דמוקרטיה, מעצם שמה, היא צורת משטר (שלטון העם). באופן כללי, במדינה דמוקרטית מתאפשרת השפעה של הציבור על השלטון ויכולת להחליפו (בכל מדינה באמצעות מנגנונים שונים), שמירה על זכויות אזרח ועל זכויות המיעוט, הפרדת רשויות ושלטון החוק.
במדינות בעולם המגדירות עצמן דמוקרטיות, ישנם ביטויים שונים ומגוונים של עקרונות דמוקרטיים. כך קיימות למשל דמוקרטיות ישירות, דמוקרטיות ייצוגיות וכד'. בהקשר הישראלי, עוסקת הספרות המחקרית גם במודלים תיאורטיים כמו הדמוקרטיה ההסדרית (ליפהרט, 1968, 1969) והאתנוקרטיה (יפתחאל, 2000).
נושא הדמוקרטיה הוא תחום מחקר רחב מאוד ויש לו היבטים פוליטיים, חברתיים, פילוסופיים, חינוכיים ועוד. התחום נלמד במסגרת לימודים אקדמית בעיקר בחוג למדע המדינה, אך לאחרונה גם כתחום בפני עצמו - 'לימודי דמוקרטיה'. בנוסף, תחום משנה הוא תחום החינוך לדמוקרטיה והחינוך הדמוקרטי.
עבודות בנושא דמוקרטיה יכולות לעסוק בתחום התנהלותן של דמוקרטיות ואופיין. לדוג': מדינת ישראל כמקרה מבחן למדינה דמוקרטית - האם היא עומדת במבחן המציאות. בעבודה ייבחנו השינויים שעברה המדינה, כמדינה דמוקרטית מיום היווסדה ועד ימינו אנו, תוך התייחסות לשסעים החברתיים הפוליטיים המרובים בה. ניתן לחקור בעבודה האקדמית את השינויים והתפניות שגרמו לערעור ההגמוניה הדמוקרטית במדינה, מה הסכנות שאורבות לה כיום ומה התחזיות לעתיד.
בכתיבת העבודה ניתן להיעזר בעבודות מוכנות שעוסקות בכל מה שנוגע ליציבות דמוקרטית, בין השאר במדינת ישראל, לדוגמא: עבודה סמינריונית על התמודדות דמוקרטיות עם קונפליקטים שיוצרות קבוצות אנטי דמוקרטיות פנימיות במדינה. עבודה אקדמית מסוג זה עשויה להיות לעזר רב בהכנת עבודת מחקר על הדמוקרטיה הישראלית, בכך שהיא עוסקת בגורמים שיכולים להקשות על יציבות המשטר ולערער אותו, עד כדי סכנה ממשית של נפילת הדמוקרטיה.
בעבודה אקדמית על דמוקרטיות אחרות שקיימות בעולם, ניתן לבצע מחקר שישווה בין שתי דמוקרטיות דומיננטיות, אורך הזמן שהן קיימות כדמוקרטיה, מה גורם להצלחתן כמשטרים כאלה וכו'. בעבודה יובאו מקרים שבהם יציבות הדמוקרטיה כמעט ונפגעה, ואלו מאמצים משקיעות המדינות בשמירה על הדמוקרטיה, אם בכלל.
לדוגמא, ניתן לערוך עבודה סמינריונית בנושא 'מדוע הדמוקרטיה היפנית יציבה יותר מהדמוקרטיה ההודית?'.
כמו בכל עבודה, יש להיעזר במקורות רבים ככל הניתן שיהוו רקע תיאורטי למטרת ביצוע מחקר ממצה ומדוייק. את המקורות יש להביא בסיום העבודה ברשימה ביבליוגרפית מפורטת, על פי כללי הכתיבה האקדמיים.
במדינות בעולם המגדירות עצמן דמוקרטיות, ישנם ביטויים שונים ומגוונים של עקרונות דמוקרטיים. כך קיימות למשל דמוקרטיות ישירות, דמוקרטיות ייצוגיות וכד'. בהקשר הישראלי, עוסקת הספרות המחקרית גם במודלים תיאורטיים כמו הדמוקרטיה ההסדרית (ליפהרט, 1968, 1969) והאתנוקרטיה (יפתחאל, 2000).
נושא הדמוקרטיה הוא תחום מחקר רחב מאוד ויש לו היבטים פוליטיים, חברתיים, פילוסופיים, חינוכיים ועוד. התחום נלמד במסגרת לימודים אקדמית בעיקר בחוג למדע המדינה, אך לאחרונה גם כתחום בפני עצמו - 'לימודי דמוקרטיה'. בנוסף, תחום משנה הוא תחום החינוך לדמוקרטיה והחינוך הדמוקרטי.
עבודות בנושא דמוקרטיה יכולות לעסוק בתחום התנהלותן של דמוקרטיות ואופיין. לדוג': מדינת ישראל כמקרה מבחן למדינה דמוקרטית - האם היא עומדת במבחן המציאות. בעבודה ייבחנו השינויים שעברה המדינה, כמדינה דמוקרטית מיום היווסדה ועד ימינו אנו, תוך התייחסות לשסעים החברתיים הפוליטיים המרובים בה. ניתן לחקור בעבודה האקדמית את השינויים והתפניות שגרמו לערעור ההגמוניה הדמוקרטית במדינה, מה הסכנות שאורבות לה כיום ומה התחזיות לעתיד.
בכתיבת העבודה ניתן להיעזר בעבודות מוכנות שעוסקות בכל מה שנוגע ליציבות דמוקרטית, בין השאר במדינת ישראל, לדוגמא: עבודה סמינריונית על התמודדות דמוקרטיות עם קונפליקטים שיוצרות קבוצות אנטי דמוקרטיות פנימיות במדינה. עבודה אקדמית מסוג זה עשויה להיות לעזר רב בהכנת עבודת מחקר על הדמוקרטיה הישראלית, בכך שהיא עוסקת בגורמים שיכולים להקשות על יציבות המשטר ולערער אותו, עד כדי סכנה ממשית של נפילת הדמוקרטיה.
בעבודה אקדמית על דמוקרטיות אחרות שקיימות בעולם, ניתן לבצע מחקר שישווה בין שתי דמוקרטיות דומיננטיות, אורך הזמן שהן קיימות כדמוקרטיה, מה גורם להצלחתן כמשטרים כאלה וכו'. בעבודה יובאו מקרים שבהם יציבות הדמוקרטיה כמעט ונפגעה, ואלו מאמצים משקיעות המדינות בשמירה על הדמוקרטיה, אם בכלל.
לדוגמא, ניתן לערוך עבודה סמינריונית בנושא 'מדוע הדמוקרטיה היפנית יציבה יותר מהדמוקרטיה ההודית?'.
כמו בכל עבודה, יש להיעזר במקורות רבים ככל הניתן שיהוו רקע תיאורטי למטרת ביצוע מחקר ממצה ומדוייק. את המקורות יש להביא בסיום העבודה ברשימה ביבליוגרפית מפורטת, על פי כללי הכתיבה האקדמיים.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה