עבודות.קום
‏הצגת רשומות עם תוויות נשים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות נשים. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 3 בנובמבר 2010

עבודות בנושא האישה הערבייה



מצבן הייחודי של הנשים במגזר הערבי נובע מהשתייכותן הכפולה: לאוכלוסייה הערבית במדינת ישראל מחד, ולמעמדן המגדרי מאידך. עובדה זו משפיעה גם על כניסתן ומעמדן בשוק העבודה, וגם על אחוזי הלא- מועסקות מתוך הנשים השייכות לכוח העבודה (רחל ורצברג, אבטלת נשים במגזר הערבי, מרכז מחקר ומידע של הכנסת, מאי 2001).
הנשים הערביות בישראל (ובעולם) נתקלות בקשיים הנובעים מהתנגשות בין המודרניזציה שבעולם המודרני שבה הן נתקלות כשהן יוצאות לעבודה או לחיפוש אחר עבודה או נתקלות בעולם החיצוני באמצעות התקשורת (טלוויזיה), לבין הערכים המסורתיים.

נושא האשה הערביה יכול להיות נדון בעבודות מהיבטים שונים במסגרת לימודי מגדר, סוציולוגיה, כלכלה, מדעי המדינה  ועוד. נושאים בהם ניתן לעסוק בעבודות אקדמיות במסגרת נושא זה יכולים להיות: השתתפותן של נשים ערביות בכח העבודה וחלקן במשק הישראלי; ההשתתפות הפוליטית ודפוסי ההצבעה של נשים ערביות בישראל; מעמד האישה בחברה הערבית בישראל ובעולם (במעגל המשפחתי, החברתי, הפוליטי וכו'); תמורות בעמדות של נשים ערביות ביחס למעמדן והגורמים לכך; רצח נשים על רקע "כבוד המשפחה"; מצב הנשים בישראל בראי האבטלה והתעסוקה והשוואה בין המגזר היהודי למגזר הערבי; וכו'.

מקורות ביבליוגרפיים בנושא זה, בהם ניתן לעשות שימוש בכתיבת העבודה:
אבתיסאם אברהים וברהם איריס, "האישה הערבייה בעבודה" מתוך נשים הכוח העולה: קידום נשים בעבודה וניפוץ "תקרת הזכוכית", עורכת ענת מאור, 1997;
מנסור ערביה, 1999, נשים ערביות בישראל בעידן הכלכלה המתקדמת: לאן מובילה אותן הכשרתן המקצועית והאקדמית? מתוך: שוויון לנשים במדינת הרווחה הישראלית- יום עיון שהתקיים בתל- אביב , דצמבר 1998;
ע'אנם, ה. (2005), "הערכים התרבותיים והאישה". עמדות בנוגע למעמדה וזכויותיה של האישה הפלסטינית בישראל, פרק שלישי, עמ' 121 – 156;
נשים ערביות בשוק העבודה, עולא שתייוי, נשים לתקציב הוגן, פברואר 2008.

יום שבת, 31 ביולי 2010

עבודות בנושא אפליית נשים

אפליית נשים היא מצב חברתי, הקיים בתרבויות רבות, ובו נשים נחשבות לבעלות סטטוס חברתי וכלכלי נמוך בהשוואה לגברים ומידת שליטתן בחייהן ובסביבתן פחותה מזו של הגברים. אפליית הנשים מתבצעת הן בעבודה והן בזכויות המגיעות להן. למשל, הזכות להצביע והזכות להיבחר, שהמדינה האירופאית האחרונה שהעניקה זכות בחירה לנשים הייתה ליכטנשטיין ב-1984 ולפניה שוייץ ב-1971. המדינה הראשונה שהעניקה זכות בחירה לנשים הייתה ניו-זילנד [אך עדיין לא העניקה להן זכות להיבחר]. בישראל זכות הבחירה לנשים הייתה מעוגנת בחוק מרגע הקמתה ב-1948.
בתחילת המאה ה-20 התעוררה התנועה הפמיניסטית, שהציבה את המלחמה באפליית הנשים בראש סדר העדיפויות שלה. כיום, זכויות כגון הזכות ללימודים, לעבודה ולחיים פוליטיים, ניתנות כמובן מאליו לנשים בכל מדינה דמוקרטית, אולם אפליית נשים עדיין קיימת בתחומי חיים רבים.

עבודות אקדמאיות שייכתבו במסגרת לימודי מגדר, היסטוריה, מדעי המדינה, משפטים ובמסגרות לימוד אחרות במדעי החברה והרוח, יכולות לבחון תחומים שונים בהם מופלות נשים או שיש בהם טענות לאפלייה כזו. אפשר גם לכתוב על אפליית נשים בתרבויות השונות במהלך ההיסטוריה, כמו אפליית נשים בתרבות היהודית, בתרבות המוסלמית, בתרבות הנוצרית או בתרבות המזרח; או לבחון תחומים שונים שבהן מופלות נשים כמו מורות במערכת החינוך; לבחון תיאוריה מסוימת העוסקת באפליית נשים ואת יישומה במציאות. דוגמאות לנושאים לעבודות אקדמאיות בנושא אפליית נשים: אפליית נשים בעת קבלה לעבודה, אפליית נשים בעבודה עקב הריון והאיסור עליה, אפליית נשים בשכר, אפליית נשים מורות בקידום לתפקידים ניהוליים במערכות ההוראה.

עבודה לדוגמה שנכתבה בנושא אפליית נשים: תופעת שריון המקומות לנשים בכנסת ברשימות המפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת ישראל. שאלת המחקר של העבודה היא מדוע היה צורך במנגנון שריון לנשים? העבודה גם מתמודדת עם שאלת הפרדוקס שיוצר מנגנון השיריון. המבוא לעבודה מתאר את הרקע לנושא בקצרה ואת הנתונים והעובדות בנוגע למנגנון השיריון, וכן את שאלת המחקר שתיבחן בעבודה. בגוף העבודה יוצג המצב של ייצוג הנשים בכנסת ובממשלה בתולדות מדינת ישראל, הגורמים לאפליית הנשים בבחירות לרשימות המפלגתיות, התפתחות מנגנון השיריון, הצגת הטענות בעד ונגד. בפרק הסיכום יוצגו מסקנות העבודה ובמידת האפשר הצעות למחקרים נוספים בנושא. בסוף העבודה, ככל עבודה אקדמאית, תוצג רשימה ביבליוגרפית שתציג את המקורות הספרותיים בנושא שבהם נעשה שימוש בכתיבת העבודה.

יום שישי, 30 ביולי 2010

עבודות בנושא נשים בפרסומות

במקרים רבים נשים מוצגות בפרסומות - בטלוויזיה, בקולנוע, על שלטי חוצות - כאובייקטים מיניים, כמסוגלות לשווק (ולרכוש) רק מוצרים נשיים, או כאלה של עקרת בית, כמו מקרר, מכונת כביסה וכד'. הן גם מוצגות לרוב בפרסומות בין כותלי הבית: במטבח, בחדר השינה, בסלון, בחדר הכביסה. דבר זה, נטען, נמשך כבר שנים רבות מאז נשים החלו להופיע בפרסומות, ולמרות ההתעוררות הפמיניסטית בשלושים שנים האחרונות, דבר לא השתנה, ונשים עדיין מוצגות בפרסומות כאובייקט מיני, המיועד למשוך את קהל היעד של הפרסומות לקנות את המוצר המוצג בהן. חלקנו זוכרים את תשדיר השירות של המועצה לפירות וירקות "אשכוליות או לא להיות" שבו מוצגת חבורת נשים צעירות בעלות שדיים גדולים הרצות על חוף הים.

עבודות אקדמיות בנושא נשים בפרסומות ייכתבו לרוב במסגרת לימודי מגדר או לימודי תקשורת. בעבודות אלה ניתן לעסוק בשאלות כמו האם באמת נשים מוצגות עדיין כאובייקט מיני בפרסומות, מדוע זה קורה; לבחון פרסומות שבהן השתתפו נשים בארץ ובעולם בתקופות השונות מאז קיימות פרסומות. בעבודות יש להתייחס לתיאוריות של ייצוגים תקשורתיים, תיאוריות פמיניסטיות וכד'.

לאחר שנבחר תת הנושא לעבודה אקדמית שתעסוק בייצוגן של נשים בפרסומות, יש להתחיל לכתוב את המבוא לעבודה שבו יוצג הנושא בקצרה, יוצג חשיבותו, שאלת המחקר שאותה רוצים לפתור והצגת הדרכים לפתרונה, תוך הצגת החומר הספרותי שבו ייעשה שימוש במהלך העבודה, והצגת הפרקים בגוף העבודה בקצרה.
מחקר אפשרי יכול לבחון את עמדתן של חברות הפרסום בנוגע לשיקולים המניעים אותן להציג בפרסומות שהן מפיקות בדרך הזו. מחקר כזה בוצע על ידי נעמה אהרונוביץ' (מתפרסם באתר מט"ח), ובו היא מראה את העקרונות השולטים בהצגת נשים בפרסומות, לפי המחקר שעשתה בקרב משרדי פרסום שונים. הצעה למחקר אחר שיכול להיעשות במהלך כתיבת עבודה אקדמאית, סמינריונית או אחרת בנושא של נשים בפרסומות, היא סקרים או ראיונות בקרב נשים שהשתתפו בפרסומות שונות על דעתן על אופן הצגתן בפרסומות. הצעה למחקר אחר יכולה להיעשות בקרב ציבור הגברים שצופה באותן פרסומות.
דוגמה לעבודה אקדמאית על נשים בפרסומות: עבודה שתבחן את מעמד האישה בשנות ה-2000 כפי שמשתקף מהפרסומות, ובה נבחנו פרסומות שונות, שבהן משתתפים גברים ונשים, תוך ניתוח פרשני של פרסומות שבהן מופיעות נשים בלבד, ובחינת השערת מחקר ששואלת האם נשים יותר מגברים מופיעות בפרסומות בטלוויזיה כאשר משתמשים בגופן להצגת \ מכירת המוצר.