתיות ובשינוי שחל אצל ילדים ומלווה במקביל את הורי הילד במהלך הטיפול.

עבודות אקדמאיות - עבודות סיכום קורס, עבודות סמינריוניות, עבודות תזה ועוד - ייכתבו על סמך חומר תיאורטי, כמו תיאוריית ההתפתחות הקוגנטיבית של ז'אן פיאזה, תיאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי, ותיאוריות של הוגים נוספים בתחום התפתחות האישיות כמו פרויד, מלאני קליין, דונלד ויניקוט ועוד. במבוא לעבודה תוצג שאלת המחקר וטענת המחקר, קבוצת המחקר שנבדקת (אם יש כזו), ובנוסף סקירה ספרותית קצרה של התיאוריות שעל פיהן מתבססת העבודה ושבאמצעותה תיבחן שאלת המחקר.

תיאוריית ההתפתחות הקוגנטיבית של פיאז'ה דנה בהתפתחות השכלית, וטוענת כי הידע שלנו על העולם במאורגן בסכמות, שמארגנות את דרך ההסתכלות שלנו על העולם, עיבוד המידע, זכירתו, למידתו, פירושו וכדו'. בעבודה יכול להיעשות שימוש בתיאוריה של פיאז'ה ובתיאוריות אחרות, תוך כדי מענה על שאלת המחקר בגוף העבודה, ותוך כדי סקירת התיאוריות השונות והנתונים השונים ינסה לענות על שאלת המחקר.

בחלק מן העבודות נדרש לערוך גם מחקר ולבחון פרט מסוים או קבוצה, מהבחינה ההתפתחותית שלהם. לדוגמה, ניתן לעשות תצפית ומחקר על התנהגותו והתפתחותו של תינוק, לבדוק כיצד הוא תופס דברים, כיצד הוא צובר ידע, כיצד מתפתחת השפה שלו וכד'. מחקר אחר יכול לבחון את התפתחותו השכלית והלשונית של ילד שגדל בסביבה תרבותית משפחתית שונה מאשר הסביבה התרבותית הרגילה, כמו ילד שהוריו עלו מאתיופיה.

בסיום העבודה יש להביא סיכום שבו תוצג טענת המחקר, הדרכים והשיטות שבהם נעשה שימוש לביסוס המסקנות והצגת מסקנות המחקר. לבסוף יש להציג רשימה ביביליוגרפית עפ"י כללי הכתיבה שבה יוצגו המקורות הספרותיים שעל פיהן התבססה העבודה.

עבודות בדיני עונשין

דיני עונשין הם למעשה שורת חוקים שמטרתן היא החלטה על ענישה בעקבות מעשה פשע.
עבודות אקדמיות בתחום דיני עונשין מוגשות במסגרת לימודי משפטים והן עוסקות במשמעויות של הענישה הזו ומה מטרתה. הנושאים בעבודות אקדמיות בדיני עונשין יתמקדו באחת או יותר משמעויות שיש לדיני העונשין כגורם מכריע על שמירת הסדר החברתי. דיני עונשין הם גורם הרתעה לעבריינים, על מנת שלא יחזרו על מעשיהם ומטרתם לשמור על ההרתעה הציבורית ועל החוק והסדר הטוב. דיני עונשין מאפשרים למעשה להקדים תרופה למכה וניתן להעניש באמצעותם על מנת למנוע מפשעים להתקיים מלכתחילה.
מעבר לכוח ההרתעה של דיני העונשין, כוחם נמדד בסיכוי לעבריינים להשתקם לאחר ריצוי עונשם. ניתן להביא מקרים בעבודות שבהם המשמעות של דיני העונשין מועילה בכך (עבודות שירות לדוג' וכו').

במסגרת כתיבת עבודות מחקר או עבודות סמינריוניות בתחום דיני העונשין, ניתן לקחת עוד דוגמאות רבות להכרעות דין וגזרי דין שנפסקו על ידי בית המשפט ולנתח אותן, האם במקרים אלו הענישה הייתה צודקת בהחלטתה ובחומרתה.

במסגרת כתיבת עבודות סמינריון ועבודות אקדמיות מסוגים שונים בתחום דיני עונשין, קיימת חשיבות רבה ליצירת סימוכין ואמינות במחקר שמתבצע. מטרה מרכזית זו ניתן להשיג על ידי הבאת מקרים משפטיים מן העבר וההווה לדוגמא. כמו כן, קיימת חשיבות רבה להצגת שינויים שחלו בדיני עונשין עם השנים, מה גרם לשינוי ולתיקונים בחוק וכיצד הדבר השפיע ומשפיע על רמות הפשיעה בארץ בתחומי הפשיעה השונים. במידה ונוצר מצב שהינכם עוסקים באחד מדיני העונשין שחל בו שינוי משמעותי בחקיקה ביחס לשנים קודמות, יש להציג את הדין בשתי הוורסיות תוך השוואה בין השניים ושימת דגש על השינוי, משמעותו וחשיבותו.
דוגמא לעבודה אקדמית בנושא דיני עונשין היא למשל עבודה בנושא 'עונש המאסר מנקודת ראות בית המשפט' שתסקור פסיקות של מספר שופטי בית משפט בנושאים פליליים.

עבודות בדיני ביטוח

כמו כל הנושאים הנלמדים במסגרת לימודי משפטים, גם דיני ביטוח מהווים חלק ממערך הידע שסטודנטים למשפטים חייבים ללמוד. במסגרת לימודי משפטים, מוגשות עבודות אקדמאיות רבות הנוגעות לחוק ומשפט, ובין השאר יוגשו נקודתית עבודות אקדמאיות ועבודות סמינריוניות גם בסוגים שונים של דיני ביטוח.

בתחום דיני הביטוח ניתן לערוך עבודות שיעסקו בהליכים משפטיים ותביעות ביטוח בנושאים כגון: ביטוח חיים, ביטוח פנסיוני, ביטוח בריאות וכדומה. העבודה תתמקד באירוע ביטוחי מסויים או בדילמה משפטית הקשורה לענייני ביטוח, כאשר יש לכלול כמובן התייחסות לדינים ולחוקים הרלבנטיים וכן לפסקי דין קודמים הנוגעים לנושא העבודה, תוך ניתוח המקרה והצגת החלטת בית המשפט ופסק הדין. כמו כן ניתן לכתוב עבודות אקדמאיות המנתחות לעומקם את דיני הביטוח מבחינה משפטית ועשויות לכלול דיון בדילמות שנוצרות, במצב המצוי והרצוי ובמשפט משווה (השוואת המצב המשפטי לארץ לזה שבמינות אחרות).

במסגרת נושא העבודה האקדמית שייבחר, יש לכתוב עבודה שתהיה מאורגנת על פי כללי הכתיבה של עבודות אקדמיות. ראשית, יופיע תוכן עניינים ובו יוצגו ראשי פרקים של העבודה האקדמית על פי סדר נכון שיציג את דרך המחקר באופן קולח ונכון. המבוא בעבודה יכלול הקדמה והסבר על נושא העבודה, תקציר של ראשי הפרקים שיוצגו ומטרתם. בעבודה סמינריונית יוצגו ראשי הפרקים, כאשר לכל פרק יהיו שניים או שלושה תתי פרקים הנוגעים לנושא המרכזי של ראש הפרק. בסיום העבודה יוצגו סיכום ומסקנות שיכללו את מסקנות המחקר, רשמים וניתוחים וכן תשובה לטענת מחקר שהוצגה בראשית העבודה, במבוא.

בסוף העבודה הסמינריונית תובא רשימה ביבליוגרפית מפורטת של החומר שבו נעשה שימוש על מנת לבצע ולכתוב את המחקר התיאורטי של העבודה האקדמאית.
מספר דוגמאות לעבודות אקדמאיות בנושא דיני ביטוח: סקירת סוגי ביטוח בריאות במדינת ישראל, יתרונות וחסרונות. העבודה תציג באופן כללי את החוק המתייחס לביטוח בריאות במדינת ישראל, זכויות וחובות של האזרחים במדינה בנושא. כמו כן יופיעו בעבודה דוגמאות לסוגי ביטוח בריאות שונים שמציעות חברות הביטוח השונות. האם הן עומדות בקריטריונים של דיני הביטוח, והאם יש מקום לפגם בתנאי ביטוח הבריאות שהן מציעות, לעומת החוק הקיים במדינה. במסגרת כתיבת העבודה, ניתן לדון במקרה אחד, או מספר מקרים שנוגעים לתביעות שהוגשו עקב הפרה של דיני ביטוח ותוצאותיהם.

עבודות בנושא גלובליזציה

גלובליזציה היא אחד מהנושאים המדוברים והמתוקשרים ביותר בימינו. גלובליזציה היא מצב בו מתקיים קשר הדוק ומשמעותי בין מדינות וחברות ובאמצעותו מתחזקים הקשרים הפוליטיים, התרבותיים ובעיקר הכלכליים. מדובר במגמה שהתחזקה באופן משמעותי במהלך המאה העשרית ובמסגרתה העולם כולו הופך להיות "כפר גלובלי" קטן והקהילות בעולם ניזונות משווקים עולמיים שונים.
לאורך ההיסטוריה האנושית חלו מגמות בעלות אופי 'גלובלי' ('איזורי' - למעשה) שאפיינו בעיקר אימפריות גדולות שחלשו על שטחים גיאוגרפיים רבים. כפי שציינו, הגלובליזציה התחזקה בעיקר במאה העשרים, וזאת עם ההתפתחות הטכנולוגית הרחבה והמהירה והתפתחותם של אמצעי התקשורת.

לתופעת הגלובליזציה יש השפעות והשלכות כמעט על כל תחום וחוקרים אכן עוסקים בה כמעט מכל היבט אפשרי: סוציולוגי (השפעות חברתיות כמו תנועות נגד ו'גלוקליזציה'/עולמקומיות), פוליטי (לדוג' - השפעה על מדינת הלאום), עסקי (ניהול בינלאומי), כלכלי (כלכלה בינלאומית) וכו'.
בעבודות אקדמיות בנושא ניתן לעסוק בהשפעות הגלובליזציה ובמקומות שונים בעולם שבהם היא באה לידי ביטוי.
עבודות אקדמיות בנושא גלובליזציה נכתבות חדשות לבקרים והמידע הרב שיש בנושא מאפשר לכתוב עבודות מחקר רבות ומקוריות על נושאים הקשורים לגלובליזציה. במסגרת כתיבת עבודת מחקר אקדמית ועבודות סמינריוניות בגלובליזציה, יינתן הסבר מורחב על פשר התופעה, מאפייניה ותיאוריות הנוגעות לגביה.
בעבודה סמינריונית לדוג' בנושא: גלובליזציה - האם היא מקטינה או מגדילה את השוויון בין בני אדם במדינות שונות, יילקחו מספר מדינות, כל אחת מתרבות ומיקום גאוגרפי אחר על הגלובוס. במסגרת עבודת המחקר, יוקדש פרק המציג את תהליכי הגלובליזציה שעברה כל מדינה ומדינה בתוך עצמה. פרק אחר בעבודה האקדמית ירחיב על הקשרים הגלובליים שנוצרו בין המדינות השונות. בעבודה יפורטו הקשרים כלכליים, התרבותיים והפוליטיים שנוצרו, כיצד הם מסייעים להתפתחות כל מדינה והחברה שמתקיימת בה. כמו כן תוצג בעבודה ההשפעה השלילית שיכולה להיות לתהליכי הגלובליזציה על המדינות השונות.

במסגרת כתיבת עבודות על גלובליזציה יש להביא תיאוריות מחקר שונות שנותנות סימוכין למידע שנכתב בעבודת מחקר, על מנת לבסס אותו. מומלץ לחפש מידע על גלובליזציה והשפעותיה, גם באמצעות קטלוג הספריות. כמו כן, ניתן למצוא מידע רב ועשיר על הנושא ברשת האינטרנט.

עבודות באתיקה עיתונאית

אתיקה עיתונאית היא תחום הנלמד במסגרת לימודי תואר בתקשורת. עבודות אקדמאיות בנושא כוללות החל מעבודות מחקר לתואר ראשון ושני בתקשורת וכלה בעבודות סמינריוניות ודוקטורט. הנושאים לכתיבת עבודות אקדמיות בתחום האתיקה העיתונאית הם רבים, מכיוון שקיימים בעולם העיתונות קודים אתיים רבים.
אתיקה עיתונאית, בניגוד לדעה הרווחת, איננה חוק כתוב ואינה דנה במה מותר ומה אסור לאזרח על פי חוק. מדובר למעשה בקובץ כללי התנהגות שבאים לשמור ולהגן על המוסר העיתונאי.

בכתיבת עבודות בנושא אתיקה עיתונאית, ניתן לבחור מגוון של סוגיות אתיות אשר נוגעות לעולם העיתונות, שחלקן נוצרו או הודגשו לאחר שהתעוררו בעיות אתיות עקב פרשיות שונות בעולם העיתונות.
ניתן לכתוב עבודות מחקר ועבודות סמינריון על נושאים אתיים הנוגעים ליושר ונאמנות בכתיבה עיתונאית, נאמנות לאמת, בדיקת עובדות עיתונאיות, אובייקטיביות בדיווח, הימנעות מפגיעה בפרטיות ובשמו הטוב של אדם, חשיפת קטינים, אפליה וגזענות, ציון מקור הפרסום ועוד.
במסגרת עבודה אקדמאית בנושא כגון 'הקוד האתי בציון מקור הפרסום', יוצג מבוא קצר שיציג את העבודה ומה היא כוללת, כאשר הסקירה הספרותית תעסוק באתיקה העיתונאית, משמעותה וכלליה. בפרקי העבודה יידון הנושא הספציפי בהרחבה, כאשר יושם דגש על חשיבות מקורות בעולם העיתונות, המשמעות לשמירה עליהם, ומדוע החיסיון של המקור הוא כה חשוב. ניתן לכתוב בעבודה על מקרים בהם הקוד האתי של שמירה על חיסיון המקור העיתונאי נשבר, מה היו ההשלכות לכך על אותו עיתונאי ששבר את הקוד, על המקור שנחשף ועל עולם העיתונות, ובעיקר - מהי המשמעות האתית-מוסרית של כך. ניתן לציין מקרים שבהם שבירת הקוד האתי גרמה לפנייה לערכאות משפטיות, כאשר אותו מקור שנחשף תבע את העיתונאי במשפט על חשיפתו, בטענה של פגיעה בשמו הטוב.
בסיכום העבודה יוצגו מסקנות הנוגעות לאירוע הספציפי בו עסקה העבודה תוך התייחסות לחשיבות האתיקה. כמו כן, תוצג רשימה ביבליוגרפית מפורטת של המקורות בהם נעשה שימוש בעבודה.

עבודות סמינריון במוסר ועסקים

קיים קשר הדוק בין עסקים, עשיית עסקים ומוסר, וזאת משום שהתנהלותם של עסקים רבים גובלת פעמים רבות בהתנהלות לא מוסרית באופיה. נושא זה הולך בשנים האחרונות בד בבד עם התפתחות המחקר החברתי בתחום שמנסה להבין ולנתח את הקשר שבין יצירת רעיונות עסקיים ועשיית עסקים, לבין דילמות מוסריות שעלולות להיווצר בתהליך הרעיון לעסק. עבודות סמינריון בתחום זה עשויות לעסור, בין היתר, בנושאים כגון: הקשר בין המערכת העסקית של עולם מוצרי הקוסמטיקה לבין ביצוע ניסויים בבעלי חיים, או עסקי ההלבשה והרג בעלי חיים לטובת פרוות. לאחרונה מתגבר העיסוק במחוייבות המוסרית של חברות גם בתחומים חברתיים וסביבתיים, כגון נושאים של זיהום תעשייתי וניצול עובדים.

ניתן לכתוב עבודות רבות ומגוונות בתחום מוסר ועסקים וניתן למצוא חומר תיאורטי רב הבוחן תכניות עסקיות של ארגונים במטרה לשווק ולמכור את המוצר, תוך התייחסות לאופי המוסרי של דרך העבודה והמחשבה העסקית ליצרו ולשווקו.

כאשר ניגשים לכתוב עבודת מחקר בנושא, ראשית ניתן לבחור עסק או עסקים ותתי עסקים הנוגעים באותו תחום. עבודת המחקר צריכה להתבסס בעיקרה על אופי פעילות העסק וההתנגשות בין פעילותו העסקית לבין נורמות מוסריות. הצעת המחקר צריכה להיות ממוקדת ולכלול בתוכה את סוג הפגיעה המוסרית המתקיימת לכאורה בתהליך עבודת העסק, כאשר על תוצאות עבודת המחקר להצביע על הקשר בין התנהלות העסק לבין הבחירה שלו בין פעילות שהיא בעיניו מוסרית לבין זו שאינה כזו ומי מתווה את ההחלטה לגבי מוסריות זו. לרוב יש לתמוך את הדברים בתיאוריות מוסריות (תועלתנות, הציווי המוחל וכו') והוגים פילוסופים שעסקו בכך (קאנט, רולס וכו').

על הצעת המחקר לכלול את הניסיון להבין באילו תנאים נחשבת פעילות העסק ללא מוסרית ובאיזו דרך עשויים עסקים לפעול על מנת למנוע התנגדויות צפויות לפעילותם או לחילופין לגשר ולמצוא פתרונות לריכוך הפגיעה המוסרית בשל פעילותם.

בסוף עבודת המחקר יובאו לידי ביטוי תוצאות המחקר ועד כמה עסקים יכולים למצוא את הנתיב הנכון ליצירת עסק שמתנהל באופן מוסרי וכיצד הוא התגבר על הדילמות המוסריות שהוא עלול להיתקל בהן במסגרת פעילותו השוטפת.

דוגמאות לעבודות סמינריוניות בתחום מוסר ועסקים ניתן למצוא ברשת האינטרנט וכן רעיונות ספציפיים לביצוע עבודת מחקר בנושא.

כיצד לכתוב עבודה בשיווק

מקצוע השיווק נלמד לרוב במסגרת לימודי מנהל עסקים והוא אחד מתחומי ההתמחות במסגרת לימודים אלה. עבודות בשיווק, כחלק מעבודות במנהל עסקים, נכתבות במסגרת קורסים או סמינריונים בשיווק בתואר הראשון ותזות לתואר שני.
תחום השיווק כולל תחומי משנה כמו אסטרטגיה שיווקית של חברה מסויימת, תכנית שיווקית למוצר או שירות חדשים וכד'.
נושא העבודה נקבע על ידי המרצה, כאשר על הסטודנט לבחור מבין מספר נושאים. לעיתים, נושא העבודה בשיווק הוא זהה, ועל כל סטודנט לבחור חברה עסקית או אירוע עסקי שינותחו על פי נושא העבודה. יש לבחור נושא לעבודה בשיווק בהתאם לתחום ההתעניינות של כל סטודנט, וכן על פי מידת הנגישות למידע (למשל, בחירת החברה בה עובד הסטודנט למטרות ניתוח שיווקי).
כרוב העבודות, יש לכלול בעבודות בשיווק חומר תיאורטי שיהווה בסיס לניתוח החברה או האירוע אותו אנו חוקרים. חומר זה עשוי לכלול תיאוריות שיווקיות, מודלים שיווקיים וכד'. בחלק התיאורטי יש לכלול גם רקע על הענף בו אנו עוסקים. לדוגמא, אם אנו מנתחים בית מלון, עלינו לתת סקירה על היבטים מסוימים בענף התיירות, כמו מידע על תנועות תיירים, מגמות בענף.
עבודות בשיווק שהן עבודות מחקריות, יכללו גם מחקר. מחקר בשיווק יכול להיעשות באמצעות מספר כלי מחקר: ראיונות עם גורמים בענף ובחברה/עסק, מחקרי שוק, סקרי דעת קהל או ניתוח מידע כתוב (חומר מהחברה, פרסומי עיתונות). כך, מקורות העבודה, או הרשימה הביבליוגרפית, יכללו, בנוסף למקורות ספרותיים כמו ספרים ומאמרים, גם דוחות של החברה, כתבות עיתונאיות ואתרי אינטרנט.
מלאכת שילוב החומר התיאורטי בניתוח האקדמי הוא לב העבודה והוא זה המעיד על יכולת הסטודנט להבין לעומק תיאוריות שיווקיות, מהלכים שיווקיים ואירועים בעולם השיווק. הבנה זו חשובה לכל סטודנט המתעתד לעסוק בתחום זה ולפתח קריירה בעולם השיווק. כתיבה טובה של עבודה בשיווק יכולה להיות התחלה מצוינת לקריירה בתחום.

נושאים לעבודות במשפטים

סטודנטים רבים כיום בוחרים ללמוד משפטים, בין אם מטרתם לעסוק בעריכת דין ובין אם הכוונה היא להשתמש בידע המשפטי לעיסוק בתחומים אחרים.

ככל תחום לימודים, גם לימודי משפטים כוללים כתיבה של עבודות ונושא העבודה נגזר ממהות הקורס במסגרתו נכתבת העבודה ובהתאם לאישור המנחה או המרצה.

עבודות במשפטים יכולות לעסוק במספר סוגים של נושאים:

* דילמות משפטיות או מתח בין זכויות - לדוגמא: 'המתח בין זכות חופש הביטוי מול הזכות לפרטיות בפסיקה הישראלית'.

* סוגיות משפטיות לא פתורות - לדוגמא: 'האם יש להפוך את הזנות בישראל לעיסוק לגיטימי'.

* ביקורת על מצב קיים - לדוגמא: 'החוק החדש למניעת הטרדה מינית: מהות וביקורת'.

* ישנן עבודות המשלבות תחומי מחקר אחרים, כמו משפט ותקשורת.

כללי הכתיבה האקדמית תקפים גם כאן, אך יש מספר מאפיינים ייחודיים לעבודות במשפטים. הראשון בהם הוא איסוף החומר, אשר בעבודות במשפטים נעשה, בנוסף למקורות רגילים, גם באמצעות חיפוש במאגרי פסקי דין וחוקים.

שוני נוסף הוא בכך שלא בכל העבודות נדרש לציין רשימה ביבליוגרפית נפרדת. עם זאת, חובה כמובן לציין מראי מקום. את מראי המקום יש לציין בהערות שוליים בתחתית העמוד ועליהם לכלול מידע ביבליוגרפי על כל מקור בו נעשה שימוש. את כללי האזכור האחיד בכתיבה משפטית ניתן למצוא במסמך הבא:

http://www.tau.ac.il/law/izkur/izkur.pdf

פרק ייחודי לעבודות במשפטים הוא פרק המשפט המשווה. פרק זה אינו חייב להופיע בכל עבודה, אך בעבודות בהן הוא מופיע הוא למעשה מגדיל את הפרספקטיבה של העבודה ובוחן את ההתמודדות המשפטית בנושא העבודה גם במדינות אחרות.

הנחיות נוספות ניתן למצוא במסמכים הבאים:

ד"ר מיכאל בירנהק, "כללי אצבע לכתיבת סמינריון",אונ' חיפה

http://law.haifa.ac.il/faculty/lec_papers/birnhack/seminar_rules.pdf

ד"ר עידו פורת ומר אביחי שלום, "הנחיות לכתיבת עבודה סמינריונית", המכללה האקדמית למשפטים – רמת גן, 2006

http://img2.tapuz.co.il/CommunaFiles/25655400.doc

ד"ר יופי תירוש, "כתיבת עבודה סמינריונית: למה, איך, ואיך לא", הפקולטה למשפטים, אונ' תל אביב, 2008

http://yofitirosh.blogli.co.il/files/2008/10/writing-seminar-papers-handout.pdf

איתור מידע ומקורות ביבליוגרפיים באינטרנט

עם התפתחות רשת האינטרנט, הפך המידע לזמין הרבה יותר ומידע זה כולל גם מידע אקדמי. יחד עם זאת, כיוון שהרשת מלאה במידע, חשוב לדעת באיזה מידע ניתן להשתמש בעבודות אקדמיות (פרו סמינריונים, עבודות סמינריוניות וכו') ואיזה מידע הוא אמין.
לכן, כאשר מגיעים לעמוד אינטרנט שכולל מידע בנושא העבודה שאנו כותבים, ואף אם המידע נוגע בדיוק לנושא שלנו, חובה לבדוק את אמינות האתר. זאת ניתן לעשות באמצעות שני צעדים עיקריים:
· בדיקת מהות האתר - אתר שהוא פורום עשוי לעזור לנו אך אינו יכול להוות מקור אקדמי.
· מי עומד מאחורי האתר - האם זהו אתר של מוסד מחקרי מוכר? האם מצוין שם הכותב של החומר המוצג בו? מאמר המופיע באתר ויקיפדיה יכול להוות רקע טוב לנושא שאיננו בקיאים בו, אך אינו יכול לשמש מקור אקדמי רציני, כיוון שאין פיקוח על החומר המתפרסם בו ואיננו יודעים מיהם הכותבים.
דוגמא למקור אקדמי טוב הינו האתר של מרכז המחקר של הכנסת, בו מופיעים מחקרים שונים העונים לכללי הכתיבה האקדמית.

חשוב לזכור שאין להעתיק ולהדביק חומר מן האינטרנט. יש לציין את עיקר הדברים וכמובן לציין את מקור הדברים במראה מקום. גם ברשימה הביבליוגרפית בסוף העבודה יש לציין את המקור ואת כתובת ה-url של האתר.
דוגמא לרישום ביבליוגרפי של מקור אלקטרוני שהוא מאמר מכתב עת אלקטרוני:
סליבניאק, דמיטרי. 2002. "לא אות גבורה ולא סימן קלון". ארץ אחרת 10. אוחזר ב-15 ביוני, 2009.
http://www.acheret.co.il/bin/en.jsp?enDispWho=Article^l284&enPage=ArticlePage&enDisplay=view&enDispWhat=object

המילה "אוחזר" משמעותה התאריך בו כותב העבודה הגיע למאמר וקרא אותו. באנגלית נציין את המילה
" Retrieved".