עבודות בנושא חוק השבות

חוק השבות שנחקק ב-1950, מעניק לכל יהודי את הזכות לעלות לישראל ולקבל תעודת עולה ובהתאם לחוק האזרחות הישראלי תעודת עולה מזכה באזרחות ישראלית. בשנת 1970 שונה החוק ולפיו זכאי לעלות גם "מי שאחד מסביו היה יהודי, מי שבן זוגו הוא יהודי או מי שבן זוגו הוא בנו או נכדו של יהודי, להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון."

עד היום נושא חוק השבות נמצא במחלוקת מכיוון שהוא סובב סביב השאלה מיהו יהודי, וההגדרה שהייתה בחוק לא הייתה ברורה מספיק והותירה את המחלוקת בעינה, משום שעיקר המחלוקת נגעה לשאלה למי נתונה סמכות הגיור. מחלוקת נוספת שהתעוררה בעקבות חוק השבות נבעה מהטענה כי חוק השבות הוא למעשה חוק מפלה, ויוצר אי שוויון בין אזרחיה היהודים של מדינת ישראל לאזרחיה הערבים, ע"י כך שהוא מעניק יתרון ברור ליהודים.

בעבודות אקדמיות בנושא חוק השבות ניתן לעסוק בשאלת 'מיהו יהודי' או בטענת האי שוויון שהוא גורם, לכאורה. ניתן ללבחון מקרים ספציפיים הנוגעים לחוק השבות, כמו המקרים של יוצאי ברה"מ לשעבר שאינם יהודים לפי ההלכה ושעלו למדינת ישראל בשנות ה-90, או בני שבט הפלאשמורה מאתיופיה.

ניתן כמובן להתייחס בעבודות, סמינריוניות או אחרות, לבעייתיות של חוק השבות מול זכות השיבה הפלשתינאית ואי השוויון לכאורה שנוצר, או להגדרות בעייתיות אחרות של החוק, מבחינת קיומו כחוק יסוד, ועוד בעיות והיבטים.

מקורות בהם ניתן להיעזר בכתיבת העבודה:
חוק השבות, זכויות הגירה וגבולותיהן מאת נעמה כרמי, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל-אביב;
שולחן עגול: חוק השבות;
מ' קורינאלדי, חידת הזהות היהודית - חוק השבות הלכה למעשה, נבו הוצאה לאור בע"מ, 2001.

המקורות הביבליוגרפיים חשובים על מנת שייצרו רקע לעבודה ויוכלו באופן חלקי לתת מענה לשאלות והנחות המחקר שבעבודה. שאלת המחקר תוצג במבוא לעבודה ותנסה לשאול משהו חדש על נושא העבודה, וע"י מענה בפרקי העבודה שבאים לאחר המבוא, תוך הסתמכות וביסוס מהמקורות הביבליוגרפיים וממחקר שטח, אם נעשה, ליצור מסקנות שיוגשו בסיכום לעבודה.

עבודות בנושא גיור

הוויכוח על הגיור בישראל ליווה את המדינה מאז הקמתה, כשבחוק השבות נקבע כי "כל יהודי זכאי לעלות למדינה", הועלתה השאלה מיהו יהודי ולאחר דיון הוחלט שיהודי ייקבע כ"מי שנולד לאם יהודייה ולא בן דת אחרת, או שנתגייר כהלכה", כאשר שאלת הגיור כהלכה לא נקבעה.

העיסוק האקדמי בנושא הגיור עשוי להיות מן הפן של סוציולוגיה של החברה הישראלית וזרמים ביהודת, מן הפן של מדע המדינה ושאלות יסוד בנושא הדמוקרטיה הישראלית או מן הפן המשפטי של חוק השבות ומשמעויותיו המשפטיות. כך, בעבודות אשר יעסקו בנושא הגיור, ניתן להתייחס בין השאר למחלוקת בין היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית לבין היהדות האורתודכסית על שאלת הגיור, בנושא מהו גיור כהלכה והחוק בעניין.

נושא אותו ניתן לבחון בעבודות על גיור הוא שאלת הגיור של העולים מבריה"מ לשעבר ומאתיופיה. העלייה הגדולה בשנות ה-90 של יהודים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה, כללה גם כאלה שלא היו יהודים לפי ההלכה. מאז, המחלוקת בין הגישה הרפורמית והקונסרבטיבית לבין הגישה האורתודכסית החריפה, כאשר חלק מהעולים פנו לגיור קונסרבטיבי או רפורמי ואף ב-2002 נקבע על ידי בג"צ שיוכרו גם גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בישראל ישנם מכוני גיור רבים המכינים את המתגיירים החדשים לחיי היהדות.

בכתיבת העבודות יש להיעזר במקורות ביבליוגרפיים על מנת לבסס את שאלת המחקר וכדי לבנות את המחקר על סמך נתונים קודמים ומחקרים קודמים שנעשו בנושא הגיור. ניתן למצוא רשימה של ספרים ומאמרים בקטלוג המאוחד של הספריות בישראל וכן ניתן להיעזר במקורות ברשת האינטרנט, לדוגמה:
• יאיר שלג, יהודים שלא כהלכה: על סוגיית העולים הלא-יהודים בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2004.
• צבי זוהר, אחים מלידה – אנחנו והגֵרים, ספטמבר 2008, דעות באתר [נאמני תורה ועבודה].

חרדים

היהודים החרדים מבדילים עצמם משאר היהודים הדתיים בהקפדה יתרה על שמירת המצוות ובאופני התנהגות, לבוש ואופנים נוספים. לפי סקר חברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנערך ב-2009, 8% מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל (מגיל 20 ומעלה) מגדירים את עצמם כ"חרדים". האוכלוסיה החרדית בישראל נמנעת לרוב מלשרת בצה"ל, יש בקרבה שיעורי אבטלה גבוהים, הם מתאפיינים בשיעור ילודה גבוה, נישואים בגיל צעיר יחסית, מגורים בדלניים והצבעה פוליטית למפלגות ייחודיות כמו יהדות התורה וש"ס.

עבודות אקדמאיות (עבודות קורס, עבודות סמינריוניות וכד') שבהן תהיה התייחסות למגזר זה יכולות לבחון היבטים שונים: סוציולוגיים-דמוגרפיים (לדוג', היחס לנשים, לבוש), פוליטיים (דפוסי הצבעה, שירות בצה"ל), גיאוגרפיים, תקשורתיים, ואף עסקיים (שיווק למגזר החרדי, לדוגמא).

על עבודה אקדמית לכלול מבוא ובו הרקע לנושא, הצגת שאלת המחקר, גוף העבודה שיסקור חומר תיאורטי שנכתב על האוכלוסיה החרדית, לפי ספרים, מאמרים, כתבות עיתונות ועוד. בסיכום יש לסכם את העבודה ולהציג את המסקנות שעלו משאלת המחקר והנתונים.
חומר תיאורטי ומקורות ביבליוגרפיים שיהוו רקע לנושא העבודה ובסיס להשערת המחקר המוצגת בעבודה, ניתן לאתר באמצעות מאגרי ספריות, כמו הקטלוג המאוחד לספריות בישראל, או באמצעות רשת האינטרנט. באינטרנט ניתן למצוא מקורות מקצועיים ובנושא החרדים והמגזר החרדי ניתן למצוא מקורות מוסמכים מאתרים ממשלתיים ודומים, לדוגמה: שיטות לזיהוי ואפיון כמותי של המגזר החרדי, חגי לוין ורוני הכהן, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה, יולי 2010; המגזר החרדי בישראל, העצמה תוך שילוב בתעסוקה, חגי לוין, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה, מרץ 2009; תוכנית התמ"ת לשילוב חרדים בשוק העבודה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מאי 2010; חדירת האינטרנט לחברה הדתית והחרדית (חששות, בעיות, פתרונות), גבריאל רוונה, אתר צוהר, 2007. ניתן גם להיעזר בכתבות עיתונות וראוי לציון הוא הפורטל בחדרי חרדים הכולל כתבות וידיעות חדשותיות הנוגעות לעולם החרדי ולעולם החילוני מהעיניים של האוכלוסייה החרדית.

ניתן גם להיעזר בעבודות מוכנות שנכתבו על חרדים ולמצוא ביניהן נושאים רבים ומעניינים אחרים למחקר כמו: כוונות קניה במגזר החרדי, סכסוכי שכנות בין דתיים\חרדים לחילוניים, יחסה של העיתונות הפרשנית הכתובה לאדם הדתי-חרדי מהקמת המדינה ועד סוף שנות התשעים, ועוד.

תקשורת בין אישית

תקשורת בין אישית מאופיינת ע"י תהליכי העברת מידע בין שני אנשים או יותר. ניתן לציין שני סוגי תקשורת בין אישית: תקשורת ישירה ובלתי ישירה. בתקשורת בין אישית ישירה לאדם שמעביר את המידע לאדם השני יש שליטה מודעת ומלאה על העברת המידע, הן אם המידע מועבר ורבלית, באמצעות מילים, או ע"י תנועות או סימני מידע מוסכמים, כמו חיוך, הרמת היד לעצור, משיכה בכתפיים ועוד. בתקשורת בין אישית לא ישירה המידע מועבר בדרך לא מודעת על ידי מעביר המידע, ולא תמיד יש לו שליטה על כך, לדוגמה בתנועות גוף.

עבודות אקדמאיות בתקשורת בין אישית יכולות לעסוק בנושאים הקשורים לה: שיח והקשבה, פתרון קונפליקטים, פתרון בעיות בין בני זוג, יכולת הסליחה, תקשורת בין אישית בראיונות עבודה, תקשורת בין אישית בעבודה, אסרטיביות, יצירת כימיה בין אישית ועוד. העבודות האקדמאיות השונות בנושאי תקשורת בין אישית, עבודות סמינריוניות ואחרות, יכולות להיכתב במסגרת לימודי פסיכולוגיה אך גם במסגרת לימודי תקשורת, ובמסגרת לימודי חינוך, משפטים, יישובי סכסוכים וגישור. עבודות בנושא יכולות להיכתב מההיבטים השונים - משפטי, פסיכולוגי, ייעוצי, חינוכי וכו'.

יש לבחור נושא מסוים הקשור לתקשורת בין אישית, להציג את חשיבותו ואת העניין שבו, להציג את שאלת המחקר שאותה רוצים לפתור במהלך העבודה ולהציג דרכים לפתרונה. יש להיעזר במקורות ספרותיים בנושא, ואם ניתן, להיעזר במחקר איכותני שיבדוק את התקשורת הבין אישית של פרט מסוים או של קבוצת אנשים.

דוגמאות לעבודות אקדמאיות בנושאי תקשורת בין-אישית: בחינת סימני שפת גוף מסוימים כגון הנחת ידיים על השולחן במהלך ראיון עבודה, שילוב ידיים, קריצות, גירוד עצמי בלתי רצוני של הגוף ועוד. הצעות נוספות: טאקט לעומת חוסר טאקט, חיוך כמנוף להצלחה אישית, הגייה נכונה לעומת בליעת מילים, גמגום והדרכים האישיות להתמודדות איתו ועוד.

כלכלת כוח אדם

כלכלת כח אדם (או גם 'כלכלת עבודה', personnel economics) היא ענף חדש בכלכלה שהתפתח בשנות ה-70 של המאה ה-20 ובא לענות על שאלות של שכר העובדים בחברה ואיך הוא משפיע על התפתחות החברה וכן על התפתחות כוח האדם בחברה מסוימת והשפעתו על כלכלת החברה. באופן כללי ניתן לומר שכלכלת כוח אדם עוסקת בכל הקשור למאגר העבודה האנושי, הכולל היבטים כמו מגדר, גזע, דת או לאום וכיצד הם משפיעים על הכלכלה המקומית, של מדינה, עיר, ארגון או חברה. בין הנושאים העיקריים בכלכלת כוח אדם ניתן למנות את מדד הפיתוח האנושי המשלב נתונים כלכליים בסיסיים, כמו הכנסה ריאלית לנפש, עם נתונים חשובים כלליים, כמו תוחלת חיים ורמת חינוך, זכויות העובד, חוקים בנוגע לשכר, אבטלה, שוויון הזדמנויות בתעסוקה, אך גם נושאים הקשורים למאגר האנושי וליכולותיו, חלוקת העבודה בארגון, וכיצד המאגר האנושי תורם לכלכלה של הארגון, מדידת התל"ג לנפש והתוצר המקומי הגולמי במדינה.

עבודות אקדמאיות בנושא כלכלת כוח אדם יכולות להתמקד באחד מנושאי כלכלת כוח האדם מבחינת העובד או מבחינת החברה, הארגון או המדינה. עבודה שתתמקד בעובד, בשכר, בזכויותיו ועוד, יכולה להיכתב על השפעת תעסוקת העובדים הזרים על האבטלה בישראל, העלייה והשפעתה על מאגר כוח העבודה האנושי בישראל, שכר הבכירים בישראל והשפעתו על השכר הממוצע במשק, ועוד. עבודות בנושא כלכלת כוח אדם שמתמקדות בארגון, יכולות להיכתב על ההבדלים בין היצרנות של עובדי לוו-טק (Low-Tech) לבין היצרנות של עובדי היי-טק, על השפעת השירותיות במכירת מוצר מסוים, בחינת השפעתם של מגזרים שונים באוכלוסיה על הכלכלה, כמו סטודנטים, עובדים ללא ניסיון, בעלי מקצועות חופשיים וכדו'.

כל עבודה בנושא כלכלת כוח אדם צריכה להיעזר בתיאוריות כלכליות שונות, לרוב תיאוריות של כלכלת שוק, כמו תורת המשחקים, מרקסיזם, פוסט-סטרוקטורליזם ועוד.

בכתיבת העבודה יש להציג קודם מבוא שבו תוצג הבעיה הנחקרת, לאחר מכן סקירה של ספרות מחקרית בנושא, הצגת המחקר, השערות המחקר, הנימוקים לבחירת שיטת המחקר, אופן שיטת המחקר, הצגת הממצאים מהמחקר וניתוחם, סיכום ומסקנות. בסוף העבודה יש להציג רשימה ביבליוגרפית של מקורות שבהם נעשה עזר לכתיבת העבודה, על פי כללי הכתיבה האקדמאיים.

עבודות באסטרטגיה עסקית

אסטרטגיה עסקית, כשמה כן היא: תכנון ובניית מהלך עסקי שיוביל את הארגון להצלחה כלכלית, על ידי כלים שיווקים וניהוליים יעילים. אסטרטגיה עסקית נלמדת במסגרת המחלקות לכלכלה ולמנהל עסקים ועבודות לתואר ראשון, תואר שני, פרו - סמינריון וסמינריון נכתבות עליה. אסטרטגיה עסקית היא הכלי המרכזי והחשוב בהתוויית דרכו של ארגון להגשמת יעדיו ומטרותיו המשניים והמרכזיים. האסטרטגיה העסקית כוללת למעשה את התכנון הייעודי האסטרטגי בדרך להגשמת המטרה. התכנון האסטרטגי נקבע מראש לתקופת זמן מוגבלת, בשאיפה לממש את התכנית האסטרטגית במלואה עד תאריך היעד.
בכתיבת עבודה באסטרטגיה עסקית ייבחר ארגון או עסק שהתווה לעצמו תכנית אסטרטגית, במסגרת התכנית יוצגו שלושה משתנים חשובים המרכיבים אותה.
ראשית, תינתן סקירה על הארגון ופעילותו העסקית, כאשר לרוב יבוצע ניתוח עסקי על פי מודלים עמו SWOT, PEST וכד'. באם מדובר בעסק ותיק, ניתן לציין בעבודה אסטרטגיות עסקיות קודמות של אותו ארגון, כיצד הן מומשו והאם הן השיגו את היעדים והמטרות בסופו של דבר. ניתן לבצע בעבודה השוואה בין התכנית האסטרטגיות הקודמות לזו החדשה.
שנית, יוצג בעבודה המקור לרעיון ממנה החלה לצמוח התכנית האסטרטגית. לכל אסטרטגיה עסקית יש שורשים שטמונים בבסיס האידאולוגיה של החברה והמתווה הכללי שלה. יש לפרט בעבודה מי היו היזמים לתכנית, מה הניע אותם לפעול וכיצד פיתחו את הרעיון.
לבסוף, כמו בכל עבודה אקדמית הנוגעת לאסטרטגיה עסקית, יוקדש פרק המתייחס לתכנית עצמה, וממה היא בנויה. בעבודת המחקר חשוב לפלח את התכנית האסטרטגית על פי מספר מרכיבים:
החזון העסקי, כלומר למה שואף הארגון להפוך או לקדם על מנת ליצור אסטרטגיה אפקטיבית. הערכים שמאחוריהם עומדים מנהלי ועובדי הארגון וכיצד הם שומרים עליהם ומתעלים אותם לטובת הצלחת האסטרטגיה. לבסוף, תתואר בעבודה המשימה ומטרת הארגון / העסק עליה נרקמת מלכתחילה האסטרטגיה.
רשימת מקורות הביבליוגרפיים תכלול מחקרים כלכליים קודמים על תכניות אסטרטגיות שונות, מידע על החברה מתוך פרסומים ומתוך דוחות פנימיים, ואף ראיונות.

מקורות ביבליוגרפיים ורשימה ביבליוגרפית

כל עבודה אקדמית מסתייעת במקורות אחרים. מקורות אלה הם בעיקר ספרים ומאמרים, אך גם כתבות עיתונאיות, דוחות, מסמכים וכד' עשויים להוות מקור ביבליוגרפי בעבודות אקדמיות. השימוש במקורות ביבליוגרפיים, מטרתו לתת רקע לנושא העבודה, להציג את 'מצב המחקר' ולהוות בסיס להשערת המחקר המוצגת בעבודה.
בכל מקום בו מובאת טענה או ציטוט ממקור אחר, יש לציין זאת במראה מקום, ובנוסף לכך יש להביא את כלל המקורות בצורה מרוכזת ברשימה ביבליוגרפית בסוף העבודה.
אופן הרישום של המקורות הביבליוגרפיים הוא אחיד בכל תחומי המחקר האקדמי, אם כי עשויים להיות שינויים מסוימים בכל פקולטה. לעיתים, סטודנטים נוטים להמעיט בחשיבות הרישום המדויק, אך לאופן הרישום ישנה חשיבות גדולה מאוד בכתיבה האקדמית, וטעויות ברישום עשויות לפגוע בציון שיוענק לעבודה.
באופן כללי, רישום מקור צריך לכלול את שם המחבר/העורך, שם הספר, שם ההוצאה, מקום ההוצאה ושנת ההוצאה. לכל סוג של מקור יש דרך רישום נפרדת. נציין להלן מספר דוגמאות בעברית ובאנגלית:

1. ספר
התבנית: שם משפחה, אות ראשונה של שם פרטי., שם הספר, מקום ההוצאה: שם ההוצאה, שנת הכתיבה.
ברטון, ו., מילת הקוד: ברברוסה, תל אביב: מערכות, משרד הבטחון, 1980.
Irving, D., Hitler’s war, New York: Viking Pr., 1977

2. מאמר מכתב עת
התבנית: שם משפחה, אות ראשונה של שם פרטי., "שם המאמר", שם כתב העת, מספר הגיליון/כרך, שנת הכתיבה, מספר העמוד/ים.
גורודצקי, ג., "המפתח הבלקני: החלטת היטלר לצאת למבצע ברברוסה", זמנים, 56, 1996, עמ' 16-31.
Billings, D. B., and S. L. Scott. “Religion and political legitimation”. Annual Review of Sociology 20: 1994, 173-201.
3. כתבה מעיתון
התבנית:
שם משפחה, אות ראשונה של שם פרטי., "שם הכתבה/מאמר", שם העיתון, תאריך פרסום, עמוד.
בראל, צ., "כוח הענווה", הארץ, 7.6.2009, עמ' ב1.

חשוב לציין כי רצוי מאוד להתייעץ עם מנחה העבודה בכדי לוודא מהי השיטה המדויקת בה הוא דורש לציין את הרשימה הביבליוגרפית (וכן את מראי המקום).

ראו גם:
כתיבה לפי כללי APA (מדעי החברה):
http://web.macam.ac.il/~tamil/writing/bib.htm

כתיבה לפי כללי MLA (מדעי הרוח):
http://www.ash-college.ac.il/default.asp?PageId=240