עבודות בנושא האישה הערבייה

מצבן הייחודי של הנשים במגזר הערבי נובע מהשתייכותן הכפולה: לאוכלוסייה הערבית במדינת ישראל מחד, ולמעמדן המגדרי מאידך. עובדה זו משפיעה גם על כניסתן ומעמדן בשוק העבודה, וגם על אחוזי הלא- מועסקות מתוך הנשים השייכות לכוח העבודה (רחל ורצברג, אבטלת נשים במגזר הערבי, מרכז מחקר ומידע של הכנסת, מאי 2001).
הנשים הערביות בישראל (ובעולם) נתקלות בקשיים הנובעים מהתנגשות בין המודרניזציה שבעולם המודרני שבה הן נתקלות כשהן יוצאות לעבודה או לחיפוש אחר עבודה או נתקלות בעולם החיצוני באמצעות התקשורת (טלוויזיה), לבין הערכים המסורתיים.

נושא האשה הערביה יכול להיות נדון בעבודות מהיבטים שונים במסגרת לימודי מגדר, סוציולוגיה, כלכלה, מדעי המדינה  ועוד. נושאים בהם ניתן לעסוק בעבודות אקדמיות במסגרת נושא זה יכולים להיות: השתתפותן של נשים ערביות בכח העבודה וחלקן במשק הישראלי; ההשתתפות הפוליטית ודפוסי ההצבעה של נשים ערביות בישראל; מעמד האישה בחברה הערבית בישראל ובעולם (במעגל המשפחתי, החברתי, הפוליטי וכו'); תמורות בעמדות של נשים ערביות ביחס למעמדן והגורמים לכך; רצח נשים על רקע "כבוד המשפחה"; מצב הנשים בישראל בראי האבטלה והתעסוקה והשוואה בין המגזר היהודי למגזר הערבי; וכו'.

מקורות ביבליוגרפיים בנושא זה, בהם ניתן לעשות שימוש בכתיבת העבודה:
אבתיסאם אברהים וברהם איריס, "האישה הערבייה בעבודה" מתוך נשים הכוח העולה: קידום נשים בעבודה וניפוץ "תקרת הזכוכית", עורכת ענת מאור, 1997;
מנסור ערביה, 1999, נשים ערביות בישראל בעידן הכלכלה המתקדמת: לאן מובילה אותן הכשרתן המקצועית והאקדמית? מתוך: שוויון לנשים במדינת הרווחה הישראלית- יום עיון שהתקיים בתל- אביב , דצמבר 1998;
ע'אנם, ה. (2005), "הערכים התרבותיים והאישה". עמדות בנוגע למעמדה וזכויותיה של האישה הפלסטינית בישראל, פרק שלישי, עמ' 121 – 156;
נשים ערביות בשוק העבודה, עולא שתייוי, נשים לתקציב הוגן, פברואר 2008.

החינוך במגזר הערבי

המחקר האקדמי בנושא זה מתקיים במסגרת לימודי סוציולוגיה, מדע המדינה וחינוך, תוך התייחסות כמובן למיעוט הערבי במדינת ישראל ויחסה של המדינה כלפיו.
טענותיהם של גורמי החינוך במגזר הערבי, הן שראשית, החינוך בישראל נקבע בעיקר על ידי אנשי חינוך יהודים, כאשר לרשויות הערביות המקומיות מוקנות סמכויות טכניות בלבד וכך אין לאנשי חינוך ערביים השפעה על תוכן הלימודים הנלמד במגזר הערבי. עפ"י נתונים שונים היישובים הערבים נמצאים בתחתית סולם המדד החברתי-כלכלי בישראל. על כן, אין זה מקרה שמערכת החינוך הערבית אף היא ממוקמת בתחתית מערכת החינוך הישראלית. טענה נוספת היא שישנה אפליה בהקצאת משאבים למגזר הערבי ובמיוחד לחינוך הערבי, אפליה שנמשכה לאורך כל שנות המדינה. דו"ח שהוכן בהזמנת ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי מ-2004 קובע כי נמשך הפער בין הישגי התלמידים היהודים מול הערבים, וזאת בשל אפליה נמשכת בהקצאת משאבים וכן בשל התערבות בוטה בתכנים של השלטון, אי שיתוף של אנשי חינוך ואקדמיה ערבים בקבלת ההחלטות. בדו"ח שכתב חאלד אבו עסבה במסגרת פרויקט השסע-היהודי-ערבי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ההמלצה העיקרית היא לפעול לכינונו של מִנהל חינוך ערבי עצמאי על מנת לחולל שינוי מהותי במערכת החינוך הערבי.

עבודות אקדמיות שייכתבו על החינוך במגזר הערבי יכולות לדון באי השוויון הזה מכמה בחינות ואף לבצע מחקר באמצעות נתונים קיימים מדוחות שנכתבו על המגזר הערבי, ראיונות עם אנשי חינוך ערביים, דוחות שנכתבו על ידם, סקרים בקרב תלמידים ערביים ועוד. מומלץ לבחור בנושאים פרטניים ולא בנושאים כלליים מדי, למשל: התנגשות בין ערכים לאומיים וציונים עם האתוס הערבי בחינוך במגזר הערבי – כמו הנפת דגל ישראל בבית הספר, שירת ההמנון, קיום טקסים לאומיים כמו יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות וכן לימוד נושאים כגון אלה במערכת החינוך הערבית והבעייתיות שבכך. ניתן להשוות בין שני בתי-ספר ערביים שונים, כמו בית-ספר ביפו לעומת בית ספר ביישוב ספר ערבי ולבחון את המצב האפלייתי מבחינת כמות התלמידים בכיתה, תנאי הלימוד וכדומה.

עבודה אקדמאית בנושא החינוך הערבי צריכה להיכתב, ככל עבודה אקדמאית, לפי כללי הכתיבה האקדמאיים. עבודה אקדמאית לדוגמה בהיקף של עבודה סמינריונית ששמה אפלייה ואי שוויון בחינוך בישראל בכלל וכלפי הערבים בפרט, בוחנת את האפליה ואי השוויון בחינוך בישראל בכלל וכלפי הערבים בפרט מנקודת ראותם של סטודנטים ערבים ויהודים.
עבודות אקדמאיות אחרות לדוגמה בנושא החינוך במגזר הערבי: השוויון בחינוך כלפי המגזר הערבי: בחינת עמדות בין סטודנטים יהודים וערבים במכללת הגליל בשאלת אי השוויון בחינוך כלפי המגזר הערבי לקראת חינוך רב-תרבותי; פעילות האגודה לזכויות האזרח בישראל בכלל ובסוגיית הקיפוח בחינוך כלפי המגזר הערבי בפרט; חינוך מיני בבתי ספר ערביים - תפקיד היועץ.

המגזר הערבי

עבודות אקדמיות בנושא המגזר הערבי במדינת ישראל (שלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהווים כחמישית מכלל תושבי מדינת ישראל), יכולות לעסוק במגוון תתי-נושאים הקשורים למגזר הערבי:
* ההיבט הגיאוגרפי: ערים ויישובים ערביים, תכנון עירוני בישובים ערביים וכד'.
* ההיבט הסוציולוגי: המשפחה הערבית, מבנה חברתי, פטריארכליות, אפלייה בקבלה למקומות עבודה ובעבודה (ראה רשומה בנושא על אפלייה בעבודה), מגזרים שונים באוכלוסייה הערבית במדינת ישראל כמו ערבים-בדואים, ערבים-נוצרים, מוסלמים, דרוזים), ועוד.
* מבחינה משפטית ומבחינת מדע המדינה: מעמדם של ערביי ישראל, קיפוח המיעוט הערבי בתחום הקרקעות, נושא איחוד המשפחות במסגרתו מבקשים אזרחי המדינה הערביים להתאחד עם בני משפחתם הגרים בשטחים הכבושים, וכו'.

סוגיה בה ניתן לעסוק בעבודה היא סוגיית אבטלת הנשים במגזר הערבי. לפי מסמך של של מרכז המידע והמחקר של הכנסת בנושא אבטלת נשים במגזר הערבי, השתתפותן של נשים במגזר הערבי בכוח העבודה עדיין נמוכה באופן משמעותי, יחסית לשיעור השתתפותן של נשים יהודיות ושל גברים יהודים וערבים כאחד, למרות עלייה יחסית בשיעור השתתפותן של נשים מהמגזר הערבי בכוח העבודה.
עבודה נוספת לדוגמה בנושא המגזר הערבי יכולה לעסוק באפליית ערביי ישראל בעבודה ולבחון את השאלה האם האפליה המתקנת שקיימת בנושא, אכן מתקנת? כרקע לשאלה, יש צורך גם לסקור את מצבם החברתי והכלכלי של ערביי ישראל ואפלייתם בעבודה - המתבטאת בעיקר במניעת כניסתם לתפקידי ניהול ובאי העסקת אקדמאים ערביים במקצועם.
עבודות נוספות על המגזר הערבי: הזהות הלאומית של ערביי ישראל; ערביי ישראל - תעסוקה וחינוך; הבניית המציאות בתקשורת ומעמדם של ערביי ישראל כתוצאה מסיקורם התקשורתי.

על כותב העבודה לבחור תת-נושא מסוים מתוך מגוון תתי-הנושאים ולהתמקד בו, תוך כדי מחקר פרטני שיציג את מטרות העבודה, שאלת המחקר של העבודה, הדרכים לענות עליה, והבאת נתונים וציטוטים ממקורות ביבליוגרפיים העוסקים בתת-הנושא הקשור לנושא המגזר הערבי. על העבודה, ככל עבודה אקדמאית, להיכתב עפ"י כללי הכתיבה האקדמאיים.