סמינריון בפילוסופיה

משך מאות שנים הגו פילוסופים באספקטים שונים על החיים בעולמנו. פילוסופיה היא תחום המשויך ללימודי מדעי הרוח אשר דן בקיום האנושי ובשאלות על הקיום האנושי. לאורך ההיסטוריה עסקו פילוסופים במדינות ותרבויות שונות בשאלות הקיומיות וניסו למצוא מענה לשאלות אלו על ידי הגות פילוסופית מורכבת. בלימודים האקדמיים הנוגעים למדעים שונים, העיסוק בפילוסופיה הוא בלתי נמנע. קורסים רבים בסוגים שונים של פילוסופיה מועברים לסטודנטים ובהתאם לכך מוגשות עבודות אקדמאיות שונות בתחומי המחקר והלימוד השונים.

עבודות בפילוסופיה יעסקו באחד או יותר מן הענפים הנוגעים לפילוסופיה. ניתן להגיש סמינריון בפילוסופיה של האמנויות (תורת האסתטיקה והיופי), פילוסופיה מדינית (פילוסופיה העוסקת במחשבה מדינית, סוגי שלטון והשפעתו) פילוסופיה של תורת ההכרה (מהות הקיום וההכרה). מעבר לכך ישנם פרמטרים ותחומים נוספים שפילוסופיה משתייכת אליהם וניתן לייחס אותה אליהם.

תפיסת החוק ואי ציות לו היא עבודה שיכולה להיכתב במסגרת עבודת סמינריון בפילוסופיה או עבודת פרו - סמינריון וכן כעבודת גמר רגילה בפילוסופיה לתואר ראשון או שני. עבודת מחקר זו תדון במחשבה הפילוסופית בכל מה שנוגע לגורמי אי ציות לחוק וזכויותיו של הפרט. המחקר על נושא העבודה יתבסס בעיקרו על המחשבה וההגות הפילוסופית שקיימת לאורך ההיסטוריה, תוך בחירת פילוסופים מרכזיים וחשובים שהתמקדו בדיון פילוסופי על נושא זה.

מבנה עבודה לדוגמא: ראשית, יופיע פרק מבוא שייתן תמצית של נושא המחקר ואופיו וכמו כן שאלת המחקר ומה הרצון להוכיח בו. בפרקי העבודה יינתן מידע תיאורטי בנושא שלטון החוק ומהו חוק במשפט העברי או בכל סוג משפט אחר. כמו כן יוצגו גישות פילוסופיות אוניברסליות בנושא חוק ואי ציות לו ויובאו פילוסופיות מייצגות של פילוסופים ידועים שחלקו הגות בנושא כגון: אפלטון, תומס הובס ועוד.

בתום העבודה יוצג פרק סיכום ומסקנות שנותן מענה לשאלת המחקר ומציג את הממצאים של המחקר בעבודה.

הפרק האחרון יהיה פרק של רשימה ביבליוגרפית ובו תוצג ספרות המחקר שנעשה בה עזר לכתיבת המחקר בעבודה.

סיפורת ישראלית

המושג 'סיפורת ישראלית' או 'סיפורת עברית' מתייחס לכתיבת פרוזה (סיפורים קצרים, נובלות ורומנים) בשפה העברית. העיסוק בתחום זה כולל התייחסות הן ליצירות עצמן והן לסופרים, כמובן בהקשר הישראלי-עברי. ניתן לציין כמובן כי הספרות הישראלית באופן כללי וסופרים ישראליים רבים זוכים להכרה, פרסום ופרסים רבים גם בעולם, וספרים רבים מתורגמים לשפות זרות. על קצה קצהו של המזלג ניתן לציין את אפרים קישון, עמוס עוז, דוד גרוסמן וסייד קשוע.

תחום זה נלמד במסגרת לימודי ספרות, וגם במסגרת לימודי עריכה לשונית, בלשנות עברית ואף קולנוע (יצרות סיפורת ישראליות שעובדו לסרט קולנוע). גם סטודנטים הלומדים לתארים בתחומים שונים בתכלית, עשויים לעסוק בסיפורת ישראלית במסגרת קורסים כלליים או תכניות העשרה.

כבכל תחום אקדמי, גם בנושא זה יש לערוך עבודות, כאשר היקף העבודה ייקבע בהתאם למסגרת הלימודים (תואר ראשון/שני; קורס סמינריון, פרו"ס, סמינר וכד').
בעבודות ניתן לעסוק בניתוח 'מקרו' של הסיפורת הישראלית ככלל, על פי תקופות שונות או על פי סופרים מסוימים (לדוג', ספרות נשים) או ניתוח רוחבי (לדוג', סיפורת ישראלית העוסקת בשואה; מגמות ושינויים בדמות האישה בסיפורת הישראלית מקום המדינה ועד שנות האלפיים).
דוגמאות נוספת לניתוח רוחבי: מיתוס יוסף טרומפלדור בספרות הילדים הישראלית. בעבודה ניתן לבדוק כיצד בא לידי ביטוי המיתוס של יוסף טרומפלדור בספרות הישראלית ובספרות העברית וניתן גם לבדוק זאת גם ביחס לספרות הלימוד והקריאה לילדים ולנוער.
בבחינה של היבטים מסוימים בסיפורת הישראלית ניתן לבדוק למשל: סיפורת ישראלית שנוגעת בהוויה הצבאית בתקופה החלוצית או מאפיינים של כתיבה פוסט מודרנית בסיפורת הישראלית בשנות התשעים של המאה העשרים.

ישנה אפשרות להתמקד בסופר ישראלי שחי ופעל בתקופה מסוימת ולעסוק ביצירתו תוך ניתוח דמותו ואופיו של אותו סופר ביחס ליצירתו בתקופה מסוימת ובהקשר להשפעות החברתיות שבהשראתן פורסמו כתביו. למשל, עבודה אקדמית על הסופר עמוס עוז ויחסו לעיר ירושלים תוך השוואה בין הרומנים: "מיכאל שלי" ו"סיפור על אהבה וחושך".

סמינריון בתקשורת

עבודות אקדמאיות בתקשורת יעסקו בניתוח וחקר הליכי העברת המידע ובניתוח וחקר הטכנולוגיות המאפשרות את העברתו. העבודות יתייחסו הן לפן האישי והבין-אישי שקשור לתהליכי העברת מידע, מבחינת השפעות תרבותיות, חברתיות, סוציולוגיות, פסיכולוגיות, פוליטיות, ועוד, והן מהבחינה הטכנולוגית של שימוש בכלים המאפשרים את העברת המידע, כמו שימוש ברדיו, אינטרנט, סיקור עיתונאי, קריטריונים לסיקור עיתונאי כזה או אחר, עקרונות ותהליכי תכנון של פרסום, תקשורת שיווקית ועוד.

תקשורת היא כלי חברתי חשוב בכך שהיא משפיעה על בני האדם מבחינות שונות, מאפשרת להם להשפיע אחד על השני באמצעותה, ויוצרת תשתית של מוסכמות חברתיות ומציאויות חברתיות המנחות אותם בעולם המשתנה. העבודות האקדמאיות השונות, עבודות סיכום קורס, עבודות פרו-סמינריוניות, עבודות סמינריוניות ואחרות, יכולות להיכתב על מקרים שונים ורבים שבהם התקשורת משפיעה על החברה ולהפך. לדוגמה, השפעת הפרסום הישראלי על אוכלוסיית העולים, הניגוד בין חופש הביטוי לזכות הציבור לדעת, השפעת התקשורת על פרשת גלעד שליט, התקשורת בעולם החרדי ועוד נושאים חברתיים.
העבודות יכולות גם לבחון את התפתחות התקשורת לאורך ההיסטוריה, ולהשוות בין כלי תקשורת שונים מהעבר ומהווה, לבחון את התפתחות הטכנולוגיה בתקשורת, לדוגמה התפתחות התקשורת הסלולרית לפני 20 שנה לעומת היום ועוד.

בכתיבת העבודה רצוי מאוד להסתמך על מקורות ספרותיים רבים ככל הניתן כדי לבסס את הנחות העבודה והשאלות הנשאלות במהלכה, וכן כדי לתת אסמכתא מהימנה לטענות שמועלות בעבודה. יש לכתוב את העבודה בהתאם לכללי הציטוט המקובלים ובכל מקום בעבודה שבו מצוין רעיון או ציטוט ממקור אחר, יש לציין זאת.

עבודות לדוגמה בתקשורת: בחינת הצנזורה על ידיעות חדשותיות, כמו במקרה של ענת קם. במבוא יש להציג בקצרה את הנושא, להגדיר את מטרת העבודה, לסקור בקצרה את הרקע של הצנזורה בישראל, להציג את שאלות המחקר – אם הצנזורה עומדת במבחן חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, ואם היא רלוונטית בעידן האינטרנט והתקשורת הגלובלית, ולהציג בקצרה את הדרכים שבהם ייענו השאלות. בגוף העבודה יש לפרט ביתר הרחבה על הנושא, לבחון מאמרים בנושא, בכלל זה התייחסות התקשורת הכתובה והאלקטרונית בארץ לעומת העולם, השפעת הבלוגספירה על גילוי הפרשה, ועוד. יש גם להסתמך על חומר תיאורטי בתחום הצנזורה וגם כאן ניתן להשתמש במאגרי מידע באינטרנט כדי למצוא ספרים ומאמרים העוסקים בצנזורה. בסיכום העבודה יש להציג את המסקנות שעלו מהנתונים השונים ולתת הערכה על מקרים עתידיים אפשריים.

דידקטיקה

עבודות אקדמאיות בנושא דידקטיקה, תורת ההוראה, ייכתבו במסגרת לימודי חינוך, חינוך מיוחד, ובמסגרת לימודי פסיכולוגיה, במסלול פסיכולוגיה חינוכית. דידקטיקה עוסקת בתכנון, פיתוח ויישום תכניות לימודים, בעיקר לבני נוער או ילדים. שיטות לשימוש בכלים דידקטיים עשויות לעזור למורים, גננות, פסיכולוגיים חינוכיים ואנשי חינוך אחרים, לתכנן את מטרותיהם ופעולותיהם בתחום החינוך.

בעבודות אקדמאיות, עבודות פרה-סמינריניות או סמינריוניות, ניתן להתמקד בתכנית הוראה על מקצוע מסוים ולהראות, על סמך תיאוריות ומחקר ספרותי בתחום, כיצד התכנית תוכל להעביר את החומר הנלמד בצורה הטובה ביותר. בעבודה יש להציג את אסטרטגיית ההוראה הנדרשת: תכנון תכנית ההוראה, הצבת מטרות למידה, זיהוי קשיים לימודיים, גם טרם היווצרם, דרכים לפתרון הקשיים ועוד.

העבודה יכולה להיות תיאורטית/עיונית בלבד ולהתבסס רק על חומר תיאורטי בנושא דידקטיקה, או שהיא יכולה להסתמך גם על מחקר, שיכול להיות מיושם באמצעות שאלונים המחולקים למורים או לאנשי הוראה אחרים, רכזי שכבות או מפקחים, או באמצעות ראיונות איתם. המחקר גם יכול להיות מבוסס על תצפית במערך שיעורים בכיתה מסוימת או בכמה כיתות באותו מקצוע.
בתחילת העבודה יש להביא מבוא שיציג את הנושא הנחקר בעבודה, את שאלת המחקר וטענת המחקר, סקירה קצרה של חומר ספרותי שבו נעשה שימוש בכתיבת העבודה ולביסוס טענת המחקר, ובקצרה את הדרכים שנעשו, אם באמצעות מחקר או באמצעות התבססות על חומר תיאורטי בלבד, לפתרון שאלת המחקר.

העבודה עצמה יכולה להיות גם תכנון מערך שיעור בנושא מסוים, כאשר בעבודה יוצגו הדרכים הדידקטיות שיובילו את התלמידים להבנת הנושא, השלכותיו, כיצד נעזרים בנושא לדרכים אחרות, ולהסקת מסקנות בנושא.

עבודה בנושא דידקטיקה יכולה גם לחקור שיטות הוראה מסוימות, לדוגמה לימוד תנ"ך באמצעות אחת משיטות הלמידה השיתופית. במבוא לעבודה יש להציג חומר תיאורטי על שיטת הלמידה השיתופית, חומר תיאורטי על השיטה המסוימת משיטות הלמידה שבה בוחרים, על גוף העבודה לכלול פרקים שיציגו באופן מפורט יותר את השיטה, יתרונותיה, חסרונותיה, דרכי השימוש בה וכיצד היא מתאימה ללימוד תנ"ך, מבנה השיעור באמצעות השיטה הנבחרת, תוך כדי הסתמכות על חומר תיאורטי בנושא הלמידה השיתופית והיסודות הדידקטיים שלפיהם פועלים. בסוף העבודה יש להציג סיכום שיציג את מסקנות העבודה.

בסיום העבודה יש להציג רשימה ביביליוגרפית מפורטת, על פי כללי הכתיבה האקדמאית, שיציגו את המקורות הספרותיים שעליהם התבססה העבודה. אם יש נספחים לעבודה, כמו שאלונים או תמלול ראיונות שנעשו במהלך המחקר, יש לצרפם לעבודה על פי כללי הצגת הנספחים.

משפט מנהלי

במדינה המודרנית ישנה מעורבות רבה מאוד של רשויות השלטון בחיי האזרחים - משירותים כמו חשמל ומים, בתי הספר ועד רשיון נהיגה. כל אלה מוסדרים (מסופקים, מנוהלים, מפוקחים, מתומחרים וכו') על ידי המדינה והמנהל הציבורי. בשל מעורבות זו, יש צורך בהבנה של גופי המנהל הציבורי, סמכויותיהם ואפשרויות הפיקוח עליהם.

המשפט המנהלי מסדיר את הפעולות של רשויות המנהל הציבורי השונות, כלומר רשויות שונות שפועלות על ידי המדינה והרשויות המקומיות. לימודי התחום כוללים נושאים כמו סמכויות רשויות המנהל, הכללים המתווים את הפעלתן של סמכויות אלה, שיקול הדעת המנהלי והביקורת השיפוטית על הפעולות ועל ההחלטות המנהליות.

נושא זה נלמד במסגרת לימודי משפטים ובמסגרתו יש גם לערוך עבודות אקדמאיות בנושא.
עבודות המחקר יבדקו למעשה את נושא המשפט המנהלי על אופניו השונים ובמסגרתן יובאו גם דוגמאות ומקרי בוחן הנוגעות למשפט מנהלי. העבודות יעסקו במבנה משפט מנהלי, סמכויותיו, ההליך המנהלי שבמסגרתו פועל המשפט, שיקול הדעת המנהלי במקרים שונים וכן הפיקוח שלו על הרשות המנהלית.
בשלבי הלימוד הראשונים, העבודות הן לרוב תרגילים בהם מוצג מקרה בוחן, אותו יש לנתח ולענות על שאלות מסוימות המתייחסות אליו. עבודות בשלבים מתקדמים יותר יהיו רחבות היקף יותר ויהיו בעלות אופי של עבודה אקדמית סטנדרטית.

עבודה במשפט מנהלי יכולה לבחון, לדוגמא, את תום לב במשפט המנהלי. העבודה תבדוק האם יש הצדקה להחלת עקרון תום הלב במקרים שונים ומה ההשלכות שיש לכך על סמכות וחשיבות המשפט המנהלי.
נושאים נוספים לעבודות: ניגוד עניינים במשפט המנהלי, הליכים מנהליים במיסוי מקרקעין, בטלות יחסית במשפט המנהלי וכו'.

בתהליך כתיבת העבודה יש להקפיד על ציון מראי מקום בכל מקום בטקסט שבו מובא ציטוט, פס"ד או מידע תיאורטי מספרות המחקר. בכתיבת עבודת מחקר אקדמית יש להקפיד על כללי הכתיבה האקדמיים ועל מבנה הגיוני. על העבודה לכלול תוכן עניינים מפורט, מבוא שיכלול תמצית של עבודת המחקר ומה היא באה למעשה לבדוק. בהמשך יופיעו פרקי העבודה. בתום העבודה יובא פרק סיכום ומסקנות שייתן מענה לשאלת המחקר ויוכיח את טענת המחקר שהוצגה במבוא העבודה.
כל המקורות בהם נעשה שימוש בעבודה יפורטו בנפרד ברשימה ביבליוגרפית.

עבודות בנושא אסלאם

האסלאם, כאחת משלוש הדתות המונותאיסטיות הגדולות בעולם, הוא תחום מחקר שמסתעף לעשרות נושאים, ועבודות מחקר הנכתבות בתחום הן רבות ומגוונות. הנושא נלמד בעיקר במסגרת לימודי היסטוריה, מזרחנות או מדעי המדינה.
ניתן לכתוב עבודות מחקר, פרו- סמינריון, סמינריון או דוקטורט בנושאים כגון: אמנות האסלאם, היסטוריה של האסלאם ועוד. בתוך כל תחום יתבצע מחקר נקודתי הנוגע להיבטים השונים בדת.

בכל עבודה סמינריונית יש לתת רקע קצר על הדת ולקשר אותו לנושא העבודה הרלוונטי שנבחר. עבודה שתיכתב על שורשיו ההיסטוריים של האסלאם, יכולה להתבסס על ספר הקוראן וכן על ספרות החדי'ת שהיא התורה המוסלמית שבעל פה. העבודה תפרט את עקרונות האסלאם המרכזיים וכיצד המאמינים מתנהלים על פי הם. ניתן לייחד לעבודה פרק שיתייחס להלכה המוסלמית (היא השריעה), ופרק שיוקדש לחגי האסלאם, משמעותם והמנהגים המאפיינים אותם, כמו לדוג' חודש הרמדאן, או עיד אל פיטר. ניתן לפרט מה מקורם של החגים על פי האמונה המוסלמית וכיצד הם מייחדים את הדת על פני חגים של דתות אחרות.
בעבודה אקדמית נוספת לדוגמא, ניתן להתמקד בפלגים השונים של המאמינים באסלאם. שני הפלגים העיקריים באסלאם הם הזרם השיעי והזרם הסוני. בעבודות על שני פלגים אלו ניתן לבצע השוואה של המנהגים והאמונות. פרק נפרד יוקדש למשבר בין שני הפלגים ולסכסוך ההיסטורי ורב השנים. ניתן לתת לדוגמא אירועים קיצוניים שבהם הגיע העימות לידי פיצוץ שתוצאותיו היו הרות גורל. בעבודה יש להתייחס גם למצב הנוכחי בין שני הפלגים. ניתן לקחת את המצב הנוכחי בעיראק כיום, שבו הסכסוך בא לידי ביטוי בצורה החריפה ביותר.
מלבד עבודות סמינריון או דוקטורט שיחקרו את ההיסטוריה או את ההלכה המוסלמית, ניתן לקחת נושא שנוגע לתרבות ואמנות האסלאם. אמנות האסלאם היא מפוארת מאד ומורכבת בעיקר מעיטורים, ציורים ופסיפס קרמי. דוגמא לעבודה בנושא: חקר גנים מרכזיים באסלאם כגון, גני האלהמברה בספרד או הטאג' מהאל בהודו והאמנות המוסלמית שמייחדת אותם כמבנים היסטוריים מפורסמים וחשובים.
מקורות רבים בנושא ניתן לאתר באמצעות קטלוג הספריות או באמצעות האינטרנט.