עבודות ביחסים בינלאומיים (יחב"ל)

יחסים בינלאומיים (יחב"ל) הינו תחום מחקר הנלמד בחוגים למדעי המדינה. הנושאים הנלמדים מתייחסים למדיניות החוץ של מדינות וליחסים בינהן והם כוללים קורסים העוסקים במערכות בינלאומיות, טרור, מלחמות וביטחון, דיפלומטיה וכו'.

עבודות בנושא יחסים בין לאומיים יכולות לעסוק במגוון של שאלות. עבודות רבות עוסקות ביישום של מודלים תיאורטיים על מקרי בוחן, לדוגמא: "ניתוח קבלת החלטות במשבר קוסבו על פי התיאוריה של בריצ'ר". עבודות אלה ייבחנו את מקרי הבוחן והן אמורות לבדוק אם המקרה תואם את המודל התיאורטי.
סוג נוסף של עבודה יכול לסקור את היחסים בין מדינות לאורך תקופה או תקופות. על אף הדימיון בין תחום ההיסטוריה ותחום מדע המדינה, ההבדל הבסיסי בין התחומים הוא הניסיון של מדעני המדינה לבנות מודל תיאורטי מתוך מספר מקרים היסטוריים ובניסיונם למצוא חוקיות ומבנים. על כן, עבודה ביחסים בינלאומיים שתסקור יחסים בין מדינות תעשה זאת תוך התייחסות למודלים ובדיקת התאמת המקרה למודל התיאורטי. עבודה שתסקור מספר אירועים או מספר מערכות יחסים בין מדינות, עשויה לנסות ולבנות מודל חדש.

כתיבת העבודות תיעשה, כבכל תחום, בהתאם לרמת הלימוד: עבודת קורס קצרה בתחילת הלימודים, בהמשך תיכתב עבודה פרו-סמינריונית ובסיום התואר הראשון יכתוב הסטודנט עבודה סמינריונית שהיא עבודה בהיקף גדול יותר. בתארים מתקדמים העבודות הן עבודות תיזה ודוקטורט.
על העבודות לכלול מבוא שיציג את שאלת המחקר ומטרות העבודה, סקירת ספרות שתציג מחקרים קודמים בתחום וכן את המודלים התיאורטיים בהם ייעשה שימוש בחקר המקרה, פרק דיון ופרק סיכום. כמובן שבסוף העבודה תובא רשימה ביבליוגרפית.
חשוב לציין כי אין צורך לקרוא לפרק סקירת הספרות בשם זה. לדוגמא, בעבודה בנושא "בחינת תהליכי המשא ומתן לקראת שחרור חטופי אחמד ג'יבריל", הפרק יכול להיקרא: "תהליכי קביעת מדיניות וניהול משא ומתן"; או בעבודה בנושא "גורם ההפתעה במבצע ברברוסה", ייקרא הפרק: "הונאה והפתעה בעידן המודרני".

כבכל עבודה אקדמית, יש לציין מראי מקום בכל מקום בו הובא ציטוט או רעיון ממקור אחר.