אפליה בעבודה מתייחסת הן לאפלייה בקבלה לעבודה והן לאפלייה שנעשית במהלך עבודתו של אדם, כלפי אותו אדם. סעיף 2 (א) בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה מ-1988 קובע כי "לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, בכל אחד מאלה: קבלה לעבודה; תנאי עבודה; קידום בעבודה; הכשרה או השתלמות מקצועית; פיטורים או פיצויים פיטורים; הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה."
עבודות אקדמאיות במדעי החברה והרוח שעניינן נושא האפליה בעבודה, יכולות להיכתב על אחד מהסעיפים בחוק או אחרים, כפי שמצוין ביתר פירוט בחוק; על נושאים כמו אפליית נשים בעבודה או בקבלה לעבודה, אפליית אנשים בעלי נטייה חד-מינית בקבלה לעבודה או בעבודה, אפליית בני מיעוטים בקבלה לעבודה, אפליית מבוגרים בקבלה לעבודה (אפליה מחמת גיל), ועוד.
עבודה בנושא זה יכולה למשל לעסוק באפלייה של דתיים, (מסורתיים חובשי כיפה סרוגה או חרדים), הן בקבלה לעבודה והן בעבודה עצמה – במקום עבודה שהוא בעל צביון חילוני מובהק, הן מבחינת אופי העבודה והן מבחינת רוב העובדים בו. העבודה תנסה לשאול כיצד ואם מתבצעת אפלייה כזו, תתאר את הרקע של אפלייה בעבודה ותנסה להסביר כיצד יכולה להתבטא האפלייה כלפי דתיים במקום העבודה, או בקבלה לעבודה. בשל הקושי למצוא חומר ביבליוגרפי העוסק באפליית דתיים בעבודה חלק גדול של המחקר יתבצע באמצעות כלים מחקריים של מדעי החברה כמו ראיון, שאלונים, סקר. חלק אחר של העבודה ינסה להשתמש בחומר מחקרי קיים ולהתאים אותו לנושא המחקר של אפליית דתיים בעבודה. חומר עזר כזה יכול להיות מחקר שהתפרסם לא מזמן באמצעות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה: "תחושת אפלייה של מחפשי עבודה ועובדים ומה הציבור חושב על כך", שוקי הנדלס, מינהל מחקר וכלכלה של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, פברואר 2010.
בבחירת הנושא לעבודות אקדמיות על אפלייה בעבודה, רצוי במידת האפשר להיות מקוריים, ולא לחזור על נושאים שכבר נדונו בעבודות קודמות, וזאת על מנת ליצור מחקר חדשני ומקורי. כמובן, ככל עבודה אקדמאית, על העבודה להיכתב לפי כללי הכתיבה המקובלים.
עבודות אקדמאיות במדעי החברה והרוח שעניינן נושא האפליה בעבודה, יכולות להיכתב על אחד מהסעיפים בחוק או אחרים, כפי שמצוין ביתר פירוט בחוק; על נושאים כמו אפליית נשים בעבודה או בקבלה לעבודה, אפליית אנשים בעלי נטייה חד-מינית בקבלה לעבודה או בעבודה, אפליית בני מיעוטים בקבלה לעבודה, אפליית מבוגרים בקבלה לעבודה (אפליה מחמת גיל), ועוד.
עבודה בנושא זה יכולה למשל לעסוק באפלייה של דתיים, (מסורתיים חובשי כיפה סרוגה או חרדים), הן בקבלה לעבודה והן בעבודה עצמה – במקום עבודה שהוא בעל צביון חילוני מובהק, הן מבחינת אופי העבודה והן מבחינת רוב העובדים בו. העבודה תנסה לשאול כיצד ואם מתבצעת אפלייה כזו, תתאר את הרקע של אפלייה בעבודה ותנסה להסביר כיצד יכולה להתבטא האפלייה כלפי דתיים במקום העבודה, או בקבלה לעבודה. בשל הקושי למצוא חומר ביבליוגרפי העוסק באפליית דתיים בעבודה חלק גדול של המחקר יתבצע באמצעות כלים מחקריים של מדעי החברה כמו ראיון, שאלונים, סקר. חלק אחר של העבודה ינסה להשתמש בחומר מחקרי קיים ולהתאים אותו לנושא המחקר של אפליית דתיים בעבודה. חומר עזר כזה יכול להיות מחקר שהתפרסם לא מזמן באמצעות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה: "תחושת אפלייה של מחפשי עבודה ועובדים ומה הציבור חושב על כך", שוקי הנדלס, מינהל מחקר וכלכלה של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, פברואר 2010.
בבחירת הנושא לעבודות אקדמיות על אפלייה בעבודה, רצוי במידת האפשר להיות מקוריים, ולא לחזור על נושאים שכבר נדונו בעבודות קודמות, וזאת על מנת ליצור מחקר חדשני ומקורי. כמובן, ככל עבודה אקדמאית, על העבודה להיכתב לפי כללי הכתיבה המקובלים.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה