עבודות בנושא אדריכלות

את האדריכלות, אמנות הבנייה, אפשר להגדיר כנושא רב תחומי, הכולל בתוכו מתמטיקה, מדע, אמנות, טכנולוגיה, מדעי החברה, מדעי הסביבה, פוליטיקה, היסטוריה, פילוסופיה וכדומה. אדריכלות עוסקת בתכנון ועיצוב חללים שונים, אך גם אפשר להגדיר אותה כאמנות לכל דבר: לדברי ארנסט גומבריך, חוקר האמנות היהודי-אוסטרי המפורסם, האדריכלות היא "אם האמנויות". כיוון שתחום האדריכלות מכיל תחומים רבים ניתן למצוא אדריכלים המתמחים בתחום זה או אחר, כגון מתכנני ערים, אדריכלי נוף, ואדריכלי פנים וכן בעלי מקצוע שאינם אדריכלים העוסקים בענף ספציפי בתחום האדריכלות, כגון מעצבי פנים המתמחים בכל הקשור לפנים המבנה, מעצבי גינות, הנדסאי אדריכלות ועוד.

כתיבת עבודות אקדמאיות בנושא אדריכלות תיעשה במסגרת לימודים תיאורטיים בלימודי אדריכלות או במסגרת לימודי תולדות האמנות. העבודות האקדמאיות השונות - עבודות קורס (רפרט), עבודות סמינריוניות, עבודות פרו-סמניריוניות, וכד' - יכולות לבחון ולנתח יצירות אדריכלות שונות כמו הטאג' מאהאל בהודו, כנסיית הקבר הקדוש בירושלים, שער הניצחון בפריז, מגדל פיזה באיטליה, ועוד. אפשר לכתוב על תקופות שונות באדריכלות, כמו האדריכלות בתקופת ימי הביניים, האדריכלות בתקופת הרנסאנס, האדריכלות המוסלמית, האדריכלות המודרנית. בין האסכולות החשובות ניתן לציין את אסכולת הבאוהאוס, שנוסדה בגרמניה בשנת 1919, שראתה את האדריכלות כסינתזה של אמנות, מלאכה וטכנולוגיה. ניתן להגדיר את הבאוהאוס כתנועה אוונגרדית עם יסודות מוסריים, פילוסופיים ואסתטיים, ועם נטייה פוליטית שמאלנית-סוציאליסטית שבאה לידי ביטוי באדריכלות שנוצרה בעקבותיה.

ניתן גם לכתוב עבודות באחד מנושאי הלימוד הנלמדים בלימודי אדריכלות: תכנון עירוני, גיאוגרפיה אנושית, כלכלה עירונית, תיאוריות באדריכלות, סביבה ואקולוגיה; ועוד. ניתן גם למצוא רעיונות נוספים באמצעות סקירת עבודות מוכנות שנכתבו בנושא אדריכלות.
עבודה לדוגמה בנושא אדריכלות של ארץ ישראל: בית הספירלה ברחוב צל הגבעה ברמת גן, המכונה גם "הבית המשוגע". העבודה מנתחת את מבנה הבניין, תוך כדי התייחסות לתכנונו ע"י האדריכל צבי הקר.
כמו בכל עבודה אקדמאית, על עבודות בנושא אדריכלות לכלול מבוא שיתאר נושא העבודה בקצרה, יציג את הנחת המחקר של העבודה והדרכים לביסוס ההנחה, וסקירת מטרות העבודה ושיטת המחקר שבהן נשתמש. גוף העבודה יכלול פרקים הנוגעים לשאלת המחקר ולטענת המחקר ושיסקרו חומר תיאורטי בנושא; בסיום העבודה יש להציג סיכום שבו יוצגו מסקנות המחקר. לאחריו יש לכלול רשימה ביבליוגרפית עפ"י כללי הכתיבה האקדמאיים.

גיאוגרפיה אנושית

הגיאוגרפיה האנושית היא תת-תחום בלימודי גיאוגרפיה, המתחלקים ללימודי גיאוגרפיה פיזית וגיאוגרפיה אנושית. הגיאוגרפיה האנושית עוסקת בעיקר בפעילות בני האדם בסביבה ובמרחב ובהשפעתם עליה. הגיאוגרפיה האנושית מתחלקת לכמה תתי-תחומים: גיאוגרפיה פוליטית, גיאוגרפיה עירונית, גיאוגרפיה היסטורית, גיאוגרפיה כלכלית, גיאוגרפיה תרבותית ועוד. גיאוגרפיה פוליטית עוסקת בנושאים שנמצאים בנקודת המפגש בין גיאוגרפיה לפוליטיקה, בעיקר נושאים כמו גבולות, ביטחון וטריטוריה, קונפליקטים של שלום או מלחמה, המבנה התפקודי-גיאוגרפי של המדינה ועוד. גיאוגרפיה עירונית עוסקת בתהליכים הקשורים להיווצרות ערים, התפתחותן, ההתיישבות בהן, מבנן הפנימי ופריסת הערים במרחב גיאוגרפי מסוים. גיאוגרפיה היסטורית חוקרת תחומים והיבטים שונים של עיצוב הסובב בידי האדם בעבר, או במילים אחרות: את כל מה שחוקרת הגאוגרפיה האנושית העכשווית, לגבי תקופות היסטוריות. גיאוגרפיה כלכלית עוסקת בהשפעות הכלכליות על הגיאוגרפיה במדינות מסוימות, בהשפעת המשאבים הטבעיים של המדינה, התפוקה מתעשייה ומחקלאות, התשתית הכלכלית במדינה והשפעותיה על הגיאוגרפיה האנושית ועוד. גיאוגרפיה תרבותית עוסקת ביחסי הגומלין בין התרבות ובין המרחב והסביבה האנושית ונושאיה העיקריים הם סמלי וגופי תרבות לאומיים, סמלים וגופים ציבוריים דתיים, השפעת הספרות והאמנות על הסביבה האנושית, ועוד.

עבודות אקדמיות בתחום הגיאוגרפיה האנושית, איפוא, יכולות להתמקד במגוון גדול של נושאים שקצרה היריעה מלפרטם, כאשר רובם חופפים זה לזה. עבודה אקדמית יכולה להתמקד בנושא מסוים של גיאוגרפיה אנושית, או לכלול מספר תתי-נושאים בתוך נושא המחקר. רוב תחומי המחקר בגיאוגרפיה אנושית חופפים ומקבילים לתחומי מחקר במקצועות אחרים של מדעי החברה והרוח, כמו פוליטיקה, היסטוריה, ספרות, מדעי המדינה, מגדר, ועוד, לכן כתיבת עבודות צריכה להיעזר בתיאוריות ודיסציפלינות ממדעי החברה והרוח.

בעבודה סמינריונית או עבודת תזה באחד מנושאי הגיאוגרפיה האנושית יש להציג ראשית את שאלת המחקר ונושא המחקר; את הרקע של הנושא ותיאוריות שעוסקות בו; הצגת הנתונים, ולבסוף סיכום ומסקנות הנובעות משאלת המחקר ונושאיו. בסוף העבודה יש להציג רשימה ביבליוגרפית מפורטת על פי כללי הכתיבה האקדמית.