חזרה בתשובה

חזרה בתשובה היא כינוי לתהליך שבו אדם יהודי-חילוני משנה את אמונותיו ואורח חייו והופך דתי. התהליך ההפוך לחזרה בתשובה הוא חזרה בשאלה, שבו אדם דתי נעשה חילוני.

המחקר בנושא החזרה בתשובה נעדה בשלושה תחומים עיקריים: פסיכולוגיים, סוציולוגיים ופוליטיים. המחקר הפסיכולוגי מתמקד בגורמים הפסיכולוגיים והחברתיים שמניעים את החוזרים בתשובה לעשות כן. מבחינה סוציולוגית, ייבחנו היבטים של החזרה בתשובה בהקשר הכללי של התפקידים החברתיים של הדת, למשל בהקשר של לכידות חברתית (דורקהיים). המחקר הפוליטי מנסה לקשור את תופעת החוזרים בתשובה והחזרה בתשובה לביטויים פוליטיים כמו דפוסי הצבעה, המפלגות הדתיות, עמדות כלפי היבטים פוליטיים שונים בחיי החברה והמדינה וכו'.

עבודות סמינריוניות בנושא חזרה בתשובה יכולות לעסוק הן בחוזרים בתשובה עצמם והן בתופעת ההחזרה בתשובה והמחזירים בתשובה (כמו אמנון יצחק, חסידי נחמן מאומן ועוד). העבודות האקדמאיות השונות יכולות להיכתב על הסיבות שמניעות את החוזרים בתשובה לעשות כן, על שיטות ההחזרה בתשובה, על סוגי אוכלוסייה שונים של החוזרים בתשובה (כמו אסירים, תושבי שכונות מצוקה, מטיילים שחזרו מהודו, חזרה בתשובה בעקבות נישואין וכד'), על המתנגדים לתופעת החזרה בתשובה והפועלים נגדה ובעד עידוד יציאה בשאלה, כמו מפלגת שינוי לשעבר, עמותת דעת אמת, עמותת חופש ועוד.


מטבע הדברים, רוב המידע שמופיע ברשת האינטרנט על חזרה בתשובה, הן מצד התומכים בה והן מצד המתנגדים לה, הוא סובייקטיבי, לכן יש לנקוט משנה זהירות בבחירת המידע שעליו תתבסס העבודה האקדמית. ניתן להיעזר בספרים ומאמרים שנכתבו על תופעת החזרה בתשובה, לדוגמה: החזרה בתשובה וזהויות דתיות חדשות בישראל בתחילת שנות האלפיים, יהודה גודמן, המרכז לפיתוח על שם פנחס ספיר, 2002; סוציו-דרמה ב"תנועת התשובה": חקירה אתנוגרפית על אודות הכנסים של הרב אמנון יצחק, מבט אל הקהל, אסף שרעבי, 2004, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת בר אילן.
קניית עבודות מוכנות היא דרך נוספת של איסוף מידע. מעבודות כאלה ניתן לדלולת רעיונות, מקורות ביבליוגרפיים וכד'.
העבודות עשויות להיות תיאורטיות עיוניות שעיקרן הוא עיון במקורות קיימים, או מחקריות, כלומר שייערך המסגרתן מחקר עצמאי מקורי. את המחקר אפשר לבצע באמצעות נתונים סטטיסטיים שונים, ראיונות, סקרים, שאלונים, תצפיות ועוד, כאשר הנתונים ייאספו בצורה מסודרת ומקובלת, על מנת שיהיה ניתן להשתמש בהם במסודר בעת כתיבת העבודה וניתוח הנתונים והעובדות.


עבודות לדוגמא: בחינת מניעיהם של אנשים החוזרים בתשובה, החזרה בתשובה - הרב אמנון יצחק; חזרה בתשובה אצל אסירים.

עבודות בנושא אפליה בעבודה

אפליה בעבודה מתייחסת הן לאפלייה בקבלה לעבודה והן לאפלייה שנעשית במהלך עבודתו של אדם, כלפי אותו אדם. סעיף 2 (א) בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה מ-1988 קובע כי "לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, בכל אחד מאלה: קבלה לעבודה; תנאי עבודה; קידום בעבודה; הכשרה או השתלמות מקצועית; פיטורים או פיצויים פיטורים; הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה."

עבודות אקדמאיות במדעי החברה והרוח שעניינן נושא האפליה בעבודה, יכולות להיכתב על אחד מהסעיפים בחוק או אחרים, כפי שמצוין ביתר פירוט בחוק; על נושאים כמו אפליית נשים בעבודה או בקבלה לעבודה, אפליית אנשים בעלי נטייה חד-מינית בקבלה לעבודה או בעבודה, אפליית בני מיעוטים בקבלה לעבודה, אפליית מבוגרים בקבלה לעבודה (אפליה מחמת גיל), ועוד.

עבודה בנושא זה יכולה למשל לעסוק באפלייה של דתיים, (מסורתיים חובשי כיפה סרוגה או חרדים), הן בקבלה לעבודה והן בעבודה עצמה – במקום עבודה שהוא בעל צביון חילוני מובהק, הן מבחינת אופי העבודה והן מבחינת רוב העובדים בו. העבודה תנסה לשאול כיצד ואם מתבצעת אפלייה כזו, תתאר את הרקע של אפלייה בעבודה ותנסה להסביר כיצד יכולה להתבטא האפלייה כלפי דתיים במקום העבודה, או בקבלה לעבודה. בשל הקושי למצוא חומר ביבליוגרפי העוסק באפליית דתיים בעבודה חלק גדול של המחקר יתבצע באמצעות כלים מחקריים של מדעי החברה כמו ראיון, שאלונים, סקר. חלק אחר של העבודה ינסה להשתמש בחומר מחקרי קיים ולהתאים אותו לנושא המחקר של אפליית דתיים בעבודה. חומר עזר כזה יכול להיות מחקר שהתפרסם לא מזמן באמצעות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה: "תחושת אפלייה של מחפשי עבודה ועובדים ומה הציבור חושב על כך", שוקי הנדלס, מינהל מחקר וכלכלה של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, פברואר 2010.

בבחירת הנושא לעבודות אקדמיות על אפלייה בעבודה, רצוי במידת האפשר להיות מקוריים, ולא לחזור על נושאים שכבר נדונו בעבודות קודמות, וזאת על מנת ליצור מחקר חדשני ומקורי. כמובן, ככל עבודה אקדמאית, על העבודה להיכתב לפי כללי הכתיבה המקובלים.