עבודות בנושא הבדלי שכר

המושג 'הבדלי שכר' מתייחס למצבים בהם קבוצה מסוימת של אנשים מקבלת שכר נמוך יותר או גבוה יותר מקבוצה מסוימת אחרת של אנשים, כאשר אותם אנשים עובדים באותו תפקיד. הקבוצות יכולות להיות קשורות למגדר (נשים לעומת גברים), לאום (ערבים לעומת יהודים), גזע (אשכנזים לעומת ספרדים, לבנים לעומת שחורים), דת (דתיים מול חילוניים), גיל (צעירים לעומת מבוגרים) ואחרים – עובדי חברות כוח אדם לעומת עובדים קבועים, עובדים זרים מול עובדים מקומיים, ועוד.
בישראל אמנם נחקק בשנת 1996 חוק שכר שווה לעובד ולעובדת אשר "נועד לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים בכל הנוגע לשכר או לכל גמול אחר בקשר לעבודה", אך אין חוק שנועד למנוע אפליה בשכר על רקע מאפיינים אחרים בחברה כגון לאום או גזע. זאת מלבד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה המדבר, בין השאר, על שוויון בתנאי העבודה אך לא בפרוטרוט על תנאי שכר.

מחקרים רבים שעסקו בהבדלי שכר התייחסו להבדלי שכר בין נשים לגברים, בעיקר מבחינת חלוקת התפקידים בשוק העבודה לנשיים ולגבריים, כמו הוראה או עובד הייטק. בשתי החלוקות – גם בתפקידים הנחשבים כנשיים וגם בתפקידים הנחשבים כגבריים – נמצאו הבדלי שכר בין נשים לגברים, לטובת הגברים.

כאמור, הבדלי שכר קיימים לא רק בין נשים לגברים אלא גם בין קבוצות אחרות בחברה. לדוג', עבודה אקדמאית המוצגת ב- ubank, בוחנת כיצד הסכמי שכר קיבוציים עלולים לגרום לאי שוויון בשכר. עבודה אחרת לדוגמה בוחנת את שכרם ומעמדם של הערבים במקום העבודה לעומת היהודים בישראל.

בכתיבת עבודות אקדמאיות (סמינר, פרו-סמינר, עבודות קורס וכו') יש להשתמש במקורות ביבליוגרפיים בנושא הבדלי שכר על מנת לבדוק את טענות המחקר, השערותיו, ואת המסקנות המוצגות בו. דוגמאות למקורות כאלה:
- "הבדלי שכר בין המינים ובין עדות בישראל – כמה ולמה? ממצאים מהמפקדים של 1983 ו-1995", נוימן שושנה, העדפה מתקנת והבטחת ייצוג בישראל, עמ' 314-301, הוצאת רמות, אוניברסיטת תל-אביב, 2004.
- "מה שעל פני השטח ומה שמתחתיו: פערי שכר בין נשים וגברים 1970-2000", קלינוב רות, המרכז לפיתוח ע"ש ספיר, מרץ 2004.

עבודות בנושא בני נוער

ככלל, בני נוער מוגדרים כילדים שגילם נע בין 12 ל-18, והם לרוב לומדים עדיין בית הספר ונמצאים תחת השגחת הוריהם. עבודות אקדמיות אשר יעסקו בתחום של בני נוער, עשויות להתייחס לתתי-נושאים שונים: חינוך, גיל ההתבגרות, מין, מיניות והגדרה מינית אצל בני נוער, בני נוער עובדים או מתנדבים, אלימות ופשיעה בקרב בני נוער, שימוש בסמים ואו אלכוהול בקרב בני נוער, התאבדויות ודיכאון בקרב בני נוער, נוער בפרסומות, השמנה ואנורקסיה בקרב בני נוער, ניצול בני נוער בעבודה, ניתוחים פלסטיים אצל בני נוער, בני נוער המעורבים פוליטית, ועוד ועוד נושאים רבים ומגוונים אודותיהם ניתן לכתוב את העבודות (סמיריוניות, פרו-סמינריונים וכו').
על כותב העבודה להתמקד בתת-נושא מסוים ולדון בבעיה מסוימת העולה מתוך תת-הנושא שבחר, לפרט את הסיבות לבחירתו ואת חשיבותו המחקרית.

עבודה אקדמאית לדוגמה בהיקף של עבודה פרו-סמינריונית, עוסקת בבעיות הסמים והאלכוהול בקרב הנוער ובוחנת כיצד ואם הפרסומות השונות לסיגריות ולאלכוהול משפיעות על בני הנוער. עבודה אחרת בוחנת בני נוער בעלי מוגבלויות ועוסקת בבני נוער חירשים מבחינת מחסום שפה, חיי החברה, השתלבות בבתי ספר והשתלבותם כאזרחים רגילים בכל תחומי החיים. עבודה אחרת בוחנת את הקשר שבין האזנה למוזיקת רוק והצפייה בווידיאו קליפים, להתנהגות תוקפנית בקרב בני הנוער.
ניתן גם לכתוב עבודה שתדון בחינוך לא פורמלי במסגרת תנועות נוער שונות הקיימות בארץ, ולהשוות ביניהן.

על עבודה אקדמאית בנושא בני נוער להיכתב כמובן עפ"י כללי הכתיבה האקדמיים. מבנה עבודה אקדמאית שנכתבה על אובדנות בקרב בני נוער תכלול מבוא לעבודה וגוף עבודה שיכלול מספר פרקים: אפידמיולוגיה של התאבדות בקרב מתבגרים; התאבדות וגיל ההתבגרות; מאפיינים ומשתני רקע של מתבגרים בעלי נטיות אובדניות; סיכום שבו יוצגו מסקנות העבודה מהנתונים שנחקרו ונותחו, ורשימה ביבליוגרפית שבה יוצג החומר הספרותי שבו נעשה שימוש לצורך כתיבת העבודה.

עבודות בנושא איגוד מקצועי

איגודים מקצועיים הם התאגדויות עובדים שמטרתן לשפר את תנאי ההעסקה שלהם. קיימים סוגים שונים של איגודים מקצועיים שניתן לחלקם לשניים עיקריים: איגוד מקצועי פוליטי ואיגוד מקצועי כלכלי. האחרון מטרתו לשפר את תנאי ההעסקה של חבריו, והראשון מעוניין בקידום יעדים פוליטיים מסוימים.

עבודת אקדמאיות שונות – סמינריונים, עבודות תזה או אחרות - עשויות להיכתב ממספר היבטים ובמסגרת מספר תחומים אקדמיים - לימודי מנהל עסקים (יחסי עבודה), מדיניות ציבורית, וגם במסגרת לימודי כלכלת עבודה.
בעבודות ניתן להתייחס לאחד או לכמה מתנאי ההעסקה שאותם דורשים העובדים: שכר, אורך יום העבודה, זכות המנוחה, הזכות לחופשה ולימי מחלה, התנאים הפיזיים של מקום העבודה, כמו האם יש במקום העבודה שירותים, זיהום האוויר במקום העבודה וכד'. כן ניתן לעסוק בתנאים ובחוקים שמגנים על העובד, כמו החוק למניעת הטרדה מינית במקום העבודה וחוקים נוספים (ניתן לעיין באתר משרד התעשייה והמסחר). דוגמה להתאגדות עובדים שהביאה לחוק המגן על זכויות העובדים ניתן למצוא בהתארגנות עובדות סופרפארם שמאבקן הוביל לחקיקת חוק הזכויות לעבודה בישיבה, הידוע יותר בשם "חוק הקופאיות", שקבע כי קופאיות, זבניות, נציגי שירות ומאות אלפי עובדים אחרים יהיו רשאים לשבת במהלך עבודתם ומעסיקיהם יחויבו לספק להם כיסאות מתאימים.

נושאים אחרים שעליהם אפשר לכתוב עבודות אקדמאיות בנושא איגוד מקצועי: השוואה בין איגודים מקצועיים, מקרים של התאגדויות עובדים קטנות, השוואה לאיגודים מקצועיים בחו"ל, בחינת איגודים מקצועיים שמטרתם היא הגנה וקידום של זכויותיהם של עובדים בארץ כמו 'קו לעובד' או 'כוח לעובדים', מבנים של איגודים מקצועיים שונים, השפעת אידיאולוגיות חברתיות על התפתחויות איגודים מקצועיים כמו הסוציאליזם, ועוד.

בכל עבודה שתיכתב בנושא 'איגודים מקצועיים' יש לשמור על כללי הכתיבה האקדמאים, ועל מבנה עבודה מסודר. כן יש להסתמך ולהיעזר במקורות ביבליוגרפיים שונים העוסקים באיגודים מקצועיים (לדוגמה: עובדים, מעסיקים ועוגת ההכנסה הלאומית: דו"ח לשנת 2009 / שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס, האלה אבו חלא, מרכז אדווה, 2010) ויש לשמור על כללי הציטוט כשבאים לצטט או להביא נתון ממקור ספרותי כזה או אחר.

עבודות בנושא אדריכלות

את האדריכלות, אמנות הבנייה, אפשר להגדיר כנושא רב תחומי, הכולל בתוכו מתמטיקה, מדע, אמנות, טכנולוגיה, מדעי החברה, מדעי הסביבה, פוליטיקה, היסטוריה, פילוסופיה וכדומה. אדריכלות עוסקת בתכנון ועיצוב חללים שונים, אך גם אפשר להגדיר אותה כאמנות לכל דבר: לדברי ארנסט גומבריך, חוקר האמנות היהודי-אוסטרי המפורסם, האדריכלות היא "אם האמנויות". כיוון שתחום האדריכלות מכיל תחומים רבים ניתן למצוא אדריכלים המתמחים בתחום זה או אחר, כגון מתכנני ערים, אדריכלי נוף, ואדריכלי פנים וכן בעלי מקצוע שאינם אדריכלים העוסקים בענף ספציפי בתחום האדריכלות, כגון מעצבי פנים המתמחים בכל הקשור לפנים המבנה, מעצבי גינות, הנדסאי אדריכלות ועוד.

כתיבת עבודות אקדמאיות בנושא אדריכלות תיעשה במסגרת לימודים תיאורטיים בלימודי אדריכלות או במסגרת לימודי תולדות האמנות. העבודות האקדמאיות השונות - עבודות קורס (רפרט), עבודות סמינריוניות, עבודות פרו-סמניריוניות, וכד' - יכולות לבחון ולנתח יצירות אדריכלות שונות כמו הטאג' מאהאל בהודו, כנסיית הקבר הקדוש בירושלים, שער הניצחון בפריז, מגדל פיזה באיטליה, ועוד. אפשר לכתוב על תקופות שונות באדריכלות, כמו האדריכלות בתקופת ימי הביניים, האדריכלות בתקופת הרנסאנס, האדריכלות המוסלמית, האדריכלות המודרנית. בין האסכולות החשובות ניתן לציין את אסכולת הבאוהאוס, שנוסדה בגרמניה בשנת 1919, שראתה את האדריכלות כסינתזה של אמנות, מלאכה וטכנולוגיה. ניתן להגדיר את הבאוהאוס כתנועה אוונגרדית עם יסודות מוסריים, פילוסופיים ואסתטיים, ועם נטייה פוליטית שמאלנית-סוציאליסטית שבאה לידי ביטוי באדריכלות שנוצרה בעקבותיה.

ניתן גם לכתוב עבודות באחד מנושאי הלימוד הנלמדים בלימודי אדריכלות: תכנון עירוני, גיאוגרפיה אנושית, כלכלה עירונית, תיאוריות באדריכלות, סביבה ואקולוגיה; ועוד. ניתן גם למצוא רעיונות נוספים באמצעות סקירת עבודות מוכנות שנכתבו בנושא אדריכלות.
עבודה לדוגמה בנושא אדריכלות של ארץ ישראל: בית הספירלה ברחוב צל הגבעה ברמת גן, המכונה גם "הבית המשוגע". העבודה מנתחת את מבנה הבניין, תוך כדי התייחסות לתכנונו ע"י האדריכל צבי הקר.
כמו בכל עבודה אקדמאית, על עבודות בנושא אדריכלות לכלול מבוא שיתאר נושא העבודה בקצרה, יציג את הנחת המחקר של העבודה והדרכים לביסוס ההנחה, וסקירת מטרות העבודה ושיטת המחקר שבהן נשתמש. גוף העבודה יכלול פרקים הנוגעים לשאלת המחקר ולטענת המחקר ושיסקרו חומר תיאורטי בנושא; בסיום העבודה יש להציג סיכום שבו יוצגו מסקנות המחקר. לאחריו יש לכלול רשימה ביבליוגרפית עפ"י כללי הכתיבה האקדמאיים.

מורפולוגיה עברית

מורפולוגיה היא ענף בבלשנות שחוקר את צורות הלשון, חלקי המילים, שנקראים מורפמות, או צורנים, שהם מיליות המחברות שמות עצם, פעלים, תוארים, למילים ומשפטים מצורפים. המורפולוגיה מנסה למצוא כללים משותפים ואחרים לדרכי הצטרפות המורפמות למילים ואת חלוקת המילים למילים ראשוניות. מורפולוגיה עברית, אם כך, תעסוק בחקר הצורנים בשפה העברית כמו "אל", "את", מול", "אלה", "אם", "מן", "כאשר", "כש" וכד'. גם שורשים נכללים בהגדרה של צורנים. בשפה העברית קיימת מורפולוגיה עשירה, מפני השימוש הרב בצורנים.

אחד מהבלשנים של השפה העברית שעסק רבות במורפולוגיה היה אבא בנדויד שקרא במאמריו ובספריו להקפדה בשימוש נכון של מיליות היחס השונות. אחד הספרים שכתב הוא "לתקנת לשון העיתונים", היוצא נגד השפעת האנגלית על העברית, ובמיוחד במובן של השפעת מיליות היחס והשימוש השגוי בהן.

עבודות בנושא מורפולוגיה עברית שייכתבו במסגרת לימודי החוג ללשון, יכולות לעסוק בסוגים שונים של מורפמות, בסוגים שונים של מודלים מורפולוגיים, בשורשים השונים בשפה העברית, שורשים מרובעים, על אופן השימוש במיליות יחס בשפה המדוברת לעומת השפה הכתובה, בספרות לפני 50 שנה לעומת ספרות ימינו, ועוד.
בכתיבת העבודות האקדמאיות בנושא מורפולוגיה עברית ניתן להיעזר בספרים ובמאמרים שכתב אבא בנדויד, ובספרי לשון נוספים שעוסקים בתחום, וכן להיעזר באתר האקדמיה ללשון עברית.

על העבודות לשמור על כללי הכתיבה האקדמיים, ובנוסף לשמור על כתיבה מסודרת, ללא שגיאות כתיב או פיסוק, על מנת שהעבודה תהיה כמה שיותר נוחה ומובנת לקריאה. על כותב העבודה להציג במבוא לעבודה את השאלה הספיציפית בנושא מורפולוגיה עברית שבה הוא רוצה לדון בעבודה, ולאחר מכן, בגוף העבודה, להציג נתונים ממקורות ספרותיים העוסקים בנושא. בסיכום העבודה יש להציג את מסקנות העבודה שעלו מהשאלה שהועלתה בעבודה.

בסיום העבודה יש להציג רשימה ביבליוגרפית מפורטת על פי כללי כתיבת הביבליוגרפיה.

עבודות בדיני ראיות

דיני הראיות הם ענף משפטי של הדין העוסק בסדרי הדין, ומכיל את הכללים באשר לכשרות הראיות, קבילות הראיות, ומשקל הראיות, הבאים להוכיח את העובדות השנויות במחלוקת, לצורך הכרעה במשפט, בדיון פלילי ובדיון אזרחי.

עבודות אקדמאיות במשפטים בנושא דיני ראיות יכולות לעסוק באחד מן הכללים, כללי הכשרות הקובעים אילו סוגי עדים תהיה עדותם פסולה או כשרה, כללי המשקל הקובעים משקל מסוים לצורך הכרעה/הרשעה בשלבי המשפט השונים, וכללי הקבילות הקובעים אלה עדויות יתקבלו בבית המשפט.

אפשר גם לכתוב על סעיפים שונים בפקודת הראיות: עדות שבע"פ, עדות שבכתב, ראיות חסויות, עדות פסיכולוג או מומחה אחר, עדות קטין, חוות דעת מקצועית, הסמכות להזמין עדים מסוימים, עדות שקרית, פסילת עדות; ועוד. העבודה יכולה להסתמך על פסקי דין הקשורים בבעיות הנוגעות לאחד הסעיפים או יותר של דיני ראיות, בנוסף על ספרים ומאמרים שנכתבו בנושא.

עבודה לדוגמה בנושא של דיני ראיות יכולה לדון בסוגיה של חוות דעת רפואית בעת מתן ראיות – השאלה שיכולה להתעורר היא האם חייב אדם לתת חוות דעת ממומחה חיצוני בעת תביעה לפיצויים או שהוא רשאי לבקש מבית המשפט למנות מומחה מטעמו. הפרק הראשון יעסוק בלשון החוק ובפרשנות לו, ובשיקולים להתרת מינוי מומחים מטעם בית משפט. הפרק הבא יכול לדון ביכולתו של השופט להבין את חוות הדעת המוגשת לו.
חשיבות רבה יש לפקודת הראיות, אשר מעניקה את ההכרעה הסופית לשיקול דעתו המוחלט של השופט, ככל שזה נוגע למהימנות העד או העדות.

עבודות אחרות יכולות לדון בדילמות משפטיות אחרות הנוגעות לדיני ראיות: עדותו של אדם בעל מוגבלות שכלית, או עדותו של ילד קטן, או מהימנותה של בדיקת פוליגרף כעדות.

על העבודות להסתמך על מקרי עבר ועל פסקי דין בנושא הנדון בעבודה, שקשורים לדילמות של דיני ראיות. כן על העבודה להיכתב עפ"י כללי הכתיבה האקדמיים ולכלול מבוא שיסקור בקצרה את נושא העבודה, יציג את שאלת המחקר, ויציג בקצרה דרכים לפתרונה כפי שיפורטו בגוף העבודה בפרקים השונים. בסיום העבודה יש להציג סיכום שיכלול את המסקנות שעלו מהנתונים שהובאו ויתנו מענה קצר על שאלת המחקר.
לאחר הסיכום יש להציג רשימה ביבליוגרפית מפורטת עפ"י כללי כתיבת הביבליוגרפיה של פסקי הדין, הספרים והמאמרים השונים שעזרו בכתיבת העבודה.

בלשנות

בלשנות היא חקר השפה, וחקר השימוש בה. הבלשנות נחלקת לאסכולות שונות כשהראשיות הן בלשנות מסורתית (בלשנות דיאכרונית) החוקרת את ההיסטוריה של השפה והתפתחותה במהלך השנים, ובלשנות מודרנית (סינכרונית) שהחלה להתפתח בתחילת המאה ה-20. בין שאר האסכולות העיקריות ניתן לציין את המורפולוגיה, חקר המבנה של מילים, תחביר, חקר המבנה של משפטים, פונטיקה, חקר הצלילים בשפה, סמנטיקה, חקר המשמעות המילולית, פסיכובלשנות (החוקרת את התהליכים הפסיכולוגיים של השימוש בשפה), דקדוק ועוד.

עבודות אקדמאיות בבלשנות יכולות לעסוק בתיאוריות לשוניות או בבלשנים וממציאי שפה שונים, כמו בלשנות דגנרטיבית שפיתח הבלשן נועם חומסקי, רולאן בארת, אליעזר בן יהודה, ממציא השפה העברית, פרדינן דה-סוסיר, אבי הבלשנות המודרנית ועוד תיאוריות שונות בבלשנות. עבודות אקדמאיות, סמינריוניות ואחרות יכולות לחקור גם לשונות שונות כמו לשונות שמיות, לשונות הודיות, לשונות אירופאיות, לעסוק בחקר שפות נכחדות או שעל סף הכחדה, כמו יידיש, לדינו, ארמית ועוד, בחקר שפות מומצאות כמו אספרנטו, אינטרלינגואה ועוד. ניתן גם לחקור מקרים מסוימים שדנים או שיש להם קשר לשפות וללשון, כמו סלנג, השפה המדוברת ברשת האינטרנט, שפה מדוברת לעומת שפה ספרותית, השפעת הטלוויזיה והתקשורת על התפתתחות השפה אצל ילדים (אך גם אצל מבוגרים), התפתחות הלשון והשפה בשירה העברית, ועוד נושאים רבים אחרים.

הצעות נוספות לעבודות אקדמאיות בבלשנות שיעסקו בחקר השפות המדוברות אצל קהילות תרבותיות שונות או קבוצות שונות בארץ; אופן הדיבור אצל ילידי הארץ לעומת עולים חדשים מרוסיה או מאתיופיה; אופן הדיבור אצל אשכנזים לעומת מזרחיים, צעירים לעומת מבוגרים, קיבוצניקים לעומת תושבי העיר, וכד'.

בכתיבת העבודה יש להקפיד על כללי הכתיבה האקדמאיים ולכלול בעבודה מבוא, שיציג את הנושא וחשיבותו, את השאלה שבה רוצים לדון בעבודה, דרכים לפתרונה, והצגה קצרה של הפרקים בגוף העבודה ושל המקורות בהם ייעשה שימוש. גוף העבודה יכלול פרקים שידונו בנושא העבודה, בשאלת המחקר ובדרכים לפתרונה, כולל סקירה מקיפה יותר של החומר התיאורטי בנושא שיעזור לבסס את הנחת המחקר, ובסיכום יוצגו מסקנות המחקר, תוך הצגת דרכים למחקר נוסף.

סמינריון בקולנוע

כתיבת עבודות במסגרת לימודי קולנוע ו/או קולנוע וטלוויזיה תיעשה במסגרת הלימודים העיוניים של לימודי קולנוע, הכוללים גם לימודים מעשיים של הפקת סרטים וכתיבת תסריטים. העבודות האקדמיות (עבודות קורס, פרו"ס, סמינריונים או עבודות תזה), יעסקו בהיבטים תרבותיים של תעשיית הקולנוע, כמו היסטוריה של הקולנוע, מקומו של הקולנוע בחברה ובתרבות, השפעת המציאות על הקולנוע ולהיפך, משמעויותיו החברתיות והפוליטיות של הקולנוע, תפקידיו של הקולנוע, תיאוריות שונות בתחום הקולנוע ועוד.

העבודות האקדמאיות השונות יכולות לבחון סרטים מסוימים מז'אנר מסוים (כמו דרמה, פילם נואר, מדע בדיוני, סרטי אימה, סרטי שואה, סרטי קומדיה, סרטים ישראליים ובכלל זה סרטי בורקס, סרטי מתיחות ועוד, סרטים מצוירים, סרטי ילדים, סרטים תיעודיים ועוד) מהקולנוע או מהטלוויזיה, ולבחון היבטים שונים בסרט מבחינה חברתית, פוליטית, תרבותית, מגדרית, ועוד. העבודה יכולה לדון גם בסרטים של במאי מסוים, כמו וודי אלן, היצ'קוק, מייק לי, פרנסואה טריפו, וים ונדרס ונוספים. העבודה יכולה לדון גם בדמויות מסוימות דרך השקפותן בקולנוע, לדוגמה דמותו של המאפיונר בקולנוע ובטלוויזיה, דמות האישה בקולנוע, דמות היהודי בקולנוע וכד'.

בכתיבת העבודה רצוי להיעזר ולבסס את הנחות העבודה ושאלות המחקר על תיאוריות קולנועיות הקשורות לנושא או לסרט שבו דנים בעבודה. תיאוריות מרכזיות בקולנוע הן תיאוריה קולנועית פמיניסטית, תיאוריה קולנועית פסיכואנליטית, תיאוריה קולנועית מרקסיסטית, תיאוריה קולנועית פילוסופית, תיאוריה קולנועית פורמליסטית ועוד. בין התיאוריטיקנים המרכזיים שעסקו בקולנוע ניתן למנות את ז'אק לאקאן, לואי אלתוסר, סלבוי ז'יזק ועוד רבים.

עבודות לדוגמה בקולנוע: ניתוח הסרט מטריקס, שדן בקשר בין מציאות לדמיון, תוך שימוש בתיאוריות פסיכואנליטיות וניאו מרקסיסטיות; דמות האישה בסרטים מצוירים עפ"י תיאוריות פמיניסטיות ותיאוריות של חיברות, ניתוח סדרת הטלוויזיה הסופרנוס תוך בחינת הצגת דמות המאפיונר כאדם.

כמו בכל עבודה אקדמאית, על עבודות אקדמאיות בקולנוע להיכתב על פי כללי הכתיבה האקדמאיים ולכלול שער עבודה שיציין את שם העבודה, שם המרצה והקורס, שם החוג, שם המחבר, ותאריך הגשה; תוכן עניינים שיפרט את פרקי העבודה; מבוא לעבודה שבו יוצג נושא העבודה והשיקולים לבחירתו, שאלת המחקר והשיטות לענות עליה; גוף העבודה שיכלול פרקים שבהם יוצג הנושא בהרחבה תוך כדי סקירת החומר התיאורטי בתחום, ונתוני המחקר, אם נעשה במהלך העבודה; סיכום שבו יוצגו המסקנות מן העבודה שישקפו את הנושאים שנדונו בעבודה והצגת כיוונים חדשים למחקר.

בסוף העבודה יש להציג רשימה ביבליוגרפית מפורטת של המקורות הספרותיים שבהם נעשה עזר בכתיבת העבודה.

תיירות

לימודי תיירות הינם לרוב יישומיים באופיים, ונושקים בנקודות רבות לתחום מנהל העסקים. לימודי תיירות כוללים תחומי משנה כמו לימודי מלונאות, ניהול ושיווק, תיירות עסקית, תורת הפנאי, סוציולוגיה של התיירות, דיני תיירות, תפעול תיירות, לימודי תזונה, גיאוגרפיה של א"י, ועוד. התיירות היא מקור כלכלי חשוב בכל מדינה, והעוסקים במקצוע התיירות יוכלו בסיום הלימודים להשתלב במערך התכנון והניהול של התיירות בארץ. במהלך הלימודים יש גם לערוך עבודות ברמות שונות (עבודות סיום קורס, רפרט, פרוסמינריון, סמינריון וכו') ובנושאים שונים, בהתאם לקורסים.
תחום התיירות נלמד לעיתים גם במחלקות לגיאוגרפיה, שם נבחנים היבטים מרחביים של התיירות, כמו שימושי קרקע לתיירות (לדוגמא, קונפליקטים בין שימושי קרקע שונים באזור מסוים) או השפעה מרחבית של תנועת תיירים באזורים מסוימים.

עבודות אקדמאיות בנושא תיירות יכולות לדון במגוון מקרים הקשורים לפיתוח ותכנון אתרים תיירותיים, כמו למשל תכנון ופיתוח אתרים עתיקים המיועדים לשימור היסטורי, או ערים שיש בהן אתרים היסטוריים כמו יפו העתיקה, העיר העתיקה בירושלים, עכו העתיקה ועוד; בחינת מקרים של תכנון ופיתוח תיירות כפרית באזורים שונים בארץ ואו בעולם; לבחון השפעות של מקרים חברתיים, פוליטיים וביטחוניים על התיירות; העדפות תיירות שונות של קבוצות אוכלוסייה שונות; אסטרטגיות שיווק שונות בתיירות ובמלונאות; בחינת הניהול של חברות התיירות והנסיעות השונות; ועוד.

לדוגמה, עבודה בנושא תיירות פנים יכולה לבחון את נושא תיירות הפנים בישראל בכמה נושאים: העדפות תיירות הפנים של הישראלים מבחינות שונות, כלכליות או סוציולוגיות או אחרות, השפעת התיירות על האוכלוסייה המקומית, מקומות תיירות אסטרטגיים כמו אילת, טבריה והכינרת, ועוד, בחינת פיתוח תיירות הפנים בערים המרכזיות (ירושלים, תל-אביב, חיפה). עבודה אקדמאית בנושא תיירות כפרית יכולה לבחון את השפעות העיר על הכפר ולהפך מבחינה כלכלית, אספקת שירותים, אפשרויות תעסוקה ועוד.
עבודות בתחום זה יכולות לעסוק כמובן גם בהיבטים ניהוליים של התיירות, כמו ניהול בתי מלון, ייזום עסק תיירותי, וכד'.

על העבודה, ככל עבודה אקדמאית, להיכתב על פי כללי הכתיבה האקדמאיים ולכלול מבוא, בו יוצג נושא העבודה באופן כללי, תוצג הנחת המחקר, יוצגו הפרקים בגוף העבודה שבהם תבוסס ההנחה, וכן הדרכים לביסוסה על פי נתונים שיוצגו במחקר ועל פי מקורות ביבליוגרפיים שיעזרו לבסס את הנתונים השונים ואת הנחת המחקר של העבודה. בסיכום לעבודה יש להציג את מסקנות העבודה על פי הדרכים שבהם נעשה שימוש לביסוס טענת המחקר, ועל פי דעתו האישית של כותב העבודה.

סמינריון במדעי המדינה

מדעי המדינה עוסקים בפוליטיקה, בהגדרה של מדינות ובכל הקשור להתנהלות שלהן, ביחסים בתוך המדינה בין גופים שונים, הן ביחסים בין מדינות או ישויות טריטוריאליות בעלות אופי מדיני, בתיאוריות של מחשבה מדינית, ועוד תחומים רבים שיש להם קשר למדעי המדינה, כיוון שהם עוסקים וחוקרים את קביעת המדיניות החברתית, המשפטית, הכלכלית ונושאים רבים אחרים המשפיעים על אזרחי המדינה, ביטחונם ורווחתם.

לפיכך, מגוון העבודות האקדמאיות שניתן לכתוב בתחום מדעי המדינה הוא רב. בכל אופן, העבודה תיכתב על פי נושא הקורס, הנושאים המוצעים לכתיבה ע"י המרצה בקורס, במקביל לשיקול דעתו והחלטתו של התלמיד. בין הנושאים והקורסים הנלמדים בחוגים למדעי המדינה: מחשבה מדינית, המשטר בישראל, יחסים בין-לאומיים, מנהל ציבורי ומדיניות ציבורית, לאומיות, מפלגות פוליטיות, דת וחברה, כלכלה פוליטית, פוליטיקה השוואתית, פוליטיקה ומגדר, דמוקרטיה ודיקטטורה, ועוד.

עבודה אקדמאית בנושא המשטר בישראל יכולה לדון בתפקידו של בית המשפט העליון בישראל ובאקטיביזם השיפוטי שלו בהקשר של היחסים עם כנסת ישראל, החלטותיה וחוקיה. בעבודה ייבחנו, בין השאר, תפקידיה של הרשות השופטת (בית המשפט) לעומת ובמקביל לתפקידיה של הרשות המחוקקת (הכנסת), תוך בחינת העקרונות של הפרדת הרשויות.
עבודה אקדמאית בנושא מנהל ציבורי יכולה לבחון את התפתחותו של המשק הישראלי והתמודדותו עם נושא העובדים הזרים בישראל – מהם החוקים בנוגע להעסקת עובדים זרים, מדיניות יבוא העובדים ומצד שני גירושם וכד'.

עבודה שתעסוק בפוליטיקה ומגדר יכולה לבחון את השפעת המיליטריזם בישראל על העסקת נשים, מקומן בחברה הישראלית וכד'.

כבכל עבודה אקדמאית, עבודה בתחום מדעי המדינה צריכה לשמור על כללי הכתיבה האקדמיים ולכלול מבוא לעבודה שיציג את שאלת והנחת המחקר, סקירה (קצרה) של המקורות הספרותיים שבהן נעשה שימוש בכתיבת העבודה, והצגה תמציתית של הדרכים לביסוס הנחת המחקר. גוף העבודה יכלול פרקים שבהם תבוסס הנחת המחקר ע"י הצגת נתונים שונים ומקורות ספרותיים שונים הקשורים לנושא העבודה, כולל נתוני המחקר שנעשה במהלך העבודה, אם נעשה. בסיכום לעבודה יוצגו מסקנות המחקר. בסוף העבודה יש להביא רשימה ביבליוגרפית מפורטת של המקורות בהם נעשה שימוש בעבודה, כולל ספרים, מאמרים, ידיעות עיתונאיות, אתרי אינטרנט, חוקים, פסקי דין וכל מקור אחר, זאת על פי כללי כתיבת הביבליוגרפיה.

פילוסופיה

פילוסופיה חוקרת ועוסקת במהות האדם, מהות העולם, בשאלות של מוסר, חירות האדם, חוק, לשון, ספרות ושירה, סוגי משטר רצוי ועוד נושאים רבים הקשורים להבנת העולם ומרכיביו השונים. מדע הפילוסופיה מתחלק לאסכולות שונות ורבות, וקיים שנים רבות מתקופת יוון העתיקה ועד ימים אלה. את ההיסטוריה של הפילוסופיה ניתן לחלק מהתקופה הקדם-סוקראטית, פילוסופיה יוונית, פילוסופיה של ימי הביניים, של הרנסאנס, פילוסופיה של המאה ה-20, פילוסופיה מודרנית ופוסט מודרנית, וכן פילוסופיה מזרחית, יהודית, הודית ועוד. בין ההוגים הפילוסופיים החשובים ניתן לציין את סוקרטס, אפלטון ואריסטו, דקארט, הובס, שפינוזה, ניטשה, מישל פוקו, דרידה, פרדיננד דה-סוסייר, ועוד רבים.

ניתן לכתוב עבודות אקדמאיות במגוון נושאים בפילוסופיה, כאשר לרוב כל עבודה תתמקד בפילוסוף אחד או שניים, בתקופה מסוימת בפילוסופיה, או בשאלה פילוסופית מסוימת. למשל, אפשר לדון בעבודה בשאלת הצדק, כיצד היא נתפסה לפי הוגים פילוסופים שונים, מאפלטון, שהגדיר את הצדק כמצב שבו כל אחד עושה את עבודתו בלי להפריע לאחרים אך עם זאת בהרמוניה מלאה, ועד להוגים אחרים שניסו להגדיר צדק, דרך השוואה לתפיסת הצדק בדת, בחוק, ובהווי החיים של ימינו.

דוגמה אחרת לעבודה אקדמאית בפילוסופיה יכולה להיות עבודה שתבחן שאלה מוסרית מסוימת, למשל השאלה של המתות חסד. בעבודה, קודם כול, יוסבר מהי המתת חסד מבחינה רפואית, מתי עולה השאלה של המתת חסד, יוסברו השאלות המשפטיות והמוסריות בנוגע להמתות חסד, ויובאו הטיעונים בעד ונגד.

מעצם אי היות מדע הפילוסופיה מדע מדויק אלא כזה שנתון לפרשנויות, יש לבסס את שאלות והשערות העבודה על סמך מקורות ספרותיים רבים ככל שניתן. כל קביעה או הנחה כלשהי, יש לבסס אותה על ציטוט או מראה מקום ממקום ספרותי כזה או אחר, כדי ליצור אמינות וביסוס להנחה. ניתן להיעזר בספרים בנושא, כתבי עת, מאמרים שונים, ביניהם כאלה שניתן למצוא ברשת האינטרנט.

כבכל עבודה אקדמאית, עבודה בפילוסופיה צריכה להיכתב על פי כללי הכתיבה האקדמאיים ולכלול מבוא, גוף העבודה שיכלול פרקים, וסיכום שבו יוצגו מסקנות העבודה. בסוף העבודה יש להציג רשימה ביבליוגרפית מפורטת של המקורות הספרותיים שבהם נעשה שימוש בכתיבת העבודה, על פי כללי כתיבת ביבליוגרפיה.

השירה העברית

השירה העברית מתפרשת על תקופה ארוכה, משירת התנ"ך ושירת חז"ל, לשירת ימי הביניים העברית, שירת הבארוק העברית, והשירה העברית המודרנית, שאותה ניתן לחלק לכמה תקופות: שירת ההשכלה שהתפתחה במאה ה-18 בזמן תקופת ההשכלה, שירת "דור התחייה" של ביאליק וטשרניחובסקי ונוספים, שירת דור היישוב של שלונסקי ואלתרמן, לאה גולדברג ונוספים ושירת משוררי דור המדינה ובראשם נתן זך, שיצאו כנגד השירה שאפיינה את התקופות הקודמות בשירה העברית ובעיקר את זאת של שלונסקי ואלתרמן. ישנן כמובן קבוצות שונות וסגנונות שונים בכל אחת מהתקופות. אחת מהן היא הקבוצה הכנענית בראשותו של יונתן רטוש שדגלה בשירה ששפתה היא שילוב בין שפות ארמיות לעברית.

בעבודות אקדמיות בנושא השירה העברית (עבודת סיכום קורס, עבודת פרו"ס, עבודה סמינריונית, עבודת תזה וכו') ניתן לעסוק באחת מן התקופות השונות בשירה העברית, להשוות בין התקופות השונות באמצעות השוואה בין משוררים משתי התקופות הנבחרות, להשוות שני משוררים מאותה תקופה, שירה גברית מול שירה נשית, משקל וחריזה מול חריזה חופשית, דמויות שונות שעליהן נכתבו שירים.
עבודות בתחום זה יכולות לעסוק גם בניתוח שירים מסויימים או השוואה בין שירים, לדוגמא, ניתוח השיר "אמי" של לאה גולדברג (מבנה, אמצעים צורניים וכו'); באלמנטים מסוימים בשירים של משורר, לדוגמא, אהבה ומכאוב בשירי יאיר הורביץ; או בהשפעות שונות על השירה העברית, לדוגמא, ההשפעה של השירים הרוסיים.

בעבודה יש לשמור על כללי כתיבת עבודה מסודרים ולכלול מבוא, שיסקור בקצרה את התקופה שלה שייך המשורר או המשוררים שבהם עוסקת העבודה, רקע כללי על המשורר/ים עצמם, את שאלת המחקר והסבר כיצד היא תקבל מענה בעבודה. בגוף העבודה יובא הרקע הספרותי של המשורר ועל התקופה השירית שבה כתב, תפורט יותר שאלת המחקר ויוצגו מקורות ספרותיים שיבססו את הטענה שנמצאת בה, תוך הדגמה והשוואה של שירים שכתב המשורר. בסיכום העבודה יוצגו המסקנות העיקריות ובסיום העבודה תובא רשימה ביבליוגרפית מפורטת על-פי כללי הכתיבה האקדמאיים.

פסיכולוגיה חינוכית

פסיכולוגיה חינוכית או פסיכולוגיה בחינוך היא ענף של הפסיכולוגיה העוסק בפסיכולוגיה של התלמיד, המורה או כל פרט העובד או לומד במסגרת חינוכית כלשהי. הפסיכולוגיה החינוכית עוסקת במצבם ובהרגשות של ילדים ובני נוער בנוגע ללימודים, לחברה, ולבעיות רגשיות אישיות שלהם, באמצעות עבודה ייעוצית ואבחונית מול הילד, הדרכת הורים וייעוץ לצוותים חינוכיים. הפסיכולוגים החינוכיים עובדים בבתי הספר ברחבי הארץ, במסגרת הרשויות המקומיות, וכפופים לאגף שפ"י, שירות פסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך. הפסיכולוג החינוכי יאבחן את התלמיד ויקבע לאיזו מסגרת חינוכית הוא צריך להשתייך, ייעץ למורים ולההורים בנוגע לסיוע ולהתערבות, ועוד.

עבודות אקדמאיות בנושא פסיכולוגיה חינוכית יכולות להיכתב על מגוון מקרים; הן על מצבם החינוכי של ילדים עם בעיות התאקלמות, בעיות חברתיות או אחרות, או לעסוק בילדים הלומדים במסגרת חינוך מיוחד, ילדים בעלי הפרעות אישיות כמו ילדים היפראקטיביים, ילדים בעלי אוטיזם, על אלימות בקרב ילדים ואו בני נוער, על ילדים עולים חדשים והשתלבותם בבית הספר, על דרכי חינוך שונות והשפעתן הפסיכולוגית על הילדים, או לעסוק בנקודת מבטו של המורה, היועץ החינוכי או ההורה.

דוגמה לעבודה אקדמאית בפסיכולוגיה חינוכית יכולה להיות השפעתה של הטלוויזיה על הרגשות התלמיד, כיצד הצפייה בה משפיעה על הרגשתו ודיעותיו בנוגע לבית הספר, תפקיד המורה, יחסיו עם חבריו וכדומה. העבודה צריכה להתבסס על חומר תיאורטי בנושא פסיכולוגיה חינוכית ובמידה ומדובר בעבודה מחקרית היא תכלול גם על התנסות ומחקר. מחקר ניתן לערוך באמצעות מעקב אחר התנהגותו של ילד מסוים או קבוצת ילדים מסוימת, באמצעות שאלונים מתוקפים קיימים או שאלונים שיכול להכין כותב העבודה, או באמצעות תצפיות.

עבודה אחרת יכולה לחקור ילדים אלימים ואת ההתמודדות מנקודת המבט של המורה. בעבודה תיבחן גם הרגשותיו האישיות, ההתמודדות האישית והחינוכית של המורה, ודרכי פעולה שבאמצעותן הוא מנסה להתמודד, הן באופן האישי והן באופן המקצועי.

כמו בכל עבודה, עבודה אקדמאית תיכתב עפ"י כללי הכתיבה האקדמאיים ועליה לכלול מבוא, גוף עבודה שיכלול פרקים שבהם ייסקר הנושא בהרחבה, סיכום ורשימה ביבליוגרפית שתכלול את פרטי המקורות בהם נעשה שימוש.

סטייה חברתית

סטייה חברתית היא התנהגות לא קונפורמית, כלומר שהיא אינה בהתאם לנורמות או כללים הנהוגים בחברה או בקבוצה. הקביעה איזו התנהגות יש להגדיר כסוטה משתנה מתרבות לתרבות. סטייה בחברה מסוימת אינה נחשבת לסטייה בחברה אחרת, גם משום שיש בחברות השונות מערכות חברתיות־נורמטיביות שונות וגם כי על כל חברה עברו תהליכי שינוי והתפתחות שונים. עם זאת, סטייה חברתית היא תמיד התנהגות שמפרה כללי תרבות נורמטיביים או מוסריים.

ישנן תיאוריות שונות המנסות להסביר מדוע ומי מבצע פשעים: הסברים אישיותיים, פיזיולוגיים/גנטיים, חברתיים-כלכליים והסברים תרבותיים. בין התיאוריות המרכזיות ניתן לציין את האסכולה הפוזיטיביסטית שטוענת כי חלק מבני האדם נולדים עם מטען גנטי שהופך אותם לעבריינים; את גישתו של אדוין סאתרלנד ("ההתחברות הדיפרנציאלית") שטוענת כי העבריינות היא תופעה נלמדת: האדם בוחר להתחבר לעולם העברייני, ולרוב החברה תדחוף אותו לקיים סטייה חברתית כלשהי. לטענת המודל הרפואי, הסוטה סובל מפתולוגיה. יש לו סימפטומים של מחלה, ולכן יש לטפל בו. הגישה התרבותית טוענת שהסטייה היא יחסית ושונה בין תרבות לתרבות. למשל, פוליגמיה בחברות מסוימת נחשבת לגיטימית.

עבודות אקדמיות בנושא סטייה חברתית ייכתבו במסגרת לימודי פסיכולוגיה, קרימינולוגיה וכן במסגרת לימודי עבודה סוציאלית.
בכתיבת עבודה אקדמית בנושא סטייה חברתית ניתן לבחור סוג סטייה מסוים, כמו אונס, גניבה, וכד', אלימות וכד' ולבחון כיצד הסטייה נוצרה ו/או התפתחה: האם כתוצאה משונות תרבותית, סטייה מולדת, או מבחירה. ניתן גם להשוות בין התיאוריות, למשל ניתן לבדוק את תופעת האלימות בקרב עולי אתיופיה ולבחון את השפעת השונות התרבותית שלהם במקביל לתהליך הקליטה שלהם בחברה הישראלית, על יצירת הסטייה החברתית, כלומר האלימות. עבודה בנושא אחר יכולה לעסוק בהומוסקסואליות ולתאר את התפתחות ההתייחסות אליה מהחשבתה לסטיה ועד הפיכתה לנורמה חברתית לכל דבר.

בכל עבודה - עבודה אקדמית רגילה, עבודת סמינר או עבודת תזה - יש להיעזר במקורות אשר יעזרו לבסס את המחקר. בנושא של סטייה חברתית, סקירה של קטעי עיתונות יכולה לשמש לעזר רב בכתיבת העבודה, זאת בנוסף לספרות מקצועית שתתייחס לתיאוריות השונות הנוגעות לסטייה חברתית. את המקורות יש להביא ברשימה ביבליוגרפית, עפ"י כללי הכתיבה האקדמית.

ערש הלאומיות באירופה

רעיון הלאומיות באירופה החל להתפתח במהלך המאה ה-19 ברחבי אירופה, כשההמונים מאסו בשלטון המונרכי והחלו לדרוש את כינונן של מדינות לאום שונות. הביטוי המשמעותי ביותר של הדרישה ללאום החל בפברואר 1848 בצרפת, בה חל אביב העמים - סידרה של מרידות ברחבי אירופה על רקע דרישה להכרה בזכות להגדרה עצמית של לאומים שונים.

כיום, לאומיות מוגדרת באופן כללי כתחושת השתייכות ללאום ותביעה קולקטיבית למסגרת פוליטית שתתקיים במרחב גיאוגרפי מסוים. בהתאם לכך, מאפיין מפתח של הלאומיות היא הריבונות, כלומר הזכות הבלעדית להפעיל סמכות על מרחב גיאוגרפי.

נושא ערש הלאומיות באירופה יופיע בעבודות אקדמיות, סמינריוניות ואחרות, שייכתבו במסגרת לימודי היסטוריה או מדעי המדינה. עבודות בהיסטוריה שיעסקו בנושא ערש הלאומיות יבחנו את הנושא מהבחינה ההיסטורית, ואילו עבודה במדעי המדינה בתחום זה תנסה לבחון את הנושא מן הבחינה הפוליטית-מדינית העכשווית. הלאומיות באירופה הושפעה משני תהליכים עיקריים: התפתחות תנועת ההשכלה באירופה שהטיפה לחופש מחשבה וחופש מדת והעמידה את חירות האדם במרכז, וצמיחת הליברליזם. כתיבת עבודות בנושא אירופה וערש הלאומיות צריכה להתייחס לתהליכים אלה, איפוא, כמו להוגים חשובים בתחום, דוגמת בנדיקט אנדרסון וארנסט גלנר.
עבודות בנושא יכולות להתמקד באחת מארצות אירופה ולבחון את התהליכים שהתרחשו בה. לדוגמא, ביסמרק ואיחוד הנסיכויות הגרמניות, או איחוד איטליה.מטבע הדברים, נושא זה יובא גם בעבודות העוסקות בהיבטים שונים של מושג הלאומיות, כרקע לעבודה ו/או בסקירת הספרות. במסגרת זו ניתן גם לעסוק בהתפחותן של מגמות לאומיות בשאר העולם, כמו התפתחות הלאומיות בעולם הערבי על היבטיה הפוליטיים, התרבותיים והחברתיים, או דיון בהתפתחות הלאומיות בעולם הפוסט-קולוניאלי.

ככל עבודה, עבודה אקדמית בנושא אירופה וערש הלאומיות תיכתב על פי כללי הכתיבה האקדמית ויכללו מבוא, ראשי פרקים, פרק סיכום ורשימה ביבליוגרפית.