המושג 'העולם הערבי' מתייחס לאיזור הגיאוגרפי הכולל את ארצות ערב (דרום מערב אסיה וצפון אפריקה).
המחקר האקדמי המתייחס לאיזור זה, מעצם היותו מחקר רגיונלי, מתייחס למספר רב של היבטים: פוליטי, תרבותי, כלכלי, גיאוגרפי וביטחונית.
עבודות אקדמאיות (עבודות בקורסים השונים, עבודות פרו - סמינריון, סמינריונים וכו') העוסקות בעולם הערבי מוגשות בעיקר במסגרת לימודי המזרח התיכון, היסטוריה ומדע המדינה. עבודות ומחקרים רבים עוסקים בעולם הערבי מהבחינה הפוליטית, כלומר למקומו של העולם הערבי במערכת הבינלאומית והשפעותיו. הליגה הערבית, משאבי הנפט והטרור האיסלאמי הן דוגמאות בעלות היבטים גיאו-אסטרטגיים לכך.
בעבודות אקדמאיות על העולם הערבי ניתן לעסוק בנושאים שונים ומגוונים הנוגעים לאספקטים בעולם הערבי כגון: תהליכים פוליטיים ומדיניים בעולם הערבי, היסטוריה של העולם הערבי, התמקדות באלמנטים שונים של מדינות ערביות ספציפיות, כמו עבודת מחקר על מלחמת איראן ועיראק או עבודת מחקר על מהלכים פוליטיים מרכזיים בשלטון הסורי בתקופתו של אסד הבן ועוד. ניתן גם לכתוב על תקופות שונות בהיסטוריה של השלטון הערבי ולהתמקד בשלטון הערבי בארץ ישראל במאות השביעית עד ה-11, תוך התייחסות לתקופות המשנה השונות (בית אומיה, בית עבאס, הסלג'וקים והפאטימים).
עבודה בנושא המרד הערבי בארץ ישראל ב 1936 היא דוגמא לעבודה בהיסטוריה של שההקשר שלה הוא הקונפליקט הערבי-ציוני בארץ ישראל. בעבודה ייבחנו התהליכים בחברה הערבית שקדמו למרד, תיבחן השפעת ההנהגה הציונית על המרד ובסופו של דבר מהלך המרד עצמו וההשלכות החברתיות, המדיניות והפוליטיות שלו.
עבודה אחרת יכולה לעסוק במשטרים בעולם הערבי ומאפייניהם, תוך השוואה בינהם, או במשטר מסוים אחד, לדוגמא: בחינת המשטר בסוריה על פי ההגדרה של דיאמונד לדמוקרטיה. מן הסתם, עבודה זו תעשה שימוש בעולם המושגים של מדעי המדינה.
המחקר האקדמי המתייחס לאיזור זה, מעצם היותו מחקר רגיונלי, מתייחס למספר רב של היבטים: פוליטי, תרבותי, כלכלי, גיאוגרפי וביטחונית.
עבודות אקדמאיות (עבודות בקורסים השונים, עבודות פרו - סמינריון, סמינריונים וכו') העוסקות בעולם הערבי מוגשות בעיקר במסגרת לימודי המזרח התיכון, היסטוריה ומדע המדינה. עבודות ומחקרים רבים עוסקים בעולם הערבי מהבחינה הפוליטית, כלומר למקומו של העולם הערבי במערכת הבינלאומית והשפעותיו. הליגה הערבית, משאבי הנפט והטרור האיסלאמי הן דוגמאות בעלות היבטים גיאו-אסטרטגיים לכך.
בעבודות אקדמאיות על העולם הערבי ניתן לעסוק בנושאים שונים ומגוונים הנוגעים לאספקטים בעולם הערבי כגון: תהליכים פוליטיים ומדיניים בעולם הערבי, היסטוריה של העולם הערבי, התמקדות באלמנטים שונים של מדינות ערביות ספציפיות, כמו עבודת מחקר על מלחמת איראן ועיראק או עבודת מחקר על מהלכים פוליטיים מרכזיים בשלטון הסורי בתקופתו של אסד הבן ועוד. ניתן גם לכתוב על תקופות שונות בהיסטוריה של השלטון הערבי ולהתמקד בשלטון הערבי בארץ ישראל במאות השביעית עד ה-11, תוך התייחסות לתקופות המשנה השונות (בית אומיה, בית עבאס, הסלג'וקים והפאטימים).
עבודה בנושא המרד הערבי בארץ ישראל ב 1936 היא דוגמא לעבודה בהיסטוריה של שההקשר שלה הוא הקונפליקט הערבי-ציוני בארץ ישראל. בעבודה ייבחנו התהליכים בחברה הערבית שקדמו למרד, תיבחן השפעת ההנהגה הציונית על המרד ובסופו של דבר מהלך המרד עצמו וההשלכות החברתיות, המדיניות והפוליטיות שלו.
עבודה אחרת יכולה לעסוק במשטרים בעולם הערבי ומאפייניהם, תוך השוואה בינהם, או במשטר מסוים אחד, לדוגמא: בחינת המשטר בסוריה על פי ההגדרה של דיאמונד לדמוקרטיה. מן הסתם, עבודה זו תעשה שימוש בעולם המושגים של מדעי המדינה.
בכתיבת פרקי העבודה האקדמית יש ליצור רצף לוגי של סדר הדברים והמחקר בעבודה. לדוגמא, חלוקה העבודה לתקופות, למדינות או לרעיונות. למשל, בעבודה על העולם הערבי וגישתו לשואה ייכתבו ראשי פרקים כגון: הערבים והכחשת השואה, הערבים ומשפט אייכמן ועוד.
מקורות לדוגמא:
Bernard Lewis, What Went Wrong: Western Impact and Middle Eastern Response ,Oxford University Press,2002
http://www.inss.org.il/heb/research.php?cat=94
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה