פילוסופיה חוקרת ועוסקת במהות האדם, מהות העולם, בשאלות של מוסר, חירות האדם, חוק, לשון, ספרות ושירה, סוגי משטר רצוי ועוד נושאים רבים הקשורים להבנת העולם ומרכיביו השונים. מדע הפילוסופיה מתחלק לאסכולות שונות ורבות, וקיים שנים רבות מתקופת יוון העתיקה ועד ימים אלה. את ההיסטוריה של הפילוסופיה ניתן לחלק מהתקופה הקדם-סוקראטית, פילוסופיה יוונית, פילוסופיה של ימי הביניים, של הרנסאנס, פילוסופיה של המאה ה-20, פילוסופיה מודרנית ופוסט מודרנית, וכן פילוסופיה מזרחית, יהודית, הודית ועוד. בין ההוגים הפילוסופיים החשובים ניתן לציין את סוקרטס, אפלטון ואריסטו, דקארט, הובס, שפינוזה, ניטשה, מישל פוקו, דרידה, פרדיננד דה-סוסייר, ועוד רבים.
ניתן לכתוב עבודות אקדמאיות במגוון נושאים בפילוסופיה, כאשר לרוב כל עבודה תתמקד בפילוסוף אחד או שניים, בתקופה מסוימת בפילוסופיה, או בשאלה פילוסופית מסוימת. למשל, אפשר לדון בעבודה בשאלת הצדק, כיצד היא נתפסה לפי הוגים פילוסופים שונים, מאפלטון, שהגדיר את הצדק כמצב שבו כל אחד עושה את עבודתו בלי להפריע לאחרים אך עם זאת בהרמוניה מלאה, ועד להוגים אחרים שניסו להגדיר צדק, דרך השוואה לתפיסת הצדק בדת, בחוק, ובהווי החיים של ימינו.
דוגמה אחרת לעבודה אקדמאית בפילוסופיה יכולה להיות עבודה שתבחן שאלה מוסרית מסוימת, למשל השאלה של המתות חסד. בעבודה, קודם כול, יוסבר מהי המתת חסד מבחינה רפואית, מתי עולה השאלה של המתת חסד, יוסברו השאלות המשפטיות והמוסריות בנוגע להמתות חסד, ויובאו הטיעונים בעד ונגד.
מעצם אי היות מדע הפילוסופיה מדע מדויק אלא כזה שנתון לפרשנויות, יש לבסס את שאלות והשערות העבודה על סמך מקורות ספרותיים רבים ככל שניתן. כל קביעה או הנחה כלשהי, יש לבסס אותה על ציטוט או מראה מקום ממקום ספרותי כזה או אחר, כדי ליצור אמינות וביסוס להנחה. ניתן להיעזר בספרים בנושא, כתבי עת, מאמרים שונים, ביניהם כאלה שניתן למצוא ברשת האינטרנט.
כבכל עבודה אקדמאית, עבודה בפילוסופיה צריכה להיכתב על פי כללי הכתיבה האקדמאיים ולכלול מבוא, גוף העבודה שיכלול פרקים, וסיכום שבו יוצגו מסקנות העבודה. בסוף העבודה יש להציג רשימה ביבליוגרפית מפורטת של המקורות הספרותיים שבהם נעשה שימוש בכתיבת העבודה, על פי כללי כתיבת ביבליוגרפיה.
ניתן לכתוב עבודות אקדמאיות במגוון נושאים בפילוסופיה, כאשר לרוב כל עבודה תתמקד בפילוסוף אחד או שניים, בתקופה מסוימת בפילוסופיה, או בשאלה פילוסופית מסוימת. למשל, אפשר לדון בעבודה בשאלת הצדק, כיצד היא נתפסה לפי הוגים פילוסופים שונים, מאפלטון, שהגדיר את הצדק כמצב שבו כל אחד עושה את עבודתו בלי להפריע לאחרים אך עם זאת בהרמוניה מלאה, ועד להוגים אחרים שניסו להגדיר צדק, דרך השוואה לתפיסת הצדק בדת, בחוק, ובהווי החיים של ימינו.
דוגמה אחרת לעבודה אקדמאית בפילוסופיה יכולה להיות עבודה שתבחן שאלה מוסרית מסוימת, למשל השאלה של המתות חסד. בעבודה, קודם כול, יוסבר מהי המתת חסד מבחינה רפואית, מתי עולה השאלה של המתת חסד, יוסברו השאלות המשפטיות והמוסריות בנוגע להמתות חסד, ויובאו הטיעונים בעד ונגד.
מעצם אי היות מדע הפילוסופיה מדע מדויק אלא כזה שנתון לפרשנויות, יש לבסס את שאלות והשערות העבודה על סמך מקורות ספרותיים רבים ככל שניתן. כל קביעה או הנחה כלשהי, יש לבסס אותה על ציטוט או מראה מקום ממקום ספרותי כזה או אחר, כדי ליצור אמינות וביסוס להנחה. ניתן להיעזר בספרים בנושא, כתבי עת, מאמרים שונים, ביניהם כאלה שניתן למצוא ברשת האינטרנט.
כבכל עבודה אקדמאית, עבודה בפילוסופיה צריכה להיכתב על פי כללי הכתיבה האקדמאיים ולכלול מבוא, גוף העבודה שיכלול פרקים, וסיכום שבו יוצגו מסקנות העבודה. בסוף העבודה יש להציג רשימה ביבליוגרפית מפורטת של המקורות הספרותיים שבהם נעשה שימוש בכתיבת העבודה, על פי כללי כתיבת ביבליוגרפיה.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה