זכות השביתה היא אחת משלושת היסודות המרכיבים את חופש ההתאגדות, המבטיח את ההגנה על העובד והבטחת כבודו האנושי בדמוקרטיה. כדי להשיג תנאי קיום ופרנסה הולמים על העובד להשיג כוח מיקוח מאזן במשא ומתן בינו למעביד על תנאי עבודתו. מכאן נובעת ההכרה בצורך של העובדים להתארגן ולקדם את תנאי העסקתם באמצעות הסכם קיבוצי, ואף לנקוט בנשק השביתה. נקיטה בדרך השביתה קשורה לקונפליקט המצוי במדינה דמוקרטית בין הערכים הכלכליים אשר מתבטאים בצורך בצמיחה כלכלית מתמדת, לבין הקדמה החברתית שאותה היא שואפת להשיג (יותר צדק חברתי, פחות פערים בהכנסות וקיום של כבוד לכל האזרחים).
עבודות אקדמיות בנושא שביתה ודמוקרטיה יבחנו את תרומתן של התארגנויות העובדים וזכות השימוש שלהם בנשק השביתה לדמוקרטיה ולכלכלה. כן ניתן לבחון את הקשר בין זכות השביתה לזכויות העובד ולזכויות האדם, וכן הקשר לתהליך הדמוקרטי באותה מדינה. מצד שני ייבחן הקשר לפגיעה במאפיינים שונים של הדמוקרטיה, כגון גרימת נזק למעביד, ניגוד בין אינטרסי העובדים לאינטרסים של החברה, בהיותה מקבלת שירותים ציבוריים מהמדינה, כגון חינוך, בריאות ועוד.
עבודה אקדמאית בנושא שביתה ודמוקרטיה יכולה להתמקד במקרה בוחן (case study) אחד הקשור לנושא השביתה והדמוקרטיה, כגון שביתת המורים בישראל, או שביתת עובדי חברת החשמל. ניתן לכתוב על שני נושאים חופפים, כמו שביתות הסטודנטים בישראל לעומת שביתות הסגל הבכיר או הזוטר באוניברסיטאות. העבודה יכולה לבחון את התרומה של כל אחת מהשביתות לתהליך הדמוקרטי מצד אחד, ומצד שני את הנזק הדמוקרטי והכלכלי בכל אחת מהן. ניתן לבדוק את הנושא גם מצד אחר, למשל כיצד התקשורת תרמה למאבק הדמוקרטי בכל אחד מהמקרים.
עבודה אחרת יכולה לעסוק בנושא השביתה והדמוקרטיה במקרים של שביתות היסטוריות "קלאסיות" במדינות אחרות, וכיצד הן תרמו לדמוקרטיה, מבחינת הזכות לשבות, אך גם מבחינת המאבק בין גופים פוליטיים שונים שיש להם אידיאולוגיות שונות. לדוגמה שביתת כורי הפחם באנגליה ב-1984 הייתה שביתה שמאחוריה עמדו התנועות הסוציאליסטיות מצד אחד, והמשטר הקפיטליסטי בבריטניה בראשותה של מרגרט ת'אצר, מצד שני, שמדיניותה הכלכלית גרמה לפרוץ השביתה. בכתיבת עבודה על נושא זה, יש לסקור את תורתן האידיאולוגיות של שני הגופים הפוליטיים, תוך כדי התייחסות להוגים כלכליים חשובים, לדוגמה קרל מרקס מצד אחד, ואדם סמית, מצד שני.
כבכל עבודה יש להתבסס על חומר תיאורטי, בכלל זה ידיעות וכתבות עיתונאיות בנושא. מבנה העבודה צריך לכלול מבוא, פרקים, וסיכום, ובסיומה יש להציג רשימה ביבליוגרפית מפורטת על פי כללי הכתיבה האקדמית.
עבודות אקדמיות בנושא שביתה ודמוקרטיה יבחנו את תרומתן של התארגנויות העובדים וזכות השימוש שלהם בנשק השביתה לדמוקרטיה ולכלכלה. כן ניתן לבחון את הקשר בין זכות השביתה לזכויות העובד ולזכויות האדם, וכן הקשר לתהליך הדמוקרטי באותה מדינה. מצד שני ייבחן הקשר לפגיעה במאפיינים שונים של הדמוקרטיה, כגון גרימת נזק למעביד, ניגוד בין אינטרסי העובדים לאינטרסים של החברה, בהיותה מקבלת שירותים ציבוריים מהמדינה, כגון חינוך, בריאות ועוד.
עבודה אקדמאית בנושא שביתה ודמוקרטיה יכולה להתמקד במקרה בוחן (case study) אחד הקשור לנושא השביתה והדמוקרטיה, כגון שביתת המורים בישראל, או שביתת עובדי חברת החשמל. ניתן לכתוב על שני נושאים חופפים, כמו שביתות הסטודנטים בישראל לעומת שביתות הסגל הבכיר או הזוטר באוניברסיטאות. העבודה יכולה לבחון את התרומה של כל אחת מהשביתות לתהליך הדמוקרטי מצד אחד, ומצד שני את הנזק הדמוקרטי והכלכלי בכל אחת מהן. ניתן לבדוק את הנושא גם מצד אחר, למשל כיצד התקשורת תרמה למאבק הדמוקרטי בכל אחד מהמקרים.
עבודה אחרת יכולה לעסוק בנושא השביתה והדמוקרטיה במקרים של שביתות היסטוריות "קלאסיות" במדינות אחרות, וכיצד הן תרמו לדמוקרטיה, מבחינת הזכות לשבות, אך גם מבחינת המאבק בין גופים פוליטיים שונים שיש להם אידיאולוגיות שונות. לדוגמה שביתת כורי הפחם באנגליה ב-1984 הייתה שביתה שמאחוריה עמדו התנועות הסוציאליסטיות מצד אחד, והמשטר הקפיטליסטי בבריטניה בראשותה של מרגרט ת'אצר, מצד שני, שמדיניותה הכלכלית גרמה לפרוץ השביתה. בכתיבת עבודה על נושא זה, יש לסקור את תורתן האידיאולוגיות של שני הגופים הפוליטיים, תוך כדי התייחסות להוגים כלכליים חשובים, לדוגמה קרל מרקס מצד אחד, ואדם סמית, מצד שני.
כבכל עבודה יש להתבסס על חומר תיאורטי, בכלל זה ידיעות וכתבות עיתונאיות בנושא. מבנה העבודה צריך לכלול מבוא, פרקים, וסיכום, ובסיומה יש להציג רשימה ביבליוגרפית מפורטת על פי כללי הכתיבה האקדמית.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה