עבודות בנושא התנגדות לשינוי

כאשר נערכים שינויים בארגונים - פיזיים או ארגוניים - הדברים עלולים לגרום להתנגדות בקרב עובדי החברה או הארגון - מנהלים כזוטרים כאחד - וליצירת תחושת מרמור ואי שביעות רצון. הדבר נובע מאובדן השליטה על הנעשה ומשינוי ההרגלים הישנים, חוסר וודאות בנוגע להמשך העבודה, שינוי חברתי במקום העבודה ועוד. 

ההתנגדות יכולה לבוא לידי ביטוי במספר דרכים (ובשילוב שלהן):  
התנגדות קוגניטיבית - התנגדות זו מתבטאת באיתור, בניתוח ובהצגתם של החולשות והפגמים של השינוי ושל השפעותיו; התנגדות רגשית - הבעת רגשות שליליים כלפי תכנית השינוי; והתנגדות פעילה- נקיטת פעולות מכוונות לחבל בשינוי או ביוזמיו.

ההכרה בתופעה זו ובנזקיה, הביאה לפיתוח כלים ניהוליים להתמודדות עם התנגדות לשינויים ארגוניים - כמו הסברה, שיתוף עובדים בתהליך, משא ומתן, ועוד - והתייחסות לנושא קיימת ברבים מקורסי ההכשרה בניהול.

עבודות אקדמיות העוסקות בנושא ההתנגדות לשינוי נכתבות במסגרת לימודי מנהל עסקים וסוציולוגיה ארגונית. לרוב, הנושא ייכלל במסגרת ניתוח של ארגון מסוים שעבר או שאמור לעבור תהליך של שינוי ארגוני, וחלק מן העבודה יוקדש לתיאור ההתנגדות לשינוי והדרכים להתמודדות עם התופעה. עבודות אחרות יבחנו באופן אמפירי  את הקשר בין משתנה ההתנגדות לארגון למשתנים כמו 'תפישת שיתוף עובדים בקבלת החלטות', 'וותק בארגון', 'שביעות רצון בעבודה', 'ביטחון תעסוקתי', 'תגמול עובדים' וכו'. לדוגמא: הוותק בארגון והשפעתו על מידת ההתנגדות לשינוי בסניף בנק, כאשר המחקר בוצע באמצעות שאלונים שחולקו לעובדים.

עבודות שהיקפן מצומצם עשויות לעסוק רק בבחינת משתנה ההתנגדות לשינוי בארגון מסוים, או לגבי שינוי מסוים. לדוגמא: "התנגדות עובדים לשינוי טכנולוגי ולהטמעת מערכת מידע בארגון".

ברוב המקרים ובעיקר בעבודות שאינן תרגילים, יש לכלול פרק של סקירת ספרות, בו יוצגו מחקרים ותיאוריות בנושא של שינוי ארגוני והתנגדות לשינוי. כמובן שכל המקורות יצוינו ברשימה ביבליוגרפית בסוף העבודה. 

בפרק הדיון והסיכום, יש להתייחס לחומר התיאורטי לאור המקרה שנחקר בעבודה, ולבחון אם תוצאות המחקר מאששות את התיאוריה הקיימת או לא. חשוב גם לציין את מגבלות המחקר (כמו: גודל מדגם קטן, הטיות וכד').

עבודות על הקהילה הגאה

הקהילה הגאה היא כינוי לקהילה המאגדת תחתיה אנשים שנטייתם המינית שונה מהמקובל – לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים ובי-סקסואלים (להט"ב בראשי תיבות) ואנשים התומכים בהם. הקהילה הגאה מציינת ערכים כמו גאווה, ייחודיות ומיניות ונועדה כדי להבטיח לחבריה וחברותיה ביטחון מול המתנגדים לה, כמו הומופובים, דתיים קיצוניים, הטרוסקסיסטים ואחרים וכדי לשמור על בטחונם האישי ועל הזהות שלהם. בתוך הקהילה הגאה יש תתי קהילות גאות כמו טרנסג'נדרים, ביסקסואלים, דובים (כינוי לגברים הומוסקסואלים בעלי גוף מלא, שעיר ובעלי פנים מזוקנות בד"כ), הומואים ולסביות דתיים (ראה את ספרה של עירית קורן ארון בתוך ארון).

עבודות אקדמאיות על הקהילה הגאה ייכתבו לרוב במסגרת לימודי סוציולוגיה ו/או מגדר ועשויות לעסוק בנושאים כמו: זכויות הקהילה הגאה, כמו נישואים חד מיניים, הקמת משפחה, אימוץ, הורות הומו-לסבית, שירות בצבא, יחס ומעמד בעבודה, אפליה בתעסוקה, פשעי שנאה כלפי הומוסקסואלים ו/או לסביות, השפעתה של הקהילה הגאה על הכלכלה ועל התיירות במקומות מסוימים, הקהילה הגאה בישראל לעומת אירופה ואמריקה, ועוד.


עבודה לדוגמה: השוואה בין חתונה "רגילה", הטרוסקסואלית, לבין חתונה לסבית, תוך שימוש באמצעי מחקר כמו ראיון שנערך עם כל אחד מהזוגות בנפרד וצפייה בקלטות וידיאו שצולמו במהלך כל אחת מהחתונות.

-------------------------------------------------------------------------
* כמו בכל תחום לימודים, כתיבת העבודות תיעשה בהתאם לרמת הלימוד: בשנה הראשונה וגם השנייה ייכתבו עבודות קורס המסכמות את הקורס או את אמצעו, בהמשך נלמדים קורסים שנקראים פרו"ס ובסיומם ייכתוב עבודות פרו-סמינריונית ומטלת הסיום לתואר הראשון היא כתיבת עבודה סמינריונית שהיא בהיקף גדול יותר. בתארים מתקדמים ייכתבו עבודות תיזה ודוקטורט. 
על העבודות לכלול בד"כ מבוא, שאלת המחקר ומטרות העבודה, סקירת ספרות שתציג מחקרים קודמים ומודלים תיאורטיים בהם ייעשה שימוש בחקר המקרה, פרק דיון ופרק סיכום. כמובן שבסוף העבודה תובא רשימה ביבליוגרפית.

עבודות בנושא חוקי יסוד

במדינת ישראל, מטרתם של חוקי היסוד היא ליצור בהדרגתיות חוקה לישראל, ולהוות פרקים בחוקה העתידית שתיווצר. לחוק יסוד יש מעמד גבוה יותר מחוק רגיל, בכך שעל מנת לשנותו או לבטל אותו דרוש רוב מוחלט או מיוחס בכנסת. הגבלה נוספת המעניקה לחוק יסוד מעמד גבוה יותר מרוב רגיל היא פסקת הגבלה, שאומרת שאסור לחוקק חוק הסותר את חוק היסוד.
בהגדרתם, חוקי היסוד הם חוקים שמייצגים ומבטאים את הערכים היסודיים של מדינת ישראל וקובעים את מבנה המשטר, סמכויות השלטון ואת זכויות האדם והאזרח. רוב חוקי היסוד שנחקקו עד עתה עוסקים במשטר ושלטון: חוק יסוד הכנסת, הממשלה, חוק יסוד נשיא המדינה ואחרים. שני חוקי יסוד אחרים, שנחקקו רק ב-1992, הם חוקים שנוגעים לזכויות האדם: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, נחקקו בתחילה כחוקים רגילים, אך לאחר התערבותו של בית המשפט העליון הוכרו באופן רשמי ומעשי כחוקי יסוד. חוקים אלה הובילו במידה רבה למה שנקרא "המהפכה החוקתית".

עבודות אקדמאיות בנושא חוקי היסוד יכולות לעסוק בנושא החוקה לישאל ובסיבות לכך שעדיין לא נוצרה חוקה למדינת ישראל, בטיעוני המתנגדים לחוקה ובטיעוני המצדדים בחוקה. אפשר לכתוב עבודות על אחד מחוקי היסוד ולדון בהשפעתו על המשטר והחברה במדינת ישראל, בהצעות לנוסחים שונים של חוקה, בחוקי יסוד שעדיין לא נחקקו, ועוד.

ככל עבודה, עבודה על חוקי יסוד תיכתב על פי כללי הכתיבה האקדמאית: תוכן עניינים מסודר, מבוא מפורט שיציג בקצרה את הרקע לנושא, השערת המחקר והדרכים לביסוסה, פרקים שיכללו סקירה ספרותית ואת הנתונים העולים מהמחקר, ולבסוף סיכום שיציג את מסקנות המחקר. כמובן בנוסף לרשימה ביבליוגרפית שבו יוצגו עפ"י כללי כתיבת הביבליוגרפיה, המקורות שבהם נעשה שימוש בזמן כתיבת העבודה.

מקורות בנושא חוקי יסוד לדוגמה:

* אבנון, דן, "ההיבט הלא-דמוקרטי של חוקי היסוד בנושא זכויות האדם, בתוך, בנימין נויברגר (עורך), הדמוקרטיה הישראלית-סוגיות נבחרות (מקראה, חלק א'), (האוניברסיטה הפתוחה)

* אלוני, שולמית, "מדינה יהודית או מדינת כל אזרחיה: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו", בתוך, חוברת הקורס "משפט חוקתי", המרכז הבינתחומי הרצליה.

* קליין, קלוד, "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו - הערכה נורמטיבית ראשונה", בתוך, בנימין נויברגר (עורך), הדמוקרטיה הישראלית-סוגיות נבחרות (מקראה, חלק א'), (האוניברסיטה הפתוחה)

* בנדור, אריאל, "פגמים בחקיקת חוקי היסוד", בתוך, בנימין נויברגר, עורך , הדמוקרטיה הישראלית-סוגיות נבחרות (מקראה, חלק א'), (האוניברסיטה הפתוחה)

ניתן גם להיעזר בעבודות מוכנות בנושא חוקי יסוד שנכתבו בעבר. דוגמאות לעבודות כאלה: מדינה יהודית דמוקרטית - חוקה וחוקי יסוד; השינויים בחוק המעצרים בעקבות חקיקת חוק יסוד:"כבוד האדם וחירותו"; האם חל שינוי של ממש במידת ההגנה על זכויות האדם בישראל לנוכח חקיקת חוק יסוד?

עבודות בנושא זוגיות

לימודים הנוגעים ליחסי זוגיות הם תחום מחקר חדש יחסית של הפסיכולוגיה החברתית במשך העשורים האחרונים.

זוגיות יכולה להיבחן מהיבטים רבים ועבודות אקדמאיות בנושא הזוגיות, יכולות להיכתב במסגרת לימודי פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, סוציולוגיה, קרימינולוגיה. בפקודת מס הכנסה מוגדר בן זוג כ"אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו", אך ישנם סוגי זוגיות אחרת, כמו חברות, ידועים בציבור, יחסים זוגיים הנקראים יחסים פתוחים, יחסים זוגיים עם בני זוג מאותו מין. לזוגיות יש גם משמעויות פורמליות, של קיום חיים משותפים הכוללים לעתים מגורים משותפים וניהול משק בית משותף, אהבה, בילוי משותף, קיום יחסי מין, גידול ילדים לעתים, ועוד גורמים המאפיינים בני זוג.

בסוציולוגיה ניתן לבחון דפוסי נישואין או זוגיות, עקרון המונוגמיה של שני בני זוג, פוליגמיה, בין שלושה אנשים או יותר, ביגמיה המאפיינת נישואים של גבר אחד לשתי נשים, פוליגניה, שהיא נישואין של מספר נשים לאותו גבר, פוליאנדריה – מספר בני-זוג לאשה; ועוד. ניתן גם להבחין בין נישואין אנדוגמיים, של שני אנשים מאותה קבוצה חברתית, לבין נישואין אקסוגמיים, של שני אנשים ממעמד חברתי שונה. בנוסף קיימות הבחנות בין דפוסי משפחה, דפוסי מגורים של הזוג, דפוסי סמכות, דפוסי ייחוס ועוד.

בפסיכולוגיה החברתית קיימות תיאוריות שונות בנוגע לסוגי האהבה הזוגית, מרכיביה ומניעיה – בין התיאורטיקנים ניתן לציין את איליין הטפילד שחילקה את האהבה לשני סוגים ראשיים – אהבת חברים ואהבה לוהטת; רוברט סטנרברג שפיתח את מודל המשולש של האהבה; תומפסון והנדריק שחילקו את האהבה לכמה סוגים נוספים, כמו אהבת משחק, אהבה רכושנית, אהבה לוגית, אהבה ללא אני.

גם אם העבודות האקדמאיות נכתבות במסגרת לימודי סוציולוגיה וגם אם במסגרת לימודי פסיכולוגיה חברתית, תיאוריות אלה והמקורות הספרותיים שבהם הן מופיעות, חשובות מאוד לביסוס העבודה הנכתבת ולהצגת המחקר הקיים. בין יתר המקורות, ניתן גם להיעזר בעבודות מוכנות שנכתבו בנושא זוגיות. דוגמה לעבודה כזו היא בחינת מידת המוכנות לחיי זוגיות כפי שהתפתחה מהילדות ומתהליכי הסוציאליזציה שהשפיעו על כך. עבודה אחרת דנה בזוגיות ברמות שונות של מוסד הנישואין ומתבססת על מחקר שנעשה על תשעה מקרים.

עבודות בנושא חוק השבות

חוק השבות שנחקק ב-1950, מעניק לכל יהודי את הזכות לעלות לישראל ולקבל תעודת עולה ובהתאם לחוק האזרחות הישראלי תעודת עולה מזכה באזרחות ישראלית. בשנת 1970 שונה החוק ולפיו זכאי לעלות גם "מי שאחד מסביו היה יהודי, מי שבן זוגו הוא יהודי או מי שבן זוגו הוא בנו או נכדו של יהודי, להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון."

עד היום נושא חוק השבות נמצא במחלוקת מכיוון שהוא סובב סביב השאלה מיהו יהודי, וההגדרה שהייתה בחוק לא הייתה ברורה מספיק והותירה את המחלוקת בעינה, משום שעיקר המחלוקת נגעה לשאלה למי נתונה סמכות הגיור. מחלוקת נוספת שהתעוררה בעקבות חוק השבות נבעה מהטענה כי חוק השבות הוא למעשה חוק מפלה, ויוצר אי שוויון בין אזרחיה היהודים של מדינת ישראל לאזרחיה הערבים, ע"י כך שהוא מעניק יתרון ברור ליהודים.

בעבודות אקדמיות בנושא חוק השבות ניתן לעסוק בשאלת 'מיהו יהודי' או בטענת האי שוויון שהוא גורם, לכאורה. ניתן ללבחון מקרים ספציפיים הנוגעים לחוק השבות, כמו המקרים של יוצאי ברה"מ לשעבר שאינם יהודים לפי ההלכה ושעלו למדינת ישראל בשנות ה-90, או בני שבט הפלאשמורה מאתיופיה.

ניתן כמובן להתייחס בעבודות, סמינריוניות או אחרות, לבעייתיות של חוק השבות מול זכות השיבה הפלשתינאית ואי השוויון לכאורה שנוצר, או להגדרות בעייתיות אחרות של החוק, מבחינת קיומו כחוק יסוד, ועוד בעיות והיבטים.

מקורות בהם ניתן להיעזר בכתיבת העבודה:
חוק השבות, זכויות הגירה וגבולותיהן מאת נעמה כרמי, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל-אביב;
שולחן עגול: חוק השבות;
מ' קורינאלדי, חידת הזהות היהודית - חוק השבות הלכה למעשה, נבו הוצאה לאור בע"מ, 2001.

המקורות הביבליוגרפיים חשובים על מנת שייצרו רקע לעבודה ויוכלו באופן חלקי לתת מענה לשאלות והנחות המחקר שבעבודה. שאלת המחקר תוצג במבוא לעבודה ותנסה לשאול משהו חדש על נושא העבודה, וע"י מענה בפרקי העבודה שבאים לאחר המבוא, תוך הסתמכות וביסוס מהמקורות הביבליוגרפיים וממחקר שטח, אם נעשה, ליצור מסקנות שיוגשו בסיכום לעבודה.

ילדים בסיכון

המושג 'ילדים בסיכון' הוא הגדרה כוללת לילדים אשר נמצאים תחת התעללות פיזית, מינית, נפשית או רגשית, או אשר נמצאים במצב של הזנחה פיזית, חינוכית ורגשית, ילדים אשר עלולים להדרדר לפשע, החיים במשפחה או סביבה המסוכנת להם, או אשר חווים בעיות התנהגותיות ו/או רגשיות.

בישראל קיימים גופים שונים וזכויות בחוק שמטרתם לפעול לטובת ילדים בסיכון, כמו ג'וינט ישראל, שפועל באמצעות עמותת אשלים שפועלת במשותף עם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וארגונים. בנוסף, המדינה תומכת בגופים ועמותות הפועלים למען ילדים בסיכון באמצעות הקרן לפיתוח שירותים לילדים ובני נוער בסיכון; ומשרד הרווחה תומך בהפעלתם של מעוני יום, משפחתונים, פנימיות, קציני מבחן ועוד. בין העמותות השונות ניתן לציין גם את אל"י, אגודה לטיפול בילדים הפועלת משנת 1979, ואת העמותה לילדים בסיכון שהוקמה ב-1990.
אחד הנושאים שמעסיקים את אלה הפועלים למען ילדים בסיכון, ובעיקר מדובר בעובדים סוציאלים, הוא שאלת הוצאת הילדים מהבית, או השארתם בבית תוך פיקוח, תוך התחשבות בשאלות של מה מסכן את הילד יותר. יתרה מכך, ההחלטה להוציא את הילד מהבית למסגרת מוסדית נתונה לביקורת חברתית וציבורית.

עבודות אקדמיות בנושא ילדים בסיכון (עבודות קורס, עבודות פרו"ס, עבודות סמינריון), יכולות לעסוק בדילמה שצוינה לעיל של הוצאת הילדים מהבית, או על אחד מתתי הנושאים שעוסקים בילדים בסיכון: אלימות במשפחה, גילוי עריות והתעללות מינית, חינוך מיוחד, הפרעות אכילה בקרב ילדים, ועוד.

בעבודות ניתן לבחור ולנתח מקרה פרטני שממנו יהיה לעשות עבודת מחקר בנושא, תוך התייחסות כמובן לתיאוריות ומקורות ביבליוגרפיים אשר יהוו רקע ובסיס לעבודה. כמו כן, כמו כל עבודה אקדמית, על עבודה בנושא ילדים בסיכון להיכתב על פי כללי הכתיבה האקדמית, ולכלול תוכן עניינים מסודר, מבוא מפורט, גוף עבודה מסודר, ציון מראי מקום, סיכום ורשימה ביבליוגרפית.

עבודות בנושא הפרעות אכילה

אוכל משמש לעיתים כגורם מנחם בשעת מצב רוח ירוד, ולעתים אנשים אוכלים לאו דווקא כשהם רעבים, אלא כתוצאה מלחץ נפשי, עצבנות, דיכאון. לאחרון יש גם את ההשפעה ההפוכה, של הימנעות מאכילה בזמן דיכאון.
כשמדברים על הפרעת אכילה, האסוציאציה הראשונה שעולה היא להפרעות אכילה הקשות ביותר כמו אנורקסיה ובולימיה. מלבדן יש גם הפרעות אכילה כמו אכילת יתר כפייתית, השמנת יתר ועוד הפרעות קלות יותר. הפרעת אכילה היא למעשה הפרעה נפשית המתבטאת באכילה לא סדירה שעלולה לגרום ואף גורמת לנזק לגוף ולנפש, שבמקרים קיצוניים עלולה לגרום למוות.

עבודות אקדמיות העוסקות בהפרעת אכילה ייכתבו במסגרת לימודי פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, לימודי רפואה, וגם במסגרת לימודי עבודה סוציאלית - מהבחינה החברתית-סיעודית. עבודות אקדמיות על הפרעת אכילה יכולות להיכתב על אחת ההפרעות הנ"ל כמו בולימיה או אנורקסיה, מבחינת הגורמים השונים להפרעה כמו דיכאון, דימוי עצמי וחוסר הערכה עצמית, ועוד גורמים נפשיים אחרים. אפשר לכתוב מגוון עבודות על הסיבות הנפשיות השונות הגורמות להפרעת האכילה עצמה ובעקבותיה, כמו על הנזקים הגופניים שעלולים לקרות, אולם ניתן גם לכתוב על מקרים מיוחדים שאינם דווקא קשורים להפרעות האכילה השכיחות ביותר, או לקבוצות הגיל השכיחות יותר שבהן יש פוטנציאל להופעת ההפרעה (שהן מגיל 12 עד גיל 41). החשיבות בכתיבת עבודות על מקרים מיוחדים ולא מקרים שכבר נכתבו עליהם עבודות אקדמאיות לרוב נובעת בראש ובראשונה מהעובדה שהמחקר אמור למצוא ולפתח רעיונות חדשים וידע חדש, ומשום שעבודות כאלה ייצרו יותר עניין ותהיה בהן חדשנות וחשיבות מחקרית.

עבודה אקדמאית כזו לדוגמה יכולה להיכתב על נשים בהיריון ועל הרגלי האכילה שלהן בתקופת ההיריון, זאת באמצעות סקר שייערך בקרב נשים בהיריון על הרגלי האכילה שלהם. עבודה ייחודית אחרת לדוגמה יכולה להיכתב על הפרעות אכילה בקרב גברים הומוסקסואליים, שמתארת טיפול בנער בעל הפרעות אכילה, המתחבט בשאלת זהותו המינית.

כבכל עבודה - עבודה אקדמית רגילה, עבודת סמינר או עבודת תזה בנושא של הפרעת אכילה, יש להיעזר במקורות אשר יעזרו לבסס את המחקר. את המקורות יש להביא ברשימה ביבליוגרפית, עפ"י כללי הכתיבה האקדמית.

מספר אתרים שמסבירים על הפרעות אכילה:
הפרעת אכילה באתר בטיפולנט, אתר הפרעות אכילה.
ספרים בנושא: כיצד לעזור לילדך להתגבר על הפרעות אכילה, וטיצ'מן, בתני א', הוצאת אח, 2010;
אכילה בהיסח הדעת, בריאן וואנסינק, הוצאת פוקוס, 2007;
טיפול בהפרעות אכילה, סטיב בריגס, הוצאת אסטרולוג,
הפרעות אכילה ושליטה בגוף, מרי לוונס, הוצאת אח.
מקורות אקדמיים נוספים ניתן לאתר באמצעות הקטלוג המאוחד.

עבודות בנושא גירושים

כאשר שני בני זוג נשואים מפרקים את קשר הנישואין בדרכים הרשמיות, הדבר נקרא גירושים (או גירושין). בישראל הגירושים מוסדרים על ידי בית הדין הרבני, כאשר הבעל נותן לאישה גט.

במסגרת לימודי משפטים נלמדים גם דיני גירושין במסגרת דיני משפחה. דיני הגירושים נועדו על מנת להסדיר את זכויותיהם וחובותיהם של בני הזוג המתגרשים, כולל משמורת על הילדים המשותפים, הסכמה עקרונית משני הצדדים להתגרש, לוח זמנים לגירושים, מזונות לילדים, חלוקת רכוש ועוד. בעבודות אקדמאיות על דיני גירושין ייעשה שימוש בפסקי דין בנושא ממקרים של גירושים, סקירת החוק והחוק לפי ההלכה, סקירת התדיינויות משפטיות בהסכמי גירושין ועוד.

גירושים יכולים להיות גם נושא לעבודות אקדמאיות בתחום מגדר, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה. עבודה פרו סמינריונית לדוגמה, בוחנת את ההשפעה של השתתפות הנשים בכוח העבודה על אחוזי הגירושים בישראל. העבודה סוקרת גם מחקרים שנערכו על הנושא כשאחת הטענות שעולות מהמחקרים הללו היא שהשכלתן של הנשים והשתתפותן בכוח העבודה גורמת להן להיות עצמאיות יותר בשיקול דעתן בנוגע לנושא התא המשפחתי.
עבודה אחרת, העוסקת בתהליכים פסיכולוגיים שעוברים על ילדים מתבגרים בעת ולאחר גירושי הוריהם, דנה בהשפעת הגירושין על מתבגרים תוך התמקדות בעמדות המתבגרים כלפי זוגיות וכלפי מין, כולל הצגת דרכי התערבות בית ספרית בנושא הגירושין בעיקר בקרב מתבגרים.

עבודות אקדמאיות בנושא גירושין שניתן להיעזר בהן בעת כתיבת העבודה: הקשר בין השפעת המודרניזציה על התרבות לבין אחוז הגירושין - יהודים וערבים בישראל; עמדות כלפי גירושין - השוואה בין סטודנטים בני עדות המזרח ובין סטודנטים אשכנזים; מחלת נפש כעילה לגירושין; השפעת השינויים שעברה העדה האתיופית בעקבות ההגירה לישראל על העלייה בשיעור הגירושין בקרב העדה.

מקורות ביבליוגרפיים לעבודה עשויים להיות ספרים, מאמרים, נתונים סטטיסטיים וכד'.

עבודות בנושא דימוי עצמי

הדימוי העצמי של אדם הוא התמונה שמצטיירת בעיניו על עצמו, בין אם על מאפיינים חיצוניים כמו יופי, משקל, גובה, ועוד, או על מאפיינים פנימיים, כמו חוכמה, הצלחה, זהות מגדרית וכדו'. משקל חזק בדימוי העצמי יש לשאלה מה חושב האחר על האני.
דימוי עצמי נמוך מתחיל לרוב בילדות, כאשר בתור ילד, קשה מאוד להתמודד עם ביקורות מצד גורמים בעלי סמכות כמו הורים, מורים, או אנשים אחרים מעולם המבוגרים. בתקופת גיל ההתבגרות יש משמעות רבה מאוד לדימוי העצמי, תקופה שבה המתבגר עובר את תהליכי הסוציאליזציה המשמעותיים ביותר בחייו ומעצב דפוסי אישיות והתנהגויות, בין השאר דימוי עצמי, היכולים להשפיע עליו לכל חייו. בגיל ההתבגרות הדימוי העצמי מתפתח לפי יחס של גורמים חיצוניים רבים, כמו חברים לכיתה, מורים, הורים, תקשורת, זהות מינית, פער בין רצוי למצוי ועוד גורמים רבים. כשהגורמים האלה מובילים לדימוי עצמי נמוך, הדבר עלול לגרום לדיכאון ובמקרים חמורים יותר אף לאובדנות.

במסגרת לימודי פסיכולוגיה נלמדים קורסים הדנים בצורה כזו או אחרת במושג 'דימוי עצמי' ובחלק מהקורסים יש לערוך עבודות (עבודת סיום קורס, עבודה פרו-סמינריונית, עבודה סמינריונית וכו'). נושא הדימוי העצמי עשוי להיכלל בעבודות שעניינן נושאים אחרים כמו דיכאון, אלימות, הצלחה ומנהיגות, דיסלקציה, ומחלות נפשיות אחרות הקשורות לדימוי עצמי הפוגעות בגוף כגון הפרעת אכילה ועוד.

ישנם גורמים רבים המשפיעים על הדימוי העצמי, כמו אבטלה, זקנה, חוסר השכלה, דימויי גוף ועוד גורמים חיצוניים הנקבעים מראש. בעבודות אקדמיות בנושא זה ניתן לבחון גורמים אלה והשפעתם על הדימוי העצמי. מן ההיבט החינוכי ניתן לבחון גורמים כמו ציפיות מורים, סוג המסגרת החינוכית, לקות למידה כן ניתן לבחון תוצאות של דימוי עצמי כמו הישגים לימודיים, חרדת בחינות וכד'. גורם נוסף אותו ניתן לבחון בהקשר של דימוי עצמי הוא אלימות - כגורם וכתוצאה.

עבודות בנושא הסכמים קיבוציים

ההסכם הקיבוצי בישראל מוסדר ע"י חוק הסכמים קיבוציים מ-1957, שנועד להבטיח את זכויות העובד ע"י הסדרת יחסי העבודה ותנאי העבודה, באמצעות ארגון עובדים שעושה את ההסכם במסגרת משא ומתן בינו לבין המעביד, ומוסדר אח"כ בחוק. באתר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ניתן למצוא נוסחי הסכמים קיבוציים שנחתמו בין ועדי עובדים שונים לבין מעסיקיהם. כך, לדוגמה, הסכם בין ועד עובדי הוצאת עם עובד לבין הנהלת הוצאת עם עובד מ-2009, הסדיר את תנאי הפיטורין והפרישה של כמה מעובדי ההוצאה שהיו מועמדים לפיטורין.
ההסכמים השונים יכולים לעסוק בתנאי פיטורין ופרישה, פנסיה, שכר, דמי הבראה, נכות ועוד. ישנם שני סוגים של הסכמים קיבוציים, האחד מול ארגון מעבידים כמו התאחדות הקבלנים, או הסכם פרטי מול מעביד יחיד. באתר ההסתדרות החדשה ניתן למצוא הגדרה מפורטת להסכם קיבוצי.

סטודנטים הכותבים עבודות בנושא זה עשויים לגשת אליו מן הבחינה של יחסי עבודה, מהבחינה המשפטית (דיני עבודה) או מנקודת המבט של מדיניות ציבורית ומערכת היחסים בין השלטון, המעסיקים והעובדים (ארגוני העובדים).
לדוגמא, ניתן לעסוק בעבודה בהיבט המשפטי בנושא תקפות ההסכמים הקיבוציים ומעמד ארגוני העובדים מול זכות ההתאגדות. בעבודה כזו ניתן לעסוק בסוגיה של תקפות ההסכם במקרה בו ישנם מספר ועדי עובדים. בעבודה אחרת ניתן לבחון את ההבדלים בין הסכמי עבודה קיבוציים לבין הסכמי עבודה אישיים ואת היתרונות והחסרונות בכל אחד מהם.
כמובן שגם בעבודות אחרות העוסקות בנושאים אחרים הקשורים לעולם העבודה, ניתן להתייחס לנושא ההסכם הקיבוצי, בהתייחס לנושא העבודה הספציפי. לדוגמא, בעבודה העוסקת בעובדים קבועים מול עובדים זמניים, יוזכר ההסכם הקיבוצי כחלק מן האפליה של עובדים זמניים, שאינם זכאים לו.

בכתיבת עבודה אקדמאית - סמינריוניות, פרו-סמינריוניות וכד' - בנושא של הסכמים קיבוציים, יש להיעזר במקורות ביבליוגרפיים וספרות מקצועית על מנת לבסס את הנתונים וההשערות שמוצגים בעבודה. מקורות אלה עשויים להיות ספרים, מאמרים, פסקי דין, דוחות ומסמכי מדיניות וידיעות עיתונאיות.

עבודות אקדמיות על גיל ההתבגרות

תקופת גיל ההתבגרות היא תקופה מרתקת שבה מעוצב/ת הילד/ה והופך/ת לנער/ה ומשם לאיש/ה – מבחינה פיזיולוגית של שינויים והתפתחויות בגוף, של התפתחות המיניות הביולוגית והנפשית, מבחינת שינויים נפשיים וחיברותיים אחרים שמעצבים את עולמם הנפשי לפה או לשם וגורמים להם להתבגר. עם כל ההנאות וההפתעות בתקופת גיל ההתבגרות, היא גם טומנת בחובה הרבה בעיות נפשיות ואחרות – כמו בלבול בנוגע לזהות המינית, קשיים שעלולים להתעורר בלימודים, דיכאון, בדידות, הדרדרות לפשיעה או לסמים ו/או לאלכוהול ועוד. בין הגורמים המעצבים את גיל ההתבגרות הם הסביבה הקרובה למתבגרים – חברים וחברים ללימודים, הורים, מורים והשקפת עולמם, בני/ בנות המין השני, וכן גורמים חיצוניים – כמו קריאה בספרים, הקשבה למוזיקה, צפייה בטלוויזיה ובסרטי קולנוע וכן, בשנים האחרונות, הגלישה ברשת האינטרנט, שבה הם חשופים להרבה גירויים שונים ומגוונים, העשויים להשפיע על עולמם.

עבודות אקדמיות העוסקות בגיל ההתבגרות יכולות לעסוק באחת או יותר מהבעיות (או, לחילופין, הדברים החיוביים) של גיל ההתבגרות, או לבחון קבוצה חברתית מסוימת של נערים ונערות (לדוג', נערים ונערות מהמגזר הערבי, מקהילת יוצאי רוסיה או אתיופיה וכדו'), מול קבוצה חברתית אחרת, או לבחון את הקבוצה המסוימת לבדה. בכתיבת העבודות השונות על גיל ההתבגרות יש להיעזר בספרים ובמאמרים (מקורות ביבליוגרפיים, או ספרות מקצועית) על גיל ההתבגרות. רשימה של מקורות כאלה ניתן למצוא, בין היתר, באתר סמינר.

עבודות אקדמאיות מוכנות לדוגמה על גיל ההתבגרות: השפעת ההתקשרות בין הורים לילדים עד גל 3 על גיל ההתבגרות. העבודה, בהיקף של עבודה פרו-סמינריונית, מציגה במבוא את מטרתה, מה היא רוצה להניח, ואת הרקע לנושא. עבודה ייחודית אחרת מנסה להציג את יחסי הורים-ילדים באנגליה בתקופה של מימה"ב המאוחרים עד לראשית המאה ה-19, שבה היה נהוג להתייחס לילדים כאל קבוצה נפרדת.
עבודות אקדמיות מוכנות אחרות: השפעת אובדן הורה בגיל ההתבגרות, השוואה בין ילדים בגיל הילדות לעומת גיל ההתבגרות באסטרטגיית איסוף מידע על אחרים, אחים שכולים בגיל ההתבגרות, חלוקת זמן אצל מבוגרים שאותרו כמחוננים בהתבגרותם, הקשר בין קעקוע לדימוי גוף – בחינת דימוי הגוף של נערים ונערות בגיל ההתבגרות והאם קעקוע גופם הוא אקט שנובע מדימוי גוף נמוך.

עבודות בנושא העסקת ילדים

העסקת ילדים היא מתן עבודה לילדים. ילדים אינם מודעים לזכויותיהם כעובדים והם עלולים להיות מנוצלים ע"י המעסיקים (אי מתן הפסקות, אי תשלום נסיעות כדין, תשלום שכר מתחת למינימום שנקבע לילדים, הלנת שכר וניצול אחר – כמו ניצול מיני ועוד) ומכיוון שכך, נקבע כבר בשנותיה המוקדמות של מדינת ישראל חוק עבודת הנוער. חוק זה מסביר את הכללים ואת פירושי החוק לעבודת ילדים, כמו הגיל המינימלי המותר להעסקת ילדים, הזמנים בהם מותר להעסיק ילדים ונוער, עבודות אסורות להעסקת ילדים, שעות העבודה והמנוחה, הפסקה בזמן העבודה, חובת ההורים, ועוד.
מסמך רקע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוגש לוועדה לזכויות הילד ב-2004 מציג את ההסדרים העיקריים החלים על העסקת בני נוער בתקופת הקיץ. באתר משרד התעשייה והמסחר מוצגים התקנות לשכר מינימום לנוער עובד מ-1987. מידע נוסף מוסמך ממקור ממשלתי הוא מסקר שפורסם ב-2009 על סקר בנושא עבודת ילדים בגילאי 11-15 בישראל שנערך ע"י מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת.

נושא זה נדון בעבודות אקדמאיות במסגרת לימודי משפטים או במסגרת קורס 'מוסר בעסקים'. עבודות בנושא העסקת ילדים יכולות לכלול מחקר ולערוך סקרים ו/או ראיונות עם בני נוער שהועסקו בתקופת הקיץ או בתקופת הלימודים, וכמו כן לבחון מקרים של העסקת נוער במקומות שונים כמו רשתות מזון מהיר, חנויות ספרים, רשתות ביגוד ועוד, וכן עבודות עצמאיות כגון שמרטפות, ניקוי מכוניות וכד'.
ניתן לבחון מקרים מיוחדים של העסקת נוער תוך התמקדות בשאלה מסוימת שתיענה במהלך כתיבת העבודה. ככל עבודה, על עבודה אקדמאית בנושא העסקת נוער לכלול מבוא שבו יוצג הנושא בקצרה, יוצגו שאלת המחקר בנושא והשערת המחקר, הדרכים לביסוס ההשערה בקצרה, גוף העבודה שיכלול פרקים שידונו בפרוטרוט בנושא ויציגו את המחקר שנעשה, את הנתונים שעלו ממנו וניתוחם, תיאוריות שונות בנושא העסקת ילדים ונוער שיעזרו לבסס את ההשערה, וסיכום שבו יוצגו מסקנות המחקר והצעות למחקרים עתידיים בנושא.
בסוף העבודה, כמובן, יש להציג רשימה של המקורות הביבליוגרפיים שבהם נעשה שימוש בעת כתיבת העבודה.

העדפה מתקנת

העדפה מתקנת נועדה לתת ייצוג לקבוצות הנחשבות חלשות בחברה או כאלה שאין להן ייצוג מספיק במקומות עבודה, מוסדות ממשלתיים, אוניברסיטאות ועוד, יחסית למשקלם היחסי בחברה, לעומת אנשים השייכים לקבוצות אחרות הנחשבות חזקות או כאלה שיש להם ייצוג גדול מדי יחסית למשקלם בחברה (לדוגמה, נשים וגברים, ערבים ויהודים, מזרחיים מול אשכנזים, אפרו-אמריקנים ואמריקאים לבנים, דתיים מול חילוניים, בעלי נכויות מול אנשים בריאים ועוד).

ישנם כמה שיטות להעדפה מתקנת ובהן: העדפה בין שווים, כאשר הקבוצות החלשות זוכות לעדיפות בקבלה למקומות עבודה על פני כלל האוכלוסייה; העדפה בין כמעט שווים; והצבת מכסה למקומות עבודה או ניהול במקומות עבודה מסוימים או במוסדות ממשלתיים מסוימים. בנציבות שירות המדינה קיימות 4 הגדרות מרכזיות לקבוצות כלפיהן יש לדאוג לייצוג הולם, דרך העדפה מתקנת: נשים, ערבים, דרוזים וצ'רקסים, קהילת יוצאי אתיופיה ואנשים עם מוגבלויות, כאשר בפועל שתי הקבוצות העיקריות שנהנות מהעדפה מתקנת הן נשים וערבים.
ספר שראה אור ב-2004 בהוצאת רמות ששמו "העדפה מתקנת והבטחת ייצוג בישראל" (עורכת: ענת רמות), מציג את המדיניות של ההעדפה המתקנת בישראל, השוואה של העדפה מתקנת לארה"ב ולאירופה, החקיקה בנושא בישראל, מצב ההעדפה המתקנת כלפי נשים, ערבים, בעלי מוגבלויות וסטודנטים באוניברסיטאות.

מתנגדי ההעדפה המתקנת טוענים לפרדוקס בשיטה שנגרם לטענתם משתי סיבות עיקריות: למעשה היא משיגה את מטרתה ההפוכה ומפלה את אנשי הקבוצות הנחשבות לחזקות על פני אנשים השייכים לקבוצות הנחשבות לחלשות. סיבה שנייה, לטענתם, היא שהעדפה מתקנת מנציחה את הסטריאוטיפים כלפי הקבוצה שזוכה להעדפה מתקנת, משום שהיא קובעת, למעשה, שהם אינם יכולים להשיג את מטרתם בעצמם.

עבודה אקדמאית לדוגמה בהיקף של פרו"ס מראה את ההעדפה המתקנת שנעשית ע"י שריון מקומות לנשים ברשימות המפלגות לכנסת ישראל, ומציגה את מצב ייצוג הנשים בישראל בכנסת ובממשלה, את הסיבות שהביאו לקביעת השריון, מטרותיו, יתרונותיו ואת הפרדוקס שמצטייר בשריון נשים לכנסת. עבודות אקדמאיות מוכנות אחרות לדוגמה: איסור אפליה בעבודה - העדפה מתקנת: בחינת עקרון "חובת ייצוג הולם" בהתייחס לשירות המדינה; אפליית ערביי ישראל בעבודה: האם האפליה המתקנת אכן מתקנת?; תקנות שכר מינימום מותאם לאנשים בעלי מוגבלות.

לקריאה נוספת:
רשומה קודמת על אפליה בעבודה;
הילי מודריק אבן-חן, העדפה מתקנת בישראל: הגדרת מדיניות והמלצות לחקיקה, י-ם: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2000;
פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בע"ע 361/08, מדינת ישראל - דן בהט, על תוספת לשכר של אמהות-עובדות בשירות המדינה, כהעדפה מתקנת.;
ועדת טירקל: 5 נשים סירבו להתמנות, אלי ברדנשטיין ושמואל מיטלמן, 22/8/2010, אתר nrg.

עבודות על אחריות מקצועית

אחריות מקצועית היא אחריות של בעלי מקצוע לנזקים שנגרמו בעת פעולות שעשו במסגרת תפקידם. מדובר בנזק פיזי כמו פציעות, נזק נפשי, חשיפת פרטים אישיים של המטופל בניגוד לאתיקה המקצועית, נזק כספי, משפטי ועוד.
באתר המשפט הרפואי ניתן למצוא מגוון מאמרים שניתן להשתמש בהם בכתיבת העבודות האקדמיות השונות (פרו-סמינריוניות, סמינריוניות וכד') על רשלנות רפואית ואחריות מקצועית רפואית, כמו טיפול רפואי ע"י רופא לא מורשה; ממדי הבעיה בישראל; התרשלות רפואית באבחון; אחריות מקצועית של מטפלים ברפואה משלימה. באתר ניתן למצוא גם מאמרים נוספים בנושא, וכן מדריך לנפגע מרשלנות רפואית.
אך אחריות מקצועית אינה רק רשלנות רפואית אלא גם אחריות של בעלי מקצוע אחרים כלפי הלקוח, כמו אחריותם של עורכי דין לשירות משפטי תקין. כתבה בעיתון גלובס שנקראת "מתי מדובר ברשלנות מקצועית של עורכי דין - ואיך נמנעים מכך?" (אפרת אהרוני, 25.08.10), מציגה את הסיבות לרשלנות מקצועית של עורכי דין ואת מצב התביעות כנגד עורכי דין בטענות של רשלנות מקצועית.

עבודות אקדמיות אחרות על אחריות מקצועית יכולות לחקור מקרים מיוחדים של הנושא, אם בנושאים שהוזכרו לעיל של אחריות מקצועית רפואית או אחריות מקצועית משפטית, או בנושאים אחרים של אחריות מקצועית בנושא ביטוח, אחריות מקצועית של גננות בגני ילדים, אחריות מקצועית של וטרינרים, של בעלי אתרי אינטרנט לתוכן המוצג באתריהם (לדוגמא, כלפי ילדים העלולים להיות חשופים לחומרים פורנוגרפיים, או כלפי ילדים המשוחחים בצ'טים וחשופים להטרדות מצד פדופילים) ועוד.
עבודה ייחודית כזאת לדוגמה בוחנת את ההיבט הביטוחי והאחריות המשפטית של באג 2000 – הבאג שהיה עלול להתרחש במערכות המחשבים העולמיות בשל הספרות 00. עבודות אקדמאיות אחרות בנושא אחריות מקצועית: אחריות מקצועית של פסיכולוגים-הטרדה מינית; אחריות ספקי שרות באינטרנט; אחריות המעביד למניעת הטרדה מינית לאור החקיקה החדשה בישראל; אחריות תאגידית בחברת הביטוח "כלל".

עבודות בנושא הטרדה מינית בצה"ל

ממחקר שנערך בשנת 2002 ע"י צה"ל נמצא כי אחת מכל חמש חיילות התלוננה על הטרדה מינית, אם בדמות "רמיזות פוגעות", אם בדמות הצעות מטרידות, חשיפת גוף ע"י המטריד, איום להשגת מין בסחיטה או תקיפה מינית בפועל. חלק מהחיילות דיווחו גם על מקרים שהם על גבול ההטרדה המינית, כמו מבטים לעבר החזה.
המושג הטרדה מינית מתייחס להתנהגות שבאמצעותה אדם אחד (המטריד) גורם אי נעימות על רקע מיני לאדם אחר (המוטרד). כלומר, מדובר בהתנהגות מינית שאינה רצויה לנמען ומטרידה אותו. בצה"ל ההסתברות להטרדה מינית של גברים חיילים כלפי נשים חיילות הוא גבוה יותר יחסית למסגרות אחרות, משום שבאופן טבעי הן נמצאות בסביבה גברית שבה אחוז החיילים-גברים הוא גבוה יותר מהנשים.
פקודת מטכ"ל מגדירה כי "סחיטה באיומים, מעשים מגונים, התייחסות או הצעות מבזות או משפילות, ומעשים שבוצעו בנשים בהסכמה או שלא בהסכמה, ייחשבו להטרדה מינית".

עבודות אקדמיות שיעסקו בהטרדה מינית בצה"ל יכולות להיכתב מן ההיבט הקרימינולוגי והסוציולוגי, ולעסוק בסוגי ההטרדות המיניות השונות, מאפיינים של המטרידים (חיילים פשוטים, מפקדים בדרג נמוך, מפקדים בדרג גבוה וכדו'), או מאפיינים של המוטרדות (חיילות פשוטות, או אולי אפילו מפקדות, אם מצד פקודים או מצד מפקדים גבוהים יותר).
היבט נוסף של הנושא הינו ההיבט המשפטי, במסגרתו ניתן להתייחס לטיפול המשפטי במקרים של הטרדה מינית - במסגרת השיפוט הצבאית ובמסגרת האזרחית.

כמו כן ניתן לכתוב על דרכי הטיפול בתלונות, דרך קצינות הח"ן או בדרכים אחרות, על הסיבות לתלונות על הטרדה מינית או על הימנעות מתלונות, על תביעות עבר נגד מטרידים שהחזיקו בדרגה גבוהה בצה"ל (ראו כתבה בעיתון הארץ). העבודות יכולות להתבסס גם על מחקר שייעשה בקרב חיילות באמצעות ראיונות, שאלונים או סקרים, תוך ניתוח הנתונים והצגת המסקנות מתוכם. ניתן גם לכתוב על מקרים חריגים של הטרדה מינית בצה"ל: הטרדה מינית של חיילות כלפי חיילים (גם אם באופן תיאורטי, כמובן על סמך ביסוס על מקורות ביבליוגרפיים ותיאוריות שנכתבו בנושא), הטרדה מינית של חיילות כלפי חיילות אחרות, או הטרדה של חיילים גברים כלפי חיילים גברים אחרים. (ראו גם כתבה המתארת הטרדה מינית הנובעת מהגדרתו המינית של המוטרד).

ככל עבודה אקדמאית - סמינריונית, פרו-סמינריונית, עבודת סיכום או אמצע קורס (רפרט) - על העבודה לכלול מבוא שבו יוצג נושא העבודה, מטרות העבודה, שאלת המחקר, הדרכים לפתרונה והצגת תקציר של פרקי העבודה תוך התייחסות למקורות הביבליוגרפיים שבהם ישתמש כותב העבודה במהלך כתיבתה. על עבודה אקדמאית בנושא הטרדה מינית בצה"ל להציג את מונח ההטרדה המינית, החוק למניעת הטרדה מינית, תיאוריות על הטרדה מינית, הצגת הנושא של הטרדה מינית בצה"ל והתמודדות החוק, הקורבנות והמואשמים בנושא.

המגזר הערבי

עבודות אקדמיות בנושא המגזר הערבי במדינת ישראל (שלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהווים כחמישית מכלל תושבי מדינת ישראל), יכולות לעסוק במגוון תתי-נושאים הקשורים למגזר הערבי:
* ההיבט הגיאוגרפי: ערים ויישובים ערביים, תכנון עירוני בישובים ערביים וכד'.
* ההיבט הסוציולוגי: המשפחה הערבית, מבנה חברתי, פטריארכליות, אפלייה בקבלה למקומות עבודה ובעבודה (ראה רשומה בנושא על אפלייה בעבודה), מגזרים שונים באוכלוסייה הערבית במדינת ישראל כמו ערבים-בדואים, ערבים-נוצרים, מוסלמים, דרוזים), ועוד.
* מבחינה משפטית ומבחינת מדע המדינה: מעמדם של ערביי ישראל, קיפוח המיעוט הערבי בתחום הקרקעות, נושא איחוד המשפחות במסגרתו מבקשים אזרחי המדינה הערביים להתאחד עם בני משפחתם הגרים בשטחים הכבושים, וכו'.

סוגיה בה ניתן לעסוק בעבודה היא סוגיית אבטלת הנשים במגזר הערבי. לפי מסמך של של מרכז המידע והמחקר של הכנסת בנושא אבטלת נשים במגזר הערבי, השתתפותן של נשים במגזר הערבי בכוח העבודה עדיין נמוכה באופן משמעותי, יחסית לשיעור השתתפותן של נשים יהודיות ושל גברים יהודים וערבים כאחד, למרות עלייה יחסית בשיעור השתתפותן של נשים מהמגזר הערבי בכוח העבודה.
עבודה נוספת לדוגמה בנושא המגזר הערבי יכולה לעסוק באפליית ערביי ישראל בעבודה ולבחון את השאלה האם האפליה המתקנת שקיימת בנושא, אכן מתקנת? כרקע לשאלה, יש צורך גם לסקור את מצבם החברתי והכלכלי של ערביי ישראל ואפלייתם בעבודה - המתבטאת בעיקר במניעת כניסתם לתפקידי ניהול ובאי העסקת אקדמאים ערביים במקצועם.
עבודות נוספות על המגזר הערבי: הזהות הלאומית של ערביי ישראל; ערביי ישראל - תעסוקה וחינוך; הבניית המציאות בתקשורת ומעמדם של ערביי ישראל כתוצאה מסיקורם התקשורתי.

על כותב העבודה לבחור תת-נושא מסוים מתוך מגוון תתי-הנושאים ולהתמקד בו, תוך כדי מחקר פרטני שיציג את מטרות העבודה, שאלת המחקר של העבודה, הדרכים לענות עליה, והבאת נתונים וציטוטים ממקורות ביבליוגרפיים העוסקים בתת-הנושא הקשור לנושא המגזר הערבי. על העבודה, ככל עבודה אקדמאית, להיכתב עפ"י כללי הכתיבה האקדמאיים.

הלנת שכר

על פי חוק הגנת השכר מ-2009, מועד תשלום השכר, לשכר המשולם על בסיס חודשי, הוא בתום החודש. שכר שלא שולם עד היום התשיעי ממועד זה, נחשב לשכר מולן. בפועל, מועסקים רבים מקבלים את שכרם לאחר היום התשיעי. אם עובד לא מקבל את שכרו או מלוא שכרו במועד החוקי, מצב זה נקרא הלנת שכר. למעשה, בעקבות החוק, הלנת שכר בישראל מהווה לראשונה עבירה פלילית.

עבודות אקדמאיות שונות (סמינריונים, פרו-סמינריונים וכד') בנושא הלנת שכר יכולות לעסוק או בצד המשפטי, בצד של זכויות העובד וזכויות האדם, בפרט הזכות להתפרנס בכבוד (מתוך ההכרזה בדבר זכויות אדם):
(1) כל אדם זכאי לעבודה, לבחירה חופשית של עבודתו, לתנאי עבודה צודקים והוגנים והגנה מפני האבטלה.
(2) כל אדם, ללא כל אפליה, זכאי לשכר שווה בעד עבודה שווה.
(3) כל עובד זכאי לשכר צודק והוגן, אשר יבטיח לו ולבני ביתו קיום ראוי לכבוד האדם שיושלם, אם יהיה צורך בכך, על ידי אמצעים אחרים של הגנה סוציאלית.
(4) כל אדם זכאי לאגד אגודות מקצועיות ולהצטרף לאגודות כדי להגן על ענייניו.)

בנוסף ניתן להתייחס לאמצעי ההגנה של המעסיק (כאשר זה נתון בקשיים כלכליים, או שנמצא שהתביעה להלנת שכר אינה מוצדקת), למקרים מסוימים בהם הולן שכרם של עובדים מסוימים; אפשר להתייחס לעזרה הסוציאלית שמקבלים אלה שהולן שכרם כמו עזרה מביטוח לאומי או דרך עובדים סוציאליים; ועוד.
העבודות השונות יכולות להתייחס גם לסוגים שונים של הלנת שכר: הלנה רגילה, שבה השכר לא משולם במועד החוקי, או שלא שולם כלל או ששולם חלק ממנו, או בהלנה של פיצויי פיטורין, הלנה של שכר המינימום שבה השכר המשולם הוא פחות משכר המינימום שנקבע בחוק, הלנה של דמי הבראה, פנסיה, תשלום נסיעות ועוד.

בישראל, הנושא של הלנת שכר עולה לכותרות בעיקר בנושא של הלנת שכר עובדי רשויות מקומיות. מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת על הלנת שכר ברשויות המקומיות, בשירותי כבאות והצלה ובמועצות הדתיות, מציג נתונים על הרשויות המקומיות השונות שבהן נעשתה לעובדיהן הלנת שכר. בנוסף, הלנת שכר מתרחשת בעיקר בחברות המעסיקות עובדים לא מקצועיים, בעיקר מהמעמד הנמוך, כמו שומרים ועובדי ניקיון.

אגדות ילדים

שלגייה, זהבה ושלושת הדובים, סינדרלה, הנסיך הקטן, היפהפייה הנרדמת, הענק בגנו, כיפה אדומה, אצבעונית, עמי ותמי, בגדי המלך החדשים, הנסיכה והאפון – כולם אגדות ילדים מפורסמות שהתפתחו מתוך סיפורי עמים שהיו קיימים בתרבויות העתיקות ועברו מפה לאוזן. עבודות אקדמאיות בנושא זה ינסו לבחון את האגדות השונות מהצד הספרותי, מהצד הפסיכולוגי – אם מהצד של השפעת האגדות על הילדים, או מניתוח פסיכולוגי של האגדות עצמן, או מהצד התרבותי.

באגדות ילדים ובסיפורי עם בכלל יש לרוב משל ונמשל – כאשר המשל הוא הסיפור עצמו, והנמשל הוא מסר סמוי המופיע בתוך המשל, שיכול להיות מסר יחיד או כמה מסרים. מטרתו של המסר היא להראות לקורא הצעיר את המציאות של הטבע האנושי וללמד אותו, באופן סמוי, דרכים טובות ויעילות להתמודד עם המציאות.

עבודות אקדמיות שונות (עבודות סמינריון, פרו-סמינריון, רפרטים ועוד), יבחנו לרוב אגדת ילדים מסוימת או ישוו בין שתי אגדות שונות – וינתחו אותן לפי מקורות ספרותיים שנכתבו על אגדות ילדים, תיאוריות ספרותיות, פסיכולוגיות ותרבותיות, כאשר במרכז הניתוח יעמוד המסר, הנמשל, המשמעויות השונות המצויות בתוך האגדה, והשפעתם על הילדים, או ניתוח דמות מסוימת מתוך אחת האגדות – לדוגמה הנסיך הקטן, הילד שצעק "המלך הוא עירום!" באגדה "בגדי המלך החדשים", הזאב ב"כיפה אדומה", ואחרות.

פסיכולוגים מפורסמים שעסקו באגדות ילדים ובהשפעתן הם לדוגמא ברונו בטלהיים – שבספרו "קסמן של אגדות ותרומתן להתפתחות הנפשית של הילד" (הוצאת מודן, 2002), מסביר את חשיבותן בחינוך הילדים, בפיתוח התודעה שלהם לחוקי המבוגרים, ובהגברת המודעות לרגשותיהם. פסיכולוג אחר הוא אריך פרום, שניתח את אגדת הילדים "כיפה אדומה".

עבודה לדוגמה על אגדות ילדים: השוואה בין שתי גרסאות של האגדה "כיפה אדומה" תוך שאלה האם ההבדלים התקופתיים בין שתי הגרסאות באים לידי ביטוי ומשפיעים על המסרים השונים בכל אחת מהגרסאות. העבודה תבחן את האגדה מבחינה היסטורית, פסיכואנליטית, תיאוריות של אגדות ילדים, ועוד. דוגמאות לעבודות אקדמאיות אחרות שנכתבו על אגדות ילדים: גיבוש תפיסות מיניות באמצעות אגדות ילדים, שינויים בתפיסת הילדות עפ"י אגדות ילדים בתקופות שונות, השימוש שיש לאגדה עבור הילד מבחינת התפתחותו הרגשית.

עבודות בנושא אפליית נשים

אפליית נשים היא מצב חברתי, הקיים בתרבויות רבות, ובו נשים נחשבות לבעלות סטטוס חברתי וכלכלי נמוך בהשוואה לגברים ומידת שליטתן בחייהן ובסביבתן פחותה מזו של הגברים. אפליית הנשים מתבצעת הן בעבודה והן בזכויות המגיעות להן. למשל, הזכות להצביע והזכות להיבחר, שהמדינה האירופאית האחרונה שהעניקה זכות בחירה לנשים הייתה ליכטנשטיין ב-1984 ולפניה שוייץ ב-1971. המדינה הראשונה שהעניקה זכות בחירה לנשים הייתה ניו-זילנד [אך עדיין לא העניקה להן זכות להיבחר]. בישראל זכות הבחירה לנשים הייתה מעוגנת בחוק מרגע הקמתה ב-1948.
בתחילת המאה ה-20 התעוררה התנועה הפמיניסטית, שהציבה את המלחמה באפליית הנשים בראש סדר העדיפויות שלה. כיום, זכויות כגון הזכות ללימודים, לעבודה ולחיים פוליטיים, ניתנות כמובן מאליו לנשים בכל מדינה דמוקרטית, אולם אפליית נשים עדיין קיימת בתחומי חיים רבים.

עבודות אקדמאיות שייכתבו במסגרת לימודי מגדר, היסטוריה, מדעי המדינה, משפטים ובמסגרות לימוד אחרות במדעי החברה והרוח, יכולות לבחון תחומים שונים בהם מופלות נשים או שיש בהם טענות לאפלייה כזו. אפשר גם לכתוב על אפליית נשים בתרבויות השונות במהלך ההיסטוריה, כמו אפליית נשים בתרבות היהודית, בתרבות המוסלמית, בתרבות הנוצרית או בתרבות המזרח; או לבחון תחומים שונים שבהן מופלות נשים כמו מורות במערכת החינוך; לבחון תיאוריה מסוימת העוסקת באפליית נשים ואת יישומה במציאות. דוגמאות לנושאים לעבודות אקדמאיות בנושא אפליית נשים: אפליית נשים בעת קבלה לעבודה, אפליית נשים בעבודה עקב הריון והאיסור עליה, אפליית נשים בשכר, אפליית נשים מורות בקידום לתפקידים ניהוליים במערכות ההוראה.

עבודה לדוגמה שנכתבה בנושא אפליית נשים: תופעת שריון המקומות לנשים בכנסת ברשימות המפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת ישראל. שאלת המחקר של העבודה היא מדוע היה צורך במנגנון שריון לנשים? העבודה גם מתמודדת עם שאלת הפרדוקס שיוצר מנגנון השיריון. המבוא לעבודה מתאר את הרקע לנושא בקצרה ואת הנתונים והעובדות בנוגע למנגנון השיריון, וכן את שאלת המחקר שתיבחן בעבודה. בגוף העבודה יוצג המצב של ייצוג הנשים בכנסת ובממשלה בתולדות מדינת ישראל, הגורמים לאפליית הנשים בבחירות לרשימות המפלגתיות, התפתחות מנגנון השיריון, הצגת הטענות בעד ונגד. בפרק הסיכום יוצגו מסקנות העבודה ובמידת האפשר הצעות למחקרים נוספים בנושא. בסוף העבודה, ככל עבודה אקדמאית, תוצג רשימה ביבליוגרפית שתציג את המקורות הספרותיים בנושא שבהם נעשה שימוש בכתיבת העבודה.

אלימות בספורט

אלימות בספורט הוא מונח המתאר ביטויי אלימות פיזיים ולא-פיזיים אשר מתרחשים באירועי ספורט, בין אוהדים של קבוצות יריבות, בין אוהדים לספורטאים ואנשי סגל ולעתים אף בין הספורטאים עצמם. באוגוסט 2008 אושר החוק לאיסור אלימות בספורט, במסגרתו הוקמה המועצה למניעת אלימות בספורט. באתר המועצה ניתן למצוא מידע רב נוסף, בין השאר את תיאור המודל הבריטי להתמודדות עם אלימות בספורט, שפותח לאחר עשרות שנים שבהן הייתה רמת אלימות גבוהה במגרשי הכדורגל של הליגות האנגליות.
ביטויי אלימות כוללים קללות כלפי שחקני הקבוצה היריבה, אוהדיה, או כלפי השופט במשחק, קריאות גזעניות, איומים, יריקות, מכות, זריקות אבנים, השלכת רימוני הלם וחזיזים למגרש ועוד.

העבודות האקדמאיות השונות - במסגרת לימודי סוציולוגיה, קרימינולוגיה וכו' - יכולות לבחון מקרים שונים של אלימות בספורט, במגרשי הכדורגל או הכדורסל או במקומות אחרים. לדוגמה, אסון הילסבורו מאפריל 1989 בשפילד באנגליה, שבו נמחצו למוות 96 אוהדי כדורגל (לקריאה נוספת: היום ששינה את הכדורגל האנגלי, שאול אדר, ואללה!, 1 ביוני 2007.); ברקע שקדם להקמת הוועדה למניעת אלימות בספורט ב-2006; בהחלטות הוועדה (כמו הקמת משטרת אצטדיונים שתטפל באלימות, הגברת נוכחות משטרתית במשחקים רגישים, שיפור התנאים באצטדיונים, פעילויות הסברתיות להגברת מודעות האוהדים למניעת האלימות במגרשים, ועוד ) וביישומן בשטח; באלימות בין שחקנים לעומת אלימות בין אוהדים או של אוהדים; בסיבות לאלימות בספורט; ועוד.

בכתיבת עבודה אקדמאית, סמינריונית או אחרת, בנושא אלימות בספורט, ניתן לבחור מקרה מסוים הקשור לאלימות בספורט, להציג אותו במבוא לעבודה בקצרה ולנסות לקשור אותו למקרים אחרים של אלימות בספורט, ולנתח אותו בגוף העבודה לפי תיאוריות קודמות וחומר תיאורטי נוסף בנושא. כמו כן, מטבע הדברים, יש להציג ברוב העבודות דרכים להתמודדות עם בעיית האלימות בספורט; אלא אם כן שאלת המחקר של העבודה לא נועדה להציג פתרונות כאלה.

עבודה אקדמאית לדוגמה ששמה "תוקפנות בקרב קבוצות: ספורטים – אוהדים", בוחנת את התוקפנות בספורט הן מצד השחקנים והן מצד אוהדי הספורט, תוך ניסיון להבין, כיצד תוקפנותה של כל קבוצה מזינה את תוקפנותה של הקבוצה השנייה, ותוך התייחסות לתופעות האלימות בקרב ספורטאים ואוהדי ספורט ובדיקת הקשר בין אלימות בקרב ספורטאים ואלימות בקרב אוהדים והאם האחת משפיעה על השנייה.