עבודות אקדמאיות בתקשורת יעסקו בניתוח וחקר הליכי העברת המידע ובניתוח וחקר הטכנולוגיות המאפשרות את העברתו. העבודות יתייחסו הן לפן האישי והבין-אישי שקשור לתהליכי העברת מידע, מבחינת השפעות תרבותיות, חברתיות, סוציולוגיות, פסיכולוגיות, פוליטיות, ועוד, והן מהבחינה הטכנולוגית של שימוש בכלים המאפשרים את העברת המידע, כמו שימוש ברדיו, אינטרנט, סיקור עיתונאי, קריטריונים לסיקור עיתונאי כזה או אחר, עקרונות ותהליכי תכנון של פרסום, תקשורת שיווקית ועוד.
תקשורת היא כלי חברתי חשוב בכך שהיא משפיעה על בני האדם מבחינות שונות, מאפשרת להם להשפיע אחד על השני באמצעותה, ויוצרת תשתית של מוסכמות חברתיות ומציאויות חברתיות המנחות אותם בעולם המשתנה. העבודות האקדמאיות השונות, עבודות סיכום קורס, עבודות פרו-סמינריוניות, עבודות סמינריוניות ואחרות, יכולות להיכתב על מקרים שונים ורבים שבהם התקשורת משפיעה על החברה ולהפך. לדוגמה, השפעת הפרסום הישראלי על אוכלוסיית העולים, הניגוד בין חופש הביטוי לזכות הציבור לדעת, השפעת התקשורת על פרשת גלעד שליט, התקשורת בעולם החרדי ועוד נושאים חברתיים.
העבודות יכולות גם לבחון את התפתחות התקשורת לאורך ההיסטוריה, ולהשוות בין כלי תקשורת שונים מהעבר ומהווה, לבחון את התפתחות הטכנולוגיה בתקשורת, לדוגמה התפתחות התקשורת הסלולרית לפני 20 שנה לעומת היום ועוד.
בכתיבת העבודה רצוי מאוד להסתמך על מקורות ספרותיים רבים ככל הניתן כדי לבסס את הנחות העבודה והשאלות הנשאלות במהלכה, וכן כדי לתת אסמכתא מהימנה לטענות שמועלות בעבודה. יש לכתוב את העבודה בהתאם לכללי הציטוט המקובלים ובכל מקום בעבודה שבו מצוין רעיון או ציטוט ממקור אחר, יש לציין זאת.
עבודות לדוגמה בתקשורת: בחינת הצנזורה על ידיעות חדשותיות, כמו במקרה של ענת קם. במבוא יש להציג בקצרה את הנושא, להגדיר את מטרת העבודה, לסקור בקצרה את הרקע של הצנזורה בישראל, להציג את שאלות המחקר – אם הצנזורה עומדת במבחן חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, ואם היא רלוונטית בעידן האינטרנט והתקשורת הגלובלית, ולהציג בקצרה את הדרכים שבהם ייענו השאלות. בגוף העבודה יש לפרט ביתר הרחבה על הנושא, לבחון מאמרים בנושא, בכלל זה התייחסות התקשורת הכתובה והאלקטרונית בארץ לעומת העולם, השפעת הבלוגספירה על גילוי הפרשה, ועוד. יש גם להסתמך על חומר תיאורטי בתחום הצנזורה וגם כאן ניתן להשתמש במאגרי מידע באינטרנט כדי למצוא ספרים ומאמרים העוסקים בצנזורה. בסיכום העבודה יש להציג את המסקנות שעלו מהנתונים השונים ולתת הערכה על מקרים עתידיים אפשריים.
תקשורת היא כלי חברתי חשוב בכך שהיא משפיעה על בני האדם מבחינות שונות, מאפשרת להם להשפיע אחד על השני באמצעותה, ויוצרת תשתית של מוסכמות חברתיות ומציאויות חברתיות המנחות אותם בעולם המשתנה. העבודות האקדמאיות השונות, עבודות סיכום קורס, עבודות פרו-סמינריוניות, עבודות סמינריוניות ואחרות, יכולות להיכתב על מקרים שונים ורבים שבהם התקשורת משפיעה על החברה ולהפך. לדוגמה, השפעת הפרסום הישראלי על אוכלוסיית העולים, הניגוד בין חופש הביטוי לזכות הציבור לדעת, השפעת התקשורת על פרשת גלעד שליט, התקשורת בעולם החרדי ועוד נושאים חברתיים.
העבודות יכולות גם לבחון את התפתחות התקשורת לאורך ההיסטוריה, ולהשוות בין כלי תקשורת שונים מהעבר ומהווה, לבחון את התפתחות הטכנולוגיה בתקשורת, לדוגמה התפתחות התקשורת הסלולרית לפני 20 שנה לעומת היום ועוד.
בכתיבת העבודה רצוי מאוד להסתמך על מקורות ספרותיים רבים ככל הניתן כדי לבסס את הנחות העבודה והשאלות הנשאלות במהלכה, וכן כדי לתת אסמכתא מהימנה לטענות שמועלות בעבודה. יש לכתוב את העבודה בהתאם לכללי הציטוט המקובלים ובכל מקום בעבודה שבו מצוין רעיון או ציטוט ממקור אחר, יש לציין זאת.
עבודות לדוגמה בתקשורת: בחינת הצנזורה על ידיעות חדשותיות, כמו במקרה של ענת קם. במבוא יש להציג בקצרה את הנושא, להגדיר את מטרת העבודה, לסקור בקצרה את הרקע של הצנזורה בישראל, להציג את שאלות המחקר – אם הצנזורה עומדת במבחן חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, ואם היא רלוונטית בעידן האינטרנט והתקשורת הגלובלית, ולהציג בקצרה את הדרכים שבהם ייענו השאלות. בגוף העבודה יש לפרט ביתר הרחבה על הנושא, לבחון מאמרים בנושא, בכלל זה התייחסות התקשורת הכתובה והאלקטרונית בארץ לעומת העולם, השפעת הבלוגספירה על גילוי הפרשה, ועוד. יש גם להסתמך על חומר תיאורטי בתחום הצנזורה וגם כאן ניתן להשתמש במאגרי מידע באינטרנט כדי למצוא ספרים ומאמרים העוסקים בצנזורה. בסיכום העבודה יש להציג את המסקנות שעלו מהנתונים השונים ולתת הערכה על מקרים עתידיים אפשריים.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה