עבודות בנושא סיכולים ממוקדים

שיטת הסיכולים הממוקדים (או "חיסולים ממוקדים") מתייחסת להריגת פעילי טרור ספציפיים, תוך ניסיון להימנע ככל הניתן מהרג אזרחים. השימוש בשיטה זו החל במהלך איתיפאדת אל אקצה ונמשך עד היום, כאשר הסיכולים הממוקדים הם חלק מניסיונות ההתמודדות הישראליים עם הטרור הפלסטיני. בשיטה זו נעשה שימוש גם על ידי הצבא האמריקאי במלחמתו נגד ארגון אל-קאעידה.

העיסוק בנושא זה מן הבחינה האקדמית עשוי להיות ממספר נקודות מבט:
נקודת המבט המשפטית - התנגשות בין זכויות: במקרה זה תיבחן מדיניות הסיכולים הממוקדים אל מול דיני המלחמה, תוך התייחסות לחוק הישראלי, לחוק הבינלאומי ולאמנות בינלאומיות, כמו אמנת ז'נבה ואמנת זכויות האדם. במסגרת זו ניתן יהיה להתייחס לסיכולים הממוקדים מן העמדה הביקורתית, הרואה בהם הוצאה להורג ללא משפט. מן העבר השני, יש להתייחס לזכותה של מדינה להגן על עצמה ועל אזרחיה.
עבודות אקדמיות (סמינריונים וכד') שתעסוקנה בנושא זה, תסתמכנה על מקורות כמו אמנות בינ"ל, פסקי דין וכד'.

נקודת המבט התקשורתית: כאן תיבחנה שאלות כמו התייחסות התקשורת למדיניות הסיכולים הממוקדים, מידת הזדהותה איתה כ"תקשורת מגויסת" בעתות משבר וקונפליקט; מידת הביקורתיות כלפי מדיניות זו מבחינת יעילותה ומבחינת שאלת המוסריות שלה. שאלות אלה ניתן לבדוק באמצעות מחקר איכותני שיבוצע ע"י סקירה של עיתונים מבחינת כותרות הידיעות בנושא, מידת חשיבותן (מיקומן בעיתון), וזאת תוך השוואה בין העיתונים השונים.

מקורות לעבודות בנושא זה יהיו כמובן העיתונים, אך גם ספרים ומאמרים העוסקים, לדוגמא, בתקשורת בזמן מלחמה, חופש הביטוי במדינות דמוקרטיות וכד'.

בהיבט של מדעי המדינה: בחינת מדיניות הסיכולים הממוקדים ככלי ביטחוני במהלך מאבק מזויין ויעילותו במאבק; בחינת פעילותם של ארגונים לא ממשלתיים (NGO's) נגד מדיניות זו (בצלם, יש גבול); דיון במסגרת המושגית של 'דמוקרטיה מתגוננת'; וכו'.
כאן יש להסתמך על חומר ביבליוגרפי העוסק בתחומים כמו מלחמה בעידן המודרני, מלחמות ותקשורת, התמודדות עם טרור, התמודדות המשטר הדמוקרטי עם טרור וכו'.

עבודות על ארגון האצ"ל

האצ"ל הם ראשי תיבות של 'ארגון צבאי לוחם', ארגון צבאי מחתרתי עברי שנוסד ב-1931 ע"י פורשי ארגון "ההגנה", שהיה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי בתקופת המנדט הבריטי של היישוב היהודי בארץ ישראל. האצ"ל, כמו ארגון ההגנה, פורק עם הקמת מדינת ישראל וצה"ל ב-1948.

עבודות בנושא יבחנו היבטים של הנושא בעיקר מן ההיבט ההיסטורי, וההיבט של מדע המדינה.
מבחינה היסטורית, ניתן לכתוב על הקמת האצ"ל, פעילותו בשנותיו הראשונות, על אחד מחבריו או מנהיגיו כמו מנחם בגין, זאב ז'בוטינסקי, אברהם שטרן, אורי צבי גרינברג (בהקשר אליו ניתן גם לכתוב על שירתו), ואחרים, פעילותו בתקופת המרד הערבי הגדול (מאורעות תרצ"- תרצ"ט), הפילוג של לח"י מהאצ"ל, פעולות טרור שביצע האצ"ל הן כנגד הבריטים והן כלפי הערבים (ואולי גם השוואתם לפעולות טרור של ארגוני טרור הפועלים כיום), ארגון העלייה הבלתי לגאלית ותמיכת אצ"ל בה, ההתייצבות לצד הבריטים עם פרוץ מלחה"ע ה-II, פיצוץ מלון המלך דוד ב-1946, הלחימה בבריטים עד קץ שלטונם בא"י, השתתפות האצ"ל במלחמת העצמאות, פרשת אלטלנה, ולבסוף השתלבותו בצה"ל ופירוקו, והקמת תנועת חירות מתוכו; ועוד מספר רב של עבודות שניתן לכתוב בנושא, מאירועים נוספים עד קום המדינה עד למורשת האצ"ל והנצחתו לאחר קום המדינה – כמו שנעשה במוזאון האצ"ל ובאתר האצ"ל.

מן ההיבט של מדע הדינה, ניתן לבחון את הארגון כארגון פוליטי מחתרתי ואף לבצע השוואה לארגונים דומים באיזורים אחרים, לדוגמא, צפון אירלנד. ניתן להתייחס גם לפוליטיקה הפנימית בתקופת היישוב, כולל התייחסות לארגון הלח"י. למעשה, מדובר בבחינה של אירוע היסטורי מסויים, תוך נסיון לכלול אותו בתוך מסגרת תיאורטית כללית יותר.

קיימת ביבליוגרפיה רחבה על הארגון, בה ניתן להיעזר בעת בכתיבת עבודות אקדמיות על האצ"ל. ניתן גם להיעזר בכלי מחקרי שיוכל לתאר גילויים נוספים על מאורעות שונים שהאצ"ל היה קשור בהם, באמצעות ראיון עם אנשים שהיו בעבר חברים באצ"ל.
דוגמאות למקורות ספרותיים בנושא האצ"ל לא חסרות, ולהלן אחדים מהם:
יעקב מרקוביצקי, לקסיקון אצ"ל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור וברית חיילי האצ"ל, 2005;
יוסף קיסטר, האצ"ל, הוצאת משרד הביטחון, 2005;
אודי לבל, הדרך אל הפנתיאון - אצ"ל לח"י וגבולות הזיכרון הישראלי, הוצאת כרמל, ירושלים, 2008;
שאול אבישי, תעמולה במחתרת, הוצאת ראובן מס, ירושלים, 2008.

כמובן, בכל מקום שבו מצוטטים נתון, עובדה, או פרשנות, יש לציין זאת בגוף העבודה על פי כללי הציטוט הנהוגים - או בסוגריים לאחר ציון המקור, או בהערת שוליים ממוספרת בתחתית העמוד, או בסוף כל פרק. זאת בנוסף לרשימה ביבליוגרפית שתובא בסוף העבודה.