על פי חוק הגנת השכר מ-2009, מועד תשלום השכר, לשכר המשולם על בסיס חודשי, הוא בתום החודש. שכר שלא שולם עד היום התשיעי ממועד זה, נחשב לשכר מולן. בפועל, מועסקים רבים מקבלים את שכרם לאחר היום התשיעי. אם עובד לא מקבל את שכרו או מלוא שכרו במועד החוקי, מצב זה נקרא הלנת שכר. למעשה, בעקבות החוק, הלנת שכר בישראל מהווה לראשונה עבירה פלילית.
עבודות אקדמאיות שונות (סמינריונים, פרו-סמינריונים וכד') בנושא הלנת שכר יכולות לעסוק או בצד המשפטי, בצד של זכויות העובד וזכויות האדם, בפרט הזכות להתפרנס בכבוד (מתוך ההכרזה בדבר זכויות אדם):
(1) כל אדם זכאי לעבודה, לבחירה חופשית של עבודתו, לתנאי עבודה צודקים והוגנים והגנה מפני האבטלה.
(2) כל אדם, ללא כל אפליה, זכאי לשכר שווה בעד עבודה שווה.
(3) כל עובד זכאי לשכר צודק והוגן, אשר יבטיח לו ולבני ביתו קיום ראוי לכבוד האדם שיושלם, אם יהיה צורך בכך, על ידי אמצעים אחרים של הגנה סוציאלית.
(4) כל אדם זכאי לאגד אגודות מקצועיות ולהצטרף לאגודות כדי להגן על ענייניו.)
בנוסף ניתן להתייחס לאמצעי ההגנה של המעסיק (כאשר זה נתון בקשיים כלכליים, או שנמצא שהתביעה להלנת שכר אינה מוצדקת), למקרים מסוימים בהם הולן שכרם של עובדים מסוימים; אפשר להתייחס לעזרה הסוציאלית שמקבלים אלה שהולן שכרם כמו עזרה מביטוח לאומי או דרך עובדים סוציאליים; ועוד.
העבודות השונות יכולות להתייחס גם לסוגים שונים של הלנת שכר: הלנה רגילה, שבה השכר לא משולם במועד החוקי, או שלא שולם כלל או ששולם חלק ממנו, או בהלנה של פיצויי פיטורין, הלנה של שכר המינימום שבה השכר המשולם הוא פחות משכר המינימום שנקבע בחוק, הלנה של דמי הבראה, פנסיה, תשלום נסיעות ועוד.
בישראל, הנושא של הלנת שכר עולה לכותרות בעיקר בנושא של הלנת שכר עובדי רשויות מקומיות. מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת על הלנת שכר ברשויות המקומיות, בשירותי כבאות והצלה ובמועצות הדתיות, מציג נתונים על הרשויות המקומיות השונות שבהן נעשתה לעובדיהן הלנת שכר. בנוסף, הלנת שכר מתרחשת בעיקר בחברות המעסיקות עובדים לא מקצועיים, בעיקר מהמעמד הנמוך, כמו שומרים ועובדי ניקיון.
עבודות אקדמאיות שונות (סמינריונים, פרו-סמינריונים וכד') בנושא הלנת שכר יכולות לעסוק או בצד המשפטי, בצד של זכויות העובד וזכויות האדם, בפרט הזכות להתפרנס בכבוד (מתוך ההכרזה בדבר זכויות אדם):
(1) כל אדם זכאי לעבודה, לבחירה חופשית של עבודתו, לתנאי עבודה צודקים והוגנים והגנה מפני האבטלה.
(2) כל אדם, ללא כל אפליה, זכאי לשכר שווה בעד עבודה שווה.
(3) כל עובד זכאי לשכר צודק והוגן, אשר יבטיח לו ולבני ביתו קיום ראוי לכבוד האדם שיושלם, אם יהיה צורך בכך, על ידי אמצעים אחרים של הגנה סוציאלית.
(4) כל אדם זכאי לאגד אגודות מקצועיות ולהצטרף לאגודות כדי להגן על ענייניו.)
בנוסף ניתן להתייחס לאמצעי ההגנה של המעסיק (כאשר זה נתון בקשיים כלכליים, או שנמצא שהתביעה להלנת שכר אינה מוצדקת), למקרים מסוימים בהם הולן שכרם של עובדים מסוימים; אפשר להתייחס לעזרה הסוציאלית שמקבלים אלה שהולן שכרם כמו עזרה מביטוח לאומי או דרך עובדים סוציאליים; ועוד.
העבודות השונות יכולות להתייחס גם לסוגים שונים של הלנת שכר: הלנה רגילה, שבה השכר לא משולם במועד החוקי, או שלא שולם כלל או ששולם חלק ממנו, או בהלנה של פיצויי פיטורין, הלנה של שכר המינימום שבה השכר המשולם הוא פחות משכר המינימום שנקבע בחוק, הלנה של דמי הבראה, פנסיה, תשלום נסיעות ועוד.
בישראל, הנושא של הלנת שכר עולה לכותרות בעיקר בנושא של הלנת שכר עובדי רשויות מקומיות. מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת על הלנת שכר ברשויות המקומיות, בשירותי כבאות והצלה ובמועצות הדתיות, מציג נתונים על הרשויות המקומיות השונות שבהן נעשתה לעובדיהן הלנת שכר. בנוסף, הלנת שכר מתרחשת בעיקר בחברות המעסיקות עובדים לא מקצועיים, בעיקר מהמעמד הנמוך, כמו שומרים ועובדי ניקיון.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה