אפריקה היא היבשת השנייה בשטחה ובגודל אוכלוסייתה לאחר אסיה. באפריקה מתגוררים כמיליארד אנשים ב-61 טריטוריות ואזורים (כולל האיים), המהווים כ-14.72% מהאוכלוסייה העולמית. ישנן 53 מדינות ביבשת, כולל האי מדגסקר.
שיטת המשטר ברוב מדינות אפריקה היא רפובליקה, המסתמכת על שלטון נשיאותי. מאז שקיבלו עצמאות, מדינות רבות באפריקה הדרדרו למצב של חוסר יציבות, שחיתות, אלימות ומשטרים דיקטטוריים. עם זאת, ב-1963 הוקם ארגון אחדות אפריקה שמטרתו הייתה לקדם את האחדות והסולידריות של מדינות אפריקה ושם דגש גם על סילוק הקולוניאליזם משטחו. ב-2002 הוקם במקומו האיחוד האפריקאי שמטרותיו העיקריות הן לקדם דמוקרטיה, זכויות אדם, ופיתוח בכל יבשת אפריקה.
מן הסתם, בהתייחסות אקדמית לנושא של משטרים פוליטיים ייעשה שימוש בגישות מחקר מתחום מדע המדינה.
עבודות אקדמאיות שונות העוסקות במשטרים הפוליטיים באפריקה יכולות גם להתייחס למקרה של דרום אפריקה כמודל מסוים של מעבר מדיקטטורה לדמוקרטיה; לתאר את מאבקו של נלסון מנדלה, במשטר האפרטהייד בדרום אפריקה עד 1990, ואת נשיאותו בשנות ה-90 של המאה ה-20. עבודה לדוגמה בנושא הפרת זכויות האדם בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד ובחינת המקרה של היהודים בדרום אפריקה. עבודה כזו תבחן את ההתנגדות הכוללת לאפרטהייד, את חוקי ההפרדה בתקופת האפרטהייד שבה חויבו ארבע קבוצות הגזע העיקריות להתגורר באזורים נפרדים, את ההתקוממות כנגד המשטר, ואת עמדתם של היהודים לאור ניסיונם במשטר גזעני דומה, בתקופת הנאציזם.
עבודות אחרות יכולות להתמקד באזורים ובמדינות אחרות באפריקה; על התקופה הפוסט-קולוניאלית במדינות כמו גאנה; בשינוי במדיניות החוץ של לוב והעומד בראשה, מועמר קדאפי, בתקופת מלחמת המפרץ השנייה. שאלת המחקר בעבודה כזו יכולה להיות – מה הניע את קדאפי ומה היו השיקולים והאינטרסים שלו בשינוי החד במדיניות החוץ שלו? תוך בחינת שינוי אפשרי, במשטר הקיים בלוב.
כמו בכל עבודה אקדמאית, על עבודה בנושא משטרים פוליטיים באפריקה להסתמך כמה שיותר על מקורות ביבליוגרפיים שנכתבו בנושא, תוך שמירה על כללי הציטוט.
שיטת המשטר ברוב מדינות אפריקה היא רפובליקה, המסתמכת על שלטון נשיאותי. מאז שקיבלו עצמאות, מדינות רבות באפריקה הדרדרו למצב של חוסר יציבות, שחיתות, אלימות ומשטרים דיקטטוריים. עם זאת, ב-1963 הוקם ארגון אחדות אפריקה שמטרתו הייתה לקדם את האחדות והסולידריות של מדינות אפריקה ושם דגש גם על סילוק הקולוניאליזם משטחו. ב-2002 הוקם במקומו האיחוד האפריקאי שמטרותיו העיקריות הן לקדם דמוקרטיה, זכויות אדם, ופיתוח בכל יבשת אפריקה.
מן הסתם, בהתייחסות אקדמית לנושא של משטרים פוליטיים ייעשה שימוש בגישות מחקר מתחום מדע המדינה.
עבודות אקדמאיות שונות העוסקות במשטרים הפוליטיים באפריקה יכולות גם להתייחס למקרה של דרום אפריקה כמודל מסוים של מעבר מדיקטטורה לדמוקרטיה; לתאר את מאבקו של נלסון מנדלה, במשטר האפרטהייד בדרום אפריקה עד 1990, ואת נשיאותו בשנות ה-90 של המאה ה-20. עבודה לדוגמה בנושא הפרת זכויות האדם בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד ובחינת המקרה של היהודים בדרום אפריקה. עבודה כזו תבחן את ההתנגדות הכוללת לאפרטהייד, את חוקי ההפרדה בתקופת האפרטהייד שבה חויבו ארבע קבוצות הגזע העיקריות להתגורר באזורים נפרדים, את ההתקוממות כנגד המשטר, ואת עמדתם של היהודים לאור ניסיונם במשטר גזעני דומה, בתקופת הנאציזם.
עבודות אחרות יכולות להתמקד באזורים ובמדינות אחרות באפריקה; על התקופה הפוסט-קולוניאלית במדינות כמו גאנה; בשינוי במדיניות החוץ של לוב והעומד בראשה, מועמר קדאפי, בתקופת מלחמת המפרץ השנייה. שאלת המחקר בעבודה כזו יכולה להיות – מה הניע את קדאפי ומה היו השיקולים והאינטרסים שלו בשינוי החד במדיניות החוץ שלו? תוך בחינת שינוי אפשרי, במשטר הקיים בלוב.
כמו בכל עבודה אקדמאית, על עבודה בנושא משטרים פוליטיים באפריקה להסתמך כמה שיותר על מקורות ביבליוגרפיים שנכתבו בנושא, תוך שמירה על כללי הציטוט.
רשומות
