עבודות על דרום אפריקה

מדינת דרום אפריקה הנמצאת בקצהו הדרומי של יבשת אפריקה, וקיבלה את עצמאותה ב-1910 לאחר שהייתה תחת שליטתה של האימפריה הבריטית ונקראה "איחוד דרום אפריקה" אך מ-1961 שינתה את שמה לרפובליקת דרום אפריקה. ב-1948 עלתה לשלטון בדרום אפריקה "המפלגה הלאומית" הימנית והחלה להשליט את משטר האפרטהייד שדגל בהפרדה גזעית. ב-1990 בוטל משטר האפרטהייד בדרום אפריקה וב-1994 נבחר לשלטון הנשיא נלסון מנדלה.

העניין האקדמי במדינת דרום אפריקה הוא בעיקר בתחומי ההיסטוריה ומדע המדינה. מבחינה היסטורית - מהשתלטות האירופאים ובתחילה הההולנדים במאה ה-17 עד להשתלטות בריטניה בסוף המאה ה-18, קבלת העצמאות מבריטניה ב-1910 והפיכתה לחברה בחבר העמים של בריטניה, עד לעליית משטר האפרטהייד ב-1948 והתפרקותו ב-1990 וההיסטוריה של דרום אפריקה ב-20 שנים האחרונות. מבחינת מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים, המחקר עוסק במשטר האפרטהייד והפוליטיקה של גזע וגזענות ומעמדה בעולם של דרום אפריקה לאחר נפילת האפרטהייד, מבחינת הפוליטיקה הפנימית בדרוא"פ, כלכלת דרום אפריקה והשפעתה על כלכלת העולם, בהשוואה למדינות אפריקה האחרות ועוד.

בבחירת הנושא לכתיבת עבודה אקדמית - סמינריונית או אחרת - בנושא דרום אפריקה, יש לבחור בנושא ספציפי הקשור לאחד מתתי הנושאים ולהתמקד בו. חשוב לתת רקע כללי, אך יש לזכור את מטרת העבודה ולא להרחיב יתר על המידה. נושאים לדוגמה שעליהם נכתבו עבודות אקדמאיות: הנשק הגרעיני של דרום אפריקה; הפרת זכויות אדם ואזרח בתקופת משטר האפרטהייד בדרום-אפריקה; התפתחויות מודרניות בדרום אפריקה; יהודי דרום אפריקה ומעמדם בתקופת משטר האפרטהייד; דמוקרטיה של שחור ולבן - הגורמים ליציבות המשטר בדרום אפריקה; בחינת הבחירות שהתקיימו בדרום אפריקה ב-1994 לפי תיאוריות של קואליציות.

בכל עבודה אקדמית, וכך גם בעבודות על דרום אפריקה, יש לבסס את נתוני העבודה על מקורות ביבליוגרפיים בנושא. מקורות אלה עשויים להיות ספרים, מאמרים, מחקרים, קטעי עיתונות, פרוטוקולים וכו'. כל מקור ביבליוגרפי בו נעשה שימוש, יצויין כמובן ברשימה הביבליוגרפית בסוף העבודה.
ניתן להיעזר ברשת האינטרנט כדי לאתר מקורות כאלה.

עבודות על משטרים פוליטיים באפריקה

אפריקה היא היבשת השנייה בשטחה ובגודל אוכלוסייתה לאחר אסיה. באפריקה מתגוררים כמיליארד אנשים ב-61 טריטוריות ואזורים (כולל האיים), המהווים כ-14.72% מהאוכלוסייה העולמית. ישנן 53 מדינות ביבשת, כולל האי מדגסקר.

שיטת המשטר ברוב מדינות אפריקה היא רפובליקה, המסתמכת על שלטון נשיאותי. מאז שקיבלו עצמאות, מדינות רבות באפריקה הדרדרו למצב של חוסר יציבות, שחיתות, אלימות ומשטרים דיקטטוריים. עם זאת, ב-1963 הוקם ארגון אחדות אפריקה שמטרתו הייתה לקדם את האחדות והסולידריות של מדינות אפריקה ושם דגש גם על סילוק הקולוניאליזם משטחו. ב-2002 הוקם במקומו האיחוד האפריקאי שמטרותיו העיקריות הן לקדם דמוקרטיה, זכויות אדם, ופיתוח בכל יבשת אפריקה.

מן הסתם, בהתייחסות אקדמית לנושא של משטרים פוליטיים ייעשה שימוש בגישות מחקר מתחום מדע המדינה.
עבודות אקדמאיות שונות העוסקות במשטרים הפוליטיים באפריקה יכולות גם להתייחס למקרה של דרום אפריקה כמודל מסוים של מעבר מדיקטטורה לדמוקרטיה; לתאר את מאבקו של נלסון מנדלה, במשטר האפרטהייד בדרום אפריקה עד 1990, ואת נשיאותו בשנות ה-90 של המאה ה-20. עבודה לדוגמה בנושא הפרת זכויות האדם בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד ובחינת המקרה של היהודים בדרום אפריקה. עבודה כזו תבחן את ההתנגדות הכוללת לאפרטהייד, את חוקי ההפרדה בתקופת האפרטהייד שבה חויבו ארבע קבוצות הגזע העיקריות להתגורר באזורים נפרדים, את ההתקוממות כנגד המשטר, ואת עמדתם של היהודים לאור ניסיונם במשטר גזעני דומה, בתקופת הנאציזם.

עבודות אחרות יכולות להתמקד באזורים ובמדינות אחרות באפריקה; על התקופה הפוסט-קולוניאלית במדינות כמו גאנה; בשינוי במדיניות החוץ של לוב והעומד בראשה, מועמר קדאפי, בתקופת מלחמת המפרץ השנייה. שאלת המחקר בעבודה כזו יכולה להיות – מה הניע את קדאפי ומה היו השיקולים והאינטרסים שלו בשינוי החד במדיניות החוץ שלו? תוך בחינת שינוי אפשרי, במשטר הקיים בלוב.

כמו בכל עבודה אקדמאית, על עבודה בנושא משטרים פוליטיים באפריקה להסתמך כמה שיותר על מקורות ביבליוגרפיים שנכתבו בנושא, תוך שמירה על כללי הציטוט.