עבודות בנושא האישה הערבייה

מצבן הייחודי של הנשים במגזר הערבי נובע מהשתייכותן הכפולה: לאוכלוסייה הערבית במדינת ישראל מחד, ולמעמדן המגדרי מאידך. עובדה זו משפיעה גם על כניסתן ומעמדן בשוק העבודה, וגם על אחוזי הלא- מועסקות מתוך הנשים השייכות לכוח העבודה (רחל ורצברג, אבטלת נשים במגזר הערבי, מרכז מחקר ומידע של הכנסת, מאי 2001).
הנשים הערביות בישראל (ובעולם) נתקלות בקשיים הנובעים מהתנגשות בין המודרניזציה שבעולם המודרני שבה הן נתקלות כשהן יוצאות לעבודה או לחיפוש אחר עבודה או נתקלות בעולם החיצוני באמצעות התקשורת (טלוויזיה), לבין הערכים המסורתיים.

נושא האשה הערביה יכול להיות נדון בעבודות מהיבטים שונים במסגרת לימודי מגדר, סוציולוגיה, כלכלה, מדעי המדינה  ועוד. נושאים בהם ניתן לעסוק בעבודות אקדמיות במסגרת נושא זה יכולים להיות: השתתפותן של נשים ערביות בכח העבודה וחלקן במשק הישראלי; ההשתתפות הפוליטית ודפוסי ההצבעה של נשים ערביות בישראל; מעמד האישה בחברה הערבית בישראל ובעולם (במעגל המשפחתי, החברתי, הפוליטי וכו'); תמורות בעמדות של נשים ערביות ביחס למעמדן והגורמים לכך; רצח נשים על רקע "כבוד המשפחה"; מצב הנשים בישראל בראי האבטלה והתעסוקה והשוואה בין המגזר היהודי למגזר הערבי; וכו'.

מקורות ביבליוגרפיים בנושא זה, בהם ניתן לעשות שימוש בכתיבת העבודה:
אבתיסאם אברהים וברהם איריס, "האישה הערבייה בעבודה" מתוך נשים הכוח העולה: קידום נשים בעבודה וניפוץ "תקרת הזכוכית", עורכת ענת מאור, 1997;
מנסור ערביה, 1999, נשים ערביות בישראל בעידן הכלכלה המתקדמת: לאן מובילה אותן הכשרתן המקצועית והאקדמית? מתוך: שוויון לנשים במדינת הרווחה הישראלית- יום עיון שהתקיים בתל- אביב , דצמבר 1998;
ע'אנם, ה. (2005), "הערכים התרבותיים והאישה". עמדות בנוגע למעמדה וזכויותיה של האישה הפלסטינית בישראל, פרק שלישי, עמ' 121 – 156;
נשים ערביות בשוק העבודה, עולא שתייוי, נשים לתקציב הוגן, פברואר 2008.

עבודות בנושא נשים בפרסומות

במקרים רבים נשים מוצגות בפרסומות - בטלוויזיה, בקולנוע, על שלטי חוצות - כאובייקטים מיניים, כמסוגלות לשווק (ולרכוש) רק מוצרים נשיים, או כאלה של עקרת בית, כמו מקרר, מכונת כביסה וכד'. הן גם מוצגות לרוב בפרסומות בין כותלי הבית: במטבח, בחדר השינה, בסלון, בחדר הכביסה. דבר זה, נטען, נמשך כבר שנים רבות מאז נשים החלו להופיע בפרסומות, ולמרות ההתעוררות הפמיניסטית בשלושים שנים האחרונות, דבר לא השתנה, ונשים עדיין מוצגות בפרסומות כאובייקט מיני, המיועד למשוך את קהל היעד של הפרסומות לקנות את המוצר המוצג בהן. חלקנו זוכרים את תשדיר השירות של המועצה לפירות וירקות "אשכוליות או לא להיות" שבו מוצגת חבורת נשים צעירות בעלות שדיים גדולים הרצות על חוף הים.

עבודות אקדמיות בנושא נשים בפרסומות ייכתבו לרוב במסגרת לימודי מגדר או לימודי תקשורת. בעבודות אלה ניתן לעסוק בשאלות כמו האם באמת נשים מוצגות עדיין כאובייקט מיני בפרסומות, מדוע זה קורה; לבחון פרסומות שבהן השתתפו נשים בארץ ובעולם בתקופות השונות מאז קיימות פרסומות. בעבודות יש להתייחס לתיאוריות של ייצוגים תקשורתיים, תיאוריות פמיניסטיות וכד'.

לאחר שנבחר תת הנושא לעבודה אקדמית שתעסוק בייצוגן של נשים בפרסומות, יש להתחיל לכתוב את המבוא לעבודה שבו יוצג הנושא בקצרה, יוצג חשיבותו, שאלת המחקר שאותה רוצים לפתור והצגת הדרכים לפתרונה, תוך הצגת החומר הספרותי שבו ייעשה שימוש במהלך העבודה, והצגת הפרקים בגוף העבודה בקצרה.
מחקר אפשרי יכול לבחון את עמדתן של חברות הפרסום בנוגע לשיקולים המניעים אותן להציג בפרסומות שהן מפיקות בדרך הזו. מחקר כזה בוצע על ידי נעמה אהרונוביץ' (מתפרסם באתר מט"ח), ובו היא מראה את העקרונות השולטים בהצגת נשים בפרסומות, לפי המחקר שעשתה בקרב משרדי פרסום שונים. הצעה למחקר אחר שיכול להיעשות במהלך כתיבת עבודה אקדמאית, סמינריונית או אחרת בנושא של נשים בפרסומות, היא סקרים או ראיונות בקרב נשים שהשתתפו בפרסומות שונות על דעתן על אופן הצגתן בפרסומות. הצעה למחקר אחר יכולה להיעשות בקרב ציבור הגברים שצופה באותן פרסומות.
דוגמה לעבודה אקדמאית על נשים בפרסומות: עבודה שתבחן את מעמד האישה בשנות ה-2000 כפי שמשתקף מהפרסומות, ובה נבחנו פרסומות שונות, שבהן משתתפים גברים ונשים, תוך ניתוח פרשני של פרסומות שבהן מופיעות נשים בלבד, ובחינת השערת מחקר ששואלת האם נשים יותר מגברים מופיעות בפרסומות בטלוויזיה כאשר משתמשים בגופן להצגת \ מכירת המוצר.

סמינריון במדעי המדינה

מדעי המדינה עוסקים בפוליטיקה, בהגדרה של מדינות ובכל הקשור להתנהלות שלהן, ביחסים בתוך המדינה בין גופים שונים, הן ביחסים בין מדינות או ישויות טריטוריאליות בעלות אופי מדיני, בתיאוריות של מחשבה מדינית, ועוד תחומים רבים שיש להם קשר למדעי המדינה, כיוון שהם עוסקים וחוקרים את קביעת המדיניות החברתית, המשפטית, הכלכלית ונושאים רבים אחרים המשפיעים על אזרחי המדינה, ביטחונם ורווחתם.

לפיכך, מגוון העבודות האקדמאיות שניתן לכתוב בתחום מדעי המדינה הוא רב. בכל אופן, העבודה תיכתב על פי נושא הקורס, הנושאים המוצעים לכתיבה ע"י המרצה בקורס, במקביל לשיקול דעתו והחלטתו של התלמיד. בין הנושאים והקורסים הנלמדים בחוגים למדעי המדינה: מחשבה מדינית, המשטר בישראל, יחסים בין-לאומיים, מנהל ציבורי ומדיניות ציבורית, לאומיות, מפלגות פוליטיות, דת וחברה, כלכלה פוליטית, פוליטיקה השוואתית, פוליטיקה ומגדר, דמוקרטיה ודיקטטורה, ועוד.

עבודה אקדמאית בנושא המשטר בישראל יכולה לדון בתפקידו של בית המשפט העליון בישראל ובאקטיביזם השיפוטי שלו בהקשר של היחסים עם כנסת ישראל, החלטותיה וחוקיה. בעבודה ייבחנו, בין השאר, תפקידיה של הרשות השופטת (בית המשפט) לעומת ובמקביל לתפקידיה של הרשות המחוקקת (הכנסת), תוך בחינת העקרונות של הפרדת הרשויות.
עבודה אקדמאית בנושא מנהל ציבורי יכולה לבחון את התפתחותו של המשק הישראלי והתמודדותו עם נושא העובדים הזרים בישראל – מהם החוקים בנוגע להעסקת עובדים זרים, מדיניות יבוא העובדים ומצד שני גירושם וכד'.

עבודה שתעסוק בפוליטיקה ומגדר יכולה לבחון את השפעת המיליטריזם בישראל על העסקת נשים, מקומן בחברה הישראלית וכד'.

כבכל עבודה אקדמאית, עבודה בתחום מדעי המדינה צריכה לשמור על כללי הכתיבה האקדמיים ולכלול מבוא לעבודה שיציג את שאלת והנחת המחקר, סקירה (קצרה) של המקורות הספרותיים שבהן נעשה שימוש בכתיבת העבודה, והצגה תמציתית של הדרכים לביסוס הנחת המחקר. גוף העבודה יכלול פרקים שבהם תבוסס הנחת המחקר ע"י הצגת נתונים שונים ומקורות ספרותיים שונים הקשורים לנושא העבודה, כולל נתוני המחקר שנעשה במהלך העבודה, אם נעשה. בסיכום לעבודה יוצגו מסקנות המחקר. בסוף העבודה יש להביא רשימה ביבליוגרפית מפורטת של המקורות בהם נעשה שימוש בעבודה, כולל ספרים, מאמרים, ידיעות עיתונאיות, אתרי אינטרנט, חוקים, פסקי דין וכל מקור אחר, זאת על פי כללי כתיבת הביבליוגרפיה.

סמינריון בסוציולוגיה

סוציולוגיה היא ענף מחקר העוסק בחברה ובהתנהגות החברתית של האדם. הסוציולוגיה עוסקת בחקר ההתנהגות האנושית בהקשר החברתי שבו נמצאים בני האדם, לדוגמה משפחה, תרבות, דת, לאום וכד'. הסוציולוגיה גם שואפת להבנת החוקיות מאחורי ההתנהגות האנושית, וזאת על ידי בנייה וניסוח של חוקים חברתיים כלליים. בין הנושאים הקשורים לסוציולוגיה ניתן למצוא את חקר הזהות החברתית, הזהות הלאומית, התרבותית, המגדרית, חברתית ועוד.

עבודות אקדמאיות בנושא סוציולוגיה ייכתבו במהלך לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, או במסגרת לימודי סוציולוגיה וחינוך, סוציולוגיה ופסיכולוגיה, כלכלה וסוציולוגיה, ניהול וסוציולוגיה, או במהלך לימודים במדעי החברה, כקורס או מספר קורסים נפרדים העוסקים בסוציולוגיה או באחד הנושאים שאליהם קשור מחקר הסוציולוגיה.

כאמור, הסוציולוגיה עוסקת בתחומים רבים של אדם וחברה וניתן לכתוב עבודות אקדמאיות, עבודות סמינריוניות או פרו-סמינריוניות, בתחומים רבים הקשורים לזהות החברתית, המעמדית, התרבותית, המגדרית ועוד, של האדם.

עבודה אקדמאית בסוציולוגיה הקשורה לניהול כוח אדם, יכולה לבחון את התפוקות של העובד לפי מדדים רגשיים שונים ואחרים: לפי היחס אליו מהנהלת החברה, התקשורת עם החברים לעבודה, המשכורת שלו, אם יש לו סיפוק בעבודה, ועוד. בעבודה מסוג זה ניתן לערוך מחקר באמצעות כלי מחקר כגון ראיון או שאלון. במבוא לעבודה המהווה לרוב תקציר של העבודה כולה, תוצג שאלת המחקר, כלי המחקר, סקירה קצרה של המקורות הספרותיים שיעזרו לבסס את השערת המחקר. על המבוא להיות תמציתי וקצר, משום שהוא מהווה רק פתיח לעבודה כולה.

עבודה בסוציולוגיה בנושא מגדר, יכולה לבחון, למשל, עמדות במקום העבודה כלפי אנשים שהנטייה המינית שלהם היא הומוסקסואלית: כיצד הדבר משפיע על קבלתם לעבודה, כיצד האנשים בעבודה מתייחסים אליהם, החששות שלהם לחשוף את נטייתם המינית במקום העבודה וכד'. גם בעבודה כזו, יש לבסס את ההשערה על סמך כלים מחקריים כמו סקר או שאלונים ועוד. ניתן כמובן לכתוב עבודות אקדמאיות שיבחנו רק תיאוריות בתחום הסוציולוגיה, בהקשר לנושא המסוים שבו עוסקים בעבודה, או עבודות אקדמאיות שעוסקות בנושאים שאי אפשר לבצע במהלכן מחקר, כמו עבודות שנושאן עוסק במדינה/ות אחרות.

כמו בכל עבודה אקדמאית, יש להביא בסופה רשימה ביבליוגרפית מפורטת של המקורות הספרותיים שבהם נעשה שימוש במהלך כתיבת העבודה, זאת על פי כללי הכתיבה האקדמאיים. את הנספחים לעבודה יש להציג לאחר הרשימה הביבליוגרפית, על פי כללי הצגת הנספחים. בפתח העבודה, כמובן, יש להציג תוכן עניינים מסודר שיציג את הפרקים השונים, בכלל זה את המבוא, הרשימה הביבליוגרפית והנספחים.

מגדר

לימודי מגדר ועבודות העוסקות במגדר כוללים התייחסות לכל הנוגע להבחנות שנעשות בין גבר לאישה שהנן תלויות חברה ותרבות, בניגוד למין שהוא הבחנה ביולוגית. מדובר בהבחנות באשר להתנהגויות ותפקידים המצופים מגבר ואישה בכל חברה נתונה. תחום המגדר משויך לתחום המחקר של מדעי החברה ועבודות מחקר רבות יעסקו בהבדלים המשמעותיים ובהשלכות שיש להם על ההבדל בין המינים בכל חברה וחברה.

עבודות אקדמיות לתואר ראשון ושני מוגשות במהלך לימודי קורסים במגדר, עבודות פרו - סמינריון, עבודות סמינריון ובמסגרת עבודות לתואר שני.תחום זה הנו נרחב ושופע נושאים רבים לביצוע עבודות מחקר שונות.
ניתן לבחון היבטים שונים של מגדר המשפיעים על חיינו בכל תחומי החיים. עבודת סמינריון במגדר על מגדר ומיניות בקולנוע יכולה לעסוק בתיאוריות פמיניסטיות שונות המנתחות את תפקיד האישה בקולנוע, בתקופה מוגדרת כלשהי בהיסטוריה של הקולנוע או בז'אנר מסוים. דמות האישה תנותח על פי התנהגותה והמאפיינים של הדמות אותה היא מייצגת בסרטים השונים בהשוואה לדמויות הגברים, או בהשוואה למעמדן של הנשים במציאות נכון לתקופה שמנותחת בעבודה. בכתיבת העבודה ייעשה שימוש בספרות מחקר שתכלול מאמרים הנוגעים לקולנוע ולמחקר על דמות האישה וייצוגה בו.
עבודות סמינריון על הקשר בין תפיסת אפליה על בסיס מגדר לשביעות רצון ושחיקה בעבודה תחקור למעשה את הקשר בין השניים. במידה והעבודה הינה עבודה מחקרית ולא תיאורטית, יבוצע מחקר איכותני או מחקר כמותי שינסה למעשה להוכיח קשר בין שביעות רצון ושחיקה של אישה בעבודה כלשהי בהתאם לרמת או תחושת האפליה שהיא חשה בשל הגדרת תפקידה, אופיו או התנאים הנלווים אליו ביחס לשאר העובדים, בעיקר הגברים.
דוגמא נוספת לעבודה בנושא מגדר היא למשל על הבדלי מגדר בתחום ה"סטנד אפ". עבודה זו יכולה לעסוק ביחס שניתן מצד החברה לגברים סטנדאפיסטים, לעומת היחס והשיפוט מצד החברה של נשים שהן סטנדאפיסטיות. העבודה תבדוק האם ההערכה של החברה נשים שעוסקות בתחום הסטנד אפ היא נמוכה יותר מגברים שעוסקים במקצוע.