עבודות בנושא חוקי יסוד

במדינת ישראל, מטרתם של חוקי היסוד היא ליצור בהדרגתיות חוקה לישראל, ולהוות פרקים בחוקה העתידית שתיווצר. לחוק יסוד יש מעמד גבוה יותר מחוק רגיל, בכך שעל מנת לשנותו או לבטל אותו דרוש רוב מוחלט או מיוחס בכנסת. הגבלה נוספת המעניקה לחוק יסוד מעמד גבוה יותר מרוב רגיל היא פסקת הגבלה, שאומרת שאסור לחוקק חוק הסותר את חוק היסוד.
בהגדרתם, חוקי היסוד הם חוקים שמייצגים ומבטאים את הערכים היסודיים של מדינת ישראל וקובעים את מבנה המשטר, סמכויות השלטון ואת זכויות האדם והאזרח. רוב חוקי היסוד שנחקקו עד עתה עוסקים במשטר ושלטון: חוק יסוד הכנסת, הממשלה, חוק יסוד נשיא המדינה ואחרים. שני חוקי יסוד אחרים, שנחקקו רק ב-1992, הם חוקים שנוגעים לזכויות האדם: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, נחקקו בתחילה כחוקים רגילים, אך לאחר התערבותו של בית המשפט העליון הוכרו באופן רשמי ומעשי כחוקי יסוד. חוקים אלה הובילו במידה רבה למה שנקרא "המהפכה החוקתית".

עבודות אקדמאיות בנושא חוקי היסוד יכולות לעסוק בנושא החוקה לישאל ובסיבות לכך שעדיין לא נוצרה חוקה למדינת ישראל, בטיעוני המתנגדים לחוקה ובטיעוני המצדדים בחוקה. אפשר לכתוב עבודות על אחד מחוקי היסוד ולדון בהשפעתו על המשטר והחברה במדינת ישראל, בהצעות לנוסחים שונים של חוקה, בחוקי יסוד שעדיין לא נחקקו, ועוד.

ככל עבודה, עבודה על חוקי יסוד תיכתב על פי כללי הכתיבה האקדמאית: תוכן עניינים מסודר, מבוא מפורט שיציג בקצרה את הרקע לנושא, השערת המחקר והדרכים לביסוסה, פרקים שיכללו סקירה ספרותית ואת הנתונים העולים מהמחקר, ולבסוף סיכום שיציג את מסקנות המחקר. כמובן בנוסף לרשימה ביבליוגרפית שבו יוצגו עפ"י כללי כתיבת הביבליוגרפיה, המקורות שבהם נעשה שימוש בזמן כתיבת העבודה.

מקורות בנושא חוקי יסוד לדוגמה:

* אבנון, דן, "ההיבט הלא-דמוקרטי של חוקי היסוד בנושא זכויות האדם, בתוך, בנימין נויברגר (עורך), הדמוקרטיה הישראלית-סוגיות נבחרות (מקראה, חלק א'), (האוניברסיטה הפתוחה)

* אלוני, שולמית, "מדינה יהודית או מדינת כל אזרחיה: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו", בתוך, חוברת הקורס "משפט חוקתי", המרכז הבינתחומי הרצליה.

* קליין, קלוד, "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו - הערכה נורמטיבית ראשונה", בתוך, בנימין נויברגר (עורך), הדמוקרטיה הישראלית-סוגיות נבחרות (מקראה, חלק א'), (האוניברסיטה הפתוחה)

* בנדור, אריאל, "פגמים בחקיקת חוקי היסוד", בתוך, בנימין נויברגר, עורך , הדמוקרטיה הישראלית-סוגיות נבחרות (מקראה, חלק א'), (האוניברסיטה הפתוחה)

ניתן גם להיעזר בעבודות מוכנות בנושא חוקי יסוד שנכתבו בעבר. דוגמאות לעבודות כאלה: מדינה יהודית דמוקרטית - חוקה וחוקי יסוד; השינויים בחוק המעצרים בעקבות חקיקת חוק יסוד:"כבוד האדם וחירותו"; האם חל שינוי של ממש במידת ההגנה על זכויות האדם בישראל לנוכח חקיקת חוק יסוד?

עבודות בנושא חוק השבות

חוק השבות שנחקק ב-1950, מעניק לכל יהודי את הזכות לעלות לישראל ולקבל תעודת עולה ובהתאם לחוק האזרחות הישראלי תעודת עולה מזכה באזרחות ישראלית. בשנת 1970 שונה החוק ולפיו זכאי לעלות גם "מי שאחד מסביו היה יהודי, מי שבן זוגו הוא יהודי או מי שבן זוגו הוא בנו או נכדו של יהודי, להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון."

עד היום נושא חוק השבות נמצא במחלוקת מכיוון שהוא סובב סביב השאלה מיהו יהודי, וההגדרה שהייתה בחוק לא הייתה ברורה מספיק והותירה את המחלוקת בעינה, משום שעיקר המחלוקת נגעה לשאלה למי נתונה סמכות הגיור. מחלוקת נוספת שהתעוררה בעקבות חוק השבות נבעה מהטענה כי חוק השבות הוא למעשה חוק מפלה, ויוצר אי שוויון בין אזרחיה היהודים של מדינת ישראל לאזרחיה הערבים, ע"י כך שהוא מעניק יתרון ברור ליהודים.

בעבודות אקדמיות בנושא חוק השבות ניתן לעסוק בשאלת 'מיהו יהודי' או בטענת האי שוויון שהוא גורם, לכאורה. ניתן ללבחון מקרים ספציפיים הנוגעים לחוק השבות, כמו המקרים של יוצאי ברה"מ לשעבר שאינם יהודים לפי ההלכה ושעלו למדינת ישראל בשנות ה-90, או בני שבט הפלאשמורה מאתיופיה.

ניתן כמובן להתייחס בעבודות, סמינריוניות או אחרות, לבעייתיות של חוק השבות מול זכות השיבה הפלשתינאית ואי השוויון לכאורה שנוצר, או להגדרות בעייתיות אחרות של החוק, מבחינת קיומו כחוק יסוד, ועוד בעיות והיבטים.

מקורות בהם ניתן להיעזר בכתיבת העבודה:
חוק השבות, זכויות הגירה וגבולותיהן מאת נעמה כרמי, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל-אביב;
שולחן עגול: חוק השבות;
מ' קורינאלדי, חידת הזהות היהודית - חוק השבות הלכה למעשה, נבו הוצאה לאור בע"מ, 2001.

המקורות הביבליוגרפיים חשובים על מנת שייצרו רקע לעבודה ויוכלו באופן חלקי לתת מענה לשאלות והנחות המחקר שבעבודה. שאלת המחקר תוצג במבוא לעבודה ותנסה לשאול משהו חדש על נושא העבודה, וע"י מענה בפרקי העבודה שבאים לאחר המבוא, תוך הסתמכות וביסוס מהמקורות הביבליוגרפיים וממחקר שטח, אם נעשה, ליצור מסקנות שיוגשו בסיכום לעבודה.

עבודות בנושא חינוך גופני

חינוך גופני הוא פעילות חינוכית שנועדה לעודד את הפעילות הגופנית. במסגרת הפעילות של החינוך הגופני עוסקים התלמידים בהתעמלות וספורט ויכולתם בתחומים אלה נבחנת על ידי המורים לחינוך הגופני. במסגרת לימודי חינוך גופני מועברים שיעורים המעניקים ללומדים אותם מידע הקשור בהעברת עקרונות החינוך הגופני לתלמידים ומידע העוזר להם להתמחות ככל הניתן בנושאים הקשורים לספורט, חינוך גופני וכך להתמקצע ככל הניתן בתחום. בתוכנית הלימודים במקצוע גם נושאים כגון תזונה נכונה ואנטומיה בסיסית. השיעורים העיוניים אינם מקובלים בכל בתי הספר, אך הם חשובים ללומדים את התחום.



עבודות אקדמאיות, סמינריוניות או אחרות, בנושא חינוך גופני יכולות להיכתב על נושאים כמו מדעי גוף האדם והבריאות, טיפוח יציבה (ליקויי יציבה - אבחון וטיפול, אנטומיה פונקציונאלית ויציבה ועוד), פעילות גופנית לגיל הרך (התפתחות מוטורית, תנועה, חשיבה ויצירה בגיל הרך, מוזיקה לתנועה לגיל הרך) פעילות גופנית לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים (הידרותרפיה, ספורט טיפולי, תקינות וחריגות בתנועה והתפתחות), מניעת פציעות ופגיעות, פעילות גופנית בגיל הזקנה, פיזיולוגיה של המאמץ, פסיכולוגיה של חינוך גופני וספורט, פעילות גופנית ובריאות הילד ועוד. בנוסף לאלה ניתן לעסוק בנושאים ניהוליים הקשורים לחינוך גופני כמו הקניית יסודות בארגון מפעלי ספורט וחנ"ג בבתי ספר, ניהול ואימון בספורט, מודל מנהיגות בחינוך הגופני ובספורט ועוד.


מקורות ביבליוגרפיים בנושא חינוך גופני יכולים להיות ספרים, מאמרים ומחקרים, דוחות וכו'. כמו כן ניתן להיעזר במקורות מרשת האינטרנט, כמו אתר משרד החינוך והספורט; מאמרים בנושא חינוך גופני, לדוגמה: חינוך גופני לילדים עם אוטיזם. אפשר גם להיעזר בעבודות מוכנות בנושא, לדוגמה:  חינוך גופני בגני ילדים- הלכה למעשה; הנעת מורים לחינוך גופני המרכזים את פרויקט כיתות הספורט בחטיבת ביניים במרכז הארץ; השפעת החינוך הגופני על דימוי הגוף של ילד מפגר; תרומתו של החינוך הגופני לקהילתיות ביה"ס.

עבודות על דרום אפריקה

מדינת דרום אפריקה הנמצאת בקצהו הדרומי של יבשת אפריקה, וקיבלה את עצמאותה ב-1910 לאחר שהייתה תחת שליטתה של האימפריה הבריטית ונקראה "איחוד דרום אפריקה" אך מ-1961 שינתה את שמה לרפובליקת דרום אפריקה. ב-1948 עלתה לשלטון בדרום אפריקה "המפלגה הלאומית" הימנית והחלה להשליט את משטר האפרטהייד שדגל בהפרדה גזעית. ב-1990 בוטל משטר האפרטהייד בדרום אפריקה וב-1994 נבחר לשלטון הנשיא נלסון מנדלה.

העניין האקדמי במדינת דרום אפריקה הוא בעיקר בתחומי ההיסטוריה ומדע המדינה. מבחינה היסטורית - מהשתלטות האירופאים ובתחילה הההולנדים במאה ה-17 עד להשתלטות בריטניה בסוף המאה ה-18, קבלת העצמאות מבריטניה ב-1910 והפיכתה לחברה בחבר העמים של בריטניה, עד לעליית משטר האפרטהייד ב-1948 והתפרקותו ב-1990 וההיסטוריה של דרום אפריקה ב-20 שנים האחרונות. מבחינת מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים, המחקר עוסק במשטר האפרטהייד והפוליטיקה של גזע וגזענות ומעמדה בעולם של דרום אפריקה לאחר נפילת האפרטהייד, מבחינת הפוליטיקה הפנימית בדרוא"פ, כלכלת דרום אפריקה והשפעתה על כלכלת העולם, בהשוואה למדינות אפריקה האחרות ועוד.

בבחירת הנושא לכתיבת עבודה אקדמית - סמינריונית או אחרת - בנושא דרום אפריקה, יש לבחור בנושא ספציפי הקשור לאחד מתתי הנושאים ולהתמקד בו. חשוב לתת רקע כללי, אך יש לזכור את מטרת העבודה ולא להרחיב יתר על המידה. נושאים לדוגמה שעליהם נכתבו עבודות אקדמאיות: הנשק הגרעיני של דרום אפריקה; הפרת זכויות אדם ואזרח בתקופת משטר האפרטהייד בדרום-אפריקה; התפתחויות מודרניות בדרום אפריקה; יהודי דרום אפריקה ומעמדם בתקופת משטר האפרטהייד; דמוקרטיה של שחור ולבן - הגורמים ליציבות המשטר בדרום אפריקה; בחינת הבחירות שהתקיימו בדרום אפריקה ב-1994 לפי תיאוריות של קואליציות.

בכל עבודה אקדמית, וכך גם בעבודות על דרום אפריקה, יש לבסס את נתוני העבודה על מקורות ביבליוגרפיים בנושא. מקורות אלה עשויים להיות ספרים, מאמרים, מחקרים, קטעי עיתונות, פרוטוקולים וכו'. כל מקור ביבליוגרפי בו נעשה שימוש, יצויין כמובן ברשימה הביבליוגרפית בסוף העבודה.
ניתן להיעזר ברשת האינטרנט כדי לאתר מקורות כאלה.

עבודות בדיני ראיות

דיני הראיות הם ענף משפטי של הדין העוסק בסדרי הדין, ומכיל את הכללים באשר לכשרות הראיות, קבילות הראיות, ומשקל הראיות, הבאים להוכיח את העובדות השנויות במחלוקת, לצורך הכרעה במשפט, בדיון פלילי ובדיון אזרחי.

עבודות אקדמאיות במשפטים בנושא דיני ראיות יכולות לעסוק באחד מן הכללים, כללי הכשרות הקובעים אילו סוגי עדים תהיה עדותם פסולה או כשרה, כללי המשקל הקובעים משקל מסוים לצורך הכרעה/הרשעה בשלבי המשפט השונים, וכללי הקבילות הקובעים אלה עדויות יתקבלו בבית המשפט.

אפשר גם לכתוב על סעיפים שונים בפקודת הראיות: עדות שבע"פ, עדות שבכתב, ראיות חסויות, עדות פסיכולוג או מומחה אחר, עדות קטין, חוות דעת מקצועית, הסמכות להזמין עדים מסוימים, עדות שקרית, פסילת עדות; ועוד. העבודה יכולה להסתמך על פסקי דין הקשורים בבעיות הנוגעות לאחד הסעיפים או יותר של דיני ראיות, בנוסף על ספרים ומאמרים שנכתבו בנושא.

עבודה לדוגמה בנושא של דיני ראיות יכולה לדון בסוגיה של חוות דעת רפואית בעת מתן ראיות – השאלה שיכולה להתעורר היא האם חייב אדם לתת חוות דעת ממומחה חיצוני בעת תביעה לפיצויים או שהוא רשאי לבקש מבית המשפט למנות מומחה מטעמו. הפרק הראשון יעסוק בלשון החוק ובפרשנות לו, ובשיקולים להתרת מינוי מומחים מטעם בית משפט. הפרק הבא יכול לדון ביכולתו של השופט להבין את חוות הדעת המוגשת לו.
חשיבות רבה יש לפקודת הראיות, אשר מעניקה את ההכרעה הסופית לשיקול דעתו המוחלט של השופט, ככל שזה נוגע למהימנות העד או העדות.

עבודות אחרות יכולות לדון בדילמות משפטיות אחרות הנוגעות לדיני ראיות: עדותו של אדם בעל מוגבלות שכלית, או עדותו של ילד קטן, או מהימנותה של בדיקת פוליגרף כעדות.

על העבודות להסתמך על מקרי עבר ועל פסקי דין בנושא הנדון בעבודה, שקשורים לדילמות של דיני ראיות. כן על העבודה להיכתב עפ"י כללי הכתיבה האקדמיים ולכלול מבוא שיסקור בקצרה את נושא העבודה, יציג את שאלת המחקר, ויציג בקצרה דרכים לפתרונה כפי שיפורטו בגוף העבודה בפרקים השונים. בסיום העבודה יש להציג סיכום שיכלול את המסקנות שעלו מהנתונים שהובאו ויתנו מענה קצר על שאלת המחקר.
לאחר הסיכום יש להציג רשימה ביבליוגרפית מפורטת עפ"י כללי כתיבת הביבליוגרפיה של פסקי הדין, הספרים והמאמרים השונים שעזרו בכתיבת העבודה.

סמינריון בסוציאליזציה

סוציאליזציה, או חיברות בשמה העברי, היא התהליך בו נרכשות בידי האדם מיומנויות חברתיות ומתעצבת האישיות שלו בהתאם לחברה ולתרבות שבה הוא חי. תהליך זה מתרחש באמצעותם של סוכני סוציאליזציה שונים: הורים, בית הספר, קבוצה חברתית, תקשורת ואמצעי המדיה וכו'.
נושא זה נלמד במסגרת מדעי החברה, בתחומים של סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, פסיכולוגיה ואף מדע המדינה (סוציאליזציה פוליטית) ותקשורת (התקשורת כסוכן חיברות מודרני).

בעבודות אקדמיות בנושא סוציאליזציה ניתן להתמקד בסוכני סוציאליזציה שונים שמשפיעים על התפתחות והתנהגות האדם במסגרות חברתיות ותרבותיות שונות, או בתהליכי סוציאליזציה מסוימים, כמו סוציאליזציה לתפקידי מין.

דוגמא לעבודה: סמינריון בסוציאליזציה על תהליכי סוציאליזציה של ילדים במשפחות יוצאות ברית המועצות לשעבר, יעסוק בעלייה של יוצאי ברית המועצות לשעבר לישראל בתחילת שנות התשעים. בהקשר לתהליך הסוציאליזציה ייערך מחקר על ילדים של יוצאי ברית המועצות לשעבר שעלו יחד עם הוריהם לישראל, אלו גורמים הקשו על הסתגלותם לתרבות הישראלית ולחיים בארץ וכיצד אותם ילדים חוו קשיים בין הרצון של המבוגרים במשפחתם לשמר את התא הגרעיני המשפחתי התרבותי הישן, לבין תהליך הסוציאליזציה החדש שהם חוו במהלך הקליטה בארץ והיכרות עם התרבות והחברה הישראלית. כמובן שיש לשלב בעבודה ובמחקר תיאוריות סוציולוגיות שונות המתייחסות לתהליך הסוציאליזציה תוך שימת דגש והתייחסות למקרים לדוגמא של נושא העבודה הנבחר.

לעבודות אקדמיות, בהבדל מטקסטים אחרים, יש כללים מסוימים של צורה ותוכן. מבחינה צורנית, ישנן דרישות מסוימות (המשתנות לעיתים בין מוסד למוסד) לכתיבה של עמוד השער, אופן כתיבת הביבליוגרפיה ומראי המקום וכד'. מבחינת תוכן, באופן כללי, יש לשמור על ענייניות ואובייקטיביות ככל הניתן (בניגוד כמובן לטקסט ספרותי). התייחסות לאופי הטקסט האקדמי ניתן למצוא ברשומות קודמות בבלוג, וכן במדריך לכתיבה אקדמית.
העבודות יכללו לרוב מבוא שיהווה מעין הצגה של העבודה או תקציר שלה, סקירת ספרות, פרק המחקר עצמו וממצאיו ופרק סיכום ומסקנות שיציג את התשובות לשאלת המחקר. כל המקורות ששימשו לכתיבת העבודה, יופיעו ברשימה ביבליוגרפית נפרדת.

דיני תאגידים - עבודות אקדמיות

דיני תאגידים נלמדים במסגרת לימודי משפטים. הם מהווים חלק ממערך ידע בתחום המשפטים בכל מה שנוגע למשפט אזרחי בלבד.
עבודות אקדמיות בדיני תאגידים יעסקו בהגדרת התאגיד כגוף בעל ישות משפטית משל עצמו אשר מאפשר יצירת זכויות וחובות בתוכו. התאגיד מורכב ממספר עובדים רב, כשבראשו מנהליו. במדינת ישראל הוא מוגדר כחברה ולכן עבודות בנושא דיני תאגידים, יעסקו בחברות בארץ וחובת התנהלותן על פי חוק.

בבואכם לכתוב עבודות בנושא דיני תאגידים, יש לשים דגש בתהליך כתיבת העבודה על מטרתם וכיצד הם משפיעים על ההתנהלות של החברה אל מול העובדים והאוכלוסייה שהיא מספקת לה את שירותיה. מטרתם המרכזית של דיני תאגידים היא להתערב בין תאגידים לבני אדם ולאפשר על ידי כך את פעילותם הכלכלית של התאגידים. כמו כן, בעבודה אקדמית בנושא תאגידים, יש לפרט מה החשיבות של אותו דין הנוגע לתאגידים, כיצד הוא עוזר לפעילותו התקינה של התאגיד ומה נחיצותו. יש להציג בעבודה גם את הדעות המנוגדות לדיני התאגידים אשר מבקרות אותם, לפרט מה הביקורת וממה היא נובעת. ניתן להמציא מקרים בהם הוכנסו שינויים בדיני התאגידים בהתאם לביקורת שחלה עליהם ולחץ שהופעל לשנותם.

במסגרת כתיבת עבודה אקדמית על דיני תאגידים, יש להקפיד על כתיבת מבנה עבודה אקדמית מאורגן ומסודר, שיהיה על פי כללי הכתיבה האקדמית. ראשית, יש ליצור תוכן עניינים שיכיל בתוכו את סדר הדברים בעבודה: מבוא, ראשי פרקים, תתי פרקים, סיכום וביבליוגרפיה.

המבוא בעבודה יכלול הקדמה והסבר על נושא העבודה שנבחר, וכמו כן יפורטו במבוא ראשי הפרקים בקיצור ותתי הפרקים שמתלווים אליהם. במבוא תוצג טענת המחקר ושאלת המחקר, משמע מה רוצה כותב העבודה להוכיח במחקר, ולאילו מסקנות הוא שואף להגיע במחקרו.

ראשי הפרקים ותתי הפרקים יהיו מאורגנים על פי סדר לוגי וסיבתי וימחישו את תהליך המחקר שנעשה בעבודה, על פי ספרות המחקר שנאספה לכתיבת העבודה. בסוף עבודת המחקר יוצגו סיכום ומסקנות שייתנו מענה לשאלת המחקר והוכחה לטענת המחקר.

לבסוף תופיע רשימה ביבליוגרפית שתכלול פירוט של ספרות המחקר בה השתמשתם לכתיבת העבודה.

איתור מקורות ביבליוגרפיים

עבודות אקדמיות - בין אם מדובר בתרגיל, בפרו-סמינריון, או בסמינריון - נסמכות על מקורות: ספרים, מאמרים, כתבות, דוחות וכד'. כיום, עם התפתחות רשת האינטרנט, ניתן לאתר מקורות לכתיבת העבודות שלנו מבלי להיכנס כלל לספריה. לעיתים אף ניתן להוריד את המקור ישירות למחשב בבית.

הדרך הראשונה, אם כן, לאיתור מקורות לעבודות שאנו כותבים הינה באמצעות ספריות האוניברסיטה והיוועצות בספרניות. במחשבי הספריות ניתן לבצע חיפוש על פי נושאים, מילות מפתח וכד'. החיפוש נעשה במספר מאגרי מידע. במידה והמקור הוא מאמר מכתב עת, ולכתב העת יש גרסה אלקטרונית, ניתן יהיה להוריד ולהדפיס את המאמר. במידה ולא, יש לרשום את פרטיו ולאתר אותו במיקום הפיזי בספריה.

דרך שניה היא באמצעות גישה לקטלוגים של הספריות באמצעות האינטרנט. בדרך זו נוכל לשבת בבית ולקרוא מקורות ולכתוב את העבודות, מבלי להיות מוגבלים בזמן. לכל הספריות האוניברסיטאיות יש קטלוג אלקטרוני שניתן לגשת אליו מכל מחשב המחובר לאינטרנט. לרוב, לסטודנט הרשום למוסד הלימודים יש גישה ישירה למאמרים עצמם. כמובן שספרים יימצאו רק בספריה.

לספריות האוניברסיטאיות בארץ יש קטלוג מאוחד וכתובתו:

http://aleph3.libnet.ac.il/F?func=find-b-0&local_base=uli02&con_lng=heb

באמצעות קטלוג זה ניתן לאתר מיקומו של המקור – באילו ספריות ובאיזה מדף בספריות.

בנוסף, לכל ספריה יש כתובת נפרדת. לדוגמא, ספריית אונ' בו גוריון:

http://lib1.bgu.ac.il/F

מפתח חיפה:

http://libnet.ac.il/~libnet/ihp/ihp.htm

הדרך השלישית היא חיפוש רגיל במנועי חיפוש באינטרנט. במקרה זה, על מנת לקבל תוצאות שיהיו בעלי אוריינטציה אקדמית בלבד, ניתן להשתמש ב- google-scholar

http://scholar.google.co.il/schhp?hl=iw

ניתן למצוא באינטרנט גם דוגמאות לעבודות מוכנות וכמובן, חשוב לציין מראי מקום בכל מקום בטקסט שבו הזכרנו מקור אחר, וכן לציין את פרטיו הביבליוגרפיים המלאים בסוף העבודה.

איתור מידע ומקורות ביבליוגרפיים באינטרנט

עם התפתחות רשת האינטרנט, הפך המידע לזמין הרבה יותר ומידע זה כולל גם מידע אקדמי. יחד עם זאת, כיוון שהרשת מלאה במידע, חשוב לדעת באיזה מידע ניתן להשתמש בעבודות אקדמיות (פרו סמינריונים, עבודות סמינריוניות וכו') ואיזה מידע הוא אמין.
לכן, כאשר מגיעים לעמוד אינטרנט שכולל מידע בנושא העבודה שאנו כותבים, ואף אם המידע נוגע בדיוק לנושא שלנו, חובה לבדוק את אמינות האתר. זאת ניתן לעשות באמצעות שני צעדים עיקריים:
· בדיקת מהות האתר - אתר שהוא פורום עשוי לעזור לנו אך אינו יכול להוות מקור אקדמי.
· מי עומד מאחורי האתר - האם זהו אתר של מוסד מחקרי מוכר? האם מצוין שם הכותב של החומר המוצג בו? מאמר המופיע באתר ויקיפדיה יכול להוות רקע טוב לנושא שאיננו בקיאים בו, אך אינו יכול לשמש מקור אקדמי רציני, כיוון שאין פיקוח על החומר המתפרסם בו ואיננו יודעים מיהם הכותבים.
דוגמא למקור אקדמי טוב הינו האתר של מרכז המחקר של הכנסת, בו מופיעים מחקרים שונים העונים לכללי הכתיבה האקדמית.

חשוב לזכור שאין להעתיק ולהדביק חומר מן האינטרנט. יש לציין את עיקר הדברים וכמובן לציין את מקור הדברים במראה מקום. גם ברשימה הביבליוגרפית בסוף העבודה יש לציין את המקור ואת כתובת ה-url של האתר.
דוגמא לרישום ביבליוגרפי של מקור אלקטרוני שהוא מאמר מכתב עת אלקטרוני:
סליבניאק, דמיטרי. 2002. "לא אות גבורה ולא סימן קלון". ארץ אחרת 10. אוחזר ב-15 ביוני, 2009.
http://www.acheret.co.il/bin/en.jsp?enDispWho=Article^l284&enPage=ArticlePage&enDisplay=view&enDispWhat=object

המילה "אוחזר" משמעותה התאריך בו כותב העבודה הגיע למאמר וקרא אותו. באנגלית נציין את המילה
" Retrieved".

מקורות ביבליוגרפיים ורשימה ביבליוגרפית

כל עבודה אקדמית מסתייעת במקורות אחרים. מקורות אלה הם בעיקר ספרים ומאמרים, אך גם כתבות עיתונאיות, דוחות, מסמכים וכד' עשויים להוות מקור ביבליוגרפי בעבודות אקדמיות. השימוש במקורות ביבליוגרפיים, מטרתו לתת רקע לנושא העבודה, להציג את 'מצב המחקר' ולהוות בסיס להשערת המחקר המוצגת בעבודה.
בכל מקום בו מובאת טענה או ציטוט ממקור אחר, יש לציין זאת במראה מקום, ובנוסף לכך יש להביא את כלל המקורות בצורה מרוכזת ברשימה ביבליוגרפית בסוף העבודה.
אופן הרישום של המקורות הביבליוגרפיים הוא אחיד בכל תחומי המחקר האקדמי, אם כי עשויים להיות שינויים מסוימים בכל פקולטה. לעיתים, סטודנטים נוטים להמעיט בחשיבות הרישום המדויק, אך לאופן הרישום ישנה חשיבות גדולה מאוד בכתיבה האקדמית, וטעויות ברישום עשויות לפגוע בציון שיוענק לעבודה.
באופן כללי, רישום מקור צריך לכלול את שם המחבר/העורך, שם הספר, שם ההוצאה, מקום ההוצאה ושנת ההוצאה. לכל סוג של מקור יש דרך רישום נפרדת. נציין להלן מספר דוגמאות בעברית ובאנגלית:

1. ספר
התבנית: שם משפחה, אות ראשונה של שם פרטי., שם הספר, מקום ההוצאה: שם ההוצאה, שנת הכתיבה.
ברטון, ו., מילת הקוד: ברברוסה, תל אביב: מערכות, משרד הבטחון, 1980.
Irving, D., Hitler’s war, New York: Viking Pr., 1977

2. מאמר מכתב עת
התבנית: שם משפחה, אות ראשונה של שם פרטי., "שם המאמר", שם כתב העת, מספר הגיליון/כרך, שנת הכתיבה, מספר העמוד/ים.
גורודצקי, ג., "המפתח הבלקני: החלטת היטלר לצאת למבצע ברברוסה", זמנים, 56, 1996, עמ' 16-31.
Billings, D. B., and S. L. Scott. “Religion and political legitimation”. Annual Review of Sociology 20: 1994, 173-201.
3. כתבה מעיתון
התבנית:
שם משפחה, אות ראשונה של שם פרטי., "שם הכתבה/מאמר", שם העיתון, תאריך פרסום, עמוד.
בראל, צ., "כוח הענווה", הארץ, 7.6.2009, עמ' ב1.

חשוב לציין כי רצוי מאוד להתייעץ עם מנחה העבודה בכדי לוודא מהי השיטה המדויקת בה הוא דורש לציין את הרשימה הביבליוגרפית (וכן את מראי המקום).

ראו גם:
כתיבה לפי כללי APA (מדעי החברה):
http://web.macam.ac.il/~tamil/writing/bib.htm

כתיבה לפי כללי MLA (מדעי הרוח):
http://www.ash-college.ac.il/default.asp?PageId=240