עבודות על ברית המועצות

ברית המועצות (בריה"מ) היא מעצמת על לשעבר שהתקיימה בין השנים 1922 ל-1991 והתפרשה על צפון מזרח אירופה ומזרח אירופה והמשטר בה היה קומוניסטי. לאחר מלחה"ע השניה היא הייתה למעצמת העל השנייה יחד עם ארצות הברית. ב-1991 פורקה בריה"מ עם התמוטטות המשטר הקומוניסטי ואת מקומה המרכזי בין האומות המאוחדות תפסה רוסיה, שהייתה הרפובליקה הגדולה ביותר בין מדינות ברית המועצות.

עבודות אקדמיות (פרו"ס, סמינריונים וכד') על ברית המועצות ייכתבו בתחומי מדעי החברה והרוח - החל מהיסטוריה, גיאוגרפיה, פוליטיקה וממשל, מדעי המדינה, ספרות, כלכלה ועוד. העבודות השונות על ברית המועצות יכולות לעסוק במגוון נושאים כמו מעורבות ברית המועצות במלחמת העולם השנייה, המלחמה הקרה עם ארה"ב, יהדות ברית המועצות, ההבדלים השונים בין המשטרים בברית המועצות, כמו משטרו של לנין לעומת סטאלין, גורבצ'וב והשינוי שהביא (פרסטרויקה), ברית המועצות לאחר התפרקות הקומוניזם, גרמניה המזרחית תחת שלטון ברית המועצות, מדינות ברית המועצות השונות, ההתנגדות למשטר הקומוניסטי, ועוד.

כמובן שעבודה בנושא מלחמת העולם השניה למשל אשר תיכתב במסגרת לימודי מדע המדינה תהיה שונה מעבודה בנושא זה אשר תיכתב במסגרת לימודי היסטוריה, אף כי יש נקודות משיקות רבות בין שני תחומי מחקר אלה). כך, עבודה במדע המדינה תעשה שימוש בכלים ומסגרות תיאורטיות בתחום זה, כמו מודלים לקבלת החלטות והתנהגות במדיניות חוץ (למשל במבצע ברברוסה). לעומת זאת, עבודה היסטורית תסקור ותנתח את הנושא בכלי מחקר היסטוריים ובנקודת מבט היסטורית (ראו מאמר בנושא זה).
בתחום היחסים הבינלאומיים ניתן לבחון את מקומה של ברית המועצות בסדר העולמי (עולם דו קוטבי של שתי מעצמות גדולות) ולהתמקד באירועים כמו משבר הטילים בקובה (עימות עם ארה"ב שהיה על סף התדרדרות לעימות גרעיני), המלחמת בקוריאה, המעורבות במזה"ת, ועוד.
דוגמא לעבודה אקדמית שנכתבה על ברית המועצות: השפעת היוזמה להגנה אסטרטגית (תכנית מלחמת הכוכבים) על עיצוב מדיניות הביטחון של ארצות הברית מול ברית המועצות בשנים 1983-1990.

בהקשר הישראלי, ניתן לעסוק בעבודות גם בעולים יוצאי ברית המועצות לשעבר ולבחון סוגיות כמו דפוסי הצבעה שלהם (מדע המדינה), עבריינות נוער עולה (קרימינולוגיה), עמדות כלפי המדינה של עולים (סוציולוגיה), וכד'.

מקורות ביבליוגרפיים לעבודות עשויים להיות ספרים, מאמרים, מחקרים, דוחות, נתונים, קטעי עיתונות וכו'.

הלם קרב

הלם קרב הוא אחד הסוגים של הפרעת דחק פוסט טראומטית שהיא הפרעה פסיכיאטרית מסוג הפרעות חרדה. הדבר מתרחש לאחר חשיפה של הלוקים בו לאירועים קשים בזמן מלחמה או קרב. סטטיסטית, כ- 10%–15% מכלל הנפגעים במלחמה הם נפגעי הלם קרב. הלוקים בהפרעה מגיבים לחוויה זו בתחושות של פחד וחוסר אונים ועוד מאפיינים הקשורים להתנהגויות חרדתיות. אפשר לאבחן הלם קרב לפי מספר קריטריונים: חשיפה לאירוע טראומטי בו חווה האדם או התעמת עם איום של מוות או פציעה משמעותית ובעקבות כך חווה פחד עמוק, חוסר אונים או אימה; האירוע הטראטמטי נחווה מחדש ע"י זכרונות מהאירוע, סיוטים, הזיות ועוד, וגורם לפגיעה בתחומי תפקוד חברתיים, תעסוקתיים או אחרים משמעותיים.

עבודות אקדמאיות בנושא הלם קרב יכולות לעסוק באחת או יותר מהתגובות הפסיכולוגיות הנגרמות עקב הלם הקרב, אם באמצעות מחקר שיכלול עדויות של פגועי הלם קרב, ואם מבחינת טקסטים שנכתבו על הלומי קרב, שכללו או לא כללו עדויות כאלה.
עבודות מסוימות יכולות גם להתייחס לחוק הישראלי הנוגע לפגועי הלם קרב- מבחינת התביעות, ההכרה והטיפול בהן.
עבודה אקדמאית לדוגמה בהיקף של עבודה סמינריונית (כ-7,500 מילה), סוקרת את תסמונת הלם הקרב תוך סקירת הספר "סערת נפש" מאת ד"ר יורם יובל וניתוח דמות שמתוארת באחד מהמקרים בספר.

עבודה אקדמאית אחרת בוחנת את מלחמת השחרור ואת תגובות הקרב שהתרחשו בעקבותיה, והיא מתבססת בחלקה על ראיונות עם פגועי התסמונת. כותב העבודה מצהיר כי הוא "ינסה לבחון את תהליכי הלגיטימציה הדיאלקטים אשר איפשרו את קיומה של תגובת הקרב בכפיפה אחת עם ה"צבר הלוחמני", וישאף להראות כיצד מתמסדת תופעה זו ונעמוד על הקווים הדומים והמבדילים של סוגייה זו בארץ ובעולם".

לקריאה נוספת של ספרות מקצועית בנושא:
תגובת הקרב החריפה: היבטים פאתוגנטיים, אבחונים טיפוליים, פרופ' אבי בלייך, בטאון חיל הרפואה, גיליון 32; ספטמבר 1990.
באתר סמינר (http://www.seminar.co.il/) ניתן למצוא רשימה של מקורות שנכתבו על הלם קרב.