עבודות על העולם הערבי

המושג 'העולם הערבי' מתייחס לאיזור הגיאוגרפי הכולל את ארצות ערב (דרום מערב אסיה וצפון אפריקה).
המחקר האקדמי המתייחס לאיזור זה, מעצם היותו מחקר רגיונלי, מתייחס למספר רב של היבטים: פוליטי, תרבותי, כלכלי, גיאוגרפי וביטחונית.

עבודות אקדמאיות (עבודות בקורסים השונים, עבודות פרו - סמינריון, סמינריונים וכו') העוסקות בעולם הערבי מוגשות בעיקר במסגרת לימודי המזרח התיכון, היסטוריה ומדע המדינה. עבודות ומחקרים רבים עוסקים בעולם הערבי מהבחינה הפוליטית, כלומר למקומו של העולם הערבי במערכת הבינלאומית והשפעותיו. הליגה הערבית, משאבי הנפט והטרור האיסלאמי הן דוגמאות בעלות היבטים גיאו-אסטרטגיים לכך.

בעבודות אקדמאיות על העולם הערבי ניתן לעסוק בנושאים שונים ומגוונים הנוגעים לאספקטים בעולם הערבי כגון: תהליכים פוליטיים ומדיניים בעולם הערבי, היסטוריה של העולם הערבי, התמקדות באלמנטים שונים של מדינות ערביות ספציפיות, כמו עבודת מחקר על מלחמת איראן ועיראק או עבודת מחקר על מהלכים פוליטיים מרכזיים בשלטון הסורי בתקופתו של אסד הבן ועוד. ניתן גם לכתוב על תקופות שונות בהיסטוריה של השלטון הערבי ולהתמקד בשלטון הערבי בארץ ישראל במאות השביעית עד ה-11, תוך התייחסות לתקופות המשנה השונות (בית אומיה, בית עבאס, הסלג'וקים והפאטימים).
עבודה בנושא המרד הערבי בארץ ישראל ב 1936 היא דוגמא לעבודה בהיסטוריה של שההקשר שלה הוא הקונפליקט הערבי-ציוני בארץ ישראל. בעבודה ייבחנו התהליכים בחברה הערבית שקדמו למרד, תיבחן השפעת ההנהגה הציונית על המרד ובסופו של דבר מהלך המרד עצמו וההשלכות החברתיות, המדיניות והפוליטיות שלו.
עבודה אחרת יכולה לעסוק במשטרים בעולם הערבי ומאפייניהם, תוך השוואה בינהם, או במשטר מסוים אחד, לדוגמא: בחינת המשטר בסוריה על פי ההגדרה של דיאמונד לדמוקרטיה. מן הסתם, עבודה זו תעשה שימוש בעולם המושגים של מדעי המדינה.

בכתיבת פרקי העבודה האקדמית יש ליצור רצף לוגי של סדר הדברים והמחקר בעבודה. לדוגמא, חלוקה העבודה לתקופות, למדינות או לרעיונות. למשל, בעבודה על העולם הערבי וגישתו לשואה ייכתבו ראשי פרקים כגון: הערבים והכחשת השואה, הערבים ומשפט אייכמן ועוד.

מקורות לדוגמא:
Bernard Lewis, What Went Wrong: Western Impact and Middle Eastern Response ,Oxford University Press,2002

http://www.inss.org.il/heb/research.php?cat=94

כלכלת המזרח התיכון

כלכלת המזרח התיכון היא מאוד מגוונת וכוללת את מדינות המזרח התיכון החל מישראל, ערב הסעודית, מצרים, ירדן, סוריה, טורקיה, ואף קפריסין ותימן. סוגי הכלכלה במדינות נעים בין סוציאליזם לשוק חופשי. האזור ידוע בעיקר בזכות ייצור וייצוא הנפט. תעשיית הנפט אינה כוללת את כל מדינות המזרח התיכון, אך היא משמעותית הן באמצעות העושר שהיא מייצרת והן בשל תנועת העבודה. באופן גס ניתן לומר שכלכלת המזרח התיכון מתבססת על משאבים טבעיים, בעיקר נפט, אך גם על תיירות, חקלאות, תעשייה ועוד.

המזרח התיכון הוא אזור חשוב גם לכלכלה העולמית מבחינה כלכלית, דתית ואסטרטגית, מבחינת היותו אזור מגשר בין שלוש יבשות – אירופה, אסיה ואפריקה. מבחינה היסטורית-כלכלית מעניינת התערבות המעצמות השונות, הטורקית והבריטית, במזרח התיכון, והשפעתה על כלכלת המזרח התיכון מצד אחד, ועל הכלכלה העולמית, מאידך. מבחינה גיאוגרפית מעניין לבדוק את מפרץ סואץ כאזור גיאוגרפי חשוב לסחר במזרח התיכון.

עבודות בנושא כלכלת המזרח התיכון עשויות להיכתב במספר מסגרות לימוד: במסגרת לימודי גיאוגרפיה אנושית, ובפרט גיאוגרפיה של המזרח התיכון, וגם במסגרת לימודי היסטוריה של המזרח התיכון ובמסגרת לימודי מדעי המדינה.
נושא עיקרי בכלכלת המזרח התיכון, הוא, כמובן, נושא הנפט במזרח התיכון והשפעתו על הכלכלה המקומית והבינלאומית. הנפט הוא תחום הייצוא העיקרי של המזרח התיכון וככזה יש לו השפעה מכרעת על תהליכים צבאיים, מדיניים, כלכליים וחברתיים במזרח התיכון. כתיבת עבודות בנושא הנפט במזרח התיכון חייבת להתייחס לפחות לשני תהליכים עיקריים שהתרחשו: משבר הנפט של 1973 וחרם הנפט של אופ"ק, ארגון המדינות המייצרות נפט, למלחמת איראן-עיראק, אך גם לשתי מלחמות המפרץ ב-1991 וב-2001. בעבודה ניתן לעסוק בפרוץ המשבר/ים, בהשפעתם על כלכלת המדינות ועל הכלכלה הבינלאומית, וכיצד הגיבו המעצמות למשברים אלה.

עבודות אקדמיות, או עבודות סמינריוניות, יכולות להתמקד בכלכלה של מדינה אחת, או שתיים או יותר שיש ביניהן קרבה גיאוגרפית, וכיצד שתיהן משפיעות זו על כלכלתה של השנייה ולהפך, וכיצד כלכלת שתי המדינות משפיעות, אם בכלל, על כלכלת המדינות האחרות.

כמובן שישנם עוד היבטים לכלכלת המזרח התיכון וניתן לכתוב על נושאים רבים אחרים. על כותב העבודה לציין בראשיתה מהו הנושא, מהי השאלה הנשאלת, להציג סקירה של ספרות רלבנטית לנושא, להציג ממצאים ועובדות ולבסוף לסכם בפרק סיכום את מסקנות העבודה.

עבודות בנושא המזרח התיכון

נושא המזרח התיכון הינו תחום מחקר רב תחומי ועוסק במדינות הנמצאות באיזור הגיאוגרפי שנקרא המזרח התיכון וגם באיזורים אחרים המושפעים מהנעשה בו.

לימודי המזרח בתיכון, כפי שהם נלמדים באקדמיה, עוסקים בקשת רחבה של נושאים כגון השפה והתרבות הערבית, דת האסלאם, היסטוריה של האיזור ואוכלוסייתו, פוליטיקה ויחסים בינ"ל באיזור, כלכלת המזרח התיכון, ועוד.
בהתאם לכך, עבודות אקדמיות העוסקות במזרח התיכון נכתבות במסגרות אקדמיות שונות: בחוג ללימודי מזרח תיכון, בחוג למדע המדינה, בחוג להיסטוריה וכד'. בכתיבת עבודה אקדמית על המזרח התיכון יש להתמקד בחבל מדינות המתפרס בשטחים שמדרום, ממזרח ומצפון לים התיכון, עד המפרץ הפרסי.

המזרח התיכון עבר שינויים ותהפוכות רבות בעשורים האחרונים מבחינה מדינית, פוליטית וחברתית. בכתיבת עבודה אקדמית על המזרח התיכון, ניתן להתמקד במדינה אחת ולכתוב עבודת מחקר על אחד מן הפרמטרים למחקר הקשורים אליה, או לעסוק בנושא שנוגע לעולם הערבי בכלל או לאיזור כולו. כמו כן, ניתן לבצע מחקר שיעסוק בקשר בין מספר מדינות במזרח התיכון, המשמעות וההשפעה שלו על המזרח התיכון כולו וכיצד היחסים הדינמיים בין המדינות משפיעים על הפוליטיקה ועל הכלכלה של המזרח התיכון והעולם כולו.

ניתן כמובן לכתוב עבודות אקדמיות על סכסוכים במזרח התיכון, וכאלה כידוע לא חסר, בעיקר בנוגע למדינת ישראל והיחס עם שכנותיה הערביות. בעבודות מחקר בנושא זה, ניתן לנתח את התנהלות מדינת ישראל מול המדינות השכנות בשנים האחרונות, תוך שימת דגש על הקשר בין הסכסוך הישראלי - פלשתיני ליחס של המדינות הסובבות את ישראל.
המזרח התיכון מחזיק בכוח כלכלי רב והוא הנפט, מה שמשפיע על שאר מדינות העולם. בתחום זה ניתן להתמקד בניסיון של ארה"ב להשיג שליטה ו/או השפעה על המזרח התיכון ועל מקורות האנרגיה שבו, מתוך רצון להשיג כוח כלכלי. בהקשר זה ניתן לציין שקיימות גישות הרואות בפלישה לעיראק והתערבות ארה"ב ביחסי ישראל עם שכנותיה ובכלל, דוגמא לניסיון התערבות על רקע כלכלי שכזה.
דוגמא נוספת לעבודת מחקר בנושא המזרח התיכון הוא נושא ישראל ובעיית המים במזרח התיכון. בעבודות בתחום זה יש להתייחס כמובן לנתונים אודות מקורות המים עצמם (אקוויפרים, נהרות וכו') וניתן לעסוק במאבקים על שליטה על מקורות מים, ובמתחים טריטוריאליים, לדוגמא בין ישראל לסוריה בשליטה על מקורות המים באזור רמת הגולן בעשור האחרון.