עבודות.קום
‏הצגת רשומות עם תוויות כללי ציטוט. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כללי ציטוט. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 2 ביוני 2010

עבודות בנושא סיעוד

סיעוד הוא מתן עזרה לפרט, למשפחה ולקהילה, כאשר מטרתו העיקרית היא שמירה וקידום בריאותם, הן הפיזית והן הנפשית של המטופלים. מקצוע הסיעוד מתייחס הן לפסיכולוגים, עובדים סוציאליים, אח מעשי, סניטר, אולם לימודי הסיעוד הם לימודים שמכשירים עובדים או אחים סיעודיים. לימודי הסיעוד נחלקים ללימודים קליניים מעשיים וללימודים עיוניים.
במסגרת הלימודים העיוניים יש לערוך עבודות אקדמאיות העוסקות בנושאים שונים הקשורים לסיעוד, גם מן ההיבט של מדעי הטבע כמו כימיה, ביולוגיה, אנטומיה, פיזיולוגיה, גנטיקה , פתולוגיה, פרמקולוגיה ועוד, וגם מן ההיבט של מדעי החברה כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, סוציולוגיה של הבריאות, כלכלת בריאות, יסודות הסיעוד, בגרות וזיקנה ועוד.

כמו בכל עבודה אקדמאית, בין אם מדובר בעבודת סיכום קורס, עבודה סמינריונית, או אחרת, נעשה שימוש במקורות ביבליוגרפיים שמטרתם לתת רקע לנושא העבודה, להציג את שאלת המחקר ולבסס את ההשערה המוצגת בעבודה.
ניתן להיעזר בגישות ובתיאוריות שונות בסיעוד, כמו מודלים של התקשרות, מודל של טיפול עצמי, מודלים אנתרופולגיים, ספרות מקצועית בנושא טראומה, אופני טיפול שונים, תיאוריות רפואיות שונות הנוגעות לסיעוד, ועוד. את המקורות יש לציין בגוף העבודה לפי כללי הציטוט וכן להביא אותם בסוף העבודה ברשימה ביבליוגרפית מסודרת.

דוגמאות לעבודות אקדמאיות בסיעוד: תפקיד האחות בחדר הניתוחים, מעבר קשישים למוסדות סיעודיים וההשלכות הנפשיות והבריאותיות על כך, אלצהיימר והטיפול בו, טיפול ושיקום באנשים עם פיגור, ועוד.
עבודה לדוגמה בנושא סיעוד יכולה לעסוק בנושא שיתוף הפעולה בין האחיות לרופאים. העבודה תדון בהשלכות שיש למעמדם המקצועי של שני הצדדים על העבודה המשותפת ביניהם, על התסכולים והבעיות הנוצרים עקב כך, ועל פתרונות אפשריים. המבוא לעבודה יסקור את הנושא בקצרה, יעלה שאלות רלוונטיות ויציג את תקציר הפרקים בגוף העבודה, שתכלול סקירת ספרות, פרקים שיעסקו במודלים של שיתוף פעולה צוותי, בדיקת המדיניות של שיתוף הפעולה במוסדות הרפואיים השונים, והצעות לשיפור שיתוף פעולה.

יום חמישי, 27 במאי 2010

עבודות אקדמאיות בספרות עברית

עבודות אקדמאיות בספרות עברית יכולות להיכתב על מגוון נושאים - ספרים, סופרים, משוררים ויצירות ספרותיות שנכתבו בעברית במהלך התקופות השונות. אפשר למיין את הספרות העברית לפי תקופות או לפי סוגים.
בכתיבת העבודה ניתן לבחור נושא מתקופה מסוימת בספרות העברית כמו הספרות העברית בתקופת התחייה, הספרות העברית במדינת ישראל; או לבחור סוגה מסוימת בספרות העברית כמו שירה עברית, הרומן העברי, ספרות בלשים, ספרות ילדים ונוער, מחזות ועוד.
בכתיבת העבודות ניתן להיעזר בספרים, מאמרים, ואף ניתן להיעזר באתרים שונים מרשת האינטרנט העוסקים בספרות עברית, כגון לקסיקון הספרות העברית החדשה, פרויקט בן יהודה, סנונית.

דוגמאות לעבודות בספרות עברית:
השואה בספרות הילדים של ימינו - במבוא לעבודה יש להציג את הרקע לנושא ואת חשיבותו; העניין שבמפגש בין עולם הילדים לנושא השואה. כמו כן יש להציג במבוא רקע קצר לנושא ולסקור בפסקה או שתיים את התמורות שחלו בספרות הילדים בנושא השואה, הצגת מטרת העבודה - מה השינוי שחל בספרות ילדים בנושא השואה, הצגת הנחת העבודה – אם ספרות הילדים שנכתבת בנושא השואה נכתבת כסיפור אישי או במטרה לחנך. על העבודה להסתמך הן על מאמרים שנכתבו בנושא, והן על ספרי ילדים שונים שנכתבו על השואה. בגוף העבודה יש להציג את הרקע ואת המקורות הספרותיים שעוסקים בספרות ילדים בנושא השואה בתקופות שונות, לבחון ולנתח את ספרי הילדים שנבחרו לצורך כתיבת העבודה, הצגת הקושי שבהצגת נושא השואה בפני ילדים, הנושא הבין-דורי הבא לידי ביטוי בספרות השואה לילדים. בסיכום יש להציג את המסקנות שעלו מניתוח הספרים השונים וניתוח החומר התיאורטי בנושא.

דוגמאות נוספות לעבודות בספרות עברית: הצגת הערבי בספרות העברית מבחינה ספרותית, חברתית ופוליטית; דמות האישה בשירת דליה רביקוביץ' לעומת שירת יונה וולך; תרומתם של המחזות של חנוך לוין לביקורת החברה בישראל; התפתחות הסיפור הקצר בספרות העברית.

כאשר באים לציין מקור ספרותי כזה או אחר בעבודה, יש להקפיד על כללי הציטוט. בנוסף לציטוטים המוזכרים במהלך העבודה, יש להביא בסופה רשימה ביבליוגרפית מפורטת.

יום רביעי, 26 במאי 2010

סמינריון בתקשורת

עבודות אקדמאיות בתקשורת יעסקו בניתוח וחקר הליכי העברת המידע ובניתוח וחקר הטכנולוגיות המאפשרות את העברתו. העבודות יתייחסו הן לפן האישי והבין-אישי שקשור לתהליכי העברת מידע, מבחינת השפעות תרבותיות, חברתיות, סוציולוגיות, פסיכולוגיות, פוליטיות, ועוד, והן מהבחינה הטכנולוגית של שימוש בכלים המאפשרים את העברת המידע, כמו שימוש ברדיו, אינטרנט, סיקור עיתונאי, קריטריונים לסיקור עיתונאי כזה או אחר, עקרונות ותהליכי תכנון של פרסום, תקשורת שיווקית ועוד.

תקשורת היא כלי חברתי חשוב בכך שהיא משפיעה על בני האדם מבחינות שונות, מאפשרת להם להשפיע אחד על השני באמצעותה, ויוצרת תשתית של מוסכמות חברתיות ומציאויות חברתיות המנחות אותם בעולם המשתנה. העבודות האקדמאיות השונות, עבודות סיכום קורס, עבודות פרו-סמינריוניות, עבודות סמינריוניות ואחרות, יכולות להיכתב על מקרים שונים ורבים שבהם התקשורת משפיעה על החברה ולהפך. לדוגמה, השפעת הפרסום הישראלי על אוכלוסיית העולים, הניגוד בין חופש הביטוי לזכות הציבור לדעת, השפעת התקשורת על פרשת גלעד שליט, התקשורת בעולם החרדי ועוד נושאים חברתיים.
העבודות יכולות גם לבחון את התפתחות התקשורת לאורך ההיסטוריה, ולהשוות בין כלי תקשורת שונים מהעבר ומהווה, לבחון את התפתחות הטכנולוגיה בתקשורת, לדוגמה התפתחות התקשורת הסלולרית לפני 20 שנה לעומת היום ועוד.

בכתיבת העבודה רצוי מאוד להסתמך על מקורות ספרותיים רבים ככל הניתן כדי לבסס את הנחות העבודה והשאלות הנשאלות במהלכה, וכן כדי לתת אסמכתא מהימנה לטענות שמועלות בעבודה. יש לכתוב את העבודה בהתאם לכללי הציטוט המקובלים ובכל מקום בעבודה שבו מצוין רעיון או ציטוט ממקור אחר, יש לציין זאת.

עבודות לדוגמה בתקשורת: בחינת הצנזורה על ידיעות חדשותיות, כמו במקרה של ענת קם. במבוא יש להציג בקצרה את הנושא, להגדיר את מטרת העבודה, לסקור בקצרה את הרקע של הצנזורה בישראל, להציג את שאלות המחקר – אם הצנזורה עומדת במבחן חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, ואם היא רלוונטית בעידן האינטרנט והתקשורת הגלובלית, ולהציג בקצרה את הדרכים שבהם ייענו השאלות. בגוף העבודה יש לפרט ביתר הרחבה על הנושא, לבחון מאמרים בנושא, בכלל זה התייחסות התקשורת הכתובה והאלקטרונית בארץ לעומת העולם, השפעת הבלוגספירה על גילוי הפרשה, ועוד. יש גם להסתמך על חומר תיאורטי בתחום הצנזורה וגם כאן ניתן להשתמש במאגרי מידע באינטרנט כדי למצוא ספרים ומאמרים העוסקים בצנזורה. בסיכום העבודה יש להציג את המסקנות שעלו מהנתונים השונים ולתת הערכה על מקרים עתידיים אפשריים.

יום ראשון, 14 ביוני 2009

איתור מידע ומקורות ביבליוגרפיים באינטרנט

עם התפתחות רשת האינטרנט, הפך המידע לזמין הרבה יותר ומידע זה כולל גם מידע אקדמי. יחד עם זאת, כיוון שהרשת מלאה במידע, חשוב לדעת באיזה מידע ניתן להשתמש בעבודות אקדמיות (פרו סמינריונים, עבודות סמינריוניות וכו') ואיזה מידע הוא אמין.
לכן, כאשר מגיעים לעמוד אינטרנט שכולל מידע בנושא העבודה שאנו כותבים, ואף אם המידע נוגע בדיוק לנושא שלנו, חובה לבדוק את אמינות האתר. זאת ניתן לעשות באמצעות שני צעדים עיקריים:
· בדיקת מהות האתר - אתר שהוא פורום עשוי לעזור לנו אך אינו יכול להוות מקור אקדמי.
· מי עומד מאחורי האתר - האם זהו אתר של מוסד מחקרי מוכר? האם מצוין שם הכותב של החומר המוצג בו? מאמר המופיע באתר ויקיפדיה יכול להוות רקע טוב לנושא שאיננו בקיאים בו, אך אינו יכול לשמש מקור אקדמי רציני, כיוון שאין פיקוח על החומר המתפרסם בו ואיננו יודעים מיהם הכותבים.
דוגמא למקור אקדמי טוב הינו האתר של מרכז המחקר של הכנסת, בו מופיעים מחקרים שונים העונים לכללי הכתיבה האקדמית.

חשוב לזכור שאין להעתיק ולהדביק חומר מן האינטרנט. יש לציין את עיקר הדברים וכמובן לציין את מקור הדברים במראה מקום. גם ברשימה הביבליוגרפית בסוף העבודה יש לציין את המקור ואת כתובת ה-url של האתר.
דוגמא לרישום ביבליוגרפי של מקור אלקטרוני שהוא מאמר מכתב עת אלקטרוני:
סליבניאק, דמיטרי. 2002. "לא אות גבורה ולא סימן קלון". ארץ אחרת 10. אוחזר ב-15 ביוני, 2009.
http://www.acheret.co.il/bin/en.jsp?enDispWho=Article^l284&enPage=ArticlePage&enDisplay=view&enDispWhat=object

המילה "אוחזר" משמעותה התאריך בו כותב העבודה הגיע למאמר וקרא אותו. באנגלית נציין את המילה
" Retrieved".

יום חמישי, 4 ביוני 2009

ציון מראי מקום בעבודות אקדמיות

בכל עבודה אקדמית נעשה שימוש במקורות אחרים כבסיס לדיון או למחקר, כאשר מקורות אלה יכולים להיות ספרים, מאמרים, כתבות עיתונאיות, דוחות וכד'.

המאפיין הבולט ביותר בעבודות אקדמאיות הוא ציון מראי מקום – כלומר, בכל מקום בטקסט בו מובא רעיון או ציטוט ממקור אחר, יש לציין זאת. וזאת בנוסף כמובן לציון רשימה ביבליוגרפית בסוף העבודה.

רצוי מאוד להקפיד על כללי הציטוט כבר מהעבודות האקדמיות הראשונות שאתם כותבים ולהתרגל לעשות זאת, בכדי שבהמשך הדרך לא יהיה צורך להתעכב על כך ולבזבז זמן יקר בהכנת העבודות המתקדמות יותר (סמינריונים, תיזות וכו').

הרעיון המרכזי הוא לציין בטקסט עצמו או בהערת שוליים בתחתית העמוד את שם המחבר, את שנת הכתיבה ואת העמוד ממנו מובע הציטוט או הרעיון. בכל דרך שנבחר לציין את מראי המקום, חשוב מאוד להקפיד להיות עקביים בדרך זו.

ישנן אם כך שתי שיטות עיקריות לציון של מראי מקום. האחת, בסוגריים מייד לאחר הבאת הציטוט או הטענה/רעיון; והשניה, בהערת שוליים בתחתית העמוד. נבהיר את אופן הרישום להלן, אך חשוב לציין כי לפני תחילת כתיבת העבודה יש לברר ולוודא עם המרצה או המנחה, מהי השיטה לפיה הוא מבקש שנכתוב את העבודה.

כתיבת מראי המקום בסוגריים במהלך הטקסט עצמו:

בסוף המשפט או הפסקה בהם הובאו הציטוט או הטענה, יש לציין את שם המשפחה של הכותב/עורך, את שנת הכתיבה של המקור ואת מספר העמוד. להלן דוגמאות:

"לפי קימרלנג (קימרלנג 1994, 1-2), הסדר החברתי מובנה על ידי ההגמוניה הציונית." או:

"לפי קימרלנג, הסדר החברתי מובנה על ידי ההגמוניה הציונית (קימרלנג 1994, 1-2)."

ודוגמא באנגלית:

"למרות זאת החוקה נקראה "התקנות של הפטריארכיה הארמנית" ולא "החוקה הלאומית" (Krikorian 1977, 8-10)"

כתיבת מראי המקום בהערות שוליים:

במקרה זה יש להשתמש בפקודה של תוכנת ה- WORD (הוספה-הערת שוליים). בסוף המשפט או הפסקה תצויין ספרה, ובתחתית העמוד תופיע הספרה שוב ולידה פירוט ביבליוגרפי של המקור. בפעם הראשונה שבו המקור מוזכר יצוינו פרטיו המלאים (בדומה לרישום המקורות ברשימה הביבליוגרפית, בתוספת של מספר העמוד/ים) ולאחר מכן, יצוין המקור בקיצור. לדוגמא:

בטקסט עצמו:
"האינטרס הלאומי הרוסי היה קודם כל להגן על קיומה של בריה"מ ועל כן היא נמנעה מעימות עם גורם כלשהו שהיה בכוחו לפגוע בה או לסכן אותה. אמנם את הקומוניזם יש להפיץ, אך לא במחיר של סיכון בריה"מ.1"

בתחתית העמוד, בהערת שוליים, יופיעו פרטי המקור:

1 Albert Seaton, The Russo-German War 1941-45, London: Barker, 1971, p. 5-6.

בפעם הבאה שיובאו ציטוט/רעיון מאותו מקור, ניתן לציין את המקור בקיצור:

1 Seaton, 1971, p. 5-6

כאשר אנו מביאים שני ציטוטים/רעיונות/טענות מאותו מקור, כל שיש למעשה שתי הערות שוליים המפנות לאותו מקור, ניתן לציין את המקור בפעם השניה כך:

1 Ibid, p. 5-6

ובמקורות עברית:

1 שם, עמ' 5.

בכל מקרה, נציין שוב שחשוב להתייעץ עם מנחה העבודה בכדי לענות על הדרישות הספציפיות אותן הוא דורש.