עבודות.קום
‏הצגת רשומות עם תוויות הקמת המדינה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הקמת המדינה. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 28 באוגוסט 2010

עבודות על פרשת אלטלנה

אלטלנה הייתה ספינה של ארגון האצ"ל שהגיעה לחופי ישראל במהלך מלחמת העצמאות, ביוני 1948 והובילה נשק, מדים, ציוד רפואי וכ-930 עולים. בעקבות חילוקי דיעות בין ראש ארגון האצ"ל, מנחם בגין, לבין הממשלה, נערכו חילופי אש בין צה"ל לאצ"ל, שבסופם נפגעה הספינה אלטלנה מפגז תותח ועלתה באש. זמן קצר לאחר הפרשה, שנקראה לימים "פרשת אלטלנה" וממשיכה לעורר פולמוס גם היום, נעצרו ע"י הממשלה כ-200 לוחמי אצ"ל, הארגון פורק ואנשיו השתלבו בצה"ל.

עבודות אקדמאיות בנושא פרשת אלטלנה יכולות לבחון את הפרשה מן ההיבט ההיסטורי: מהלך האירועים, בחינת הגורמים לעימות, הפרשה כחלק ממערכת היחסים בין הארגונים הצבאיים השונים מתקופת היישוב, השפעת האירועים על המהלכים ההיסטוריים של מדינת ישראל, תגובות בעולם וכד'); או בהיבט של מדע המדינה: העימות כחלק מתהליך של כינון מדינה, ויכוח בין ימין לשמאל, הפרשה כ"מיני- מלחמת אחים", השפעת הפרשה על הפוליטיקה, האירוע כזיכרון לאומי וכד'.

דוגמאות לעבודות אקדמאיות על אלטלנה: סקירת הפרשה והרקע לה ובחינת הדעות השונות בדבר התגרות הימין מול התגרות ההגנה על פי ספרו של אורי ברנר, סגן מפקד הפלמ"ח באותה תקופה, "אלטלנה" (מכון טבנקין תשל"ח); פרשת אלטלנה - טרגדיה של טעויות - שבה נשאלת השאלה האם מה שאירע אל האוניה הוא תוצר של היחסים הרעועים שבין הנהגת הישוב והאצ"ל, או שמא מדובר באירוע חד-פעמי, שמה שהביא לסופו הטרגי הוא רצף של אירועים בישי מזל; סקירת ניתוח והשוואה בין תקופת הסזון לבין תקופת אלטלנה: הרקע , הסיבות, התערבות חיצונית ובחינת התקופות כמלחמות אזרחים.

מקורות לעבודות בנושא פרשת אלטלנה עשויים להיות ספרים, מאמרים, מסמכים מארכיונים, קטעי עיתונות וכו'. יש לציין כי מכיוון שקיים ויכוח על עובדות הפרשה, הרי שיש לבחון את המקורות בזהירות תוך התייחסות לזהות הכותבים וכן להתייחס לגרסאות השונות.

יום שישי, 23 ביולי 2010

עבודות על ארגון האצ"ל

האצ"ל הם ראשי תיבות של 'ארגון צבאי לוחם', ארגון צבאי מחתרתי עברי שנוסד ב-1931 ע"י פורשי ארגון "ההגנה", שהיה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי בתקופת המנדט הבריטי של היישוב היהודי בארץ ישראל. האצ"ל, כמו ארגון ההגנה, פורק עם הקמת מדינת ישראל וצה"ל ב-1948.

עבודות בנושא יבחנו היבטים של הנושא בעיקר מן ההיבט ההיסטורי, וההיבט של מדע המדינה.
מבחינה היסטורית, ניתן לכתוב על הקמת האצ"ל, פעילותו בשנותיו הראשונות, על אחד מחבריו או מנהיגיו כמו מנחם בגין, זאב ז'בוטינסקי, אברהם שטרן, אורי צבי גרינברג (בהקשר אליו ניתן גם לכתוב על שירתו), ואחרים, פעילותו בתקופת המרד הערבי הגדול (מאורעות תרצ"- תרצ"ט), הפילוג של לח"י מהאצ"ל, פעולות טרור שביצע האצ"ל הן כנגד הבריטים והן כלפי הערבים (ואולי גם השוואתם לפעולות טרור של ארגוני טרור הפועלים כיום), ארגון העלייה הבלתי לגאלית ותמיכת אצ"ל בה, ההתייצבות לצד הבריטים עם פרוץ מלחה"ע ה-II, פיצוץ מלון המלך דוד ב-1946, הלחימה בבריטים עד קץ שלטונם בא"י, השתתפות האצ"ל במלחמת העצמאות, פרשת אלטלנה, ולבסוף השתלבותו בצה"ל ופירוקו, והקמת תנועת חירות מתוכו; ועוד מספר רב של עבודות שניתן לכתוב בנושא, מאירועים נוספים עד קום המדינה עד למורשת האצ"ל והנצחתו לאחר קום המדינה – כמו שנעשה במוזאון האצ"ל ובאתר האצ"ל.

מן ההיבט של מדע הדינה, ניתן לבחון את הארגון כארגון פוליטי מחתרתי ואף לבצע השוואה לארגונים דומים באיזורים אחרים, לדוגמא, צפון אירלנד. ניתן להתייחס גם לפוליטיקה הפנימית בתקופת היישוב, כולל התייחסות לארגון הלח"י. למעשה, מדובר בבחינה של אירוע היסטורי מסויים, תוך נסיון לכלול אותו בתוך מסגרת תיאורטית כללית יותר.

קיימת ביבליוגרפיה רחבה על הארגון, בה ניתן להיעזר בעת בכתיבת עבודות אקדמיות על האצ"ל. ניתן גם להיעזר בכלי מחקרי שיוכל לתאר גילויים נוספים על מאורעות שונים שהאצ"ל היה קשור בהם, באמצעות ראיון עם אנשים שהיו בעבר חברים באצ"ל.
דוגמאות למקורות ספרותיים בנושא האצ"ל לא חסרות, ולהלן אחדים מהם:
יעקב מרקוביצקי, לקסיקון אצ"ל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור וברית חיילי האצ"ל, 2005;
יוסף קיסטר, האצ"ל, הוצאת משרד הביטחון, 2005;
אודי לבל, הדרך אל הפנתיאון - אצ"ל לח"י וגבולות הזיכרון הישראלי, הוצאת כרמל, ירושלים, 2008;
שאול אבישי, תעמולה במחתרת, הוצאת ראובן מס, ירושלים, 2008.

כמובן, בכל מקום שבו מצוטטים נתון, עובדה, או פרשנות, יש לציין זאת בגוף העבודה על פי כללי הציטוט הנהוגים - או בסוגריים לאחר ציון המקור, או בהערת שוליים ממוספרת בתחתית העמוד, או בסוף כל פרק. זאת בנוסף לרשימה ביבליוגרפית שתובא בסוף העבודה.