עבודות בנושא זוגיות

לימודים הנוגעים ליחסי זוגיות הם תחום מחקר חדש יחסית של הפסיכולוגיה החברתית במשך העשורים האחרונים.

זוגיות יכולה להיבחן מהיבטים רבים ועבודות אקדמאיות בנושא הזוגיות, יכולות להיכתב במסגרת לימודי פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, סוציולוגיה, קרימינולוגיה. בפקודת מס הכנסה מוגדר בן זוג כ"אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו", אך ישנם סוגי זוגיות אחרת, כמו חברות, ידועים בציבור, יחסים זוגיים הנקראים יחסים פתוחים, יחסים זוגיים עם בני זוג מאותו מין. לזוגיות יש גם משמעויות פורמליות, של קיום חיים משותפים הכוללים לעתים מגורים משותפים וניהול משק בית משותף, אהבה, בילוי משותף, קיום יחסי מין, גידול ילדים לעתים, ועוד גורמים המאפיינים בני זוג.

בסוציולוגיה ניתן לבחון דפוסי נישואין או זוגיות, עקרון המונוגמיה של שני בני זוג, פוליגמיה, בין שלושה אנשים או יותר, ביגמיה המאפיינת נישואים של גבר אחד לשתי נשים, פוליגניה, שהיא נישואין של מספר נשים לאותו גבר, פוליאנדריה – מספר בני-זוג לאשה; ועוד. ניתן גם להבחין בין נישואין אנדוגמיים, של שני אנשים מאותה קבוצה חברתית, לבין נישואין אקסוגמיים, של שני אנשים ממעמד חברתי שונה. בנוסף קיימות הבחנות בין דפוסי משפחה, דפוסי מגורים של הזוג, דפוסי סמכות, דפוסי ייחוס ועוד.

בפסיכולוגיה החברתית קיימות תיאוריות שונות בנוגע לסוגי האהבה הזוגית, מרכיביה ומניעיה – בין התיאורטיקנים ניתן לציין את איליין הטפילד שחילקה את האהבה לשני סוגים ראשיים – אהבת חברים ואהבה לוהטת; רוברט סטנרברג שפיתח את מודל המשולש של האהבה; תומפסון והנדריק שחילקו את האהבה לכמה סוגים נוספים, כמו אהבת משחק, אהבה רכושנית, אהבה לוגית, אהבה ללא אני.

גם אם העבודות האקדמאיות נכתבות במסגרת לימודי סוציולוגיה וגם אם במסגרת לימודי פסיכולוגיה חברתית, תיאוריות אלה והמקורות הספרותיים שבהם הן מופיעות, חשובות מאוד לביסוס העבודה הנכתבת ולהצגת המחקר הקיים. בין יתר המקורות, ניתן גם להיעזר בעבודות מוכנות שנכתבו בנושא זוגיות. דוגמה לעבודה כזו היא בחינת מידת המוכנות לחיי זוגיות כפי שהתפתחה מהילדות ומתהליכי הסוציאליזציה שהשפיעו על כך. עבודה אחרת דנה בזוגיות ברמות שונות של מוסד הנישואין ומתבססת על מחקר שנעשה על תשעה מקרים.

עבודות אקדמאיות בנושא אימהוּת

בהגדרה יבשה, אימא היא ההורה הביולוגי או הסוציולוגי לצאצא, ממין נקבה, והיא הנושאת ברחמה את העובר ויולדת אותו, ברוב המקרים. אם מאמצת יכולה לגדל את הילד במקום האם הביולוגית.
במחקר האקדמי, המושג אימהוּת יתייחס בעיקר לסוציולוגיה של האימהות, בתוך הסוציולוגיה של המשפחה. התפיסה המקובלת, היסטורית ומגדרית, היא שתפקידה של האם במערכת המשפחתית הוא גידול הילדים, בין השאר. ספר מקיף שיצא בנושא האימהות בעברית נקרא "אימהות – מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר" בעריכת אמילה פרוני, הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2009.

עבודות אקדמאיות בנושא אימהות, עשויות להיכתב במסגרת לימודי סוציולוגיה, מגדר, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, חינוך ועוד. בעבודות ניתן לעסוק בתפקידי האימהות השונים לאורך ההיסטוריה וכיום, בתקופה שבה נשים רבות נאלצות להתמודד גם עם קריירה בעבודה וגם עם אימהות; או אימהות חד-הוריות שנאלצות גם לעבוד ולפרנס אותן ואת ילדיהן ללא תמיכה מבעלן.
במדינת ישראל, כמו במדינות אחרות, הנושא של זכויות האם העובדת מוסדר בחקיקה. חוק עבודת נשים קובע הוראות להגנת נשים עובדות, במצבים שהן נתונות בסכנת פגיעה בגלל היותן נשים. הפגיעה עשויה להיות פיזית, כגון פגיעה בפוריות האשה עקב חשיפתה לחומרים מסוכנים בזמן העבודה, וכן עשויה להיות פגיעה במעמדה כעובדת לרבות פגיעה בתנאי עבודתה או בעצם היותה עובדת.
הפן הפסיכולוגי בנושא האימהות יבדוק את תפקידה של האם בהשפעה על נפשם של ילדיה: חוקר בולט בתחום הפסיכולוגיה שקשר בין האם לבין ההשפעות הפסיכולוגיות שלה על האדם הוא זיגמונד פרויד, המכונה גם "אבי הפסיכואנליזה". בהקשר זה ניתן לציין כי בספרה "מאי-מהות לאימהות" (עם עובד, 2005) חוקרת ענת פלגי הקר את מושג האם הנעדרת בחשיבה הפסיכואנליטית. במחקרה טוענת פלגי כי הפסיכואנליזה עוסקת ברובם המוחץ של המקרים באם כאובייקט, כזאת שצריכה לתת לילד, ולא עוסקת בצרכיה האישיים של האם.

דוגמאות לעבודות על אימהות: אימהות וקריירה, חוויית הפרידה של אמהות שילדיהן הוצאו מהבית, בחינת האימהות בקיבוץ הישראלי, האימהות כפי שהיא מצטיירת בסדרת הטלוויזיה סופר-נני.

סמינריון באנתרופולוגיה

משמעות המילה אנתרפולוגיה ביוונית היא "תורת האדם". אנתרפולוגיה הוא תחום העוסק בחקר האדם בכול הזמנים ובכול הממדים שלו. המושג "תרבות" הוא מרכזי בתחום האנתרופולוגיה מאחר והיא עוסקת בחקר האדם ומתייחסת למגוון התרבויות האנושיות לאורך ההיסטוריה האנושית בכל רחבי כדור הארץ. האנתרופולוגיה נבדלת משאר מדעי החברה בזכות הדגש על השוואות בין תרבותיות. אולם במידת מה ייחודיות זו ניטשטשה בזמן האחרון, כאשר משתמשים בכלי מחקר אנתרופולוגיים גם לחקר קבוצות יחידות.

סטודנטים הלומדים לתואר ראשון באנתרופולוגיה ילמדו את התחום בפקולטה למדעי הרוח והחברה. הסטודנטים הלומדים תחום זה בדרך כלל ישלבו אותו יחד עם תחום נוסף כמו סוציולוגיה, פסיכולוגיה, כלכלה, מדעי ההתנהגות ועוד. מטרת הלימודים היא להקנות לסטודנטים ידע, ניסיון, השכלה וכלים מתקדמים אשר יעזרו להם לחקור, לנתח ולהבין כיצד פועלים בני באדם בתרבויות שונות - בחברה המודרנית ובתרבויות עתיקות יותר.

תחום האנתרופולוגיה עוסק בתחומים שונים כמו אנתרופולוגיה פיזית ביולוגית, בה הדגש הוא על חקירה מעמיקה של נושאים כמו גנטיקה, אבולוציה ועוד. תחום נוסף הוא אנתרופולוגיה רפואית ופסיכיאטרית החוקרת את החברה דרך מחלות בגוף ובנפש.

עבודות אקדמיות בתחום האנתרופולוגיה יכולות לעסוק בנושאים כמו: 1. הטיפול בגופת המת בהיבט האנתרופולוגי. בעבודה זו ניתן לעסוק בהצגת שיטות שונות בטיפול גופת המת במקומות כמו בבל, מצרים, קרתגו, החיטים, הודו, מאמיני הזרטוסטרה, שבט הבנטו, שבט ג'בליה, ביהדות ועוד. 2. בהיבט אקטואלי יותר , ניתן לכתוב עבודה על נושא כמו ההתרחשיוית במגרשי הכדורגל. בעבודת מחקר מסוג זה יהיה ניתן לערוך תצפיות על משחקים של שתי קבוצות כדורגל ולנתח את ההבדלים, בעיקר ברמת האוהדים. 3. עבודה נוספת יכולה לעסוק באתרי היכרויות באינטרנט, ובה יהיה ניתן לכתוב על חשיבותו של המראה החיצוני של נשים בעיני גברים כפי שהם מוצגים באתרי ההיכרויות באינטרנט.

פערים ואי שוויון בישראל

פערים ואי שוויון בישראל קיימים ברבדים שונים בחברה הישראלית. עבודות אקדמיות שיעסקו בנושאים של פערים ואי שיוויון בישראל יוגשו במסגרת לימודי סוציולוגיה, לימודי עבודה סוציאלית, לימודי קרימינולוגיה, לימודי אנתרופולוגיה ועוד. במסגרות אלה יוגשו עבודות מחקר מסוגים שונים לתואר ראשון ועבודות מחקר לתואר שני; עבודות מחקר קצרות וכן עבודות פרו - סמינריון ועבודות סמינריון.

עבודות אקדמאיות בפערים ואי שוויון בישראל יעסקו בנושאים שיגעו בפערים ובאי שוויון המתפתחים בכל חברה ונוגעים ספציפית לחברה הישראלית. העבודות יכללו נושאים שבהם יש ניסיון לחקור ולהבין את הבדלי הריבוד שקיימים בישראל, על ידי הבאת תיאוריות מספרות מחקר בנושא ומסקנות ממחקרים שבוצעו בעבר על הפערים ואי השוויון, כמו למשל: אי שוויון כלכלי, היבטים גיאוגרפיים, היבטים תעסוקתיים, הבדלים עדתיים, הבדלים דמוגרפיים ועוד.

בין הנושאים שניתן לכתוב עליהם עבודת סמינריון: פערים ואי שוויון עדתי בחינוך הגבוה - אשכנזים למזרחים; אפליה ואי שוייון בחינוך הישראלי בכלל וכלפי הערבים בפרט; שוויון בין המינים במקום העבודה ועוד.

בעבודה על פערים ואי שוויון עדתי בחינוך הגבוה בישראל בין אשכנזים למזרחים ניתן לעסוק בשאלה מדוע נוצרים פערים אלו וכיצד בא אי השוויון לידי ביטוי. למשל: המימד ההתרחבותי של ההשכלה בישראל, ריבוד האוניברסיטאות בישראל והשלכותיו, המודעות באקדמיה לפערי החינוך הגבוה, המלצות לשיפור וצמצום הפערים בחינוך ועוד.

דוגמא נוספת לעבודה: אי שוויון בין נשים לגברים במגזר הציבורי. עבודה אקדמית זו יכולה לעסוק בפערים ובאי שוויון בישראל תוך התמקדות בשאלה מדוע קיים אי שוויון ברמות השכר ובאחוז הנשים המועסקות בתפקידים בכירים במגזר הציבורי לטובת הגברים, למרות שמספרן היחסי של הנשים גבוה יותר.

מקורות לעבודות מסוג זה יכולים להיות ספרים, מאמרים מכתבי עת, נתוני הלמ"ס וכד'. בנוסף, ניתן להשתמש במידע הקיים באינטרנט, כמו באתר של מרכז אדוה.
את העבודות האקדמאיות יש לכתוב על פי כללי הכתיבה והציטוט האקדמיים, כולל רשימה ביבליוגרפית וציון של מראי מקום בגוף העבודה.

עבודות בנושא סיעוד

סיעוד הוא מתן עזרה לפרט, למשפחה ולקהילה, כאשר מטרתו העיקרית היא שמירה וקידום בריאותם, הן הפיזית והן הנפשית של המטופלים. מקצוע הסיעוד מתייחס הן לפסיכולוגים, עובדים סוציאליים, אח מעשי, סניטר, אולם לימודי הסיעוד הם לימודים שמכשירים עובדים או אחים סיעודיים. לימודי הסיעוד נחלקים ללימודים קליניים מעשיים וללימודים עיוניים.
במסגרת הלימודים העיוניים יש לערוך עבודות אקדמאיות העוסקות בנושאים שונים הקשורים לסיעוד, גם מן ההיבט של מדעי הטבע כמו כימיה, ביולוגיה, אנטומיה, פיזיולוגיה, גנטיקה , פתולוגיה, פרמקולוגיה ועוד, וגם מן ההיבט של מדעי החברה כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, סוציולוגיה של הבריאות, כלכלת בריאות, יסודות הסיעוד, בגרות וזיקנה ועוד.

כמו בכל עבודה אקדמאית, בין אם מדובר בעבודת סיכום קורס, עבודה סמינריונית, או אחרת, נעשה שימוש במקורות ביבליוגרפיים שמטרתם לתת רקע לנושא העבודה, להציג את שאלת המחקר ולבסס את ההשערה המוצגת בעבודה.
ניתן להיעזר בגישות ובתיאוריות שונות בסיעוד, כמו מודלים של התקשרות, מודל של טיפול עצמי, מודלים אנתרופולגיים, ספרות מקצועית בנושא טראומה, אופני טיפול שונים, תיאוריות רפואיות שונות הנוגעות לסיעוד, ועוד. את המקורות יש לציין בגוף העבודה לפי כללי הציטוט וכן להביא אותם בסוף העבודה ברשימה ביבליוגרפית מסודרת.

דוגמאות לעבודות אקדמאיות בסיעוד: תפקיד האחות בחדר הניתוחים, מעבר קשישים למוסדות סיעודיים וההשלכות הנפשיות והבריאותיות על כך, אלצהיימר והטיפול בו, טיפול ושיקום באנשים עם פיגור, ועוד.
עבודה לדוגמה בנושא סיעוד יכולה לעסוק בנושא שיתוף הפעולה בין האחיות לרופאים. העבודה תדון בהשלכות שיש למעמדם המקצועי של שני הצדדים על העבודה המשותפת ביניהם, על התסכולים והבעיות הנוצרים עקב כך, ועל פתרונות אפשריים. המבוא לעבודה יסקור את הנושא בקצרה, יעלה שאלות רלוונטיות ויציג את תקציר הפרקים בגוף העבודה, שתכלול סקירת ספרות, פרקים שיעסקו במודלים של שיתוף פעולה צוותי, בדיקת המדיניות של שיתוף הפעולה במוסדות הרפואיים השונים, והצעות לשיפור שיתוף פעולה.

עבודה סוציאלית

תחום העבודה הסוציאלית עוסק בטיפול מקצועי בבעיות חברתיות תוך התייחסות לבעיות של יחידים, משפחות וקהילות. מדובר בקבוצות חלשות כמו נוער בסיכון, נשים מוכות, קשישים, נכים וכד'. דרכי הטיפול הסוציאלי משלבות כלים וידע תיאורטי מתחומים אקדמיים כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה, קרימינולוגיה ומדעי ההתנהגות. שירותים סוציאליים ניתנים בעיקר על ידי המדינה ועל כן קיימים היבטים גם של מדיניות ציבורית.

לימודי מקצוע העבודה הסוציאלית כוללים שלושה נושאים עיקריים: לימודי בסיס בפסיכולוגיה, סוציולוגיה וכד'; לימוד דרכי טיפול ושיטות התערבות בעבודה סוציאלית; והכרת מערך השירותים הסוציאליים והמסגרת החוקית בה הם פועלים. הלימודים כוללים גם הכשרה מעשית, במהלכה הסטודנטים מתנסים התנסות אישית בטיפול.

במהלך הלימודים יש לערוך עבודות מסוגים שונים, שחלקן הם דוחות על עבודה מעשית וטיפול (נקראת גם "פרקטיקום"). עבודות אחרות יהיו תיאורטיות בלבד ויסקרו מחקרים תיאורטיים על בעיות שונות, שיטות טיפול ועבודות אחרות יעסקו בהיבט הארגוני של העבודה הסוציאלית (מנהל וארגון).

עבודות מחקר בעבודה סוציאלית יעסקו בחקר הטיפול בקבוצות או במקרים השונים שנבחרו לעבודה. כמו כן יעסקו עבודות אקדמאיות בעבודה סוציאלית בניתוח מקרים ספציפיים של טיפול באוכלוסיות שונות ותוצאותיהם. בעבודות יוצגו דפוסי התנהגות שונים של קבוצות שאינן מתאימות לנורמות החברתיות הכלליות, קשיי הסתגלות של קבוצות בחברות מסוימות ודרכי התמודדות והטיפול של העובדים הסוציאליים עמן.

דוגמא לעבודות תיאורטיות:
בעבודה על תפקוד של ילדים חולי תסמונת דאון, ייסקר התפקוד הרגשי והחברתי של ילדים בעלי תסמונת דאון והאם ובאיזו צורה ניתן לסייע לילדים בעלי תסמונת דאון להשתלב חברתית. יוצגו שיטות טיפול בעבודה סוציאלית שמסייעות בליווי, הן של הילד הסובל מן התסמונת והן בליווי ההורים של אותו ילד;

עבודה אקדמית בנושא שיקום ושילוב נפגעי נפש בקהילה תציג תכניות עבודה סוציאליות שונות ומוגדרות לטיפול בנושא. למשל, תכנית מידע ייעוץ ותמיכה למשפחות של נפגעי נפש והקמת מועדוני תעסוקה לנפגעי נפש, על מנת לאפשר להם להיות בחברה ולחוות תהליך תרפוייתי במקביל.

דוגמא לעבודה מעשית: הכנת סדנת השתלבות בתעסוקה לאמהות חד הוריות.
סוגים של עבודות מעשיות: דוח עבודה פרטנית, הערכה פסיכו-סוציאלית וכד'.

מקורות לדוגמא לעבודות, ניתן למצוא באתר סמינר.

סטייה חברתית

אחד המושגים המתייחסים להתנהגות החברתית האנושית הוא 'סטייה חברתית'. המושג מתייחס לכל התנהגות המפרה נורמות חברתיות מקובלות. מעצם ההגדרה ניתן להבין כי מדובר במושג מאוד יחסי ותלוי חברה ערכים ותרבות. כך, התנהגות מסוימת עשויה להיות מקובלת בקבוצה חברתית אחת ובלתי מקובלת בקבוצה אחרת (לדוגמא, הרג אדם נחשב ברוב המקרים כסטייה, אך ישנם חריגים: כובד המשפחה במסורת הבדואית, הוצאה להורג בארה"ב וכד').
היחסיות היא גם בזמן - הומוסקסואליות נחשבה בעבר כסטייה חברתית חמורה, אך כיום, לפחות בחברות מסוימות, הדבר אינו כך.
ההתנהגות ההפוכה מסטייה חברתית הינה קונפורמיות חברתית.

עבודות העוסקות בהיבטים שונים של נושא זה נכתבות במסגרת לימודי מדעי החברה, ובעיקר סוציולוגיה וקרימינולוגיה.
בעבודות אקדמאיות בנושא סטייה חברתית ניתן לעסוק בסטייה חברתית בתרבות מסוימת תוך הקבלה של אותה התנהגות לתרבות אחרת בה התנהגות זו נחשבת לגיטימית.

דוגמאות לעבודות בנושא: אלימות ומאפייניה בחברה הישראלית כסטייה חברתית. בעבודה בנושא זה ניתן לבחון את יחסה של החברה הישראלית לסוגים שונים של אלימות ומופעיה השונים. בעבודה ניתן לבדוק סוגי אלימות בשכבות גילאים שונות בחברה הישראלית כגון: אלימות בקרב ילדים, בקרב בני נוער, אלימות פוליטית וכד'.

בעבודה על הומוסקסואליות והפיכתה מסטייה חברתית לנורמה חברתית בחברות מסוימות, יתבצע מחקר על השינוי התפיסתי שחל לגבי הומוסקסואליות וכיצד השתנתה התפיסה הרווחת בחברה של סטייה זו בכך שהיא הפכה לנורמה מקובלת ולגיטימית בחברות שונות.

יש להקפיד על ציון מראי מקומות בכל פעם שתצוין הערה או נתון מסוים שמבוססים על ציטוט מתוך ספרות המחקר שמופיע בעבודה או הסתמכות על תיאוריה שמופיעה בעבודה על מנת לבסס את המחקר. בנוסף, יש לצרף לעבודה רשימה ביבליוגרפית של כל המקורות. מקור לדוגמא:

אדד, מ' (1980). "האלימות בהיבט אינטגרטיבי". עבריינות וסטייה חברתית, ח', 22-5.

בתהליך כתיבת העבודה, מלבד העזרה שניתן (ורצוי) לקבל מן המנחים/מתרגלים, ניתן להיעזר בעבודות מוכנות אותן ניתן להשיג באינטרנט.

סוציולוגיה ארגונית

סוציולוגיה ארגונית היא תת תחום בתוך מדע הסוציולוגיה החוקר את התופעה הארגונית על שלל סוגיה והיבטיה השונים, במטרה להבין את אופן פעולתם של ארגונים. ההתמקדות היא במבנים ובתהליכים ארגוניים וביחסים שבין הארגון ובין המשתתפים בו, בין הארגון לסביבה ובהשפעה שלהם על יכולת הארגונים להתקיים ולהצליח תחת תנאים שונים.

מחקר בסוציולוגיה ארגונית יתמקד בחקר הארגון שהוא תת חברה אנושית הפועלת להגשמת יעדים חשובים ומטרה משותפת, תוך התמקדות במאפיינים של ארגונים שונים ובתהליכים דינמיים שמתקיימים בארגון שמהווה מערכת של יחסי גומלין בין היררכיות שונות של המרכיבים את הארגון.
הנושאים בהם עוסק התחום הם: תיאוריות בחקר ארגונים, תרבות ארגונית, ניהול ידע בארגונים, הבדלי מגדר בניהול, פיתוח ארגוני, ייעוץ ארגוני, למידה ארגונית, הערכת עובדים והערכת פרויקטים, פיתוח הדרכה, העברת סדנאות ארגוניות, ניהול משאבי אנוש וכו'.

עבודות אקדמיות בסוציולוגיה ארגונית עשויות לעסוק במשתנים כמו לחץ ושחיקה ושביעות רצון של עובדים, מחויבות ארגונית ונטיית העובד לעזוב את הארגון, והשפעות של שינוי ארגוני על מחויבות ארגונית. בעבודות על ארגונים ספציפיים שונים כגון: בנקים, חברות הייטק, חברות ביטוח ועוד יתנהל מחקר על ההתנהגות הארגונית הספציפית בתוך הארגון, ההיררכיות השונות הקיימות בארגון וכיצד הן משפיעות על מערכת היחסים בין העובדים בדרגים השונים. העבודות יבדקו כיצד אופי הארגון והייחוד שלו משפיע על אפקטיביות העבודה בארגון ועל רווחתו הכלכלית.

חומר ביבליוגרפי לעבודות בתחום זה ניתן למצוא במקורות העוסקים בסוציולוגיה, פסיכולוגיה, משאבי אנוש וכד' (ספרים, מאמרים וכד'). ניתן גם למצוא חומר תיאורטי רב בנושא גם על ידי גלישה ברשת האינטרנט שמספקת גישה קלה ונוחה ומשאבי מידע רבים שניתן להיעזר בהם לאיסוף חומר תיאורטי. כמו כן, ברשת האינטרנט קיימת גישה קלה לספריות אוניברסיטאיות ולמידע אקדמי, כמו גם למאמרים מכתבי עת אלקטרוניים, ארכיוני עיתונות שונים ועבודות אקדמאיות מוכנות בנושאי סוציולוגיה ארגונית.

חלק מהעבודות הן 'פרטיקום', משמע עבודות שטח בארגונים אמיתיים. העבודה מסכמת למעשה את הניסיון המעשי של הכותב בפעולות שביצע בארגון בו בחר.

סמינריון בסוציאליזציה

סוציאליזציה, או חיברות בשמה העברי, היא התהליך בו נרכשות בידי האדם מיומנויות חברתיות ומתעצבת האישיות שלו בהתאם לחברה ולתרבות שבה הוא חי. תהליך זה מתרחש באמצעותם של סוכני סוציאליזציה שונים: הורים, בית הספר, קבוצה חברתית, תקשורת ואמצעי המדיה וכו'.
נושא זה נלמד במסגרת מדעי החברה, בתחומים של סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, פסיכולוגיה ואף מדע המדינה (סוציאליזציה פוליטית) ותקשורת (התקשורת כסוכן חיברות מודרני).

בעבודות אקדמיות בנושא סוציאליזציה ניתן להתמקד בסוכני סוציאליזציה שונים שמשפיעים על התפתחות והתנהגות האדם במסגרות חברתיות ותרבותיות שונות, או בתהליכי סוציאליזציה מסוימים, כמו סוציאליזציה לתפקידי מין.

דוגמא לעבודה: סמינריון בסוציאליזציה על תהליכי סוציאליזציה של ילדים במשפחות יוצאות ברית המועצות לשעבר, יעסוק בעלייה של יוצאי ברית המועצות לשעבר לישראל בתחילת שנות התשעים. בהקשר לתהליך הסוציאליזציה ייערך מחקר על ילדים של יוצאי ברית המועצות לשעבר שעלו יחד עם הוריהם לישראל, אלו גורמים הקשו על הסתגלותם לתרבות הישראלית ולחיים בארץ וכיצד אותם ילדים חוו קשיים בין הרצון של המבוגרים במשפחתם לשמר את התא הגרעיני המשפחתי התרבותי הישן, לבין תהליך הסוציאליזציה החדש שהם חוו במהלך הקליטה בארץ והיכרות עם התרבות והחברה הישראלית. כמובן שיש לשלב בעבודה ובמחקר תיאוריות סוציולוגיות שונות המתייחסות לתהליך הסוציאליזציה תוך שימת דגש והתייחסות למקרים לדוגמא של נושא העבודה הנבחר.

לעבודות אקדמיות, בהבדל מטקסטים אחרים, יש כללים מסוימים של צורה ותוכן. מבחינה צורנית, ישנן דרישות מסוימות (המשתנות לעיתים בין מוסד למוסד) לכתיבה של עמוד השער, אופן כתיבת הביבליוגרפיה ומראי המקום וכד'. מבחינת תוכן, באופן כללי, יש לשמור על ענייניות ואובייקטיביות ככל הניתן (בניגוד כמובן לטקסט ספרותי). התייחסות לאופי הטקסט האקדמי ניתן למצוא ברשומות קודמות בבלוג, וכן במדריך לכתיבה אקדמית.
העבודות יכללו לרוב מבוא שיהווה מעין הצגה של העבודה או תקציר שלה, סקירת ספרות, פרק המחקר עצמו וממצאיו ופרק סיכום ומסקנות שיציג את התשובות לשאלת המחקר. כל המקורות ששימשו לכתיבת העבודה, יופיעו ברשימה ביבליוגרפית נפרדת.

סמינריון בתקשורת

עבודות אקדמאיות בתקשורת יעסקו בניתוח וחקר הליכי העברת המידע ובניתוח וחקר הטכנולוגיות המאפשרות את העברתו. העבודות יתייחסו הן לפן האישי והבין-אישי שקשור לתהליכי העברת מידע, מבחינת השפעות תרבותיות, חברתיות, סוציולוגיות, פסיכולוגיות, פוליטיות, ועוד, והן מהבחינה הטכנולוגית של שימוש בכלים המאפשרים את העברת המידע, כמו שימוש ברדיו, אינטרנט, סיקור עיתונאי, קריטריונים לסיקור עיתונאי כזה או אחר, עקרונות ותהליכי תכנון של פרסום, תקשורת שיווקית ועוד.

תקשורת היא כלי חברתי חשוב בכך שהיא משפיעה על בני האדם מבחינות שונות, מאפשרת להם להשפיע אחד על השני באמצעותה, ויוצרת תשתית של מוסכמות חברתיות ומציאויות חברתיות המנחות אותם בעולם המשתנה. העבודות האקדמאיות השונות, עבודות סיכום קורס, עבודות פרו-סמינריוניות, עבודות סמינריוניות ואחרות, יכולות להיכתב על מקרים שונים ורבים שבהם התקשורת משפיעה על החברה ולהפך. לדוגמה, השפעת הפרסום הישראלי על אוכלוסיית העולים, הניגוד בין חופש הביטוי לזכות הציבור לדעת, השפעת התקשורת על פרשת גלעד שליט, התקשורת בעולם החרדי ועוד נושאים חברתיים.
העבודות יכולות גם לבחון את התפתחות התקשורת לאורך ההיסטוריה, ולהשוות בין כלי תקשורת שונים מהעבר ומהווה, לבחון את התפתחות הטכנולוגיה בתקשורת, לדוגמה התפתחות התקשורת הסלולרית לפני 20 שנה לעומת היום ועוד.

בכתיבת העבודה רצוי מאוד להסתמך על מקורות ספרותיים רבים ככל הניתן כדי לבסס את הנחות העבודה והשאלות הנשאלות במהלכה, וכן כדי לתת אסמכתא מהימנה לטענות שמועלות בעבודה. יש לכתוב את העבודה בהתאם לכללי הציטוט המקובלים ובכל מקום בעבודה שבו מצוין רעיון או ציטוט ממקור אחר, יש לציין זאת.

עבודות לדוגמה בתקשורת: בחינת הצנזורה על ידיעות חדשותיות, כמו במקרה של ענת קם. במבוא יש להציג בקצרה את הנושא, להגדיר את מטרת העבודה, לסקור בקצרה את הרקע של הצנזורה בישראל, להציג את שאלות המחקר – אם הצנזורה עומדת במבחן חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, ואם היא רלוונטית בעידן האינטרנט והתקשורת הגלובלית, ולהציג בקצרה את הדרכים שבהם ייענו השאלות. בגוף העבודה יש לפרט ביתר הרחבה על הנושא, לבחון מאמרים בנושא, בכלל זה התייחסות התקשורת הכתובה והאלקטרונית בארץ לעומת העולם, השפעת הבלוגספירה על גילוי הפרשה, ועוד. יש גם להסתמך על חומר תיאורטי בתחום הצנזורה וגם כאן ניתן להשתמש במאגרי מידע באינטרנט כדי למצוא ספרים ומאמרים העוסקים בצנזורה. בסיכום העבודה יש להציג את המסקנות שעלו מהנתונים השונים ולתת הערכה על מקרים עתידיים אפשריים.

פסיכולוגיה חברתית

פסיכולוגיה חברתית חוקרת את הקשר בין האדם לחברה, השפעת אנשים אחרים על הפרט הבודד, על הרגשותיו ועל התנהגותו ביחס למסגרות חברתיות שונות שבהן הוא נמצא. הפסיכולוגיה החברתית מצויה בין הסוציולוגיה לפסיכולוגיה, ובין תחומי המחקר שלה ניתן לציין את חקר תפקוד האדם בקבוצה, את התפיסה העצמית של האדם ביחס לאחרים, ומחקר בנושא יחסים בין-אישיים.

עבודות אקדמאיות בנושא פסיכולוגיה חברתית, שייכתבו במסגרת לימודי פסיכולוגיה או במסגרת לימודי סוציולוגיה, יכולות לעסוק במגוון תחומים שבין האדם לחברה, בהקשר הפסיכולוגי שבו תופס האדם את עצמו כחלק מהחברה: אלטרואיזם והסיבות לו, דיעות קדומות והשפעתן על הרגשות וההתנהגויות של כל אחד מהצדדים (הפרט שיש עליו דיעה קדומה והצד שיש לו דיעה קדומה על פרט מסוים), סוגים של אופי חברתי (כגון מנהיג, אאוטסיידר, אדם אגרסיבי, כריזמטיות וכד'), מראה חיצוני, מעמד כלכלי וחברתי, ועוד.

יש לבחור נושא מסוים לכתיבת העבודה, אך בכל מקרה יש להסתמך על תיאוריות בנושא הפסיכולוגיה החברתית ועל מקורות ספרותיים רבים ככל הניתן שיעזרו לבסס את שאלות והנחות המחקר של העבודה.

עבודה בפסיכולוגיה חברתית יכולה לבחון את הדיעות הקדומות על עולים חדשים ואת השפעתן עליהם. מצד אחד, על תחושותיהם, התנהגויותיהם והתפיסה העצמית ובעקבות כך כיצד התעצב ונקבע המעמד החברתי שלהם במהלך שנותיה של מדינת ישראל, מצד שני את התחושות והההתנהגויות של הוותיקים שהביעו את אותן דיעות קדומות.
בגוף העבודה ייסקרו באופן מפורט יותר העליות השונות לא"י, תיאוריות שונות על סטריאוטיפים ודעות קדומות, האלמנטים השליליים והסכנות שעלולות לגרום דיעות קדומות, כיצד הן נוצרות וכיצד הן משפיעות על שני הצדדים.
ניתן גם להסתמך על מחקר שיעזור לבסס את הנחות ואו שאלות המחקר: לדוגמה ראיונות עם בני עדה ו/או שאלונים למדגם מייצג. בסיכום לעבודה יוצגו מסקנות המחקר שיתבססו הן על הנתונים שהוצגו והן על הערכה אישית של כותב העבודה.

כל המקורות הביבליוגרפיים בהם נעשה שימוש בעבודה, יוצגו בסוף העבודה בצורה מסודרת ועל פי כללי כתיבת הביבליוגרפיה.

סמינריון בסוציולוגיה

סוציולוגיה היא ענף מחקר העוסק בחברה ובהתנהגות החברתית של האדם. הסוציולוגיה עוסקת בחקר ההתנהגות האנושית בהקשר החברתי שבו נמצאים בני האדם, לדוגמה משפחה, תרבות, דת, לאום וכד'. הסוציולוגיה גם שואפת להבנת החוקיות מאחורי ההתנהגות האנושית, וזאת על ידי בנייה וניסוח של חוקים חברתיים כלליים. בין הנושאים הקשורים לסוציולוגיה ניתן למצוא את חקר הזהות החברתית, הזהות הלאומית, התרבותית, המגדרית, חברתית ועוד.

עבודות אקדמאיות בנושא סוציולוגיה ייכתבו במהלך לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, או במסגרת לימודי סוציולוגיה וחינוך, סוציולוגיה ופסיכולוגיה, כלכלה וסוציולוגיה, ניהול וסוציולוגיה, או במהלך לימודים במדעי החברה, כקורס או מספר קורסים נפרדים העוסקים בסוציולוגיה או באחד הנושאים שאליהם קשור מחקר הסוציולוגיה.

כאמור, הסוציולוגיה עוסקת בתחומים רבים של אדם וחברה וניתן לכתוב עבודות אקדמאיות, עבודות סמינריוניות או פרו-סמינריוניות, בתחומים רבים הקשורים לזהות החברתית, המעמדית, התרבותית, המגדרית ועוד, של האדם.

עבודה אקדמאית בסוציולוגיה הקשורה לניהול כוח אדם, יכולה לבחון את התפוקות של העובד לפי מדדים רגשיים שונים ואחרים: לפי היחס אליו מהנהלת החברה, התקשורת עם החברים לעבודה, המשכורת שלו, אם יש לו סיפוק בעבודה, ועוד. בעבודה מסוג זה ניתן לערוך מחקר באמצעות כלי מחקר כגון ראיון או שאלון. במבוא לעבודה המהווה לרוב תקציר של העבודה כולה, תוצג שאלת המחקר, כלי המחקר, סקירה קצרה של המקורות הספרותיים שיעזרו לבסס את השערת המחקר. על המבוא להיות תמציתי וקצר, משום שהוא מהווה רק פתיח לעבודה כולה.

עבודה בסוציולוגיה בנושא מגדר, יכולה לבחון, למשל, עמדות במקום העבודה כלפי אנשים שהנטייה המינית שלהם היא הומוסקסואלית: כיצד הדבר משפיע על קבלתם לעבודה, כיצד האנשים בעבודה מתייחסים אליהם, החששות שלהם לחשוף את נטייתם המינית במקום העבודה וכד'. גם בעבודה כזו, יש לבסס את ההשערה על סמך כלים מחקריים כמו סקר או שאלונים ועוד. ניתן כמובן לכתוב עבודות אקדמאיות שיבחנו רק תיאוריות בתחום הסוציולוגיה, בהקשר לנושא המסוים שבו עוסקים בעבודה, או עבודות אקדמאיות שעוסקות בנושאים שאי אפשר לבצע במהלכן מחקר, כמו עבודות שנושאן עוסק במדינה/ות אחרות.

כמו בכל עבודה אקדמאית, יש להביא בסופה רשימה ביבליוגרפית מפורטת של המקורות הספרותיים שבהם נעשה שימוש במהלך כתיבת העבודה, זאת על פי כללי הכתיבה האקדמאיים. את הנספחים לעבודה יש להציג לאחר הרשימה הביבליוגרפית, על פי כללי הצגת הנספחים. בפתח העבודה, כמובן, יש להציג תוכן עניינים מסודר שיציג את הפרקים השונים, בכלל זה את המבוא, הרשימה הביבליוגרפית והנספחים.

מדעי החברה

מדעי החברה כוללים כל מה שנוגע למדעים העוסקים בחקר תחומי החברה האנושית והאינטראקציה האנושית, תוך התמקדות בדיסציפלינות שונות בהן החברה האנושית מקיימת יחסי גומלין. לימודי מדעי החברה מחולקים לתחומי משנה מגוונים ומקצועות כגון: סוציולוגיה, מדע המדינה, אנתרופולוגיה, מדיניות ציבורית ועוד.
בניגוד למדעים מדוייקים כמו מתמטיקה ופיזיקה, מדעי החברה עוסקים בחברה האנושית, ומטבע הדברים, מדובר ב'חומר' קשה למדידה מדויקת. לפיכך, כלי המחקר החברתי הם שונים מעט וכן קיימות דיסיפלינות שונות ומגוונות באשר לאופן בו יש לבצע מחקרים חברתיים. בנוסף לכך, במחקרים חברתיים, מעצם העובדה שמדובר באנשים, עשויים להיות גם הטיות רבות (מעבר להטיות שעשויות לנבוע מתכנון המחקר) הן מצד הנחקרים והן מצד החוקרים (ראו הרחבה ביחידה 7 בספר "שיטות מחקר במדעי החברה", של האוניברסיטה הפתוחה).

להלן מס' דוגמאות לעבודות בתחום:
בעבודה אקדמית שתדון בנושא הסרבנות הביטחונית בישראל והשיח החברתי בנושא, ניתן לבצע מחקר על נושא הסרבנות של צעירים לפני גיוס לשרת בצה"ל וכן סרבנות אנשי מילואים לשרת בשטחים. בעבודה תיבדק השפעתה של הסרבנות על השיח הציבורי בישראל ועל החברה. כמו כן, תיבדק בעבודה ההשפעה של השיח הציבורי בנושא הסרבנות על הסרבנים עצמם והיחס לו הם זוכים מהסובבים אותם. כלי מחקר אפשריים: שאלונים, ראיונות, סקירה תקשורתית וכד'.

בעבודה אקדמית על השפעת האינתיפאדה הראשונה על החברה הישראלית, ניתן להתמקד בהיבטים מסויימים של השפעת המצב הבטחוני שיצרה האינתיפדה, כמו אלימות, פשע ודעת קהל. במסגרת זו ניתן לערוך סקירה של מחקרים על הנושא או לערוך מחקר עצמאי, כמו מחקר עמדות של בני נוער על נושאי ביטחון בתקופה זו.
כמובן שניתן גם לכתוב עבודות אקדמיות במדעי החברה בנושאי מחקר שאינם נוגעים בהכרח רק לחברה הישראלית, אלא גם לחברות אחרות בעולם, או לתרבות האנושית בכללותה.

בעבודה אקדמית בנושא מיתוס הקולנוע האמריקני והשפעתו על החברה, יתבצע מחקר על מיתוסים נוצריים שונים שמופיעים בקולנוע האמריקני והשפעתם על החברה האמריקנית. מה משמעות מיתוסים אלו והאם הם מופיעים בסרטים במכוון או רק בשל היותם סממנים שמוטמעים עמוק בתרבות המערבית ולכן הם מופיעים בקולנוע באופן טבעי ומובן מאליו.

עבודות דיני משפחה

תחום דיני המשפחה נוגע לנושאים הקשורים להלך החיים במשפחה ובמקרים מייצגים שאופייניים למסגרת המשפחתית ומתקיימים בתוכה, כגון הורות, גירושין, דת, אפוטרופסות, ירושה ועוד. בישראל קיימות שתי ערכאות משפטיות העוסקות בתחום זה - האחת היא בית המשפט לענייני משפחה, והשניה היא בתי הדין הרבניים שבסמכותם הבלעדית טיפול בענייני נישואין וגירושין, ובסמכות מקבילה טיפול בעניינים אחרים היכולים להידון גם בבית המשפט לענייני משפחה. בנוסף, גם לשאר הדתות קיימת מערכת שיפוט דתית, כמו בית הדין השרעי למוסלמים.

עבודות אקדמאיות הנוגעות לדיני משפחה, ייכתבו במסגרת לימודי משפטים. ניתן לערוך עבודות אקדמיות בתחום דיני משפחה במגוון רחב של נושאים כאשר ההתמקדות היא בדינים עצמם או במקרי בוחן מסויימים בעלי השלכות משפטיות (דוגמת פס"ד נחמני). בכל מקרה, במסגרת כתיבת עבודות מחקר בדיני משפחה, יש להתבסס לעיתים גם על חומר תיאורטי סוציולוגי, בנוסף לחומר משפטי.

כבכל עבודה אקדמית, על עבודה בתחום זה לכלול שער שבו יוצג נושא העבודה, שם המגיש ותאריך הגשת העבודה, תוכן עניינים של פרקי העבודה וסעיפיה. על פרק המבוא לכלול תקציר של העבודה, המפרט במה יעסוק כל פרק, יציג את השערת המחקר ושאלת המחקר. למעשה, המבוא ישים דגש על שאיפות המחקר ומטרתה המרכזית של עבודת המחקר. בהמשך העבודה יופיעו הפרקים ותתי הפרקים ויכללו חומר תיאורטי ומידע הרלוונטי לנושא המחקר שנבחר בעבודת הסמינריון, או כל סוג עבודת מחקר אחר שיש להגיש.
בסוף העבודה יוצגו סיכום ומסקנות שבהם יינתן מענה לשאלת המחקר וביסוס להשערת המחקר המרכזית שהוצגה במבוא העבודה. בעמוד האחרון של עבודת הסמינריון יש להביא רשימה ביבליוגרפית מפורטת שתכלול את ספרות המחקר התיאורטית, ספרות משפטית, וכל מקור אחר בו נעשה שימוש לכתיבת העבודה (כולל מקורות עיתונאיים, דוחות וכד').
דוגמאות לעבודות אקדמאיות בנושא דיני משפחה: אחזקת הילדים לאחר וגירושין - חוק ופסיקה, דיני ירושה העוסקים בכל נושא חלוקת הירושה בין בני משפחה, לאחר פטירת היורש. אופציות משפטיות לתביעת הירושה, במקרים בהם אין הסכמה על החלוקה וכן הסדר המשפטי הנכון לחלוקתה.