סמינריון במדעי המדינה

מדעי המדינה עוסקים בפוליטיקה, בהגדרה של מדינות ובכל הקשור להתנהלות שלהן, ביחסים בתוך המדינה בין גופים שונים, הן ביחסים בין מדינות או ישויות טריטוריאליות בעלות אופי מדיני, בתיאוריות של מחשבה מדינית, ועוד תחומים רבים שיש להם קשר למדעי המדינה, כיוון שהם עוסקים וחוקרים את קביעת המדיניות החברתית, המשפטית, הכלכלית ונושאים רבים אחרים המשפיעים על אזרחי המדינה, ביטחונם ורווחתם.

לפיכך, מגוון העבודות האקדמאיות שניתן לכתוב בתחום מדעי המדינה הוא רב. בכל אופן, העבודה תיכתב על פי נושא הקורס, הנושאים המוצעים לכתיבה ע"י המרצה בקורס, במקביל לשיקול דעתו והחלטתו של התלמיד. בין הנושאים והקורסים הנלמדים בחוגים למדעי המדינה: מחשבה מדינית, המשטר בישראל, יחסים בין-לאומיים, מנהל ציבורי ומדיניות ציבורית, לאומיות, מפלגות פוליטיות, דת וחברה, כלכלה פוליטית, פוליטיקה השוואתית, פוליטיקה ומגדר, דמוקרטיה ודיקטטורה, ועוד.

עבודה אקדמאית בנושא המשטר בישראל יכולה לדון בתפקידו של בית המשפט העליון בישראל ובאקטיביזם השיפוטי שלו בהקשר של היחסים עם כנסת ישראל, החלטותיה וחוקיה. בעבודה ייבחנו, בין השאר, תפקידיה של הרשות השופטת (בית המשפט) לעומת ובמקביל לתפקידיה של הרשות המחוקקת (הכנסת), תוך בחינת העקרונות של הפרדת הרשויות.
עבודה אקדמאית בנושא מנהל ציבורי יכולה לבחון את התפתחותו של המשק הישראלי והתמודדותו עם נושא העובדים הזרים בישראל – מהם החוקים בנוגע להעסקת עובדים זרים, מדיניות יבוא העובדים ומצד שני גירושם וכד'.

עבודה שתעסוק בפוליטיקה ומגדר יכולה לבחון את השפעת המיליטריזם בישראל על העסקת נשים, מקומן בחברה הישראלית וכד'.

כבכל עבודה אקדמאית, עבודה בתחום מדעי המדינה צריכה לשמור על כללי הכתיבה האקדמיים ולכלול מבוא לעבודה שיציג את שאלת והנחת המחקר, סקירה (קצרה) של המקורות הספרותיים שבהן נעשה שימוש בכתיבת העבודה, והצגה תמציתית של הדרכים לביסוס הנחת המחקר. גוף העבודה יכלול פרקים שבהם תבוסס הנחת המחקר ע"י הצגת נתונים שונים ומקורות ספרותיים שונים הקשורים לנושא העבודה, כולל נתוני המחקר שנעשה במהלך העבודה, אם נעשה. בסיכום לעבודה יוצגו מסקנות המחקר. בסוף העבודה יש להביא רשימה ביבליוגרפית מפורטת של המקורות בהם נעשה שימוש בעבודה, כולל ספרים, מאמרים, ידיעות עיתונאיות, אתרי אינטרנט, חוקים, פסקי דין וכל מקור אחר, זאת על פי כללי כתיבת הביבליוגרפיה.

גיאוגרפיה פוליטית

גיאוגרפיה פוליטית עוסקת בנושאים שהם בנקודת המפגש שבין גיאוגרפיה לפוליטיקה, בעיקר נושאים כמו גבולות, ביטחון וטריטוריה, קונפליקטים של שלום או מלחמה, המבנה התפקודי-גיאוגרפי של המדינה, גיאוגרפיה של בחירות, המשאבים הטבעיים של המדינה, הרמה המקומית של המדינה ביחס לערים מסוימות, הכלכלה של המדינה או של גוש מדינות הקשורות זו בזו.

סטודנטים לגיאוגרפיה הכותבים עבודת מחקר בתחום הגיאוגרפיה הפוליטית יוכלו לכתוב עבודה על נושאים עולמיים ובין-לאומיים בתחום הגיאוגרפיה הפוליטית או יוכלו להתמקד בנושאים הקשורים למדינת ישראל ולשכנותיה.
במסגרת עבודת המחקר יש להציג את הנושא, כיצד הוא קשור לגיאוגרפיה ולפוליטיקה, את שאלת המחקר של העבודה, ניתוח הנושא, סיכום ומסקנות וכמובן מראי מקום לעבודה.

עבודות בתחום הגיאוגרפיה הפוליטית יכולות לעסוק באזור גיאוגרפי מסוים, כמו מזרח אירופה, מדינות בריה"מ לשעבר, מזרח אסיה, גוש מדינות אירופה וכמובן, בהקשר המקומי, אזור המזרח התיכון.
עבודות אקדמאיות יכולות לעסוק גם במימד הגלובאלי, כמו באימפריות, מעצמות על, הקולוניאליזם, ועוד, או במימד המדינתי של היווצרות מדינות לאום, גבולות וטריטוריה, מדינות דו-לאומיות או רב-לאומיות, ועוד.

בהקשר המקומי של מדינת ישראל יכולות להיכתב עבודות בתחום הסכסוך הישראלי-פלסטיני, השפעותיו על שאלת ירושלים, זכות השיבה. עבודה בנושא שהוא בין לאומי יכולה להתייחס לתהליכי קביעת הגבול בין ישראל ומצרים או לסכסוכי גבול כמו במקרה של חוות שבעא.
נושא מחקר מעניין אחר יכול להיות ברב-לאומיות שנוצרה באירופה לאחר פירוק בריה"מ לשעבר, ויכול להתמקד איך הדבר השפיע על יוגוסלביה לשעבר.
בתחום המקומי של המזרח התיכון לא חסרים נושאים שעליהם ניתן לכתוב עבודות. עבודות בתחום המזרחי התיכון יכולות להתייחס למלחמת איראן-עיראק, למלחמת המפרץ והשפעותיה, למלחמת המפרץ השנייה שבה נכבשה עיראק ע"י ארצות הברית, ולהשפעות על סוג המשטר בעיראק.

כמו בכל עבודה יש להביא בסופה רשימה ביבליוגרפית לפי הכללים (כללי ה-APA או אחרים, לפי דרישת המרצה), שתציג את רשימת המקורות הספרותיים שבהם נעשה שימוש בכתיבת העבודה.

מדעי המדינה – כתיבת עבודות

תחום מדעי המדינה הוא חלק ממדעי החברה. ככזה, הוא חוקר מערכות אנושיות - בעיקר מדינות, אך גם ארגונים פוליטיים נוספים. המחקר מתייחס הן למדינה כיחידה פוליטית נפרדת והן למערכת הבינלאומית של מדינות (יחב"ל). המחקר מנסה למצוא חוקיות ותבניות בהתנהגות הפוליטית של החברה האנושית באמצעות ניתוח של כמה וכמה אירועים או בחינת נאפיינים של מערכות פוליטיות מסויימות.

עבודות בתחום מדע המדינה נכתבות בהתאם לרמת הלימודים (תרגיל, עבודות קורס, פרו"ס, סמינריון וכד') ולפי נושא הלימוד או ההתמחות של הסטודנט. בכתיבת עבודות במדע המדינה, כבכל עבודה אקדמית, יש לשמור כללי הכתיבה האקדמית.
השלב הראשון בכתיבה, בעיקר בעבודות הראשונות, הוא לעיין היטב בהוראות המנחה ולהיוועץ בו בכל שאלה. חשוב לעשות זאת לפני הכתיבה כיוון שלעיתים לא ניתן לתקן טעויות לאחר מכן. לדוגמא, אם לא ציינו את מספרי העמוד במראי המקום, יהיה קשה מאוד לחזור למקורות בהם השתמשנו ולאתר את המיקום המדויק של כל ציטוט או רעיון.

את פרק המבוא ניתן לכתוב בסיום הכתיבה, לאחר שיש לנו ידע רב יותר וניתן להציג את העבודה בצורה נכונה יותר. ניתן גם לכתוב אותו בתחילת הדרך כ'הצהרת כוונות' ובסיום הכתיבה, לעדכן ולערוך אותו מחדש.
בפרק התיאורטי יש להציג מחקרים הקשורים לנושא העבודה. רצוי לא לכתוב רשימה פשוטה של חוקר ומספר מילים על המחקר שלו, אלא לבצע אינטגרציה של החומר, תוך חלוקתו בהתאם לנושא ולחומר שמצאנו. חלוקה שכזו יכולה להיות לפי תקופות או לפי נושאים שנקבע.
בעבודות שבהן יש בחינה של מקרה בוחן, יוצג בפרק זה המודל התיאורטי לפיו נבחן את מקרה הבוחן. לדוגמא, נושא נפוץ הוא נושא "קבלת החלטות" כאשר המודל הבולט הוא המודל של בריצ'ר. דוגמא נוספת היא בחינת משטרים לפי מודל היציבות של ליפסט.
החלק העוסק בנושא העבודה עצמו יבוא לאחר מכן, ובסיום יובאו סיכום ומסקנות. ניתן להפריד בין פרק הדיון והמסקנות ופרק הסיכום, כמובן בהתאם לדרישות המנחה ואופי העבודה.

נושאים נוספים של עבודות בתחום יכולים להיות קשורים לתחומי מחקר אחרים כמו תקשורת ומשפטים. לדוגמא, 'השפעת תעמולת הבחירות על דפוסי הצבעה', ו'בתי דין דתיים וסמכות המדינה'.