היפראקטיביות, שבאה בשילוב עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD - Attention-Deficit and Hyperactivity Disorder), מוגדרת ברפואה ובפסיכולוגיה כהפרעה הנובעות מהתפתחות פתולוגית של מערכת העצבים המרכזית. התופעה של הפרעת קשב וריכוז ללא היפראקטיביות (ADD) מוגדרת אף היא כזאת.
ההיפראקטיביות מתבטאת בחוסר מסוגלות להיות קשוב לאורך זמן, לאימפוסלסיביות, פזיזות, אי תשומת לב לדברים חשובים, התקשות בעיבוד המידע המגיע אל האדם ההיפראקטיבי ובביטוי הידע שלו, תנועתיות יתר וחוסר שקט. שישה מהתסמינים הם הכרחים לאבחון התופעה: מילול בידיים וברגליים או לחילופין נע כל הזמן בכיסא, עוזב את הכיסא בכיתה, רץ או מטפס במצבים לא מקובלים או שיש לו תחושת אי שקט עזה, לא מסוגל לשחק משחקים שקטים, לרוב מתנהג כאילו יש לו 'קוצים בתחת', לרוב מדבר הרבה וללא הפסקה.
דוגמאות לנושאים של עבודות אקדמיות בנושא היפראקטיביות: השוואה בין לקות קריאה לבין לקות ADHD, השפעת הפרעת ADHD על הצלחה בלימודים אקדמיים, השפעת הזמן על תהליכי הלמידה של הילד עם הפרעת קשב וריכוז, שילוב ילד היפראקטיבי בגן הילדים.
עבודות אקדמאיות - סמינריוניות ואחרות - שייכתבו במסגרת לימודי פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית וחינוך מיוחד – יעסקו בתסמינים הפיזיים של ההיפראקטיביות, הנפשיים, בקושי בהשתלבות בחברה, בבעיות החינוכיות של הסובלים מהיפראקטיביות – תלוי מה הן באות לחקור, ויבחנו שאלה מסוימת הנוגעת לאחת התופעות או הבעיות הנוגעות להיפראקטיביות. דוגמה לבעיה חברתית הנגרמת על ידי ADHD היא הפרעת כשל בניהול העצמי (EDF) שיוצרת קושי בהתארגנות.
דוגמאות נוספות לנושאים לעבודות אקדמאיות על היפראקטיביות: היפראקטיביות בקרב ילדים דתיים-חרדים ושאלת התמודדות עימה מבחינה חברתית בקרב הציבור החרדי, בעיית השתלבות מבוגרים הסובלים מהיפראקטיביות בעבודה, הדרדרות לפשע, התאבדויות בקרב סובלים מהיפראקטיביות. ניתן גם לבחון גם צדדים חיוביים של התופעה – יצירתיות, חוש הומור, ספונטניות וכד' בקרב הסובלים מהיפראקטיביות. ניתן גם לכתוב על אחד או יותר מהטיפולים בתופעה, התרופתיים או ההתנהגותיים, השוואה בין יעילות התרופות (לדוגמה: ריטלין) לעומת יעילות הטיפול הפסיכולוגי או טיפולים התנהגותיים אחרים.
ההיפראקטיביות מתבטאת בחוסר מסוגלות להיות קשוב לאורך זמן, לאימפוסלסיביות, פזיזות, אי תשומת לב לדברים חשובים, התקשות בעיבוד המידע המגיע אל האדם ההיפראקטיבי ובביטוי הידע שלו, תנועתיות יתר וחוסר שקט. שישה מהתסמינים הם הכרחים לאבחון התופעה: מילול בידיים וברגליים או לחילופין נע כל הזמן בכיסא, עוזב את הכיסא בכיתה, רץ או מטפס במצבים לא מקובלים או שיש לו תחושת אי שקט עזה, לא מסוגל לשחק משחקים שקטים, לרוב מתנהג כאילו יש לו 'קוצים בתחת', לרוב מדבר הרבה וללא הפסקה.
דוגמאות לנושאים של עבודות אקדמיות בנושא היפראקטיביות: השוואה בין לקות קריאה לבין לקות ADHD, השפעת הפרעת ADHD על הצלחה בלימודים אקדמיים, השפעת הזמן על תהליכי הלמידה של הילד עם הפרעת קשב וריכוז, שילוב ילד היפראקטיבי בגן הילדים.
עבודות אקדמאיות - סמינריוניות ואחרות - שייכתבו במסגרת לימודי פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית וחינוך מיוחד – יעסקו בתסמינים הפיזיים של ההיפראקטיביות, הנפשיים, בקושי בהשתלבות בחברה, בבעיות החינוכיות של הסובלים מהיפראקטיביות – תלוי מה הן באות לחקור, ויבחנו שאלה מסוימת הנוגעת לאחת התופעות או הבעיות הנוגעות להיפראקטיביות. דוגמה לבעיה חברתית הנגרמת על ידי ADHD היא הפרעת כשל בניהול העצמי (EDF) שיוצרת קושי בהתארגנות.
דוגמאות נוספות לנושאים לעבודות אקדמאיות על היפראקטיביות: היפראקטיביות בקרב ילדים דתיים-חרדים ושאלת התמודדות עימה מבחינה חברתית בקרב הציבור החרדי, בעיית השתלבות מבוגרים הסובלים מהיפראקטיביות בעבודה, הדרדרות לפשע, התאבדויות בקרב סובלים מהיפראקטיביות. ניתן גם לבחון גם צדדים חיוביים של התופעה – יצירתיות, חוש הומור, ספונטניות וכד' בקרב הסובלים מהיפראקטיביות. ניתן גם לכתוב על אחד או יותר מהטיפולים בתופעה, התרופתיים או ההתנהגותיים, השוואה בין יעילות התרופות (לדוגמה: ריטלין) לעומת יעילות הטיפול הפסיכולוגי או טיפולים התנהגותיים אחרים.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה