אפליית נשים היא מצב חברתי, הקיים בתרבויות רבות, ובו נשים נחשבות לבעלות סטטוס חברתי וכלכלי נמוך בהשוואה לגברים ומידת שליטתן בחייהן ובסביבתן פחותה מזו של הגברים. אפליית הנשים מתבצעת הן בעבודה והן בזכויות המגיעות להן. למשל, הזכות להצביע והזכות להיבחר, שהמדינה האירופאית האחרונה שהעניקה זכות בחירה לנשים הייתה ליכטנשטיין ב-1984 ולפניה שוייץ ב-1971. המדינה הראשונה שהעניקה זכות בחירה לנשים הייתה ניו-זילנד [אך עדיין לא העניקה להן זכות להיבחר]. בישראל זכות הבחירה לנשים הייתה מעוגנת בחוק מרגע הקמתה ב-1948.
בתחילת המאה ה-20 התעוררה התנועה הפמיניסטית, שהציבה את המלחמה באפליית הנשים בראש סדר העדיפויות שלה. כיום, זכויות כגון הזכות ללימודים, לעבודה ולחיים פוליטיים, ניתנות כמובן מאליו לנשים בכל מדינה דמוקרטית, אולם אפליית נשים עדיין קיימת בתחומי חיים רבים.
עבודות אקדמאיות שייכתבו במסגרת לימודי מגדר, היסטוריה, מדעי המדינה, משפטים ובמסגרות לימוד אחרות במדעי החברה והרוח, יכולות לבחון תחומים שונים בהם מופלות נשים או שיש בהם טענות לאפלייה כזו. אפשר גם לכתוב על אפליית נשים בתרבויות השונות במהלך ההיסטוריה, כמו אפליית נשים בתרבות היהודית, בתרבות המוסלמית, בתרבות הנוצרית או בתרבות המזרח; או לבחון תחומים שונים שבהן מופלות נשים כמו מורות במערכת החינוך; לבחון תיאוריה מסוימת העוסקת באפליית נשים ואת יישומה במציאות. דוגמאות לנושאים לעבודות אקדמאיות בנושא אפליית נשים: אפליית נשים בעת קבלה לעבודה, אפליית נשים בעבודה עקב הריון והאיסור עליה, אפליית נשים בשכר, אפליית נשים מורות בקידום לתפקידים ניהוליים במערכות ההוראה.
עבודה לדוגמה שנכתבה בנושא אפליית נשים: תופעת שריון המקומות לנשים בכנסת ברשימות המפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת ישראל. שאלת המחקר של העבודה היא מדוע היה צורך במנגנון שריון לנשים? העבודה גם מתמודדת עם שאלת הפרדוקס שיוצר מנגנון השיריון. המבוא לעבודה מתאר את הרקע לנושא בקצרה ואת הנתונים והעובדות בנוגע למנגנון השיריון, וכן את שאלת המחקר שתיבחן בעבודה. בגוף העבודה יוצג המצב של ייצוג הנשים בכנסת ובממשלה בתולדות מדינת ישראל, הגורמים לאפליית הנשים בבחירות לרשימות המפלגתיות, התפתחות מנגנון השיריון, הצגת הטענות בעד ונגד. בפרק הסיכום יוצגו מסקנות העבודה ובמידת האפשר הצעות למחקרים נוספים בנושא. בסוף העבודה, ככל עבודה אקדמאית, תוצג רשימה ביבליוגרפית שתציג את המקורות הספרותיים בנושא שבהם נעשה שימוש בכתיבת העבודה.
בתחילת המאה ה-20 התעוררה התנועה הפמיניסטית, שהציבה את המלחמה באפליית הנשים בראש סדר העדיפויות שלה. כיום, זכויות כגון הזכות ללימודים, לעבודה ולחיים פוליטיים, ניתנות כמובן מאליו לנשים בכל מדינה דמוקרטית, אולם אפליית נשים עדיין קיימת בתחומי חיים רבים.
עבודות אקדמאיות שייכתבו במסגרת לימודי מגדר, היסטוריה, מדעי המדינה, משפטים ובמסגרות לימוד אחרות במדעי החברה והרוח, יכולות לבחון תחומים שונים בהם מופלות נשים או שיש בהם טענות לאפלייה כזו. אפשר גם לכתוב על אפליית נשים בתרבויות השונות במהלך ההיסטוריה, כמו אפליית נשים בתרבות היהודית, בתרבות המוסלמית, בתרבות הנוצרית או בתרבות המזרח; או לבחון תחומים שונים שבהן מופלות נשים כמו מורות במערכת החינוך; לבחון תיאוריה מסוימת העוסקת באפליית נשים ואת יישומה במציאות. דוגמאות לנושאים לעבודות אקדמאיות בנושא אפליית נשים: אפליית נשים בעת קבלה לעבודה, אפליית נשים בעבודה עקב הריון והאיסור עליה, אפליית נשים בשכר, אפליית נשים מורות בקידום לתפקידים ניהוליים במערכות ההוראה.
עבודה לדוגמה שנכתבה בנושא אפליית נשים: תופעת שריון המקומות לנשים בכנסת ברשימות המפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת ישראל. שאלת המחקר של העבודה היא מדוע היה צורך במנגנון שריון לנשים? העבודה גם מתמודדת עם שאלת הפרדוקס שיוצר מנגנון השיריון. המבוא לעבודה מתאר את הרקע לנושא בקצרה ואת הנתונים והעובדות בנוגע למנגנון השיריון, וכן את שאלת המחקר שתיבחן בעבודה. בגוף העבודה יוצג המצב של ייצוג הנשים בכנסת ובממשלה בתולדות מדינת ישראל, הגורמים לאפליית הנשים בבחירות לרשימות המפלגתיות, התפתחות מנגנון השיריון, הצגת הטענות בעד ונגד. בפרק הסיכום יוצגו מסקנות העבודה ובמידת האפשר הצעות למחקרים נוספים בנושא. בסוף העבודה, ככל עבודה אקדמאית, תוצג רשימה ביבליוגרפית שתציג את המקורות הספרותיים בנושא שבהם נעשה שימוש בכתיבת העבודה.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה