חזרה בתשובה

חזרה בתשובה היא כינוי לתהליך שבו אדם יהודי-חילוני משנה את אמונותיו ואורח חייו והופך דתי. התהליך ההפוך לחזרה בתשובה הוא חזרה בשאלה, שבו אדם דתי נעשה חילוני.

המחקר בנושא החזרה בתשובה נעדה בשלושה תחומים עיקריים: פסיכולוגיים, סוציולוגיים ופוליטיים. המחקר הפסיכולוגי מתמקד בגורמים הפסיכולוגיים והחברתיים שמניעים את החוזרים בתשובה לעשות כן. מבחינה סוציולוגית, ייבחנו היבטים של החזרה בתשובה בהקשר הכללי של התפקידים החברתיים של הדת, למשל בהקשר של לכידות חברתית (דורקהיים). המחקר הפוליטי מנסה לקשור את תופעת החוזרים בתשובה והחזרה בתשובה לביטויים פוליטיים כמו דפוסי הצבעה, המפלגות הדתיות, עמדות כלפי היבטים פוליטיים שונים בחיי החברה והמדינה וכו'.

עבודות סמינריוניות בנושא חזרה בתשובה יכולות לעסוק הן בחוזרים בתשובה עצמם והן בתופעת ההחזרה בתשובה והמחזירים בתשובה (כמו אמנון יצחק, חסידי נחמן מאומן ועוד). העבודות האקדמאיות השונות יכולות להיכתב על הסיבות שמניעות את החוזרים בתשובה לעשות כן, על שיטות ההחזרה בתשובה, על סוגי אוכלוסייה שונים של החוזרים בתשובה (כמו אסירים, תושבי שכונות מצוקה, מטיילים שחזרו מהודו, חזרה בתשובה בעקבות נישואין וכד'), על המתנגדים לתופעת החזרה בתשובה והפועלים נגדה ובעד עידוד יציאה בשאלה, כמו מפלגת שינוי לשעבר, עמותת דעת אמת, עמותת חופש ועוד.


מטבע הדברים, רוב המידע שמופיע ברשת האינטרנט על חזרה בתשובה, הן מצד התומכים בה והן מצד המתנגדים לה, הוא סובייקטיבי, לכן יש לנקוט משנה זהירות בבחירת המידע שעליו תתבסס העבודה האקדמית. ניתן להיעזר בספרים ומאמרים שנכתבו על תופעת החזרה בתשובה, לדוגמה: החזרה בתשובה וזהויות דתיות חדשות בישראל בתחילת שנות האלפיים, יהודה גודמן, המרכז לפיתוח על שם פנחס ספיר, 2002; סוציו-דרמה ב"תנועת התשובה": חקירה אתנוגרפית על אודות הכנסים של הרב אמנון יצחק, מבט אל הקהל, אסף שרעבי, 2004, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת בר אילן.
קניית עבודות מוכנות היא דרך נוספת של איסוף מידע. מעבודות כאלה ניתן לדלולת רעיונות, מקורות ביבליוגרפיים וכד'.
העבודות עשויות להיות תיאורטיות עיוניות שעיקרן הוא עיון במקורות קיימים, או מחקריות, כלומר שייערך המסגרתן מחקר עצמאי מקורי. את המחקר אפשר לבצע באמצעות נתונים סטטיסטיים שונים, ראיונות, סקרים, שאלונים, תצפיות ועוד, כאשר הנתונים ייאספו בצורה מסודרת ומקובלת, על מנת שיהיה ניתן להשתמש בהם במסודר בעת כתיבת העבודה וניתוח הנתונים והעובדות.


עבודות לדוגמא: בחינת מניעיהם של אנשים החוזרים בתשובה, החזרה בתשובה - הרב אמנון יצחק; חזרה בתשובה אצל אסירים.

אוקיאנוגרפיה

אוקיאנוגרפיה, מדעי הים והסביבה הימית, הוא תחום לימודים השייך למדע הגיאוגרפיה, ונלמד או במסגרת לימודי גיאוגרפיה או כתואר בפני עצמו. לימודי אוקיאנוגרפיה חוקרים ומנתחים את קרקעית הים, ואת התהליכים הכימיים והפיזיקאליים המתרחשים בסביבתה. הלימודים כוללים גם קורסים תיאורטיים, ביניהם כימיה, ביולוגיה, פיזיקה, מתמטיקה, מדעי האקלים וקורסים הקשורים לחקר הים כמו ימאות, גיאולוגיה ימית, אקולוגיה, ועוד. בנוסף לקורסים התיאורטיים נלמדים גם קורסים מעשיים כמו צלילה, ימאות מעשית, ועוד. בסיום הלימודים ניתן להשתלב בעבודה כימאי, צוללן, ספן, או בחקלאות ימית.

עבודות אקדמאיות בנושא אוקיאנוגרפיה, עבודות סמינריונית, מעשיות וכד', יכולות להיכתב על מגוון תחומים מחקר הים. יש לבחור נושא ספציפי ולחקור אותו על פי חומר תיאורטי, מאמרים וספרים בנושא, נתונים קיימים, ועל פי מחקר עצמאי, שבו יבוצע ניסוי שיחקור את התופעה שאותה רוצים לסקור בעבודה. בכתיבת העבודה יש להקפיד על כללי הכתיבה האקדמאיים לכתיבת עבודה אקדמאית. כמו כן, יש לשלב בעבודה שיטות מחקר כמותיות המתאימות לנושא ולהציג את הנתונים באמצעות טבלאות, גרפים, וכד'.

דוגמה לעבודה אקדמאית בנושא אוקיאנוגרפיה יכולה להיות השפעת זיהומי נפט על האוכלוסייה הימית, הצמחים הימיים ובעלי החיים הימיים. עבודה אחרת יכולה לחקור השפעות של אסונות טבע על הסביבה הימית, כמו רעידת אדמה, התפרצות הר געש, סופות טרופיות ועוד. בעבודה בנושא שיש בו התנסות מעשית, יש לכלול את המסקנות והחוויות מההתנסות המעשית בתוך העבודה, לפרט כיצד ההתנסות קשורה לנושא העבודה ולשאלת המחקר, ולנתח את הקשר בין החומר התיאורטי בנושא לבין ההתנסות המעשית הספציפית.

ככל עבודה אקדמאית, תיאורטית או מחקרית, יש להסתמך על מקורות ספרותיים רבים ככל הניתן. בתום העבודה יוצג פרק הסיכום שיכלול מענה לשאלת המחקר. לבסוף יש להביא רשימה ביבליוגרפית שתציג את המקורות הספרותיים עליהם הסתמכה עבודת המחקר.