גיאוגרפיה אנושית

הגיאוגרפיה האנושית היא תת-תחום בלימודי גיאוגרפיה, המתחלקים ללימודי גיאוגרפיה פיזית וגיאוגרפיה אנושית. הגיאוגרפיה האנושית עוסקת בעיקר בפעילות בני האדם בסביבה ובמרחב ובהשפעתם עליה. הגיאוגרפיה האנושית מתחלקת לכמה תתי-תחומים: גיאוגרפיה פוליטית, גיאוגרפיה עירונית, גיאוגרפיה היסטורית, גיאוגרפיה כלכלית, גיאוגרפיה תרבותית ועוד. גיאוגרפיה פוליטית עוסקת בנושאים שנמצאים בנקודת המפגש בין גיאוגרפיה לפוליטיקה, בעיקר נושאים כמו גבולות, ביטחון וטריטוריה, קונפליקטים של שלום או מלחמה, המבנה התפקודי-גיאוגרפי של המדינה ועוד. גיאוגרפיה עירונית עוסקת בתהליכים הקשורים להיווצרות ערים, התפתחותן, ההתיישבות בהן, מבנן הפנימי ופריסת הערים במרחב גיאוגרפי מסוים. גיאוגרפיה היסטורית חוקרת תחומים והיבטים שונים של עיצוב הסובב בידי האדם בעבר, או במילים אחרות: את כל מה שחוקרת הגאוגרפיה האנושית העכשווית, לגבי תקופות היסטוריות. גיאוגרפיה כלכלית עוסקת בהשפעות הכלכליות על הגיאוגרפיה במדינות מסוימות, בהשפעת המשאבים הטבעיים של המדינה, התפוקה מתעשייה ומחקלאות, התשתית הכלכלית במדינה והשפעותיה על הגיאוגרפיה האנושית ועוד. גיאוגרפיה תרבותית עוסקת ביחסי הגומלין בין התרבות ובין המרחב והסביבה האנושית ונושאיה העיקריים הם סמלי וגופי תרבות לאומיים, סמלים וגופים ציבוריים דתיים, השפעת הספרות והאמנות על הסביבה האנושית, ועוד.

עבודות אקדמיות בתחום הגיאוגרפיה האנושית, איפוא, יכולות להתמקד במגוון גדול של נושאים שקצרה היריעה מלפרטם, כאשר רובם חופפים זה לזה. עבודה אקדמית יכולה להתמקד בנושא מסוים של גיאוגרפיה אנושית, או לכלול מספר תתי-נושאים בתוך נושא המחקר. רוב תחומי המחקר בגיאוגרפיה אנושית חופפים ומקבילים לתחומי מחקר במקצועות אחרים של מדעי החברה והרוח, כמו פוליטיקה, היסטוריה, ספרות, מדעי המדינה, מגדר, ועוד, לכן כתיבת עבודות צריכה להיעזר בתיאוריות ודיסציפלינות ממדעי החברה והרוח.

בעבודה סמינריונית או עבודת תזה באחד מנושאי הגיאוגרפיה האנושית יש להציג ראשית את שאלת המחקר ונושא המחקר; את הרקע של הנושא ותיאוריות שעוסקות בו; הצגת הנתונים, ולבסוף סיכום ומסקנות הנובעות משאלת המחקר ונושאיו. בסוף העבודה יש להציג רשימה ביבליוגרפית מפורטת על פי כללי הכתיבה האקדמית.