מדעי החברה

מדעי החברה כוללים כל מה שנוגע למדעים העוסקים בחקר תחומי החברה האנושית והאינטראקציה האנושית, תוך התמקדות בדיסציפלינות שונות בהן החברה האנושית מקיימת יחסי גומלין. לימודי מדעי החברה מחולקים לתחומי משנה מגוונים ומקצועות כגון: סוציולוגיה, מדע המדינה, אנתרופולוגיה, מדיניות ציבורית ועוד.
בניגוד למדעים מדוייקים כמו מתמטיקה ופיזיקה, מדעי החברה עוסקים בחברה האנושית, ומטבע הדברים, מדובר ב'חומר' קשה למדידה מדויקת. לפיכך, כלי המחקר החברתי הם שונים מעט וכן קיימות דיסיפלינות שונות ומגוונות באשר לאופן בו יש לבצע מחקרים חברתיים. בנוסף לכך, במחקרים חברתיים, מעצם העובדה שמדובר באנשים, עשויים להיות גם הטיות רבות (מעבר להטיות שעשויות לנבוע מתכנון המחקר) הן מצד הנחקרים והן מצד החוקרים (ראו הרחבה ביחידה 7 בספר "שיטות מחקר במדעי החברה", של האוניברסיטה הפתוחה).

להלן מס' דוגמאות לעבודות בתחום:
בעבודה אקדמית שתדון בנושא הסרבנות הביטחונית בישראל והשיח החברתי בנושא, ניתן לבצע מחקר על נושא הסרבנות של צעירים לפני גיוס לשרת בצה"ל וכן סרבנות אנשי מילואים לשרת בשטחים. בעבודה תיבדק השפעתה של הסרבנות על השיח הציבורי בישראל ועל החברה. כמו כן, תיבדק בעבודה ההשפעה של השיח הציבורי בנושא הסרבנות על הסרבנים עצמם והיחס לו הם זוכים מהסובבים אותם. כלי מחקר אפשריים: שאלונים, ראיונות, סקירה תקשורתית וכד'.

בעבודה אקדמית על השפעת האינתיפאדה הראשונה על החברה הישראלית, ניתן להתמקד בהיבטים מסויימים של השפעת המצב הבטחוני שיצרה האינתיפדה, כמו אלימות, פשע ודעת קהל. במסגרת זו ניתן לערוך סקירה של מחקרים על הנושא או לערוך מחקר עצמאי, כמו מחקר עמדות של בני נוער על נושאי ביטחון בתקופה זו.
כמובן שניתן גם לכתוב עבודות אקדמיות במדעי החברה בנושאי מחקר שאינם נוגעים בהכרח רק לחברה הישראלית, אלא גם לחברות אחרות בעולם, או לתרבות האנושית בכללותה.

בעבודה אקדמית בנושא מיתוס הקולנוע האמריקני והשפעתו על החברה, יתבצע מחקר על מיתוסים נוצריים שונים שמופיעים בקולנוע האמריקני והשפעתם על החברה האמריקנית. מה משמעות מיתוסים אלו והאם הם מופיעים בסרטים במכוון או רק בשל היותם סממנים שמוטמעים עמוק בתרבות המערבית ולכן הם מופיעים בקולנוע באופן טבעי ומובן מאליו.

ליברליזם

במסגרת לימודים אקדמיים בתחום מדע המדינה מועברים גם קורסים הנוגעים לליברליזם. עבודות אקדמיות מוגשות על נושא הליברליזם בהקשרים החברתיים, הפוליטיים והמדיניים שהוא נושא בחובו. עבודות אקדמיות עשויות לעסוק גם בהשפעת הליברליזם התפתחותו והתקיימותו במדינות, בתקופות שונות בהיסטוריה.

כאשר מדברים על ליברליזם מתכוונים למטרה פוליטית מרכזית שנושאת בקרבה קבוצת אידאולוגיות פוליטיות המעמידות את החופש האישי של האדם וכן את השוויון שצריך להתקיים בין בני אדם. הליברליזם מעמיד בראש החשיבות את ערכי החופש והשוויון ומהווה בסיס מוצק וסימוכין לתנועות חברתיות רבות שמשתמשות בו להצדיק את טיעוניהן ולקדם את היוזמות שלהן.

במסגרת כתיבת עבודות אקדמיות שיעסקו בליברליזם, ניתן לבחור נושא מחקר שיקיף את ההשלכות שיש לליברליזם על החברה המודרנית ועל אירועים היסטוריים שהווייתם עוסקת במאבק על קיומו של הליברליזם.

בעבודות אקדמיות שיעסקו בליברליזם בפן ההיסטורי, ניתן לבחור מדינה ספציפית בעולם שהליברליזם תרם לשינוי או שיפור התפיסה השלטונית, או לחלופין, מדינות בהיסטוריה שהליברליזם היה ערך נאור וחשוב בעיניהן והיה הגורם המקדם והמוביל של הווייתן כמדינות ועקב מהפכה או משבר כלשהו, התמוטט.

דוגמא לעבודת מחקר בנושא ליברליזם בראי ההיסטוריה: הליברליזם ברוסיה והסיבות לכישלונו בפרספקטיבה היסטורית. במסגרת כתיבת עבודת מחקר בנושא זה, ייעשה שימוש בחומר ספרותי שיכלול ספרים ומאמרים העוסקים במחקר על עליית הליברליזם ברוסיה ולסקר את הסיבות לכישלונו וההשלכות המדיניות, החברתיות והפוליטיות. העבודה תציג השפעות שהיו לכישלון שלו ברוסיה על האזרחים וכן על מדינות אחרות בעולם.

ניתן להגיש גם עבודות אקדמיות שיעסקו בליברליזם כאידיאולוגיה בפני עצמה - כיצד היא נוצרה וכיצד התפתחה לאורך השנים. במסגרת כתיבת עבודות המנתחות את האידאולוגיה הליברליסטית יפורט המודל המאפיין את הליברליזם כאידאולוגיה וכן על מה הוא מתבסס.

דוגמא לעבודה אקדמית בנושא: ליברליזם פוליטי וחופש הביטוי מול זכות הציבור לדעת. עבודה אקדמית זו תעסוק בכל מה שנוגע לערכים של חופש הביטוי במדינת דמוקרטית וכיצד הליברליזם הפוליטי חותר להשגת האפשרות ליצירת חופש ביטוי מלא, ולאפשר את הזכות לקבל את המידע באופן חופשי, תוך שמירה על ערכי חופש הביטוי וזכויות חופש הפרט והכלל.

זכויות אדם

זכויות האדם הן הרעיון המרכזי של הגישה הליברלית והגישה ההומניסטית, ובסיסן הוא הזכות לחירויות שונות לכל אדם ואדם באשר הוא אדם. בהתייחסות לתחום זה, לעיתים נעשה שימוש גם בביטוי זכויות האזרח.

עבודות אקדמאיות בנושא זכויות האדם עשויות לעסוק במגוון היבטים המתייחסים לזכויות טבעיות, חברתיות ופוליטיות. עבודות מחקר העוסקות בזכויות אדם יוגשו בעיקר במסגרת לימודי משפטים, אך גם במסגרת מדע המדינה, פילוסופיה ואף חינוך.
בתחום המשפטים נכתבות עבודות הבוחנות בעיקר את ההתנגשות שבין זכויות אדם לבין עקרונות אחרים, למשל, בחינת ההתנגשות בין זכויות האדם מול הצורך במאבק בטרור (פגיעה בזכות לפרטיות, חופש התנועה וכד'). בחינה זו יכולה להיעשות הן במסגרת של משפט המדינה והן במסגרת המשפט הבינלאומי.
לכל אזרח במדינה דמוקרטית יש זכויות אדם/ זכויות אזרח בסיסיות, זכויות אשר מעוגנות בחוק. בעבודות שייכתבו במסגרת לימודי מדע המדינה, הכוללים לימודים על התנהלות מדינית ואזרחית, ניתן לבחון את יחסה של מדינה או מספר מדינות לנושא זכויות האדם. בחינה זו יכולה להיעשות באמצעות ניתוח של קבלת החלטות של המדינה בנושאים שונים, לדוגמא, בקביעה של מדיניות ביטחון או מדיניות הגירה.
ישנן מדינות בעולם בהן קיימת פגיעה בזכויות האדם, או קיים חוסר בחוקים המגבים ומגנים על זכויות אלו. מקרה קיצון של פגיעה בזכויות אדם הוא בקוריאה הצפונית למשל, או במשטר האפרטהייד בדרום אפריקה.

עבודה על זכויות אדם טבעיות תדון בזכויות אדם הנוגעות להבטחת החירות הפרטית של האדם והגנתו מפני כל סוג עריצות של שלטון. לדוגמא ניתן לכתוב עבודה אקדמית בנושא: הזכות לחופש הביטוי. ניתן לבחור נושא עבודה הרלוונטי לחופש הביטוי ובו מתוארים מקרים ספציפיים שבהם נפגע חופש הביטוי על ידי השלטון, או על ידי גורמים אחרים וכיצד החוק מגן על חופש הביטוי ובאלו מקרים.
בעבודה על זכויות אדם חברתיות ידון כותב העבודה בזכויות שהיישום שלהן דורש השקעה של משאבים חברתיים. עבודה אקדמית כזו יכולה לעסוק לדוגמא בזכות לחינוך. העבודה יכולה להתייחס לחוק חינוך חובה ובאפשרויות שמציע השלטון על מנת לספק שירותי חינוך ולימוד לכל אדם ואדם.
בעבודה על זכויות אדם פוליטיות ידון כותב העבודה בזכויות הפוליטיות שיש לכל אדם המתפקד כאזרח במדינה מתוקנת ודמוקרטית. מדובר למעשה בזכותו של אדם כאזרח להשפיע ולעצב את המערכת הפוליטית במדינתו על ידי השתתפות בבחירות דמוקרטיות או באמצעות התאגדות.

עבודות בנושא המזרח התיכון

נושא המזרח התיכון הינו תחום מחקר רב תחומי ועוסק במדינות הנמצאות באיזור הגיאוגרפי שנקרא המזרח התיכון וגם באיזורים אחרים המושפעים מהנעשה בו.

לימודי המזרח בתיכון, כפי שהם נלמדים באקדמיה, עוסקים בקשת רחבה של נושאים כגון השפה והתרבות הערבית, דת האסלאם, היסטוריה של האיזור ואוכלוסייתו, פוליטיקה ויחסים בינ"ל באיזור, כלכלת המזרח התיכון, ועוד.
בהתאם לכך, עבודות אקדמיות העוסקות במזרח התיכון נכתבות במסגרות אקדמיות שונות: בחוג ללימודי מזרח תיכון, בחוג למדע המדינה, בחוג להיסטוריה וכד'. בכתיבת עבודה אקדמית על המזרח התיכון יש להתמקד בחבל מדינות המתפרס בשטחים שמדרום, ממזרח ומצפון לים התיכון, עד המפרץ הפרסי.

המזרח התיכון עבר שינויים ותהפוכות רבות בעשורים האחרונים מבחינה מדינית, פוליטית וחברתית. בכתיבת עבודה אקדמית על המזרח התיכון, ניתן להתמקד במדינה אחת ולכתוב עבודת מחקר על אחד מן הפרמטרים למחקר הקשורים אליה, או לעסוק בנושא שנוגע לעולם הערבי בכלל או לאיזור כולו. כמו כן, ניתן לבצע מחקר שיעסוק בקשר בין מספר מדינות במזרח התיכון, המשמעות וההשפעה שלו על המזרח התיכון כולו וכיצד היחסים הדינמיים בין המדינות משפיעים על הפוליטיקה ועל הכלכלה של המזרח התיכון והעולם כולו.

ניתן כמובן לכתוב עבודות אקדמיות על סכסוכים במזרח התיכון, וכאלה כידוע לא חסר, בעיקר בנוגע למדינת ישראל והיחס עם שכנותיה הערביות. בעבודות מחקר בנושא זה, ניתן לנתח את התנהלות מדינת ישראל מול המדינות השכנות בשנים האחרונות, תוך שימת דגש על הקשר בין הסכסוך הישראלי - פלשתיני ליחס של המדינות הסובבות את ישראל.
המזרח התיכון מחזיק בכוח כלכלי רב והוא הנפט, מה שמשפיע על שאר מדינות העולם. בתחום זה ניתן להתמקד בניסיון של ארה"ב להשיג שליטה ו/או השפעה על המזרח התיכון ועל מקורות האנרגיה שבו, מתוך רצון להשיג כוח כלכלי. בהקשר זה ניתן לציין שקיימות גישות הרואות בפלישה לעיראק והתערבות ארה"ב ביחסי ישראל עם שכנותיה ובכלל, דוגמא לניסיון התערבות על רקע כלכלי שכזה.
דוגמא נוספת לעבודת מחקר בנושא המזרח התיכון הוא נושא ישראל ובעיית המים במזרח התיכון. בעבודות בתחום זה יש להתייחס כמובן לנתונים אודות מקורות המים עצמם (אקוויפרים, נהרות וכו') וניתן לעסוק במאבקים על שליטה על מקורות מים, ובמתחים טריטוריאליים, לדוגמא בין ישראל לסוריה בשליטה על מקורות המים באזור רמת הגולן בעשור האחרון.

עבודות בנושא דת ומדינה

יחסי דת ומדינה הם למעשה יחסים בין שני מוקדים של כח פוליטי על הגמוניה, שליטה או השפעה. קונפליקטים ומאבקים בין השניים התקיימו עוד בימים של השלטון המלוכני באירופה והמשיכו להתקיים עם התפתחותה של המדינה הלאומית. בנימין נויברגר מציין כי במדינות שונות, ואף במקומות שונים באותה המדינה, קיימים דגמים שונים ומגוונים של הסדרים בין מוסד הדת ומוסד המדינה (http://www.openu.ac.il/Adcan/adcan37/adcan-33.html).

נושא דת ומדינה נלמד במסגרת חוגים כגון החוג למדע המדינה והחוג להיסטוריה. עבודות אקדמיות בנושא דת ומדינה יעסקו בקשר בין דת ומדינה בראי ההיסטוריה וכיום. נדמה כי דיונים ומחקר, כמו גם עבודות מחקר על דת ומדינה ישנם בשפע, אך תחום המחקר הזה רק הולך ומתפתח וקיימים נושאים רבים שניתן לכתוב עליהם עבודות ביחס לקשר שבין דת ומדינה.
בכל עבודה אקדמית שמגישים בנושא זה, ניתן לבחור מדינה או מספר מדינות ולבחון מהו אופי הקשר בין דת ומדינה, תוך התייחסות למודלים תיאורטיים. בעבודות מסוג זה יש להתייחס לגורמים ההיסטוריים וכן הגורמים הפוליטיים והמדיניים הקיימים בבסיס הקשר, ואלו השפעות הדדיות יש בין הדת לבין המדינה. ניתן לכתוב עבודות אקדמיות על מדינות בהן קיימת הפרדה מוחלטת בין הדת למדינה. במידה ובעבר הדת כן הייתה חלק מן השלטון במדינה, יוצגו הסיבות להפרדה שנוצרה ומה היה המקור להן. כן תפורט ההתנהלות של המדינה מול המוסדות הדתיים במדינה שבה לדת יש אוטונומיה והיא אינה מתערבת בענייני השלטון.
דוגמאות לעבודות מחקר בנושא דת ומדינה בעבר ובהיסטוריה המודרנית לא חסרות ולכן קיים היצע בחירה רב. בבואכם לכתוב עבודה בנושא זה, חשוב לזכור כי במידה ועורכים השוואה בין מדינות, יש לעשות זאת תוך התייחסות לסוג המשטר - דמוקרטי או דיקטטורי. לדוגמא, עבודה בנושא דת ומדינה במשטר דיקטטורי: "יחסי דת ומדינה בימי תקופת שלטונו של פרנקו בספרד"; ובמשטר דמוקרטי: "יחסי דת ומדינה בארה"ב - הימין האוונגלי ויציבות המשטר".

כבכל עבודה אקדמית, חשוב להקפיד על ציון מראי מקום מדוייקים וכן לצרף רשימה ביבליוגרפית מפורטת ושכתובה על פי כללי הכתיבה האקדמית.

דמוקרטיה וחינוך

דמוקרטיה וחינוך הינו שם ספר של ג'ון דיואי, העוסק בפילוסופיה הדמוקרטית של החינוך, ובעקרונות דמוקרטיים שיש ליישם בחינוך. תחום זה של דמוקרטיה וחינוך (או חינוך דמוקרטי) נלמד במסגרת לימודי מדעי החברה בחוגים לחינוך, פילוסופיה ואף מדע המדינה.

עבודות אקדמיות שיוגשו בתחום זה יעסקו בקשר ההדדי שבין דמוקרטיה לחינוך, בניסיון וברצון של מדינות לאפשר לאזרחים הפועלים בהן לחיות כאזרחים חופשיים וכן לתת להם את הכלים ואת הידע החינוכי לחיים, תחת משטר דמוקרטי. עבודות אקדמאיות בתחום דמוקרטיה וחינוך ישימו בעיקר את הדגש על החינוך לדמוקרטיה ואזרחות במדינה ואת הגישות השונות בחינוך ליישם זאת בצורה תקינה ונכונה. בנוסף, ניתן לבצע מחקר על יישומים בשטח של העקרונות הללו, כמו בחינה של בתי ספר דמוקרטיים.

במסגרת כתיבת עבודת מחקר בנושא דמוקרטיה וחינוך, קיימת חשיבות רבה לסדר וארגון בהתאם לכללי הכתיבה האקדמיים. תחילה, בעמוד שער, יוצג נושא העבודה. לאחר מכן, יוצג תוכן עניינים של פרקי העבודה: המבוא, כותרות ראשי הפרקים, תתי הפרקים, סיכום המחקר ורשימה ביבליוגרפית.
בפרקי העבודה, בין אם מדובר בעבודות פרו - סמינריון, בעבודות סמינריוניות או בדוקטורט, חשוב להביא חומר תיאורטי ומודלים תיאורטיים הנוגעים לתחום דמוקרטיה וחינוך. ניתן להביא תיאוריות פילוסופיות שונות של פילוסופים והוגים לאורך ההיסטוריה, אשר עסקו בפילוסופיה של החינוך ובחינוך לדמוקרטיה וכמו כן, ניתן להביא גישות מודרניות שקיימות כיום בחינוך לדמוקרטיה. הדבר המשמעותי ביותר, הוא הבאת מכלול נרחב של דעות על מנת לבסס את הנושא שנבחר כמחקר בעבודה.
דוגמא בולטת לנושא בתחום דמוקרטיה וחינוך היא: חינוך לדמוקרטיה בבית ספר. עבודה אקדמית בנושא זה יכולה לעסוק בגישות בחינוך לדמוקרטיה בסוגים שונים של בתי ספר. לדוג': חינוך לדמוקרטיה בבית ספר מסורתי, לעומת חינוך לדמוקרטיה בבית ספר שהוא מעצם הגדרתו, בית ספר דמוקרטי. בעבודה יוצגו תיאוריות בחינוך שרלוונטיות לכל סוג בית ספר ומה ה"אני מאמין" שלו. כמו כן, יוצגו בעבודה אופי הכשרת המורים בכל בית ספר לחינוך מסוג זה, וכן סוגים שונים של מערכי שיעור שמועברים בתחום.

עבודות בנושא דמוקרטיה וביטחון לאומי

קורס 'דמוקרטיה וביטחון לאומי' נלמד במסגרת החוג למדע המדינה והחוג להיסטוריה ומוגשות בו עבודות מחקר לתואר ראשון ושני, כולל עבודות פרו - סמינריון, עבודות סמינריון ודוקטורט. גם תזות לתואר שני ודוקטורט נכתבות בתחום זה.

עבודות אקדמיות בדמוקרטיה וביטחון לאומי יעסקו בנושאים הדנים בהתמודדות הדמוקרטיה עם הסכנות האורבות לנפילתה במדינה בה היא המשטר הקיים. המדובר בסכנות העלולות לפגוע בביטחון הלאומי של אותה מדינה וכתוצאה מכך לגרום לממשל הדמוקרטי להשתמש בחשש לפגיעה בביטחון הלאומי ככוח לפעולת הגנה מפני אוייבים, תוך פגיעה בזכויות האזרח וזכויות דמוקרטיות אחרות. כך שלמעשה, מדובר בדילמה שנוצרת בין ההשלכות של התמודדות עם בעיות של ביטחון לאומי, כמו טרור, ובין העקרון הדמוקרטי של שמירה על זכויות האדם והאזרח.
בכתיבת עבודה אקדמית בנושא דמוקרטיה וביטחון לאומי יש לשים דגש על הדילמה שהיא חלק מהתנהלות משטרים דמוקרטיים. עד כמה הם יכולים ומסוגלים לנצל את כוחם בשימוש בכוח לטובת הביטחון הלאומי, והיכן עובר הגבול בין שימוש תקין והולם בכוח שמוענק לדמוקרטיה להגן על עצמה, לבין ניצול יתר של הסמכות וכתוצאה מכך גרימה לפגיעה בזכויות האזרח.

ניתן לכתוב עבודות סמינריוניות בנושא דמוקרטיה וביטחון לאומי בהיבט היסטורי, לדוגמא: התמודדות מדינות המערב הדמוקרטיות עם השפעת מלחמת העולם השנייה על המבנה הדמוקרטי שלהן. בעבודה סמינריונית, או כל עבודת מחקר בתחום זה, יוצגו ההשפעות על המבנה הדמוקרטי שיצרה המלחמה על אותן מדינות, וכיצד החלטות שנוגעות לביטחון הלאומי של אותן מדינות, גרמו לערעור או חיזוק המשטר הדמוקרטי שלהן בימי המלחמה.
עבודות מחקר אחרות בנושא דמוקרטיה וביטחון לאומי הנוגעות למדינת ישראל ניתן לכתוב לדוגמא על 'הגבלת חופש העיתונות בתקופות מלחמה והשפעת הצנזורה על מעמדה של הדמוקרטיה בארץ'. העבודה תשים דגש על הסכנות שעלולה לגרום הדמוקרטיה בשימוש נכון, או ניצול יתר של הביטחון הלאומי, על מנת לשמור על הסדר הפנימי של המדינה, עד לכדי פגיעה ממשית בזכויות הציבור לדעת וחופש הביטוי. דוגמא לכך היא פרשת קו 300.

כאשר ניגשים לאסוף חומר ביבליוגרפי, ניתן לבצע חיפוש במאגרים האוניברסיטאיים ובאינטרנט, כאשר מקום טוב להתחיל בו הוא אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.

עבודות בנושא דמוקרטיה

דמוקרטיה, מעצם שמה, היא צורת משטר (שלטון העם). באופן כללי, במדינה דמוקרטית מתאפשרת השפעה של הציבור על השלטון ויכולת להחליפו (בכל מדינה באמצעות מנגנונים שונים), שמירה על זכויות אזרח ועל זכויות המיעוט, הפרדת רשויות ושלטון החוק.
במדינות בעולם המגדירות עצמן דמוקרטיות, ישנם ביטויים שונים ומגוונים של עקרונות דמוקרטיים. כך קיימות למשל דמוקרטיות ישירות, דמוקרטיות ייצוגיות וכד'. בהקשר הישראלי, עוסקת הספרות המחקרית גם במודלים תיאורטיים כמו הדמוקרטיה ההסדרית (ליפהרט, 1968, 1969) והאתנוקרטיה (יפתחאל, 2000).

נושא הדמוקרטיה הוא תחום מחקר רחב מאוד ויש לו היבטים פוליטיים, חברתיים, פילוסופיים, חינוכיים ועוד. התחום נלמד במסגרת לימודים אקדמית בעיקר בחוג למדע המדינה, אך לאחרונה גם כתחום בפני עצמו - 'לימודי דמוקרטיה'. בנוסף, תחום משנה הוא תחום החינוך לדמוקרטיה והחינוך הדמוקרטי.

עבודות בנושא דמוקרטיה יכולות לעסוק בתחום התנהלותן של דמוקרטיות ואופיין. לדוג': מדינת ישראל כמקרה מבחן למדינה דמוקרטית - האם היא עומדת במבחן המציאות. בעבודה ייבחנו השינויים שעברה המדינה, כמדינה דמוקרטית מיום היווסדה ועד ימינו אנו, תוך התייחסות לשסעים החברתיים הפוליטיים המרובים בה. ניתן לחקור בעבודה האקדמית את השינויים והתפניות שגרמו לערעור ההגמוניה הדמוקרטית במדינה, מה הסכנות שאורבות לה כיום ומה התחזיות לעתיד.
בכתיבת העבודה ניתן להיעזר בעבודות מוכנות שעוסקות בכל מה שנוגע ליציבות דמוקרטית, בין השאר במדינת ישראל, לדוגמא: עבודה סמינריונית על התמודדות דמוקרטיות עם קונפליקטים שיוצרות קבוצות אנטי דמוקרטיות פנימיות במדינה. עבודה אקדמית מסוג זה עשויה להיות לעזר רב בהכנת עבודת מחקר על הדמוקרטיה הישראלית, בכך שהיא עוסקת בגורמים שיכולים להקשות על יציבות המשטר ולערער אותו, עד כדי סכנה ממשית של נפילת הדמוקרטיה.
בעבודה אקדמית על דמוקרטיות אחרות שקיימות בעולם, ניתן לבצע מחקר שישווה בין שתי דמוקרטיות דומיננטיות, אורך הזמן שהן קיימות כדמוקרטיה, מה גורם להצלחתן כמשטרים כאלה וכו'. בעבודה יובאו מקרים שבהם יציבות הדמוקרטיה כמעט ונפגעה, ואלו מאמצים משקיעות המדינות בשמירה על הדמוקרטיה, אם בכלל.
לדוגמא, ניתן לערוך עבודה סמינריונית בנושא 'מדוע הדמוקרטיה היפנית יציבה יותר מהדמוקרטיה ההודית?'.

כמו בכל עבודה, יש להיעזר במקורות רבים ככל הניתן שיהוו רקע תיאורטי למטרת ביצוע מחקר ממצה ומדוייק. את המקורות יש להביא בסיום העבודה ברשימה ביבליוגרפית מפורטת, על פי כללי הכתיבה האקדמיים.

עבודות ביחסים בינלאומיים (יחב"ל)

יחסים בינלאומיים (יחב"ל) הינו תחום מחקר הנלמד בחוגים למדעי המדינה. הנושאים הנלמדים מתייחסים למדיניות החוץ של מדינות וליחסים בינהן והם כוללים קורסים העוסקים במערכות בינלאומיות, טרור, מלחמות וביטחון, דיפלומטיה וכו'.

עבודות בנושא יחסים בין לאומיים יכולות לעסוק במגוון של שאלות. עבודות רבות עוסקות ביישום של מודלים תיאורטיים על מקרי בוחן, לדוגמא: "ניתוח קבלת החלטות במשבר קוסבו על פי התיאוריה של בריצ'ר". עבודות אלה ייבחנו את מקרי הבוחן והן אמורות לבדוק אם המקרה תואם את המודל התיאורטי.
סוג נוסף של עבודה יכול לסקור את היחסים בין מדינות לאורך תקופה או תקופות. על אף הדימיון בין תחום ההיסטוריה ותחום מדע המדינה, ההבדל הבסיסי בין התחומים הוא הניסיון של מדעני המדינה לבנות מודל תיאורטי מתוך מספר מקרים היסטוריים ובניסיונם למצוא חוקיות ומבנים. על כן, עבודה ביחסים בינלאומיים שתסקור יחסים בין מדינות תעשה זאת תוך התייחסות למודלים ובדיקת התאמת המקרה למודל התיאורטי. עבודה שתסקור מספר אירועים או מספר מערכות יחסים בין מדינות, עשויה לנסות ולבנות מודל חדש.

כתיבת העבודות תיעשה, כבכל תחום, בהתאם לרמת הלימוד: עבודת קורס קצרה בתחילת הלימודים, בהמשך תיכתב עבודה פרו-סמינריונית ובסיום התואר הראשון יכתוב הסטודנט עבודה סמינריונית שהיא עבודה בהיקף גדול יותר. בתארים מתקדמים העבודות הן עבודות תיזה ודוקטורט.
על העבודות לכלול מבוא שיציג את שאלת המחקר ומטרות העבודה, סקירת ספרות שתציג מחקרים קודמים בתחום וכן את המודלים התיאורטיים בהם ייעשה שימוש בחקר המקרה, פרק דיון ופרק סיכום. כמובן שבסוף העבודה תובא רשימה ביבליוגרפית.
חשוב לציין כי אין צורך לקרוא לפרק סקירת הספרות בשם זה. לדוגמא, בעבודה בנושא "בחינת תהליכי המשא ומתן לקראת שחרור חטופי אחמד ג'יבריל", הפרק יכול להיקרא: "תהליכי קביעת מדיניות וניהול משא ומתן"; או בעבודה בנושא "גורם ההפתעה במבצע ברברוסה", ייקרא הפרק: "הונאה והפתעה בעידן המודרני".

כבכל עבודה אקדמית, יש לציין מראי מקום בכל מקום בו הובא ציטוט או רעיון ממקור אחר.