עבודות אקדמאיות על תומס ג'פרסון

תומס ג'פרסון היה וממייסדי העצמאות של ונשיאה השלישי בין השנים 1801 ל-1809. היה ידוע גם בעמדותיו האמביוולנטיות בנוגע לשחורים ולהפסקת העבדות, בדיעותיו כלפי הדת, החירות והאינדיבידואליזם, חופש ושוויון, זכויות למיעוטים וחינוך לכל. פרט לתפקידו כנשיא וכמנסח מגילת העצמאות של ארה"ב היה מעורב בדמוקרטיה ובעצמאות האמריקנית ועד מותו וכיהן, בין השאר, כשגריר ארה"ב בצרפת, שר בקבינט או סגן נשיא.

עבודות אקדמאיות שיעסקו בדמותו של ג'פרסון יהיו לרוב עבודות בתחום ההיסטוריה. בעבודות אלה ניתן לעסוק, למשל, בעמדתו של ג'פרסון כלפי הדת וכיצד בא הדבר לידי ביטוי בפעילותו הפוליטית, ובתוך כך להתייחס לעקרון הפרדת הדת מהמדינה. כן ניתן לבחון את הניגוד בין אידיאולוגיית החירות בה דגל לבין יחסו הגזעני לשחורים והעובדה שהעסיק עבדים למרות שהיה פעיל במאבק לשחרורם.
נושאים נוספים: היריבות שלו עם ג'ון אדמס, ראש המפלגה הפדרליסטית; ההשפעה שהייתה למהפכה הצרפתית שהתרחשה בזמן כהונתו כשגריר ארה"ב בצרפת, מקומו כמנסח מגילת העצמאות של ארה"ב, יחסי החוץ בזמן כהונתו כנשיא עם צרפת ובריטניה, וכו'.

תהא העבודה אשר תהא, עליה להסתמך על מקורות ביבליוגרפיים. מקורות אלה עשויים להיות ספרים ומאמרים - הן של ג'פרסון עצמו והן כאלה שנכתבו עליו. ניתן כמובן להיעזר במכתבים וכתבים אחרים שלו. מקורות מסוג זה ניתן למצוא בספר של גיורא קולקה, "תומס ג'פרסון איש רנסנס אמריקני בעולם של מהפכה-דיוקן חיים ומכתבים", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1992.
מקורות נוספים:
- הדמוקרט המהפכני : ספר תומס ג’פרסון - מעצב דמותה של הדמוקרטיה האמריקאית.

- Thomas Jefferson : author of America / by Christopher Hitchens

בכל מקרה, לפני תחילת הכתיבה, רצוי להיוועץ במרצה או במנחה הקורס. ניתן להיעזר גם בעבודות מוכנות שנכתבו על תומס ג'פרסון. עבודות כאלה ניתן להשיג באמצעות מאגרי מידע אינטרנטיים.

עבודות בנושא אימפריאליזם

ניתן להבחין בין שני סוגי אימפריאליזם: אימפריאליזם ישן (או אימפריאליזם גיאוגרפי), שהוא התפשטותה של מדינה בעלת עוצמה לעבר שטחים אחרים, לצורך הקמת מושבות התיישבות, תוך אכיפת השלטון והחוקים על אותן מדינות וניצול אוצרות הטבע וכוח האדם שלהן. אימפריאליזם כזה היה קיים עוד לפני הספירה ועד תחילת המאה ה-20. האימפריאליזם המודרני (או 'רעיוני/אידיאולוגי'), שהחל להתקיים מאז סוף המאה ה-19 ועד היום מתייחס לשליטה חברתית, תרבותית וכלכלית של מדינות חזקות וגדולות, כמו בריה"מ לשעבר עד תחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, או ארה"ב במקביל ועד היום.

עבודות אקדמיות שונות על אימפריאליזם (סמינריונים, רפרטים, עבודות תזה ועוד) שייכתבו לרוב במסגרת לימודי היסטוריה, מדעי המדינה או פוליטיקה וממשל, יוכלו לבחון אימפריה אחת מאחת התקופות השונות (העת העתיקה, ימי הביניים, העת החדשה מהמאה ה-16 ועד תחילת המאה ה-20, והמאה ה-20 ועד היום), ולתאר את השפעותיה על המדינות ועל האוכלוסיה האנושית שאותן כבשה, התנגדויות או שיתוף פעולה איתן, ועוד.
בהיבט ההיסטורי יתואר מהלך האירועים, תוך התייחסות לסיבות, גורמים ותוצאות. בהיבט של מדע המדינה ויחב"ל, יתואר הסדר העולמי והמערכת האיזורית והעולמית, יחסי הכוחות, השפעות על יציבות המשטר וכד'.

עבודות אקדמאיות לדוגמה בנושא אימפריאליזם: דיני הירושה הרומיים בתקופת האימפריה הרומית; סקירת פעילותן של תנועות אנטי אימפריאלסיטיות בבריטניה של סוף המאה ה-19; הטבח באוכלוסייה הארמנית בתקופת האימפריה העותומנית מסוף המאה ה-19 עד 1915; בחינת הצידוק האידיאולוגי של מדינות אירופה ואחרות (כמו ארה"ב כיום), שטוען כי השתלטותן של אותן מדינות על עמים ומדינות אחרות יביא שגשוג והתפתחות מוסריים ותרבותיים; בחינת האידיאולוגיות השונות של שתי המעצמות הגדולות ביותר במאה ה-20 – ארצות הברית וברית המועצות, ועוד.

בבחירת הנושא לעבודה רצוי לא לבחור בנושא כללי מדי משום שאז העבודה תתקשה לספק את המענה על שאלת המחקר האפשרית שתוצג בעבודה. יש לבחור נושא קטן מתוך מכלול הנושאים האפשריים ולבחון אותו על סמך המקורות הספרותיים הקיימים בנושא, תוך התמקדות בסיבות שהובילו אליו. דוגמה לתת-נושא כזה: המטבע האירופי החדש והשפעתו על מדינה קטנה באיחוד האירופי כמו יוון, למשל.

עבודות בנושא ארצות הברית

כמעט כל עבודה אקדמאית בתחום מדעי הרוח והחברה יכולה, למעשה, להיכתב על ארצות הברית, המעצמה הגדולה בעולם - החל מעבודות אקדמאיות בהיסטוריה, גיאוגרפיה, מדעי המדינה, פוליטיקה וממשל, יחסים בין לאומיים, פילוסופיה, כלכלה, לשון, תקשורת, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, ספרות, אמנות. אך לעניינינו, עבודות אקדמאיות במדעי המדינה על ארצות הברית ייכתבו בהקשר הפוליטי-מדיני, שגם בו ניתן לכתוב עבודות ברוב תחומי הלימוד והמחקר שהוזכרו לעיל (פרט ללשון, ספרות, אמנות, פסיכולוגיה) משום שמדע המדינה הוא תחום אינטרדיסציפלינרי ומשלב ידע מתחומים אלה.

אפשר לכתוב עבודות על ארה"ב במגוון נושאים כמו היווסדות ארה"ב, העבדות בארה"ב, החוקה של ארצות הברית, מלחמת האזרחים בארה"ב, ארצות הברית במלחה"ע ה-I, השפל הכלכלי הגדול בשנות ה-30 של המאה ה-20, תפקידה של ארצות הברית במלחה"ע ה-II ומיגור המשטר הנאצי, יחסי ארה"ב-בריה"מ בתקופת המלחמה הקרה ואחריה, לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי, המיעוטים בארה"ב, יחסי שחורים-לבנים, התערבות ארה"ב במזרח התיכון וכמובן יחסי ישראל-ארה"ב, ועוד ועוד.
ניתן גם לעסוק באחת מ-52 המדינות של ארה"ב או להשוות בין כמה מהן, ובעיקר על העיקריות בהן, כמו ניו-יורק, קליפורניה, טקסס ועוד, ולכתוב על הפוליטיקה הפנימית שבהן, או בכל נושא אחר הקשור למחקר מדע המדינה כמו גיאוגרפיה, כלכלה וכד'.

מתוך רשימת התחומים שבמסגרתם אפשר לכתוב עבודה אקדמאית, סמינריונית או אחרת, על ארצות הברית, יש לבחור נושא מסוים אחד ולהתמקד בו. למשל, אם נבחר נושא בהקשר מדיני-פוליטי, אפשר לכתוב על מערכת הבחירות האחרונה שבה זכה ברק אובמה בנשיאות ארצות הברית. שאלת המחקר יכולה להיות – מה היו השיקולים של המצביעים הלבנים בבחירת אובמה? העבודה תעסוק בדפוסי ההצבעה השונים במדינות ארה"ב השונות ותסקור את התפלגות ההצבעה לפי האוכלוסיות השונות – לבנים, שחורים, יהודים, ערבים וכד'; בפרקים שיבואו לאחר המבוא שיסקור את נושא העבודה ויציג את שאלת המחקר והדרכים לפתרונה, יוצגו הנתונים השונים הקשורים להצבעה, לפניה, במהלכה, ואולי אף אחרי בחירתו של אובמה לנשיאות.
כמובן שבעבודה רצוי להסתמך על מקורות ספרותיים רבים ככל הניתן. בגלל שהנושא חדש יחסית יהיה אפשר למצוא את רוב המקורות בשפה האנגלית. ניתן גם להיעזר במאמרים שפורסמו ברשת האינטרנט על בחירת אובמה. בבחירת המקורות מרשת האינטרנט יש לנקוט במשנה זהירות ולבדוק שהמאמרים הם מיהמנים, כלומר מבוססים על עובדות ונתונים אמיתיים. בסיכום לעבודה יש להציג את המסקנות שעלו מהנתונים שנסקרו ומהפרשנויות השונות לנושא.

דוגמאות לעבודות אקדמאיות אחרות העוסקות בארה"ב: המקארתיזם בשנות ה-50, ארה"ב לעומת סין כמעצמה, ארה"ב לאחר הפיגוע במגדלי התאומים, יחסה של ארה"ב לנושא איכות הסביבה.