בהגדרה יבשה, אימא היא ההורה הביולוגי או הסוציולוגי לצאצא, ממין נקבה, והיא הנושאת ברחמה את העובר ויולדת אותו, ברוב המקרים. אם מאמצת יכולה לגדל את הילד במקום האם הביולוגית.
במחקר האקדמי, המושג אימהוּת יתייחס בעיקר לסוציולוגיה של האימהות, בתוך הסוציולוגיה של המשפחה. התפיסה המקובלת, היסטורית ומגדרית, היא שתפקידה של האם במערכת המשפחתית הוא גידול הילדים, בין השאר. ספר מקיף שיצא בנושא האימהות בעברית נקרא "אימהות – מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר" בעריכת אמילה פרוני, הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2009.
עבודות אקדמאיות בנושא אימהות, עשויות להיכתב במסגרת לימודי סוציולוגיה, מגדר, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, חינוך ועוד. בעבודות ניתן לעסוק בתפקידי האימהות השונים לאורך ההיסטוריה וכיום, בתקופה שבה נשים רבות נאלצות להתמודד גם עם קריירה בעבודה וגם עם אימהות; או אימהות חד-הוריות שנאלצות גם לעבוד ולפרנס אותן ואת ילדיהן ללא תמיכה מבעלן.
במדינת ישראל, כמו במדינות אחרות, הנושא של זכויות האם העובדת מוסדר בחקיקה. חוק עבודת נשים קובע הוראות להגנת נשים עובדות, במצבים שהן נתונות בסכנת פגיעה בגלל היותן נשים. הפגיעה עשויה להיות פיזית, כגון פגיעה בפוריות האשה עקב חשיפתה לחומרים מסוכנים בזמן העבודה, וכן עשויה להיות פגיעה במעמדה כעובדת לרבות פגיעה בתנאי עבודתה או בעצם היותה עובדת.
הפן הפסיכולוגי בנושא האימהות יבדוק את תפקידה של האם בהשפעה על נפשם של ילדיה: חוקר בולט בתחום הפסיכולוגיה שקשר בין האם לבין ההשפעות הפסיכולוגיות שלה על האדם הוא זיגמונד פרויד, המכונה גם "אבי הפסיכואנליזה". בהקשר זה ניתן לציין כי בספרה "מאי-מהות לאימהות" (עם עובד, 2005) חוקרת ענת פלגי הקר את מושג האם הנעדרת בחשיבה הפסיכואנליטית. במחקרה טוענת פלגי כי הפסיכואנליזה עוסקת ברובם המוחץ של המקרים באם כאובייקט, כזאת שצריכה לתת לילד, ולא עוסקת בצרכיה האישיים של האם.
דוגמאות לעבודות על אימהות: אימהות וקריירה, חוויית הפרידה של אמהות שילדיהן הוצאו מהבית, בחינת האימהות בקיבוץ הישראלי, האימהות כפי שהיא מצטיירת בסדרת הטלוויזיה סופר-נני.
במחקר האקדמי, המושג אימהוּת יתייחס בעיקר לסוציולוגיה של האימהות, בתוך הסוציולוגיה של המשפחה. התפיסה המקובלת, היסטורית ומגדרית, היא שתפקידה של האם במערכת המשפחתית הוא גידול הילדים, בין השאר. ספר מקיף שיצא בנושא האימהות בעברית נקרא "אימהות – מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר" בעריכת אמילה פרוני, הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2009.
עבודות אקדמאיות בנושא אימהות, עשויות להיכתב במסגרת לימודי סוציולוגיה, מגדר, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, חינוך ועוד. בעבודות ניתן לעסוק בתפקידי האימהות השונים לאורך ההיסטוריה וכיום, בתקופה שבה נשים רבות נאלצות להתמודד גם עם קריירה בעבודה וגם עם אימהות; או אימהות חד-הוריות שנאלצות גם לעבוד ולפרנס אותן ואת ילדיהן ללא תמיכה מבעלן.
במדינת ישראל, כמו במדינות אחרות, הנושא של זכויות האם העובדת מוסדר בחקיקה. חוק עבודת נשים קובע הוראות להגנת נשים עובדות, במצבים שהן נתונות בסכנת פגיעה בגלל היותן נשים. הפגיעה עשויה להיות פיזית, כגון פגיעה בפוריות האשה עקב חשיפתה לחומרים מסוכנים בזמן העבודה, וכן עשויה להיות פגיעה במעמדה כעובדת לרבות פגיעה בתנאי עבודתה או בעצם היותה עובדת.
הפן הפסיכולוגי בנושא האימהות יבדוק את תפקידה של האם בהשפעה על נפשם של ילדיה: חוקר בולט בתחום הפסיכולוגיה שקשר בין האם לבין ההשפעות הפסיכולוגיות שלה על האדם הוא זיגמונד פרויד, המכונה גם "אבי הפסיכואנליזה". בהקשר זה ניתן לציין כי בספרה "מאי-מהות לאימהות" (עם עובד, 2005) חוקרת ענת פלגי הקר את מושג האם הנעדרת בחשיבה הפסיכואנליטית. במחקרה טוענת פלגי כי הפסיכואנליזה עוסקת ברובם המוחץ של המקרים באם כאובייקט, כזאת שצריכה לתת לילד, ולא עוסקת בצרכיה האישיים של האם.
דוגמאות לעבודות על אימהות: אימהות וקריירה, חוויית הפרידה של אמהות שילדיהן הוצאו מהבית, בחינת האימהות בקיבוץ הישראלי, האימהות כפי שהיא מצטיירת בסדרת הטלוויזיה סופר-נני.
רשומות
