הספרות הערבית החלה להיכתב במאה ה-6 לספירה והיצירה החשובה הראשונה שלה הייתה הקוראן שנכתב במאה ה-7. הספרות הערבית פרחה בתקופת דור הזהב של האיסלאם ונכתבת עד היום.
תחילתו של הרומן הערבי הוא בתהליך ארוך של תחייה תרבותית שבו היו מעורבים שני כוחות נפרדים; אחד ביקש לגלות מחדש את מורשת הספרות בעבר והתבסס על ז'אנרים ספרותיים קלאסיים כמו למשל המקאמה או סיפורי אלף לילה ולילה; השני, "הזרם המודרני", החל לתרגם יצירות אירופאיות (בעיקר רומנים) לערבית.
בעבודות אקדמאיות העוסקות בספרות הערבית ניתן לדון באחת מהתקופות בספרות הערבית, אם בתקופה הקדם-איסלאמית בספרות הערבית, אם בתקופת תור הזהב, הספרות הערבית בתקופת ימי הביניים, הספרות הערבית בתקופת הרנסאנס ועד לספרות הערבית במאה ה-19 וה-20, לאחר מלחה"ע ה-I וה-II, ולאחר הקמת מדינות לאום ערביות, כולל ספרות פלשתינאית. אפשר לכתוב גם על שירת ימי הביניים שכתבו משוררים עבריים בשפה הערבית ועל ההשפעות מהשירה הערבית שנכתבה באותה תקופה.
ניתן כמובן גם להתייחס לספרות הערבית ובעיקר הפלשתינאית שנכתבה בהקשר לסכסוך הישראלי-ערבי. עבודה כזו לדוגמה יכולה להתייחס לשירה הערבית המודרנית – ובעיקר זו של מחמוד דרוויש שנחשב בעיני רבים למשורר הלאומי הפלשתיני, או לכתיבתו של יוצר פלשתיני מרכזי אחר – ע'סאן כנאפני, שיצירותיו עוסקות לרוב בנושא הפליטים הפלשתינים. בעבודה כזאת יש להציג את קורות החיים של היוצר, ניתוח יצירותיו בהקשר ספרותי ובהקשר לסכסוך הישראלי-פלשתיני ובעיית הפליטים.
נושאים אחרים לעבודות בהקשר של ייצוגים בספרות: ייצוג הנשים בספרות הערבית, ייצוגים של לאומיות ערבית, השואה בספרות הערבית וכד'.
כמו בכל עבודה אקדמית, יש לבסס את הנחות המחקר של העבודה על מקורות ביבליוגרפיים, יש לשמור על מבנה עבודה לפי כללי הכתיבה האקדמית ולאחר פרק הסיכום להביא רשימה ביבליוגרפית מפורטת ומסודרת של המקורות הספרותיים.
תחילתו של הרומן הערבי הוא בתהליך ארוך של תחייה תרבותית שבו היו מעורבים שני כוחות נפרדים; אחד ביקש לגלות מחדש את מורשת הספרות בעבר והתבסס על ז'אנרים ספרותיים קלאסיים כמו למשל המקאמה או סיפורי אלף לילה ולילה; השני, "הזרם המודרני", החל לתרגם יצירות אירופאיות (בעיקר רומנים) לערבית.
בעבודות אקדמאיות העוסקות בספרות הערבית ניתן לדון באחת מהתקופות בספרות הערבית, אם בתקופה הקדם-איסלאמית בספרות הערבית, אם בתקופת תור הזהב, הספרות הערבית בתקופת ימי הביניים, הספרות הערבית בתקופת הרנסאנס ועד לספרות הערבית במאה ה-19 וה-20, לאחר מלחה"ע ה-I וה-II, ולאחר הקמת מדינות לאום ערביות, כולל ספרות פלשתינאית. אפשר לכתוב גם על שירת ימי הביניים שכתבו משוררים עבריים בשפה הערבית ועל ההשפעות מהשירה הערבית שנכתבה באותה תקופה.
ניתן כמובן גם להתייחס לספרות הערבית ובעיקר הפלשתינאית שנכתבה בהקשר לסכסוך הישראלי-ערבי. עבודה כזו לדוגמה יכולה להתייחס לשירה הערבית המודרנית – ובעיקר זו של מחמוד דרוויש שנחשב בעיני רבים למשורר הלאומי הפלשתיני, או לכתיבתו של יוצר פלשתיני מרכזי אחר – ע'סאן כנאפני, שיצירותיו עוסקות לרוב בנושא הפליטים הפלשתינים. בעבודה כזאת יש להציג את קורות החיים של היוצר, ניתוח יצירותיו בהקשר ספרותי ובהקשר לסכסוך הישראלי-פלשתיני ובעיית הפליטים.
נושאים אחרים לעבודות בהקשר של ייצוגים בספרות: ייצוג הנשים בספרות הערבית, ייצוגים של לאומיות ערבית, השואה בספרות הערבית וכד'.
כמו בכל עבודה אקדמית, יש לבסס את הנחות המחקר של העבודה על מקורות ביבליוגרפיים, יש לשמור על מבנה עבודה לפי כללי הכתיבה האקדמית ולאחר פרק הסיכום להביא רשימה ביבליוגרפית מפורטת ומסודרת של המקורות הספרותיים.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה