תקשורת בין אישית

תקשורת בין אישית מאופיינת ע"י תהליכי העברת מידע בין שני אנשים או יותר. ניתן לציין שני סוגי תקשורת בין אישית: תקשורת ישירה ובלתי ישירה. בתקשורת בין אישית ישירה לאדם שמעביר את המידע לאדם השני יש שליטה מודעת ומלאה על העברת המידע, הן אם המידע מועבר ורבלית, באמצעות מילים, או ע"י תנועות או סימני מידע מוסכמים, כמו חיוך, הרמת היד לעצור, משיכה בכתפיים ועוד. בתקשורת בין אישית לא ישירה המידע מועבר בדרך לא מודעת על ידי מעביר המידע, ולא תמיד יש לו שליטה על כך, לדוגמה בתנועות גוף.

עבודות אקדמאיות בתקשורת בין אישית יכולות לעסוק בנושאים הקשורים לה: שיח והקשבה, פתרון קונפליקטים, פתרון בעיות בין בני זוג, יכולת הסליחה, תקשורת בין אישית בראיונות עבודה, תקשורת בין אישית בעבודה, אסרטיביות, יצירת כימיה בין אישית ועוד. העבודות האקדמאיות השונות בנושאי תקשורת בין אישית, עבודות סמינריוניות ואחרות, יכולות להיכתב במסגרת לימודי פסיכולוגיה אך גם במסגרת לימודי תקשורת, ובמסגרת לימודי חינוך, משפטים, יישובי סכסוכים וגישור. עבודות בנושא יכולות להיכתב מההיבטים השונים - משפטי, פסיכולוגי, ייעוצי, חינוכי וכו'.

יש לבחור נושא מסוים הקשור לתקשורת בין אישית, להציג את חשיבותו ואת העניין שבו, להציג את שאלת המחקר שאותה רוצים לפתור במהלך העבודה ולהציג דרכים לפתרונה. יש להיעזר במקורות ספרותיים בנושא, ואם ניתן, להיעזר במחקר איכותני שיבדוק את התקשורת הבין אישית של פרט מסוים או של קבוצת אנשים.

דוגמאות לעבודות אקדמאיות בנושאי תקשורת בין-אישית: בחינת סימני שפת גוף מסוימים כגון הנחת ידיים על השולחן במהלך ראיון עבודה, שילוב ידיים, קריצות, גירוד עצמי בלתי רצוני של הגוף ועוד. הצעות נוספות: טאקט לעומת חוסר טאקט, חיוך כמנוף להצלחה אישית, הגייה נכונה לעומת בליעת מילים, גמגום והדרכים האישיות להתמודדות איתו ועוד.