דיני מיסים

דיני מיסים נלמדים במסגרת לימודי משפטים וגם במסגרת לימודי ראיית חשבון, חשבונאות וייעוץ מס. במסגרת לימודיהם, על סטודנטים הלומדים תחומים אלה לערוך עבודות אקדמיות שיהיו עבודות מחקר לתואר ראשון, תואר שני, עבודות סמינריון ועוד. עבודות אלו נוגעות למיסים השונים המוטלים במדינת ישראל ולפן המשפטי שלהם. במדינת ישראל מוטלים מיסים מסוגים שונים כגון: מס הכנסה, מס רכישה, מס ערך מוסף ועוד. מבחר הנושאים לכתיבת עבודה אקדמית בנושא דיני מיסים בישראל הוא בלתי נדלה. קיימים דינים וכללים רבים בתחום, הנוגעים לחברה הישראלית. כמו כן, ניתן לכתוב עבודות גם על דיני מיסוי בארצות זרות.

כאשר ניגשים לכתוב עבודה אקדמית בתחום דיני מיסים, יש להתייחס במבוא של העבודה בהרחבה, לסוג המיסוי שנבחר, כיצד הוא מתקיים על פי חוק, מה הם תקנותיו ומה השינויים שחלו באותו חוק עם השנים. כמו כן, ניתן לכתוב עבודות בתחום דיני מיסים, שיעסקו בנושאים שקשורים להחלטות הטמונות בדיני המיסים עצמם וכיצד הם משפיעים חברתית, כלכלית ואישית על כל אזרח במדינה.

במסגרת כתיבת העבודה האקדמית יש לנתח מקרים משפטיים שנוגעים לדיני מיסוי, מה היה התהליך המשפטי, ומה היו תוצאותיו. יש לציין בעבודות האם המקרים הללו גרמו לשינוי בחשיבה כלפי אופי דיני המיסוי, והאם היה גם שינוי כתוב בהם, עקב המקרים המשפטיים שיצרו דילמות משפטיות בדיני המיסוי.

במסגרת כתיבת עבודות אקדמיות בנושא דיני מיסוי, יש להקפיד על כללי כתיבה תקינים וסדר עבודה נכון. יש לכתוב תוכן עניינים שיציג את הפרקים של עבודת המחקר ותתי הפרקים הנלווים אליהם, מבוא מסודר שיהווה תקציר של תוכן העבודה. לאחר מכן, יוצג כל פרק ופרק ובו יופיע החומר התיאורטי שיכלול חומר משפטי ומקרים מייצגים בתחום דיני המיסוי ותוצאותיהם.

בסוף העבודה יוצגו סיכום ומסקנות וכן רשימה ביבליוגרפית מסודרת שתציג את רשימת הספרות המחקרית בה נעשה שימוש לכתיבת העבודה.

דוגמאות לעבודה אקדמית בנושא דיני מיסוי: רשלנות של עורכי דין בעסקאות מס במקרקעין, פטור ממס רכישה על פי תקנות מיסוי מקרקעין, חוק מס ערך מוסף: היבטים שונים של המס, הצורך בו ומטרותיו.

דיני חוזים

דיני חוזים הינו תחום הנלמד במסגרת לימודי משפטים. עבודות אקדמיות בתחום דיני חוזים, יעסקו בנושאים הנוגעים למקרים שבהם המערכת המשפטית מתערבת ומחייבת בני אדם לעמוד בהתחייבויות החוזה אשר נתנו עליו את אישורם. עבודות אקדמיות בנושא דיני חוזים יכולות לעסוק במקרים שבהם החוזה לא היה ניתן לאכיפה משפטית ומקרים שבהם החוזה כן היה ניתן לאכיפה משפטית. במקביל לדיון במקרים האלו, יובאו הדינים המשפטיים הנוגעים למקרים הספציפיים שיוצגו בעבודות.

במסגרת עבודות בדיני חוזים, מגישים סטודנטים למשפטים עבודות מסוגים שונים, ובין השאר גם עבודות סמינריון. על מנת שהמחקר יהיה אמין ויהיו סימוכין לאותם דיני חוזים, קיימת חשיבות רבה להבאת מקרים לדוגמה, שהתרחשו בישראל ובעולם לאורך השנים. בכתיבת העבודה קיימת גם חשיבות להצגת השינויים שחלו בדיני החוזים לאורך השנים, עקב שינוי חשיבה משפטית. לדוג': אם כתבתם עבודה על אחד מדיני החוזים שכתובים בחוק, אך חלו בו גלגולים שונים וקיימים הבדל ותיקונים בין החוק בעשור הקודם, לבין החוק הנוכחי היום, יש להציג את אותו דין, בשתי הוורסיות שלו. כך תיצרו בעבודה השוואה ותוכלו לפרט מה היה השינוי ומה משמעותו וחשיבותו בהיבט המשפטי והחברתי גם יחד.

בעבודות בנושא דיני חוזים, יוצגו מקרים שבהם חופש החוזים מאפשר ליצור הסכמה חוזית אם בכתב או אם בעל פה ותוכנו הוא על פי הסכמת שני הצדדים שחותמים עליו ומסכימים אתו. העבודות יציגו מקרים שבהם חוזים אינם תקפים מסיבות שונות ומשונות, גם אם הם נחתמו בעל פה או בכתב.

עבודות אקדמיות לדוג' בנושא דיני חוזים: הגדרת עושק בדיני חוזים. בעבודה אקדמית מסוג זה יש לנתח את העושק, כפי שהוא מוגדר בדיני חוזים, והאם קיימים מקרים משפטיים שיש אפשרות להצדיקו.

דוגמה נוספת לעבודה אקדמית בדיני חוזים: מהי הפרת חוזה. העבודה תעסוק במקרים בהם יש חשד להפרת החוזה, מה נחשב להפרה ומה לא, מה המשמעויות החוקיות במקרה של הפרת חוזה.

בכתיבת העבודה יש להקפיד על סדר לוגי ומחקרי נכון, בהתאם לכללי הכתיבה האקדמית: מבוא, ראשי פרקים מסודרים, סיכום ומסקנות המחקר ורשימה ביבליוגרפית, וכן ציון מראי מקום לכל אורך הטקסט.

דיני חברות

דיני חברות הינו תחום הנלמד במסגרת לימודי משפטים. עבודות בנושא דיני חברות יעסקו בתחום הנוגע לניהול חוקי של חברות, ארגונים ותאגידים קטנים כגדולים, תוך התייחסות לחוק החברות. העבודות יסקרו דינים אלו, יציגו כשלים ועבירות על החוק וכן בקרה ופיקוח באמצעות על פעילותן התקינה והשוטפת של החברות.

דיני חברות מהווים חלק לימודי חשוב ובמסגרתו סטודנטים למשפטים מגישים עבודות אקדמיות, עבודות סמינריון ועבודות מחקר מסוגים שונים. העבודות האקדמיות ייכתבו על דיני חברות ספציפיים וינתחו את הרעיונות המרכזיים והחשובים שעומדים מאחורי דינים אלו. כמו כן, במסגרת כתיבת העבודות יוצגו מקרים משפטיים שהתרחשו וכן יובאו ההחלטות הסופיות ופסקי דין רלוונטיים.

עבודה אקדמית בתחום דיני חברות, בין אם מדובר בעבודת מחקר לתואר ראשון או שני ובין אם מדובר בעבודת סמינריון, תיכתב על פי כללי כתיבה מסודרים ותקינים של עבודה אקדמאית. חשיבותה של כתיבת עבודה אקדמאית בצורה תקינה וברורה היא משמעותית, מכיוון שחלק מהציון מתבסס על כתיבה תקינה של העבודה על פי כללים אלו.

ראשית, יש ליצור עמוד שער מסודר שיכלול את תאריך הגשת העבודה, נושא העבודה ופרטי מגיש העבודה. לאחר מכן יוצג תוכן העניינים שיכלול את ראשי הפרקים ותתי הפרקים. ראשי פרקים יהיו על פי סדר רציף והגיוני של עבודת המחקר. לאחר תוכן העניינים יוצג מבוא העבודה שיכלול הסבר על נושא העבודה ותמצית אופי המחקר והנושאים שיוצגו בו. בסוף העבודה יבוא פרק סיכום ומסקנות שיסכם את נושא העבודה וייתן מענה לשאלת המחקר.

דוגמה לעבודה אקדמית בנושא דיני חברות: 'משטר זכויות ההצבעה בחברות'. עבודה בנושא זה תדון בחשיבות זכות ההצבעה על החלטות שמתבצעות בנוגע לעתידה ופעילויותיה של החברה; מי הם מקבלי ההחלטות בחברה ובמה הם שונים מנושאי משרה אחרים; האם ההגבלה על זכות ההצבעה בחברה יוצרת פגיעה בזכויות עובדים אחרים בחברה, והאם זכות הוטו היא חוקית ו/או מוסרית. עבודות נוספות שניתן לכתוב בתחום דיני חברות יכולות להיות על שיתוף עובדים בבעלות על החברה - האם נכון או לא. כמו כן, ניתן לכתוב על דיני חברות שנוגעים לפירוקן של חברות עקב כישלון כלכלי או ארגוני. לדוג': זכויות בעלי התפקידים האמונים על פירוק החברה.

דיני ביטוח

כמו כל הנושאים הנלמדים במסגרת לימודי משפטים, גם דיני ביטוח מהווים חלק ממערך הידע שסטודנטים למשפטים חייבים ללמוד. במסגרת לימודי משפטים, מוגשות עבודות אקדמאיות רבות הנוגעות לחוק ומשפט, ובין השאר יוגשו נקודתית עבודות אקדמאיות ועבודות סמינריוניות גם בסוגים שונים של דיני ביטוח.

בתחום דיני הביטוח ניתן לערוך עבודות שיעסקו בהליכים משפטיים ותביעות ביטוח בנושאים כגון: ביטוח חיים, ביטוח פנסיוני, ביטוח בריאות וכדומה. העבודה תתמקד באירוע ביטוחי מסויים או בדילמה משפטית הקשורה לענייני ביטוח, כאשר יש לכלול כמובן התייחסות לדינים ולחוקים הרלבנטיים וכן לפסקי דין קודמים הנוגעים לנושא העבודה, תוך ניתוח המקרה והצגת החלטת בית המשפט ופסק הדין. כמו כן ניתן לכתוב עבודות אקדמאיות המנתחות לעומקם את דיני הביטוח מבחינה משפטית ועשויות לכלול דיון בדילמות שנוצרות, במצב המצוי והרצוי ובמשפט משווה (השוואת המצב המשפטי לארץ לזה שבמינות אחרות).

במסגרת נושא העבודה האקדמית שייבחר, יש לכתוב עבודה שתהיה מאורגנת על פי כללי הכתיבה של עבודות אקדמיות. ראשית, יופיע תוכן עניינים ובו יוצגו ראשי פרקים של העבודה האקדמית על פי סדר נכון שיציג את דרך המחקר באופן קולח ונכון. המבוא בעבודה יכלול הקדמה והסבר על נושא העבודה, תקציר של ראשי הפרקים שיוצגו ומטרתם. בעבודה סמינריונית יוצגו ראשי הפרקים, כאשר לכל פרק יהיו שניים או שלושה תתי פרקים הנוגעים לנושא המרכזי של ראש הפרק. בסיום העבודה יוצגו סיכום ומסקנות שיכללו את מסקנות המחקר, רשמים וניתוחים וכן תשובה לטענת מחקר שהוצגה בראשית העבודה, במבוא.

בסוף העבודה הסמינריונית תובא רשימה ביבליוגרפית מפורטת של החומר שבו נעשה שימוש על מנת לבצע ולכתוב את המחקר התיאורטי של העבודה האקדמאית.
מספר דוגמאות לעבודות אקדמאיות בנושא דיני ביטוח: סקירת סוגי ביטוח בריאות במדינת ישראל, יתרונות וחסרונות. העבודה תציג באופן כללי את החוק המתייחס לביטוח בריאות במדינת ישראל, זכויות וחובות של האזרחים במדינה בנושא. כמו כן יופיעו בעבודה דוגמאות לסוגי ביטוח בריאות שונים שמציעות חברות הביטוח השונות. האם הן עומדות בקריטריונים של דיני הביטוח, והאם יש מקום לפגם בתנאי ביטוח הבריאות שהן מציעות, לעומת החוק הקיים במדינה. במסגרת כתיבת העבודה, ניתן לדון במקרה אחד, או מספר מקרים שנוגעים לתביעות שהוגשו עקב הפרה של דיני ביטוח ותוצאותיהם.

גלובליזציה

גלובליזציה היא אחד מהנושאים המדוברים והמתוקשרים ביותר בימינו. גלובליזציה היא מצב בו מתקיים קשר הדוק ומשמעותי בין מדינות וחברות ובאמצעותו מתחזקים הקשרים הפוליטיים, התרבותיים ובעיקר הכלכליים. מדובר במגמה שהתחזקה באופן משמעותי במהלך המאה העשרית ובמסגרתה העולם כולו הופך להיות "כפר גלובלי" קטן והקהילות בעולם ניזונות משווקים עולמיים שונים.
לאורך ההיסטוריה האנושית חלו מגמות בעלות אופי 'גלובלי' ('איזורי' - למעשה) שאפיינו בעיקר אימפריות גדולות שחלשו על שטחים גיאוגרפיים רבים. כפי שציינו, הגלובליזציה התחזקה בעיקר במאה העשרים, וזאת עם ההתפתחות הטכנולוגית הרחבה והמהירה והתפתחותם של אמצעי התקשורת.

לתופעת הגלובליזציה יש השפעות והשלכות כמעט על כל תחום וחוקרים אכן עוסקים בה כמעט מכל היבט אפשרי: סוציולוגי (השפעות חברתיות כמו תנועות נגד ו'גלוקליזציה'/עולמקומיות), פוליטי (לדוג' - השפעה על מדינת הלאום), עסקי (ניהול בינלאומי), כלכלי (כלכלה בינלאומית) וכו'.
בעבודות אקדמיות בנושא ניתן לעסוק בהשפעות הגלובליזציה ובמקומות שונים בעולם שבהם היא באה לידי ביטוי.
עבודות אקדמיות בנושא גלובליזציה נכתבות חדשות לבקרים והמידע הרב שיש בנושא מאפשר לכתוב עבודות מחקר רבות ומקוריות על נושאים הקשורים לגלובליזציה. במסגרת כתיבת עבודת מחקר אקדמית ועבודות סמינריוניות בגלובליזציה, יינתן הסבר מורחב על פשר התופעה, מאפייניה ותיאוריות הנוגעות לגביה.
בעבודה סמינריונית לדוג' בנושא: גלובליזציה - האם היא מקטינה או מגדילה את השוויון בין בני אדם במדינות שונות, יילקחו מספר מדינות, כל אחת מתרבות ומיקום גאוגרפי אחר על הגלובוס. במסגרת עבודת המחקר, יוקדש פרק המציג את תהליכי הגלובליזציה שעברה כל מדינה ומדינה בתוך עצמה. פרק אחר בעבודה האקדמית ירחיב על הקשרים הגלובליים שנוצרו בין המדינות השונות. בעבודה יפורטו הקשרים כלכליים, התרבותיים והפוליטיים שנוצרו, כיצד הם מסייעים להתפתחות כל מדינה והחברה שמתקיימת בה. כמו כן תוצג בעבודה ההשפעה השלילית שיכולה להיות לתהליכי הגלובליזציה על המדינות השונות.

במסגרת כתיבת עבודות על גלובליזציה יש להביא תיאוריות מחקר שונות שנותנות סימוכין למידע שנכתב בעבודת מחקר, על מנת לבסס אותו. מומלץ לחפש מידע על גלובליזציה והשפעותיה, גם באמצעות קטלוג הספריות. כמו כן, ניתן למצוא מידע רב ועשיר על הנושא ברשת האינטרנט.

גישור

גישור הינו כלי אלטרנטיבי ליישוב של סכסוכים ובו גורם ניטרלי אחד מגשר בין שני הצדדים על מנת ליישב את חילוקי הדעות השונים, או המחלוקת העיקרית שעומדת בינם.
עבודות אקדמיות בנושא גישור נכתבות במסגרת לימודי משפטים, בקורסים של גישור או במסגרת לימודים נפרדת של יישוב סכסוכים וגישור. עבודות מחקר בתחום הגישור יעסקו ביישוב סכסוכים ובהתמקדות באופי המחלוקת והדרך שבה המגשר נוקט על מנת לטפל בה ולפתור אותה. אדם המוגדר כמגשר אינו חייב להיות בעל השכלה משפטית, אולם אלו הלומדים משפטים, צריכים להיות מעורים גם בתחום הגישור, ובמסגרת זו גם להגיש עבודות אקדמיות בנושא.
במסגרת בחירת נושא לעבודת מחקר אקדמית בתחום הגישור, ניתן לגשת למקרה גישור שאינו משפטי או לקחת מקרה משפטי שהתבקש על ידי המערכת המשפטית להפוך להיות מקרה גישור. פניה לגישור במקום להליך משפטי נעשית גם עקב עומס הדיונים המוטל על המערכת המשפטית ולעיתים גם מתוך אמונה (ותקווה) כי להליך הגישור סיכוי טוב יותר להגיע ליישוב הסכסוך. במידה ודנים בהליך גישור שהגיע מתוך מערכת המשפט, יש להציג בעבודה את הסעיף בחוק הדן בסמכות בית המשפט להפוך דיון משפטי למקרה גישור.
כמו כן ניתן לכתוב עבודות שיעסקו לא רק בנושאי גישור ספציפיים, אלא בתחום הגישור על פניו השונים, או על מהותו במקומות שונים בעולם.
דוגמא לעבודה סמינריונית בנושא: הבדלים בגישור בין מדינות מזרח אסיה למדינות אירופה. בעבודת הסמינריון יינתן מבוא כללי שיציג את העבודה ומה היא כוללת, וכן את שאלת המחקר עליה באה העבודה לענות. בהתייחס לדוגמא זו לנושא לעבודה, יעסוק הפרק הראשון בגישור באופן כללי, בפרקים שלאחר מכן תבוצע השוואה תרבותית בין שני האיזורים ודיון בהיבט התרבותי בגישור וניהול סכסוכים. בחלק האחרון והמרכזי ייערך ניתוח השוואתי בהיבטים השונים של נושא הגישור, ויוצגו החסרונות והיתרונות של ההליך.
בסיכום עבודת הסמינריון יובא פרק סיכום ומסקנות בו יינתן מענה לשאלת המחקר המרכזית על ידי הצגת המשתנים השונים שנותחו בעבודה במסגרת ההשוואה שנעשתה על הבדלי הגישור בתרבות המזרח ותרבות המערב.
במסגרת כתיבת העבודה יש להיעזר בספרות מחקר שמכילה חומר תיאורטי על הקוד האתי של תחום הגישור והאתיקה המקצועית של המגשר וכן חומר משפטי שיכלול חוקים הרלוונטיים באופן ישיר ועקיף לתחום הגישור.

גזענות

השימוש במילה גזענות נפוץ בשיח הציבורי, העולמי וגם המחקרי. מימדי הגזענות אף הם אינם שוכחים. בשל היות הגזענות תופעה שמתפרסת לאורך ההיסטוריה האנושית, גם כתיבת עבודות אקדמיות בנושא גזענות היא עניפה ולכן עבודות המחקר השונות יכולות להתבסס על פני טווח נרחב של תקופות בהיסטוריה ועל עמים ועדות שונות שחוו גזענות מכל סוג שהוא. בנוסף, ניתן לקחת את הגזענות כנושא לעבודה אקדמית בפני עצמו ולבדוק כיצד המחקר המדעי מתייחס אל תופעת הגזענות לאורך השנים ומה החשיבות שיוחסה לו בעבר, מבחינת המודעות לנושא וההתייחסות של אומות העולם השונות בנוגע אליו.
קורסים בנושא גזענות מתקיימים במסגרת לימודי סוציולוגיה אנתרופולוגיה מדעי המדינה וכו', כשבכל תחום ייבדק הנושא מהיבט אחר. לדוג', עבודה שתיכתב במחלקה למדע המדינה יכולה לעסוק בקשר שבין גזענות ללאומיות וללאומנות.

בבואנו לכתוב עבודה אקדמית, עבודת סמינריון או דוקטורט בנושא גזענות ניתן לעסוק בנושא גם מן הבחינה ההיסטורית, לבחון מגמות גזעניות בחברה מסויימת או לבחון את התופעה בעיניים סוציולוגיות. על העבודה לכלול סקירה של תופעת הגזענות ולציין נקודות המסבירות את מהות הגזענות בבסיסה. לא יהיה זה מפתיע שברוב העבודות והמחקרים, אם לא בכולן, תיכלל התייחסות לגרמניה הנאצית, לנאציזם ולתורת הגזע הנאצית.
בהמשך תהליך כתיבת העבודה האקדמית, יש להביא פרקים שיעסקו בנושא הספציפי שנבחר לעבודה. כל פרק יתייחס לאספקט אחר של נושא העבודה. ניקח לדוג' עבודת סמינריון בנושא: "גזענות כלפי אפרו - אמריקנים במדינת מיסיסיפי בארה"ב בשנות החמישים". פרק אחד יעסוק במגבלות שהוטלו על אפרו - אמריקנים בכל מה שנוגע לאפשרויות תעסוקה במדינה, בהגבלות שהוטלו על אפשרויות נגישות בסיסית, כמו איסורים על נסיעה בתחבורה ציבורית בחברת אלו שאינם באותו צבע עור. פרק נוסף יכול לעסוק בתנועות שפעלו כנגד האפליה, כמו התנועה לזכויות האזרח.
במסגרת כתיבת עבודת המחקר, ניתן גם לערוך השוואה בין מימדי הגזענות ותופעותיה בעבר וכיצד היא באה לידי ביטוי כיום.

באיסוף החומר והכתיבה, רצוי להיעזר בכמה שיותר מקורות ספרות היסטוריים למחקר, ולציין אותם כמובן ברשימה ביבליוגרפית מפורטת. המקורות עשויים לכלול תיאוריות באנתרופולוגיה, סוציולוגיה ואף מתחום הפסיכולוגיה.