המחקר האיכותני

אם ניתן היה לכמת כל נושא מחקר העוסק באנשים, ניתן היה אולי לחזות את העתיד. אך החברה האנושית אינה פועלת על פי חוקים קבועים וצפויים - לפחות לא כאלה שהמדע הצליח לגלות (בניגוד ל"פסיכו-היסטוריה" של הארי סלדון בסדרת ספרי המד"ב מאת אסימוב).

המחקר האיכותני (או 'איכותי') אוסף נתונים באופן ישיר ממושאי המחקר כאשר הניתוח נעשה על ידי החוקר עצמו ולמיטב הבנתו את הנתונים שאסף. זאת בניגוד למחקר הכמותי, בו הנתונים מנותחים בכלים מספריים-סטטיסטיים והתוצאות הן אובייקטיביות יותר.
השימוש במחקר זה נעשה בעיקר בתחומים של הקשורים למדעי ההתנהגות, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה וכד'.

היתרון והחיסרון של עבודות מחקר מסוג זה הוא בקרבה בין החוקר לנחקרים. היתרון הוא ביכולתו של החוקר להבין מקרוב את עולמם ותפיסתם של מושאי המחקר, והחיסרון הוא בכך שהתוצאות והמסקנות הן סובייקטיביות ונתונות לפרשנות כמעט מלאה של החוקר. למעשה, בניגוד לכלל המדעי שהגדיר קרל פופר, הרי שבשל אי היכולת לחזור במדויק על המחקר - לא ניתן להוכיח או להפריך את תוצאות המחקר.
מחקר איכותני יכול לשמש גם בעבודות בתקשורת הבוחנות אופנים של סיקור אירועים. לדוגמא: סיקור מלחמת לבנון בעיתונות הישראלית באמצעות ניתוח איכותני של כתבות בשני עיתונים.
כלי המחקר בכתיבת עבודת מחקר איכותנית הם בעיקר תצפיות, ראיונות וניתוח טקסטים. ניתן להשתמש באחד הכלים או לשלב בינהם. לדוגמא, ניתן לכתוב עבודת מחקר בנושא 'הציפיות מחיי נישואין ותפיסתם של זוגות את המציאות שלאחר הנישואין', כאשר המחקר ייעשה באמצעות ראיונות עם זוגות בעלי מאפיינים סוציואקונומיים שונים (הכנסה, מוצא, מקום מגורים וכד').

לקריאה נוספת:
אלי יזרעאלי, המדריך לכתיבה אקדמית, רמת גן, 1999.
אשר שקדי, מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני - תאוריה ויישום. הוצאת רמות, 2003.
שמחה שלסקי, דרכים בכתיבת מחקר איכותני, ‬ תל-אביב: מכון מופ"ת, תשס"ז 2007. ‬
המרכז הישראלי למחקר איכותני