עבודות.קום
‏הצגת רשומות עם תוויות מקורות ספרותיים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מקורות ספרותיים. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 31 ביולי 2010

עבודות בנושא בנק ישראל

בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל. מתוקף החוק מוגדר נגיד בנק ישראל כיועץ הכלכלי לממשלה, ומתוקף תפקיד זה הוא משתתף בגיבוש המדיניות הכלכלית של הממשלה ומשתתף בישיבות הממשלה בהן נדונים עניינים כלכליים בעלי חשיבות גבוהה. הנגיד נעזר בין השאר בפרסומים של מחלקת המחקר של בנק ישראל שאת פרסומיה ניתן למצוא באתר בנק ישראל.
בראש הבנק עומד כיום נגיד בנק ישראל, כיום (2010) פרופ' סטנלי פישר.

עבודות אקדמאיות בנושא, שייכתבו במסגרת לימודי כלכלה, מדיניות ציבורית, או מדעי המדינה, יכולות לעסוק בתפקידיו השונים של בנק ישראל: שמירה על יציבות המחירים באמצעות קביעת הריבית ובכך למנוע אינפלציה, פיקוח על הבנקים בישראל, ניהול יתרות מטבע החוץ הלאומיות ועוד.
מגוון הנושאים לעבודות אקדמאיות בנושא, הקשור במובהק לנושא כלכלת ישראל, הוא רב: ניתן לכתוב על חטיבות הבנק השונות: מחלקת הפיקוח על הבנקים שבראשה עומד המפקח על הבנקים שתפקידיה הן לשמור על ניהול נאות במערכת הבנקאית, לפקח על התנהלות הבנקים כלפי הלקוחות ולפקח על יציבות הבנקים; מחלקת מטבע החוץ שתפקידה הראשי הוא ניהול יתרות המט"ח; חטיבת המחקר של בנק ישראל; מחלקת המטבע האחראית על הנפקת מטבעות ושטרות; ובנוסף יחידות מנהלתיות כמו החטיבה לטכנולוגיית מידע, מחלקת הקשרים הבינלאומיים, מחלקת דוברות, מחלקה משפטית ועוד.

עבודות אקדמאיות יכולות לעסוק גם בהיסטוריה של בנק ישראל, מהקמתו ב-1954, והתהליכים שקדמו להקמתו, את תפקידיו וביצועיו של נגיד בנק ישראל הראשון, דויד הורוביץ, שכיהן במשך 17 שנה, את תקופת האינפלציה החריפה במהלך שנות ה-70 וה-80 והתמודדות בנק ישראל עם האינפלציה, את תפקידו של נגיד בנק ישראל הנוכחי, סטנלי פישר ועוד. ניתן גם לכתוב עבודות שיעסקו בביקורת שונות על תפקודו של בנק ישראל, בין היתר על המשכורות הגבוהות שלהן זוכים עובדי הבנק.

מתוקף היותו משפיע על הכלכלה בישראל וכקובע את הריבית החודשית, ניתן לבחור בנושאים שיעסקו בהשפעת קביעות הבנק על שוק ההון בישראל, על פעילות הבורסה, על המשק הישראלי, פעילות הבנקים, מדד המחירים לצרכן, גובה ריבית המשכנתאות וכד'. עבודה סמינריונית לדוגמה יכולה לבחון את השפעותיו של בנק ישראל על המשק הלאומי הישראלי, ולשאול אם הבנק דוגל בהתקדמות מהירה של המשק או לא. בפרקי העבודה יסוקרו תפקידיו וסמכויותיו של הבנק, הכלים הפיננסיים בהם הוא משתמש, היחסים בינו לבין הממשלה ודרכי ההשפעה וההתערבות שלו במשק הישראלי.

בכתיבת העבודה יש לשמור על כללי הכתיבה האקדמיים וכן להסתמך על מקורות ביבליוגרפיים שיעסקו בנושא בנק ישראל (ספרים, מאמרים, דוחות, ידיעות עיתונאיות, נתונים כלכליים וכו'). דוגמאות לספר עדכני שמנתח את התנהלותו של בנק ישראל בשנים האחרונות: דניאל ממן וזאב רוזנהק, "בנק ישראל: כלכלה פוליטית בעידן ניאו ליברלי", הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר, 2009. דוגמאות למאמרים ברשת האינטרנט: דוד נחמיאס וגד ברזילי, בנק ישראל: סמכות ואחריות, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1998.

יום שישי, 23 ביולי 2010

עבודות אקדמאיות בנושא האו"ם

"או"ם – שמום" - כך כינה ראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן גוריון, את ארגון האומות המאוחדות, במהלך ישיבת ממשלה מ-1955 שבה טען שר החוץ משה שרת שאסור לגרש את המצרים מרצועת עזה כי האו"ם לא יראה זאת בעין יפה וכי יש לכבד זאת משום שבזכות האו"ם התקבלה ההחלטה על הקמת מדינת ישראל. בן גוריון ענה כי "רק העזת היהודים הקימה את המדינה, ולא החלטת או"ם שמום". (עוד על ההחלטה באתר מט"ח).

באו"ם חברות כמעט כל מדינות העולם ומבין מטרותיו - לפעול לפיתוח יחסי ידידות בין העמים השונים, תוך כדי כיבוד הדדי ושמירה על זכות ההגדרה העצמית של המדינות; ולהגיע לשיתוף פעולה בינלאומי בנושאי כלכלה, חברה, תרבות, כיבוד זכויות האדם וכדומה.

עבודות אקדמיות שונות על האו"ם יכולות לעסוק בהקמת האו"ם ב-1945 ולתהליכים שהובילו להקמתו; לעקרונות שעל פיהם פועל האו"ם ויישומם במציאות; למבנה האו"ם ולזרועות העיקריות והמשניות שבו: עצרת האו"ם שבה חברות כל המדינות החברות בו, מועצת הביטחון של האו"ם, בית הדין הגבוה לצדק של האו"ם, המועצה הכלכלית-חברתית, קרן המטבע העולמית, אונסק"ו – ארגון החינוך, המדע והתרבות ואחרות. עוד על גופי האו"ם השונים ופעילויתיהם ניתן לקרוא באתר האו"ם.
ניתן לכתוב על החלטות שונות של האו"ם, ביניהן החלטות שקשורות לישראל. ב-1975 החליט האו"ם להשוות את הציונות לגזענות, בלחץ מדינות ערב, החלטה שבוטלה רק ב-1991. לעומת זאת, כמוזכר למעלה, החליט האו"ם להכיר בהקמת מדינת ישראל מהחלטתו מ-1947, הידועה יותר כהחלטת כ"ט בנובמבר, על שם תאריך ההחלטה. ניתן כמובן לכתוב עבודות אקדמאיות על החלטות והתערבויות של האו"ם במקרים שאינם קשורים לישראל. עבודה סמינריונית לדוגמה עוסקת בסכסוך בקפריסין בין יוון לטורקיה בשנות ה-60 וה-70 והתערבות האו"ם בנושא. בעבודה מוצג הרקע לסכסוך בין שתי המדינות על השליטה באי קפריסין שמאוכלס ע"י שני העמים, היווני והטורקי, תיאור הסכסוך עצמו והקרבות שהתנהלו, התערבות האו"ם ומועצת הביטחון במהלך השנים, הדילמות הבינלאומיות שהתלוו לסכסוך, ופתרון הנושא. העבודה תכלול מבוא שבו מוצג הרקע לנושא בקצרה, גוף עבודה שכולל פרקים המפרטים את התהליכים של הסכסוך, הצגת סיום הסכסוך, סיכום שבו מוצגות מסקנות העבודה והצעות להמשך מחקרי, ורשימה ביבליוגרפית של המקורות הספרותיים שבהם נעשה שימוש במהלך כתיבת העבודה.

בכל מקרה, על כל עבודה להתייחס למודלים תיאורטיים ועל פיהם לבחון את המקרה המסויים. לדוגמא, ניתוח ארגון האו"ם במסגרת הכללית של ארגונים לא ממשלתיים (NGO); או ניתוח על פי תיאוריות אחרות מתחום הגיאופוליטיקה והיחסים הבין לאומיים.

יום שני, 14 ביוני 2010

סמינריון בפסיכולוגיה חברתית

כמה שלא נודה בהיותנו בני אדם עצמאיים, בעלי דעה עצמית וחופש החלטה ובחירה נקי מהשפעות חיצוניות. בסופו של דבר, כולנו מושפעים בדרך כזו או אחרת מהחברה שבה אנו גדלים ורוכשים מיומנויות חברתיות על ידי למידה וחיקוי החברה הסובבת אותנו והחינוך החברתי אותו אנו מקבלים במסגרת המשפחתית.
פסיכולוגיה חברתית היא ענף במדע הפסיכולוגיה העוסק בקשר המובהק שקיים בין הפרט לחברה והשפעת החברה על הפרט, אם מבחינת מחשבות, רגשות וכד'.
עבודת סמינריון בפסיכולוגיה חברתית תעסוק בכל אלו ובמחקר מדעי על תחושות והתנהגויות של פרטים במסגרות חברתיות שונות. למעשה ענף פסיכולוגיה חברתית קרוב מאד לענף הסוציולוגיה שעוסקת בחקר החברה ויחסי הגומלין הפועלים בה.
בכתיבת עבודת סמינריון בפסיכולוגיה חברתית ייעשה שימוש במושגים מתוך עולם זה כגון: דימוי עצמי, אפקט פיגמליון, טעות הייחוס הבסיסית ועוד.
עבודות לדוגמא: "השפעת ההגירה על התנהגות עבריינית של נערות בישראל בכל מה שנוגע לצריכת סמים". עבודה בנושא זו עשויה להיכתב כעבודת סמינריון במסגרת לימודי פסיכולוגיה חברתית (וגם במסגרת לימודי קרימינולוגיה), ובה ייבדק האם קיים קשר בין בעיות העלייה ומאפייניה ובין צריכת הסמים הקיימת אצל נערות אלו.
בעבודה יתבצע מחקר על הבדלי התרבות שקיימים בין תושבי הארץ לבין העולים החדשים והקושי, במיוחד של הצעירים לקבל את השינוי החברתי והתרבותי אליו נקלעו, לא תמיד מבחירה. בעבודה יוצגו ההשלכות שיש לכך על התנהגותם של העולים הצעירים והסיכונים בכך. בעבודת המחקר ניתן להציג נתונים סטטיסטיים לאורך השנים באשר לצריכת סמים בקרב בני נוער עולים חדשים.
"השפעת האינטרנט על צריכת התרבות ופעילות הפנאי של בני נוער" היא דוגמא לעבודה אקדמית נוספת שתעסוק במחקר שיתבסס על האינטרנט כגורם משפיע על תרבות הפנאי והצריכה של בני הנוער וכמו כן תוצג השוואה בין השפעת מדיום האינטרנט לבין השפעת מדיום הטלוויזיה.

קיימים מקורות ביבליוגרפיים רבים בנושא פסיכולוגיה חברתית ויש להיעזר בהם לצורך ביסוס המחקר בעבודה. ניתן להשתמש גם במקורות מידע מן האינטרנט או להיעזר בחומר בעבודות מוכנות של סטודנטים.

יום שלישי, 8 ביוני 2010

עבודות על הספרות הערבית

הספרות הערבית החלה להיכתב במאה ה-6 לספירה והיצירה החשובה הראשונה שלה הייתה הקוראן שנכתב במאה ה-7. הספרות הערבית פרחה בתקופת דור הזהב של האיסלאם ונכתבת עד היום.

תחילתו של הרומן הערבי הוא בתהליך ארוך של תחייה תרבותית שבו היו מעורבים שני כוחות נפרדים; אחד ביקש לגלות מחדש את מורשת הספרות בעבר והתבסס על ז'אנרים ספרותיים קלאסיים כמו למשל המקאמה או סיפורי אלף לילה ולילה; השני, "הזרם המודרני", החל לתרגם יצירות אירופאיות (בעיקר רומנים) לערבית.

בעבודות אקדמאיות העוסקות בספרות הערבית ניתן לדון באחת מהתקופות בספרות הערבית, אם בתקופה הקדם-איסלאמית בספרות הערבית, אם בתקופת תור הזהב, הספרות הערבית בתקופת ימי הביניים, הספרות הערבית בתקופת הרנסאנס ועד לספרות הערבית במאה ה-19 וה-20, לאחר מלחה"ע ה-I וה-II, ולאחר הקמת מדינות לאום ערביות, כולל ספרות פלשתינאית. אפשר לכתוב גם על שירת ימי הביניים שכתבו משוררים עבריים בשפה הערבית ועל ההשפעות מהשירה הערבית שנכתבה באותה תקופה.

ניתן כמובן גם להתייחס לספרות הערבית ובעיקר הפלשתינאית שנכתבה בהקשר לסכסוך הישראלי-ערבי. עבודה כזו לדוגמה יכולה להתייחס לשירה הערבית המודרנית – ובעיקר זו של מחמוד דרוויש שנחשב בעיני רבים למשורר הלאומי הפלשתיני, או לכתיבתו של יוצר פלשתיני מרכזי אחר – ע'סאן כנאפני, שיצירותיו עוסקות לרוב בנושא הפליטים הפלשתינים. בעבודה כזאת יש להציג את קורות החיים של היוצר, ניתוח יצירותיו בהקשר ספרותי ובהקשר לסכסוך הישראלי-פלשתיני ובעיית הפליטים.
נושאים אחרים לעבודות בהקשר של ייצוגים בספרות: ייצוג הנשים בספרות הערבית, ייצוגים של לאומיות ערבית, השואה בספרות הערבית וכד'.

כמו בכל עבודה אקדמית, יש לבסס את הנחות המחקר של העבודה על מקורות ביבליוגרפיים, יש לשמור על מבנה עבודה לפי כללי הכתיבה האקדמית ולאחר פרק הסיכום להביא רשימה ביבליוגרפית מפורטת ומסודרת של המקורות הספרותיים.

יום ראשון, 23 במאי 2010

פסיכולוגיה חברתית

פסיכולוגיה חברתית חוקרת את הקשר בין האדם לחברה, השפעת אנשים אחרים על הפרט הבודד, על הרגשותיו ועל התנהגותו ביחס למסגרות חברתיות שונות שבהן הוא נמצא. הפסיכולוגיה החברתית מצויה בין הסוציולוגיה לפסיכולוגיה, ובין תחומי המחקר שלה ניתן לציין את חקר תפקוד האדם בקבוצה, את התפיסה העצמית של האדם ביחס לאחרים, ומחקר בנושא יחסים בין-אישיים.

עבודות אקדמאיות בנושא פסיכולוגיה חברתית, שייכתבו במסגרת לימודי פסיכולוגיה או במסגרת לימודי סוציולוגיה, יכולות לעסוק במגוון תחומים שבין האדם לחברה, בהקשר הפסיכולוגי שבו תופס האדם את עצמו כחלק מהחברה: אלטרואיזם והסיבות לו, דיעות קדומות והשפעתן על הרגשות וההתנהגויות של כל אחד מהצדדים (הפרט שיש עליו דיעה קדומה והצד שיש לו דיעה קדומה על פרט מסוים), סוגים של אופי חברתי (כגון מנהיג, אאוטסיידר, אדם אגרסיבי, כריזמטיות וכד'), מראה חיצוני, מעמד כלכלי וחברתי, ועוד.

יש לבחור נושא מסוים לכתיבת העבודה, אך בכל מקרה יש להסתמך על תיאוריות בנושא הפסיכולוגיה החברתית ועל מקורות ספרותיים רבים ככל הניתן שיעזרו לבסס את שאלות והנחות המחקר של העבודה.

עבודה בפסיכולוגיה חברתית יכולה לבחון את הדיעות הקדומות על עולים חדשים ואת השפעתן עליהם. מצד אחד, על תחושותיהם, התנהגויותיהם והתפיסה העצמית ובעקבות כך כיצד התעצב ונקבע המעמד החברתי שלהם במהלך שנותיה של מדינת ישראל, מצד שני את התחושות והההתנהגויות של הוותיקים שהביעו את אותן דיעות קדומות.
בגוף העבודה ייסקרו באופן מפורט יותר העליות השונות לא"י, תיאוריות שונות על סטריאוטיפים ודעות קדומות, האלמנטים השליליים והסכנות שעלולות לגרום דיעות קדומות, כיצד הן נוצרות וכיצד הן משפיעות על שני הצדדים.
ניתן גם להסתמך על מחקר שיעזור לבסס את הנחות ואו שאלות המחקר: לדוגמה ראיונות עם בני עדה ו/או שאלונים למדגם מייצג. בסיכום לעבודה יוצגו מסקנות המחקר שיתבססו הן על הנתונים שהוצגו והן על הערכה אישית של כותב העבודה.

כל המקורות הביבליוגרפיים בהם נעשה שימוש בעבודה, יוצגו בסוף העבודה בצורה מסודרת ועל פי כללי כתיבת הביבליוגרפיה.