עבודות בנושא מיעוטים

הסוציולוג האמריקאי לואיס וירט (Louis Wirth), שהמחקר העיקרי שלו נעשה על מהגרים יהודים והשתלבותם בחיים העירוניים באמריקה, הגדיר קבוצת מיעוט כ"קבוצת אנשים אשר מאפיינים פיזיים ותרבותיים מבדילים אותם מן האחרים בחברה בה הם חיים ובשל כך הם זוכים ליחס שונה ומפלה ועקב כך הם תופסים עצמם כקבוצה הנתונה לאפליה קולקטיבית".

במדינה הדמוקרטית קיימים מנגנונים שונים ורבים שמטרתם לשמור על אופיו ותרבותו של המיעוט. כבר במגילת העצמאות הובטחו "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין, וחופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות".

עבודות אקדמאיות בנושא מיעוטים ייכתבו במסגרת לימודי מדעי החברה והרוח, במסגרת חוגים שונים, כמו היסטוריה, מדעי המדינה, פוליטיקה וממשל, גיאוגרפיה ועוד.

העניין האקדמי במיעוטים, קשור למחקר בלאומים ובלאומיות. קבוצת לאום היא קבוצת מיעוט הדורשת הגדרה עצמית, המתייחסת לאוכלוסייה בעלת שפה ותרבות משותפות היושבת בטריטוריה מוגדרת, והדורשת שלטון עצמי והגדרה טריטוריאלת נפרדת, כמו במקרה של בוסניה, או במקרה של טיבט. לא כל קבוצת מיעוט דורשת הגדרה עצמית אלא יחס שוויוני ומתן הזדמנויות שיוויוניות בהחלטות שנעשות במדינה על חינוך, תעסוקה, ייצוג, פיתוח תשתיות ועוד.

בעבודה אקדמאית הנכתבת בנושא מיעוטים ניתן להתמקד בנושא אחד הקשור למיעוטים ולבחור או קבוצת מיעוט אחת שבה רוצים לדון בעבודה, או בבעיה או שאלה מסוימת הנוגעת לאותה קבוצה. לדוגמה: עבודה על הכורדים בטורקיה, באיראן, בעיראק ובסוריה. שאלת המחקר של העבודה יכולה להיות, מדוע הכורדים לא זכו עדיין להגדרה עצמית? במבוא לעבודה, שבו תוצג שאלת המחקר, יוצגו הדרכים לפתרון שאלת המחקר, יוצג הרקע ההיסטורי של מאבק הכורדים לעצמאות בקצרה, יוצגו המקורות הספרותיים שבהם נעשה שימוש כדי לענות על השאלה ויוצגו תקצירי הפרקים בגוף העבודה שיפרטו את הנושא ויציגו בעיות שונות הקשורות למאבק של המיעוט הכורדי לעצמאות. בין השאר יוצג מצבם של הכורדים לאחר מלחה"ע ה-I והתפרקות האימפריה העות'מנית; הכורדים באיראן, סוריה ועיראק; מאבקה של מפלגת ה-PKK, מפלגת הפועלים של כורדיסטאן בטורקיה, הטרור שהפעילה ודיכוי המרד ע"י ההנהגה הטורקית; המרד הכורדי בעיראק בשנות ה-80 ורצח העם שביצע סדאם חוסיין בכורדים; ההתייחסות הבינלאומית למאבק הכורדי; הכורדים בעיראק לאחר נפילת שלטון סדאם חוסיין והשתלטותה של ארה"ב על עיראק, ועוד. בסיכום יוצגו מסקנות המחקר והצגת תחזית למצבו של העם הכורדי, על סמך המתרחש כיום.

בנוגע לישראל, קצרה היריעה מלתאר את מספר ומגוון העבודות האקדמאיות שניתן לכתוב על הערבים בישראל. עבודות כאלה יכולות להיכתב על הערבים תושבי ישראל שחיים בערים מעורבות, על ערים ערביות מוצהרות, על החינוך הערבי, על שאלת ההזדהות למדינה, ועוד ועוד.

יש לציין כי ההגדרה מיעוטים לא מתייחסת דווקא לקבוצה אתנית, לאומית או דתית אלא יכולה להתייחס לכל קבוצה מאוגדת שזוכה ליחס לא שוויוני, אם בפועל ואם לפי טענתה. לדוג': הנכים בישראל, הקשישים בישראל, וכד'.

ניהול משאבי אנוש

ניהול משאבי אנוש הנו תחום ניהולי המתייחס לעיסוק בהשמת כוח אדם איכותי לארגונים מסוגים שונים. תחום ניהול משאבי אנוש כולל נושאים כמו גיוס והשמה מוצלחת של כוח אדם לארגונים על פי דרישות הארגון ועל פי הנתונים המקצועיים של כוח האדם שמיועד להשמה בהם; שמירה על איכות המשאב האנושי וניהול שלו, במטרה למקסם את תרומתו לארגון.
עבודות אקדמאיות בנושא ניהול משאבי אנוש יוגשו במסגרת לימודים אקדמיים במדעי ההתנהגות, לימודי מנהל עסקים או לימודי סוציולוגיה ארגונית. עבודות בנושא זה יעסקו בהיבטים תיאורטיים והבטיים מעשיים של תחום משאבי האנוש. בעבודות ינותח כל נושא תהליך המיון והגיוס של העובדים לארגונים שונים בידי הגופים החיצוניים של חברות ההשמה, האחראים על ניהול משאבי אנוש והעבודה של גופים אלו מול הארגונים השונים שמגייסים דרכם, או לחלופין ניהול משאבי אנוש שמתקיים בתוך הארגונים עצמם ותפקידם הוא גיוס וניהול כוח האדם מתוך הארגון עצמו.

בעבודה בנושא ניהול משאבי אנוש ניתן לעסוק לדוגמא בתפקוד יחידת ניהול משאבי אנוש בארגון בעת שינוי ארגוני כלשהו. העבודה תעסוק בבחינת תפקידה של יחידת משאבי אנוש כמסייעת לדרג הניהולי בהחדרתו של שינוי ארגוני. בעבודה ייבדק כיצד ובאילו אמצעים ופעולות מסייעת יחידת משאבי האנוש להנהלת הארגון בגיוס כח אדם איכותי ויעיל לעבודה.

העבודה תתבסס על חומר תיאורטי על מנת לבסס את המחקר בעבודה. כך, כאשר העבודה עוסקת בניתוח של מקרה מסויים, יש לעשות זאת בהתייחס למודלים תיאורטיים וגישות תיאורטיות מתחומים כמו חקר ארגונים, התנהגות ארגונית, סוציולוגיה ארגונית וכד'.
פירוט ביבליורפי של המקורות יופיע ברשימה ביבליוגרפית בסוף העבודה. בנוסף, יש לציין מראי מקום בכל מקום שבו מובא ציטוט או חומר ממקור אחר. עוד יובא בעבודה מבוא שיכלול סקירה תמציתית של נושא עבודת המחקר ובמה היא תעסוק. במבוא יוצגו טענת המחקר ושאלת המחקר שאותה ינסה המחקר להוכיח.

סמינריון בסוציולוגיה

סוציולוגיה היא ענף מחקר העוסק בחברה ובהתנהגות החברתית של האדם. הסוציולוגיה עוסקת בחקר ההתנהגות האנושית בהקשר החברתי שבו נמצאים בני האדם, לדוגמה משפחה, תרבות, דת, לאום וכד'. הסוציולוגיה גם שואפת להבנת החוקיות מאחורי ההתנהגות האנושית, וזאת על ידי בנייה וניסוח של חוקים חברתיים כלליים. בין הנושאים הקשורים לסוציולוגיה ניתן למצוא את חקר הזהות החברתית, הזהות הלאומית, התרבותית, המגדרית, חברתית ועוד.

עבודות אקדמאיות בנושא סוציולוגיה ייכתבו במהלך לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, או במסגרת לימודי סוציולוגיה וחינוך, סוציולוגיה ופסיכולוגיה, כלכלה וסוציולוגיה, ניהול וסוציולוגיה, או במהלך לימודים במדעי החברה, כקורס או מספר קורסים נפרדים העוסקים בסוציולוגיה או באחד הנושאים שאליהם קשור מחקר הסוציולוגיה.

כאמור, הסוציולוגיה עוסקת בתחומים רבים של אדם וחברה וניתן לכתוב עבודות אקדמאיות, עבודות סמינריוניות או פרו-סמינריוניות, בתחומים רבים הקשורים לזהות החברתית, המעמדית, התרבותית, המגדרית ועוד, של האדם.

עבודה אקדמאית בסוציולוגיה הקשורה לניהול כוח אדם, יכולה לבחון את התפוקות של העובד לפי מדדים רגשיים שונים ואחרים: לפי היחס אליו מהנהלת החברה, התקשורת עם החברים לעבודה, המשכורת שלו, אם יש לו סיפוק בעבודה, ועוד. בעבודה מסוג זה ניתן לערוך מחקר באמצעות כלי מחקר כגון ראיון או שאלון. במבוא לעבודה המהווה לרוב תקציר של העבודה כולה, תוצג שאלת המחקר, כלי המחקר, סקירה קצרה של המקורות הספרותיים שיעזרו לבסס את השערת המחקר. על המבוא להיות תמציתי וקצר, משום שהוא מהווה רק פתיח לעבודה כולה.

עבודה בסוציולוגיה בנושא מגדר, יכולה לבחון, למשל, עמדות במקום העבודה כלפי אנשים שהנטייה המינית שלהם היא הומוסקסואלית: כיצד הדבר משפיע על קבלתם לעבודה, כיצד האנשים בעבודה מתייחסים אליהם, החששות שלהם לחשוף את נטייתם המינית במקום העבודה וכד'. גם בעבודה כזו, יש לבסס את ההשערה על סמך כלים מחקריים כמו סקר או שאלונים ועוד. ניתן כמובן לכתוב עבודות אקדמאיות שיבחנו רק תיאוריות בתחום הסוציולוגיה, בהקשר לנושא המסוים שבו עוסקים בעבודה, או עבודות אקדמאיות שעוסקות בנושאים שאי אפשר לבצע במהלכן מחקר, כמו עבודות שנושאן עוסק במדינה/ות אחרות.

כמו בכל עבודה אקדמאית, יש להביא בסופה רשימה ביבליוגרפית מפורטת של המקורות הספרותיים שבהם נעשה שימוש במהלך כתיבת העבודה, זאת על פי כללי הכתיבה האקדמאיים. את הנספחים לעבודה יש להציג לאחר הרשימה הביבליוגרפית, על פי כללי הצגת הנספחים. בפתח העבודה, כמובן, יש להציג תוכן עניינים מסודר שיציג את הפרקים השונים, בכלל זה את המבוא, הרשימה הביבליוגרפית והנספחים.

ניהול אסטרטגי

ניהול אסטרטגי הוא סוג ניהול שעוסק בכתיבה, הערכה, הגשמה של החלטות תפקודיות שיעזרו לארגון להשיג את מטרותיו ארוכות הטווח. זהו תהליך של זיהוי משימות הארגון, החזון שלו ומטרותיו, פיתוח מדיניות ותכנונים, בעיקר במונחים של פרויקטים ותכניות-על, שמתוכננים על מנת להשיג את היעדים, ואת המשאבים המוקצים להגשמת המדיניות, התכניות והפרויקטים השונים. אחת משיטות הניהול המתקדמות היא מתודולוגיית סרגל הישגים מאוזן (Balanced ScoreCard), בה נעשה שימוש כדי להעריך את הביצועיות הכוללת של העסק וההתקדמות שלו לעבר היעדים שהציב.

עבודות אקדמאיות, עבודות פרה-סמינריניות, סמינריוניות בנושא ניהול אסטרטגי ייכתבו במסגרת לימודי מנהל עסקים או כתואר בפני עצמו, בדרך כלל תואר שני. העבודה יכולה להתמקד בתיאוריה אחת או יותר מהתיאוריות של הניהול האסטרטגי, להשוות בין תיאוריות ושיטות או לבדוק את מידת הרלוונטיות שלהן למצב כיום, להשוות בין שתי שיטות ניהול אסטרטגי בשתי חברות שונות או שתי מדינות שונות, או לקחת מקרה מסוים של חברה אחת ולנתח את שיטות הניהול האסטרטגי שלה.

אחד ממפתחי התיאוריות העיקריות בניהול אסטרטגי הוא מייקל פורטר שפיתח את מודל חמשת הכוחות. מודל חמשת הכוחות, שפותח ע"י פורטר בתחילת שנות ה-80, טוען שהאסטרטגיה העסקית צריכה להתאים להזדמנויות ולאיומים של הסביבה החיצונית וזיהה חמישה כוחות תחרותיים המעצבים כל שוק: עוצמת התחרות של המתחרים הקיימים, איום הכניסה של מתחרים חדשים, איום שבמוצרים תחליפים, כוח הלקוחות וכוח הספקים.
בעבודה חשוב להסתמך על מקורות ספרותיים רבים ככל הניתן שיעזרו לבסס את שאלת המחקר וטענת המחקר, בכלל זה מקורות מרשת האינטרנט. ניתן גם להיעזר בעבודות מוכנות בנושא ניהול אסטרטגי שכתבו סטודנטים ושאפשר למצוא אותן ברשת האינטרנט.

בעבודה אקדמאית שבוחנת את הניהול האסטרטגי בחברה מסוימת, יש להציג במבוא את הרקע למקרה בקצרה, את התיאוריות שבהן נעשה שימוש בעבודה לניתוח המקרה, את שאלת המחקר וההשערות, והצגת הדרכים לביסוסה. בגוף העבודה יש לכלול פרקים שיתארו את המבנה העסקי של החברה, את שיטות הניהול שבהן נעשה שימוש בחברה, יתרונות וחסרונות של שיטות הניהול, הצגת המתחרים בשוק, ופתרונות אפשריים לניהול אסטרטגי טוב יותר, או תיאור כיצד מצליחה שיטת הניהול של החברה לעומת חברות אחרות בשוק באותו תחום. בסיכום יש להציג את מסקנות המחקר. עבודה אחרת יכולה להשוות בין שתי שיטות ניהול בשתי מדינות שונות שלהן תרבות שונה: למשל ההבדל בשיטות הניהול האסטרטגי ביפן ובבריטניה.

בסוף העבודה, כמו בכל עבודה אקדמאית, יש להציג רשימה ביבליוגרפית מפורטת על פי כללי כתיבת הביבליוגרפיה.

דידקטיקה

עבודות אקדמאיות בנושא דידקטיקה, תורת ההוראה, ייכתבו במסגרת לימודי חינוך, חינוך מיוחד, ובמסגרת לימודי פסיכולוגיה, במסלול פסיכולוגיה חינוכית. דידקטיקה עוסקת בתכנון, פיתוח ויישום תכניות לימודים, בעיקר לבני נוער או ילדים. שיטות לשימוש בכלים דידקטיים עשויות לעזור למורים, גננות, פסיכולוגיים חינוכיים ואנשי חינוך אחרים, לתכנן את מטרותיהם ופעולותיהם בתחום החינוך.

בעבודות אקדמאיות, עבודות פרה-סמינריניות או סמינריוניות, ניתן להתמקד בתכנית הוראה על מקצוע מסוים ולהראות, על סמך תיאוריות ומחקר ספרותי בתחום, כיצד התכנית תוכל להעביר את החומר הנלמד בצורה הטובה ביותר. בעבודה יש להציג את אסטרטגיית ההוראה הנדרשת: תכנון תכנית ההוראה, הצבת מטרות למידה, זיהוי קשיים לימודיים, גם טרם היווצרם, דרכים לפתרון הקשיים ועוד.

העבודה יכולה להיות תיאורטית/עיונית בלבד ולהתבסס רק על חומר תיאורטי בנושא דידקטיקה, או שהיא יכולה להסתמך גם על מחקר, שיכול להיות מיושם באמצעות שאלונים המחולקים למורים או לאנשי הוראה אחרים, רכזי שכבות או מפקחים, או באמצעות ראיונות איתם. המחקר גם יכול להיות מבוסס על תצפית במערך שיעורים בכיתה מסוימת או בכמה כיתות באותו מקצוע.
בתחילת העבודה יש להביא מבוא שיציג את הנושא הנחקר בעבודה, את שאלת המחקר וטענת המחקר, סקירה קצרה של חומר ספרותי שבו נעשה שימוש בכתיבת העבודה ולביסוס טענת המחקר, ובקצרה את הדרכים שנעשו, אם באמצעות מחקר או באמצעות התבססות על חומר תיאורטי בלבד, לפתרון שאלת המחקר.

העבודה עצמה יכולה להיות גם תכנון מערך שיעור בנושא מסוים, כאשר בעבודה יוצגו הדרכים הדידקטיות שיובילו את התלמידים להבנת הנושא, השלכותיו, כיצד נעזרים בנושא לדרכים אחרות, ולהסקת מסקנות בנושא.

עבודה בנושא דידקטיקה יכולה גם לחקור שיטות הוראה מסוימות, לדוגמה לימוד תנ"ך באמצעות אחת משיטות הלמידה השיתופית. במבוא לעבודה יש להציג חומר תיאורטי על שיטת הלמידה השיתופית, חומר תיאורטי על השיטה המסוימת משיטות הלמידה שבה בוחרים, על גוף העבודה לכלול פרקים שיציגו באופן מפורט יותר את השיטה, יתרונותיה, חסרונותיה, דרכי השימוש בה וכיצד היא מתאימה ללימוד תנ"ך, מבנה השיעור באמצעות השיטה הנבחרת, תוך כדי הסתמכות על חומר תיאורטי בנושא הלמידה השיתופית והיסודות הדידקטיים שלפיהם פועלים. בסוף העבודה יש להציג סיכום שיציג את מסקנות העבודה.

בסיום העבודה יש להציג רשימה ביביליוגרפית מפורטת, על פי כללי הכתיבה האקדמאית, שיציגו את המקורות הספרותיים שעליהם התבססה העבודה. אם יש נספחים לעבודה, כמו שאלונים או תמלול ראיונות שנעשו במהלך המחקר, יש לצרפם לעבודה על פי כללי הצגת הנספחים.

עבודות על סוציאליזציה

סוציאליזציה, או חִברוּת, היא תהליך התנסות חברתית ותרבותית שבו האדם, מגיל הילדות ועד הבגרות והזיקנה, רוכש דפוסי תרבות והתנהגות בחברה שבה הוא נמצא, ומעצב את אישיותו, מחשבתו והתנהלותו הרגשית. דרך הלמידה מההורים, הסביבה המשפחתית הקרובה, הלמידה במוסדות חינוכיים, ההתנסויות החברתיות בגופים שונים שבו האדם נמצא, נלמדים כללי ההתנהגות של אותה חברה. דרך כל סוכן סוציאליזציה, החל מהמשפחה, בית הספר, קבוצה חברתית קרובה, ועד לסוכנים כוללים יותר שאליהם יש חשיפה, נתקל היחיד בהקשרים חברתיים שונים שמעצבים את אישיותו.

עבודות אקדמאיות, עבודות קורס, עבודות פרה-סמינריונית וסמינריוניות ואחרות, בנושא סוציאליזציה, ייכתבו במסגרת לימודי פסיכולוגיה, חינוך וגם עבודה סוציאלית. בעבודות בנושא זה, יובאו תיאוריות שונות בנושא הסוציאליזציה, כמו זו של אמיל דורקהיים, שטען כי ההתנהגות של היחיד מוכתבת על ידי הסביבה החברתית, וכי באמצעות הכללים שהוא לומד מהחברה, הוא לומד כללי התנהגות ותרבות המעצבים אותו ועוזרים לו להשתלב בחברה. פרויד, לעומתו, טוען שאכן היחיד מקבל מהחברה כללי התנהגות שונים, אך שהם "מרסנים" את התנהגותו הטבעית שרוצה לבטא את דחפיה ויצריה באופן מיידי. לפי צ'רלס קולי, היחיד מעריך את עצמו לפי האופן בו הוא משתקף בפני המראה של החברה. לפי 'תיאוריית האני במראה' של קולי, האדם לומד להעריך את עצמו כחכם, יפה וכד', בהתאם לאופן בו החברה מגיבה ומתייחסת אליו, וכך הוא מעצב את אישיותו ואת כללי ההתנהגות והתרבות שלו.
ניתן להתייחס גם לתיאוריות אחרות כמו של אלברט בנדורה, הרברט מיד ואחרים.

העבודה יכולה לחקור את התיאוריות השונות ולהסתמך על חומר כתוב בלבד, או שיכולה לכלול בתוכה מחקר, שככל המחקרים במדעי החברה יכול להתבסס על שאלונים, ראיונות, תצפית, סקר או שיטות מחקר איכותני אחרות. גם עבודה שכוללת בתוכה מחקר וגם עבודה שמתבססת רק על חומר תיאורטי, צריכה לכלול בתוכה מבוא, שיציג את שאלת המחקר וטענת המחקר, יסקור בקצרה את החומר התיאורטי והנתונים והצגת הקשר לשאלת המחקר; גוף עבודה שבו ייעשה ניסיון לענות על שאלת המחקר ולבסס את הטענה, באמצעות ניתוח החומר התיאורטי והנתונים מהמחקר, אם נעשה כזה; וסיכום שבו יוצגו מסקנות המחקר.
דוגמא לעבודה בנושא סוציאלזציה יכולה להיות מחקר על תפקיד המשחק כסוכן סוציאליזציה בתהליך התפתחותו של הילד וככלי לרכישת נורמות התנהגותיות, רגשיות ואחרות. הטענה יכולה להיות כי באמצעות המשחק הילד רוכש סמלים חברתיים, רגשיים ואחרים ובאמצעות המשחק הילד לומד להתמודד עם העולם. עבודה אחרת יכולה לבחון 'חיברות מחדש' שבה הפרט מאמץ מרצון כללי התנהגות ותרבות שונים ממה שלמד עד כה, כמו במקרה של חזרה בשאלה, או בכפייה, לדוגמה במקרה של אדם שהיה עשיר ולפתע איבד את נכסיו הכלכליים והוא נאלץ להתמודד עם מושגים כמו עוני וחיים בדוחק.

כבכל עבודה, עבודה בנושא סוציאליזציה צריכה להציג בסיומה רשימה ביביליוגרפית של מקורות ספרותיים, ספרים ומאמרים שעליהם הסתמכה העבודה בדרך לביסוס טענת המחקר.

פסיכולוגיה התפתחותית

פסיכולוגיה התפתחותית היא תחום בפסיכולוגיה שעוסק בחקר השינוי לאורך השנים, כמו ההתפחתות הגופנית, החברתית, הרגשית, התפתחות ביכולת הקוגנטיבית, היכולת להבין דברים, מושגיים או מוסריים, היכולת לפתור בעיות ולגבש זהות עצמאית.
הפסיכולוגיה ההתפתחותית עוסקת בעיקר בחקר התפתחותם של ילדים, והפסיכולוגים ההתפתחותיים מטפלים בבעיות נפשיות, התנהגותיות וחברתיות ובשינוי שחל אצל ילדים ומלווה במקביל את הורי הילד במהלך הטיפול.

עבודות אקדמאיות - עבודות סיכום קורס, עבודות סמינריוניות, עבודות תזה ועוד - ייכתבו על סמך חומר תיאורטי, כמו תיאוריית ההתפתחות הקוגנטיבית של ז'אן פיאזה, תיאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי, ותיאוריות של הוגים נוספים בתחום התפתחות האישיות כמו פרויד, מלאני קליין, דונלד ויניקוט ועוד. במבוא לעבודה תוצג שאלת המחקר וטענת המחקר, קבוצת המחקר שנבדקת (אם יש כזו), ובנוסף סקירה ספרותית קצרה של התיאוריות שעל פיהן מתבססת העבודה ושבאמצעותה תיבחן שאלת המחקר.

תיאוריית ההתפתחות הקוגנטיבית של פיאז'ה דנה בהתפתחות השכלית, וטוענת כי הידע שלנו על העולם במאורגן בסכמות, שמארגנות את דרך ההסתכלות שלנו על העולם, עיבוד המידע, זכירתו, למידתו, פירושו וכדו'. בעבודה יכול להיעשות שימוש בתיאוריה של פיאז'ה ובתיאוריות אחרות, תוך כדי מענה על שאלת המחקר בגוף העבודה, ותוך כדי סקירת התיאוריות השונות והנתונים השונים ינסה לענות על שאלת המחקר.

בחלק מן העבודות נדרש לערוך גם מחקר ולבחון פרט מסוים או קבוצה, מהבחינה ההתפתחותית שלהם. לדוגמה, ניתן לעשות תצפית ומחקר על התנהגותו והתפתחותו של תינוק, לבדוק כיצד הוא תופס דברים, כיצד הוא צובר ידע, כיצד מתפתחת השפה שלו וכד'. מחקר אחר יכול לבחון את התפתחותו השכלית והלשונית של ילד שגדל בסביבה תרבותית משפחתית שונה מאשר הסביבה התרבותית הרגילה, כמו ילד שהוריו עלו מאתיופיה.

בסיום העבודה יש להביא סיכום שבו תוצג טענת המחקר, הדרכים והשיטות שבהם נעשה שימוש לביסוס המסקנות והצגת מסקנות המחקר. לבסוף יש להציג רשימה ביביליוגרפית עפ"י כללי הכתיבה שבה יוצגו המקורות הספרותיים שעל פיהן התבססה העבודה.

מלחמה ואסטרטגיה

מלחמות ואסטרטגיות צבאיות הינו תחום הנלמד במסגרת לימודי מדע המדינה ולימודי ביטחון.
עבודות אקדמיות המוגשות בנושא מלחמה ואסטרטגיה עוסקות בכל הנוגע לעימותים צבאיים ומלחמה, המוגדרת כמאבק בין שני גופים חמושים שהופכים לאויבים ומנסים על ידי המאבק לקבל שליטה טריטוריאלית ועצמה מדינית אחד על פני השני; ואסטרטגיה צבאית, כולל רמות תכנון וביצוע של לוחמה.
עבודות אקדמיות בנושא מלחמה ואסטרטגיה עוסקות בהיבטים שונים של מלחמות כמו: קבלת החלטות בדרגים השונים, ניהול והתנהלות המלחמה, סוגים וקטגוריזציה של מלחמות, בדיקת האסטרטגיה וכיצד היא השפיעה על התנהלות ותוצאות העימות בהתאם ליעדים שהוצבו.
עבודות בנושא אסטרטגיה צבאית יכולות להתמקד במקרה בוחן ספציפי, כלומר בעימות צבאי כלשהו ולבחון את נסיבותיו ותוצאותיו, כמובן בהתאם למסגרות תיאורטיות העוסקות במלחמה ובאסטרטגיה שלה. לאורך העבודה ניתן לעסוק בעקרונות כגון אחדות מטרה, חיסכון בכוח, התקפיות ועוד. ניתן לומר שכמעט בכל עבודה, יופיע איזכור של קרל פליפ פון קלאוזביץ, שהוא אחד ההתיאורטיקנים הראשונים של המלחמה, שאמרתו הידועה ביותר היא כי המלחמה היא המשכה של מדיניות החוץ בדרכים אחרות.
עבודה בתחום זה יכולה להיכתב על מלחמת קוריאה ולבחון אותה בהתאם למודל של כ'מלחמה מוגבלת'. העבודה תכלול, מן הסתם, רקע על המלחמה והתייחסות למצב הגיאואסטרטגי והתייחסות למניעים לפריצתה. בנוסף, ניתן להתייחס ליחסים בין הדרג המדיני לבין הדרג הצבאי. קשרי גומלין אלו עומדים בבסיס כל אסטרטגיה צבאית, שכן קיים לרוב, שיתוף פעולה בין הדרג המדיני שמוציא פקודות והחלטות אסטרטגיות לבין הדרג הצבאי, שתפקידו ליישם אותן. עיקר העבודה כמובן יהיה הבחינה של המלחמה לאור המודל של מלחמה מוגבלת - משמע, מלחמה שמטרתה אינה הבסה מוחלטת של האויב, אלא מטרה מצומצמת יותר. במקרה זה ההתייחסות תהיה לריסון שבשימוש ביכולת גרעינית, במלחמה שהיא הראשונה בעידן הגרעיני והגבלת המלחמה לשימוש בנשק קונבנציונלי בלבד.

לצורך ביצוע המחקר בעבודות אקדמיות בנושא מלחמה ואסטרטגיה ניתן להשתמש במקורות מידע רבים, אם ברשת האינטרנט כמקור בלתי נדלה למידע שהוא בעיקרו היסטורי, אך גם מכיל בתוכו פירוט טקטיקות צבאיות במלחמה ואסטרטגיה, וכן בספריות מקוונות ברשת ומנועי חיפוש אחרים. מעבר לכך, ניתן להיעזר בסקירה ספרותית אקדמית ובתיאוריות בתחום מלחמה ואסטרטגיה, בכל מה שנוגע לתיאוריות במדעי החברה ומדעי המדינה. את העבודה האקדמית יש להגיש על פי כללי כתיבה אקדמית תקינים ונכונים.

מחשבה מדינית

המחשבה המדינית עוסקת בשאלות ערכיות-פילוסופיות בנוגע לאדם, החברה והמדינה ויחסי הגומלין ביניהם: שאלות על טיב וסוג המדינה, כגון טוטליטרי או דמוקרטי, המשטר והחברה, על צדק חברתי, זכויות האדם ועוד. ההגות המדינית הראשונה לגביה התגלו מסמכים וספרים היא ההגות היוונית העתיקה, שההוגים העיקריים בה הם סוקרטס, אפלטון ואריסטו. בין ההוגים שבאו לאחריהם ניתן לציין את רוסו, מקיאוולי, ג'ון לוק, תומס הובס ומרקס. בין ההגויות החשובות ניתן לציין את "משל המערה" לאפלטון המובא בספרו "המדינה", "הלוויתן" לתומס הובס, "האמנה החברתית" לרוסו והמרקסיזם לקארל מרקס.

כתיבת עבודות במחשבה מדינית תיעשה לרוב במסגרת לימודי מדעי המדינה ויחב"ל אך גם במסגרת לימודי פילוסופיה. עבודות אקדמיות בנושא יתבססו לרוב על חומר תיאורטי כתוב, על הגותם של אחד או חלק מההוגים המדיניים, אך גם יכולה לבחון את המצב הקיים בישראל, או במדינה אחרת, על פי תורתו של אחד מההוגים או כמה מהם, ולבחון כיצד הם היו מתייחסים לסוג המשטר ואו המדינה.

ניתן לחלק את תחום המחשבה המדינית לשלושה תחומים: התחום האמפירי העוסק בבחינת הסדר המצוי במדינה תוך ניסיון להגדיר את התהליכים הפוליטיים והחברתיים; התחום הנורמטיבי - בחינת הסדר הרצוי במדינה תוך הגדרת עקרונות של טוב וצדק חברתי; והתחום המעשי - בחינת רעיונות שיעזרו לעבור מהמצוי לרצוי. בכתיבת עבודות בנושא מחשבה מדינית רצוי להתייחס לשלושת התחומים.

בכתיבת רפרטים, עבודת סיכום או אמצע קורס, או עבודות סמינריונית בנושא המחשבה המדינית יש להתייחס לאחד ההוגים או יותר ולהגותם, למשל "תפיסת החוק ואי הציות לו", "תרומתו של ביסמרק ליצירת מדינת הלאום בגרמניה" או, עבודה על תורת הגזע.

כמו בכל עבודה אקדמית בראשית העבודה יש לפתוח במבוא, שיציג את הנושא שבו תעסוק העבודה, יציג את שאלת וטענת המחקר ויסקור את פרקי העבודה ומטרותיה בקצרה. בגוף העבודה יש להציג נתונים שיעסקו בנושא העבודה, ובסיכום לסכם ולהציג את מסקנות העבודה. כמו בכל עבודה אקדמאית יש להציג בסופה ביבליוגרפיה עפ"י כללי הכתיבה האקדמיים שבה תוצג הספרות המקצועית שעל פיה נכתבה העבודה.

גיאוגרפיה פיזית

גיאוגרפיה פיזית, הנקראת גם מדע כדור הארץ, היא תחום ראשי במדע הגיאוגרפיה. הגיאוגרפיה הפיזית עוסקת בנוף הטבעי ובמעצביו, כמו פני השטח, קרקעות וסלעים, מים, אקלים ועוד. בין ענפי הגיאוגרפיה הפיזית ניתן למנות את הטופוגרפיה העוסקת בתהליכי עיצוב נוף והתפתחות פני האדמה; גיאומורפולוגיה; מדעי האטמוספירה וקלימטולוגיה העוסקים בהבנת התהליכים הקובעים את מערכות מזג האוויר והאקלים; גיאולוגיה ימית, העוסקת בחקר קרקעית האוקיינוס וטקטוניקת הלוחות; ביו-גיאוגרפיה העוסקת בגיאוגרפיה של החי והצומח; ועוד. מכיוון שגיאוגרפיה פיזית היא תחום במדעי הטבע, נעשה בה שימוש במודלים כמותיים מתחומי הפיזיקה, המתמטיקה והביולוגיה.

עבודות אקדמאיות בנושא גיאוגרפיה פיזית יכולות לעסוק במגוון נושאים, אך הן בעיקר בוחנות את המרחב הפיזי ואת התופעות המתרחשות בו. עבודות אלה יכולות להיעשות באמצעות סקירה של חומר תיאורטי או תיעודי שהוא כתוב בלבד - לדוגמא, עבודה בנושא "התפתחות המכתשים בנגב" או "הרי געש בישראל – האם כבויים לנצח?"; או באמצעות סקירת חומר כתוב וביצוע של ניסוי שטח, לדוגמה מדידת משקעי גשם באזור מסוים בכמה נקודות ובדיקת הממצאים. תהא העבודה אשר תהא, יש להקפיד על כתיבה בהירה ומנוסחת היטב, עריכה של החומר בצורה הגיונית וציון מראי מקום על פי כללי הציטוט.

בכתיבת עבודת מחקר, עבודה סמינריונית או תזה בנושא גיאוגרפיה פיזית יש ראשית לבחור את נושא המחקר. לאחר מכן להציג את שאלת המחקר. אם נעשה ניסוי קודם לעבודה או במהלך כתיבתה, יש להציג את פרטי הניסוי ולענות על השאלה כיצד הוא יעזור לענות על שאלת המחקר. לאחר מכן יש להציג את הנתונים והממצאים מהניסוי, ולבסוף, בפרק הסיכום, לסכם את מסקנות הניסוי ושאלת המחקר. בסוף העבודה יש להציג רשימה ביבליוגרפית לפי כללי הכתיבה האקדמית, ואם יש לעבודה נספחים, יש לצרפם בהתאם לכללי הצגת הנספחים.

גיאוגרפיה עירונית

גיאוגרפיה עירונית עוסקת בתהליכים הקשורים להיווצרות ערים, התפתחותן, ההתיישבות בהן, המבנה הפנימי שלהן ופריסת הערים במרחב גיאוגרפי מסוים. הנושאים העיקריים שבהם עוסקת הגאוגרפיה העירונית הם: המבנה הפיזי של העיר, גבולותיה, תפקודי העיר, שימושי קרקע, התחבורה העירונית, האוכלוסייה העירונית, מע"ר – מרכז עסקים עירוני, יחסי הגומלין בין ערים, מדרג עירוני, ערים חדשות, הגירה בין עירונית, תכנון עירוני וטיפוסי ערים.

סטודנטים לגיאוגרפיה הכותבים עבודת מחקר בנושא גיאוגרפיה עירונית יכולים לכתוב על עיר מסוימת, או על חלק ממנה, שכונה או רובע, או על ערים שונות - או שיש ביניהן יחסי גומלין בגלל קרבה גאוגרפית אחת לשנייה, או יחסי גומלין של מסחר, או שהן מהוות יחדיו אגד ערים, או שהן ערים מאותן סוג שאפשר להשוות ביניהן, או מסוגים מנוגדים, כך שאפשר לעמוד על ההבדלים ביניהן. ניתן גם לכתוב עבודות בנושאים הקשורים במישרין לגיאוגרפיה עירונית ולא קשורים בהכרח לעיר מסוימת או קבוצת ערים – כמו למשל על תופעת היוממות, תופעה חברתית שהמאפיין אותה הוא אוכלוסיית אנשים הנוסעים מדי יום ממקום מסוים למקום עבודתם הנמצא במקום אחר, או על השפעת התפתחות התחבורה הציבורית ברמה הארצית להתפתחות העירונית.

סטודנטים לגיאוגרפיה הכותבים עבודת מחקר על עיר מסוימת, יכולים להתמקד בנושא משאב ערוני מסוים, כלי פיתוח עירוניים, או תופעה עירונית מסוימת: תחבורה, חינוך, הימצאותם של עסקים קטנים לעומת עסקים גדולים, התפתחות המע"ר בעיר, פריפריה מול מרכז, כלכלה עירונית, התחדשות עירונית, גנים ציבוריים, ג'נטריפיקציה, סגרגציה גיאוגרפית ועוד תופעות עירוניות שונות. בכתיבת העבודה רצוי להיעזר בתיאוריות שונות, ובמקורות ספרותיים בנושא שיעזרו לפתח את העבודה. מחקר על תופעה עירונית מסוימת רצוי שיכלול סיור שטח, שבו ייחקרו נושאי המחקר, יאספו נתונים, ועל פיהם יוסקו מסקנות המחקר.

עבודה אקדמית על ערים שונות יכולה להיכתב על אגד ערים מסוים; לדוגמה גוש דן או ניו יורק; על רכבת בין עירונית ובדיקת יתרונותיה וחסרונותיה; כפר מול עיר; עיירות הפיתוח בישראל; ערי שינה; ערי בירה בעולם והשפעתן על הערים האחרות; או ערים מרכזיות והשפעתן על ערי הפריפריה מסביבן; ועוד ועוד. הנושאים המוצעים פה בתחום הגיאוגרפיה העירונית הן רק על קצה המזלג וניתן למצוא עוד נושאים רבים לכתיבת עבודות בתחום.

את העבודה יש לפתוח בשאלת המחקר. ממנה להגדיר את מטרות המחקר, סקירה שתיתן מבוא לנושא, הצגת הנתונים, ניתוחם, והסקת מסקנות וסיכום. בסוף העבודה יש לציין רשימה ביביליוגרפית של מקורות שלפיהן נכתבה העבודה, זאת על פי כללי הכתיבה האקדמיים.

גיאוגרפיה פוליטית

גיאוגרפיה פוליטית עוסקת בנושאים שהם בנקודת המפגש שבין גיאוגרפיה לפוליטיקה, בעיקר נושאים כמו גבולות, ביטחון וטריטוריה, קונפליקטים של שלום או מלחמה, המבנה התפקודי-גיאוגרפי של המדינה, גיאוגרפיה של בחירות, המשאבים הטבעיים של המדינה, הרמה המקומית של המדינה ביחס לערים מסוימות, הכלכלה של המדינה או של גוש מדינות הקשורות זו בזו.

סטודנטים לגיאוגרפיה הכותבים עבודת מחקר בתחום הגיאוגרפיה הפוליטית יוכלו לכתוב עבודה על נושאים עולמיים ובין-לאומיים בתחום הגיאוגרפיה הפוליטית או יוכלו להתמקד בנושאים הקשורים למדינת ישראל ולשכנותיה.
במסגרת עבודת המחקר יש להציג את הנושא, כיצד הוא קשור לגיאוגרפיה ולפוליטיקה, את שאלת המחקר של העבודה, ניתוח הנושא, סיכום ומסקנות וכמובן מראי מקום לעבודה.

עבודות בתחום הגיאוגרפיה הפוליטית יכולות לעסוק באזור גיאוגרפי מסוים, כמו מזרח אירופה, מדינות בריה"מ לשעבר, מזרח אסיה, גוש מדינות אירופה וכמובן, בהקשר המקומי, אזור המזרח התיכון.
עבודות אקדמאיות יכולות לעסוק גם במימד הגלובאלי, כמו באימפריות, מעצמות על, הקולוניאליזם, ועוד, או במימד המדינתי של היווצרות מדינות לאום, גבולות וטריטוריה, מדינות דו-לאומיות או רב-לאומיות, ועוד.

בהקשר המקומי של מדינת ישראל יכולות להיכתב עבודות בתחום הסכסוך הישראלי-פלסטיני, השפעותיו על שאלת ירושלים, זכות השיבה. עבודה בנושא שהוא בין לאומי יכולה להתייחס לתהליכי קביעת הגבול בין ישראל ומצרים או לסכסוכי גבול כמו במקרה של חוות שבעא.
נושא מחקר מעניין אחר יכול להיות ברב-לאומיות שנוצרה באירופה לאחר פירוק בריה"מ לשעבר, ויכול להתמקד איך הדבר השפיע על יוגוסלביה לשעבר.
בתחום המקומי של המזרח התיכון לא חסרים נושאים שעליהם ניתן לכתוב עבודות. עבודות בתחום המזרחי התיכון יכולות להתייחס למלחמת איראן-עיראק, למלחמת המפרץ והשפעותיה, למלחמת המפרץ השנייה שבה נכבשה עיראק ע"י ארצות הברית, ולהשפעות על סוג המשטר בעיראק.

כמו בכל עבודה יש להביא בסופה רשימה ביבליוגרפית לפי הכללים (כללי ה-APA או אחרים, לפי דרישת המרצה), שתציג את רשימת המקורות הספרותיים שבהם נעשה שימוש בכתיבת העבודה.

דיני תאגידים - עבודות אקדמיות

דיני תאגידים נלמדים במסגרת לימודי משפטים. הם מהווים חלק ממערך ידע בתחום המשפטים בכל מה שנוגע למשפט אזרחי בלבד.
עבודות אקדמיות בדיני תאגידים יעסקו בהגדרת התאגיד כגוף בעל ישות משפטית משל עצמו אשר מאפשר יצירת זכויות וחובות בתוכו. התאגיד מורכב ממספר עובדים רב, כשבראשו מנהליו. במדינת ישראל הוא מוגדר כחברה ולכן עבודות בנושא דיני תאגידים, יעסקו בחברות בארץ וחובת התנהלותן על פי חוק.

בבואכם לכתוב עבודות בנושא דיני תאגידים, יש לשים דגש בתהליך כתיבת העבודה על מטרתם וכיצד הם משפיעים על ההתנהלות של החברה אל מול העובדים והאוכלוסייה שהיא מספקת לה את שירותיה. מטרתם המרכזית של דיני תאגידים היא להתערב בין תאגידים לבני אדם ולאפשר על ידי כך את פעילותם הכלכלית של התאגידים. כמו כן, בעבודה אקדמית בנושא תאגידים, יש לפרט מה החשיבות של אותו דין הנוגע לתאגידים, כיצד הוא עוזר לפעילותו התקינה של התאגיד ומה נחיצותו. יש להציג בעבודה גם את הדעות המנוגדות לדיני התאגידים אשר מבקרות אותם, לפרט מה הביקורת וממה היא נובעת. ניתן להמציא מקרים בהם הוכנסו שינויים בדיני התאגידים בהתאם לביקורת שחלה עליהם ולחץ שהופעל לשנותם.

במסגרת כתיבת עבודה אקדמית על דיני תאגידים, יש להקפיד על כתיבת מבנה עבודה אקדמית מאורגן ומסודר, שיהיה על פי כללי הכתיבה האקדמית. ראשית, יש ליצור תוכן עניינים שיכיל בתוכו את סדר הדברים בעבודה: מבוא, ראשי פרקים, תתי פרקים, סיכום וביבליוגרפיה.

המבוא בעבודה יכלול הקדמה והסבר על נושא העבודה שנבחר, וכמו כן יפורטו במבוא ראשי הפרקים בקיצור ותתי הפרקים שמתלווים אליהם. במבוא תוצג טענת המחקר ושאלת המחקר, משמע מה רוצה כותב העבודה להוכיח במחקר, ולאילו מסקנות הוא שואף להגיע במחקרו.

ראשי הפרקים ותתי הפרקים יהיו מאורגנים על פי סדר לוגי וסיבתי וימחישו את תהליך המחקר שנעשה בעבודה, על פי ספרות המחקר שנאספה לכתיבת העבודה. בסוף עבודת המחקר יוצגו סיכום ומסקנות שייתנו מענה לשאלת המחקר והוכחה לטענת המחקר.

לבסוף תופיע רשימה ביבליוגרפית שתכלול פירוט של ספרות המחקר בה השתמשתם לכתיבת העבודה.

עבודות בגישור

גישור הינו כלי אלטרנטיבי ליישוב של סכסוכים ובו גורם ניטרלי אחד מגשר בין שני הצדדים על מנת ליישב את חילוקי הדעות השונים, או המחלוקת העיקרית שעומדת בינם.
עבודות אקדמיות בנושא גישור נכתבות במסגרת לימודי משפטים, בקורסים של גישור או במסגרת לימודים נפרדת של יישוב סכסוכים וגישור. עבודות מחקר בתחום הגישור יעסקו ביישוב סכסוכים ובהתמקדות באופי המחלוקת והדרך שבה המגשר נוקט על מנת לטפל בה ולפתור אותה. אדם המוגדר כמגשר אינו חייב להיות בעל השכלה משפטית, אולם אלו הלומדים משפטים, צריכים להיות מעורים גם בתחום הגישור, ובמסגרת זו גם להגיש עבודות אקדמיות בנושא.
במסגרת בחירת נושא לעבודת מחקר אקדמית בתחום הגישור, ניתן לגשת למקרה גישור שאינו משפטי או לקחת מקרה משפטי שהתבקש על ידי המערכת המשפטית להפוך להיות מקרה גישור. פניה לגישור במקום להליך משפטי נעשית גם עקב עומס הדיונים המוטל על המערכת המשפטית ולעיתים גם מתוך אמונה (ותקווה) כי להליך הגישור סיכוי טוב יותר להגיע ליישוב הסכסוך. במידה ודנים בהליך גישור שהגיע מתוך מערכת המשפט, יש להציג בעבודה את הסעיף בחוק הדן בסמכות בית המשפט להפוך דיון משפטי למקרה גישור.
כמו כן ניתן לכתוב עבודות שיעסקו לא רק בנושאי גישור ספציפיים, אלא בתחום הגישור על פניו השונים, או על מהותו במקומות שונים בעולם.
דוגמא לעבודה סמינריונית בנושא: הבדלים בגישור בין מדינות מזרח אסיה למדינות אירופה. בעבודת הסמינריון יינתן מבוא כללי שיציג את העבודה ומה היא כוללת, וכן את שאלת המחקר עליה באה העבודה לענות. בהתייחס לדוגמא זו לנושא לעבודה, יעסוק הפרק הראשון בגישור באופן כללי, בפרקים שלאחר מכן תבוצע השוואה תרבותית בין שני האיזורים ודיון בהיבט התרבותי בגישור וניהול סכסוכים. בחלק האחרון והמרכזי ייערך ניתוח השוואתי בהיבטים השונים של נושא הגישור, ויוצגו החסרונות והיתרונות של ההליך.
בסיכום עבודת הסמינריון יובא פרק סיכום ומסקנות בו יינתן מענה לשאלת המחקר המרכזית על ידי הצגת המשתנים השונים שנותחו בעבודה במסגרת ההשוואה שנעשתה על הבדלי הגישור בתרבות המזרח ותרבות המערב.
במסגרת כתיבת העבודה יש להיעזר בספרות מחקר שמכילה חומר תיאורטי על הקוד האתי של תחום הגישור והאתיקה המקצועית של המגשר וכן חומר משפטי שיכלול חוקים הרלוונטיים באופן ישיר ועקיף לתחום הגישור.

עבודות באיכות הסביבה

אחד הנושאים הבוערים ביותר על סדר היום העולמי הוא איכות הסביבה. נדמה שכמעט בכל מדיה אפשרית דנים, כותבים ומפרסמים כתבות וידיעות המתייחסות לאיכות הסביבה, להשפעות הטובות והשליליות שלנו עליה ולהשלכות שעלולות להיווצר כתוצאה מכך על החיים בעולמנו.
אך טבעי יהיה לכתוב עבודות פרו סמינריון, סמיניריון, או דוקטורט על נושאים שונים בתחום זה. שפע הנושאים לכתיבת עבודה בתחום הוא רחב יריעה וכמעט בלתי נגמר. גם כמות המידע הספרותי שקיים, גדל והתעצם בשנים האחרונות עקב העלייה במודעות לאיכות הסביבה.
תחום איכות הסביבה עוסק למעשה ביחסי הגומלין בין האדם לסביבה בה הוא חי, בין אם זו הסביבה הטבעית שסביבו ובין אם זו הסביבה המלאכותית שהוא יוצר על חשבונה. בכל עבודת דוקטורט לדוג', יש לבחור נושא בתחום שעדיין לא בוצע עליו מחקר שלם ומקיף. בשל העובדה שנושא איכות הסביבה הוא רלוונטי וההשפעות עליו הן רבות, צצים חדשות לבקרים תחומים רבים וחדשים שעדיין לא נחקרו ויכולים להיות מצויינים לסוגים של עבודות מחקר בכלל ותזה לדוקטורט בפרט.
בעבודת דוקטורט יש להגיש הצעת מחקר שתהיה מקורית וחדשנית, שלא נעשו עליה מחקרים בעבר. ניתן לבחור סוגיה באיכות הסביבה, לדוג': זיהום אוויר, ועליה לבסס שאלת מחקר, שתאפשר מחקר פרטני בנושא זיהום האוויר שעוד לא בוצע עליו מחקר מקיף. במידה ולא מדובר בעבודת דוקטורט, אלא בעבודה רגילה או עבודת סמינריון לדוג', הנושא לבחירה יהיה פשוט יותר וללא מגבלות בבחירתו, כמו בבחירת נושא למחקר בעבודת דוקטורט.
ניקח לדוג' כנושא לעבודת מחקר את הנזקים הסביבתיים שגורמת התייבשות ים המלח.
ראשית, תוצג סקירה בעבודה על ים המלח, היסטוריה אקלימית וסביבתית וכן מצבו היום. לאחר מכן, יוצגו ההשפעות הסביבתיות שנגרמות לים המלח הן על ידי הטבע והן על ידי האדם וכיצד התייבשותו גורמת לנזק סביבתי לחי ולצומח. לבסוף יוצגו מסקנות המחקר עם תחזיות אפשריות לעתיד ודרכים לפתרון המשבר.
תחום נוסף, המשלב איכות הסביבה ומנהל עסקים, הוא תחום המוסר בעסקים. בעבודות אלה נבדקת התייחוסתן של חברות עסקיות לנושאים של איכות סביבה מנקודת מבט של תורת המוסר.