עבודות על בריאות הנפש

בריאות הנפש הוא מונח כולל לכל הקשור באיכות המצב הנפשי, בהפרעות נפשיות, באיכות החיים הנפשיים ועוד. בישראל קיימים שירותי בריאות הנפש שמטרתם לתת מענה מניעתי, טיפולי ושיקומי לאנשים המתמודדים עם בעיה נפשית. משרד הבריאות מפעיל כ-55 מרפאות ציבוריות המעניקות טיפולים נפשיים במימון המדינה וכן מספר בתי חולים לבריאות הנפש ביניהם גהה ואברבאנל. באתר משרד הבריאות ניתן למצוא רשימה של השירותים בבריאות הנפש. בנוסף קופות החולים השונות מפעילות שירותים של רפואה משלימה, ובחלק מבתי החולים קיימות מחלקות התנדבותיות המציעות שירותים של רפואה משלימה.

בעבודות אקדמיות בתחום בריאות הנפש (עבודות גמר קורס, עבודות פרו"ס, סמינריון וכו'), ניתן לעסוק הן בפן הנפשי או הסיעודי, או בפן המבני והמערכתי של מערכות בריאות הנפש בארץ ובעולם. במילים אחרות, ניתן להתמקד בחולה ובמחלה, או לעסוק בסביבה החיצונית של החולה (משפחה, חברה, מערכות מוסדיות כמו בתי"ח, מערכת המשפט).

בהיבט הרפואי, עבודות יכולות לעסוק במחלות נפש שונות, הגורמים להן, סימפטומים ודרכי טיפול. לדוגמא, הפרעות אכילה בקרב מתבגרים, סכיזופרניה ופרנויה, דיכאון וכו'. במסגרת זו תתואר המחלה והסימפטומים שלה וייבחנו דרכי טיפול על פי גישות טיפוליות שונות, כמו כמודל המשימתי, התיאוריה הפסיכודינמית ועוד ועוד. בעבודות כמו עבודות פרקטיקום או עבודות יישומיות, יוצג מקרה אמיתי ותיאור של הטיפול, כל זאת בהתאם למסגרות התיאורטיות.

בהיבט החיצוני, ניתן לעסוק בעבודות בהתמודדות של המשפחה והסביבה הקרובה עם מחלת נפש של אחד מבני המשפחה. לדוגמא: התמודדות של ילדים להורים חולי נפש מבחינה רגשית, משפחתית וחברתית; בחינת נושא שילובם של חולי נפש בקהילה ותפקידם של הגורמים הרפואיים והחברתיים השונים; או מדיניות משרד הבריאות כלפי חולי נפש כרוניים מאושפזים-התייחסות לאספקט השיקומי והסדר בדיור בקהילה.


הנושא יכול להיכלל גם בתחום המשפט, ובמסגרתו ניתן לבחון נושא כמו אשפוז בכפיה של חולי נפש, או נושא האחריות הפלילית במקרים של חולי נפש.

בעת כתיבת העבודה ניתן גם להיעזר באתרי אינטרנט שונים בתחום ואף בעבודות מוכנות, בין השאר בתחום בריאות הנפש. גם מקורות ביבליוגרפיים לעבודה ניתן לאתר באמצעות האינטרנט.

עבודות אקדמאיות בנושא דיכאון

אחד מהנושאים הנלמדים ביותר והנחקרים ביותר בתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה הוא הדיכאון, על צורותיו השונות. במסגרת לימודי פסיכולוגיה או פסיכיאטריה נכתבות מאות עבודות אקדמאיות העוסקות בדיכאון, בסוגי הדיכאון, בסיבות לדיכאון, שיטות הטיפול בדיכאון ובעוד גורמים הקשורים לדיכאון.

הדיכאון, אחת ממחלות הנפש הנפוצות ביותר בעולם, מתבטא בעצבות עמוקה, ייאוש, חוסר הערכה עצמית, אובדן עניין בחיים ובהנאות שונות ועוד, ואף בתסמינים פיזיולוגיים של הגוף. ישנן מספר אבחנות של דיכאון, כמו דיכאון מינורי, דיכאון מז'ורי, דיסתימיה (דיכאון חרדתי מתמיד), הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דפרסיה). קיימים גם סוגים של דיכאון בקרב קבוצות שונות: דיכאון אצל ילדים, דיכאון אצל בני נוער, דיכאון אצל נשים או גברים, דיכאון בזמן הריון או דיכאון לאחר לידה, דיכאון בגיל המבוגר ועוד.

מכיוון שכל מחקר מתבסס על נתונים קיימים או מקיים השוואות עם מידע קיים, יש לבסס את העבודה האקדמאית שכותבים על מחקרים קיימים שנכתבו בעבר. כאמור, מאות מאמרים וספרים בתחום הפסיכולוגיה נכתבו על נושא הדיכאון. במהלך כתיבת עבודה העוסקת באחד מההיבטים של הדיכאון, ניתן להיעזר בקטלוג המאוחד של הספריות בישראל על מנת למצוא ספרים ומאמרים שנכתבו בנושא הדיכאון. דוגמאות לספרים כאלה: דיכאון באוכלוסיה ההומו-לסבית, הרדין קימרון, הוצאת אח; שמש שחורה - דיכאון ומלנכוליה, קריסטבה ג'וליה, הוצאת רסלינג; אבל ומלנכוליה, זיגמונד פרויד, הוצאת רסלינג.

העבודות האקדמאיות השונות בנושא דיכאון יכולות לדון בסוגי הדיכאון (ראה לעיל), תיאוריות המתייחסות לדיכאון (התיאוריה ההומניסטית האקזיסטנציאליסטית, התיאוריה הביולוגית, התיאוריה הביבביוריסטית וכו'), תסמינים לדיכאון (תוך התייחסות ל- D.S.M), שיטות טיפול בדיכאון (הגישה הפסיכואנליטית, טיפול תרופתי וכו'), דיכאון אצל קבוצה מסוימת או אחרת, דיכאון ואובדנות ועוד.
עבודה אקדמאית לדוגמה על דיכאון חוקרת את הקשר בין תופעת הדיכאון לתופעת האובדנות בבני נוער.

הלם קרב

הלם קרב הוא אחד הסוגים של הפרעת דחק פוסט טראומטית שהיא הפרעה פסיכיאטרית מסוג הפרעות חרדה. הדבר מתרחש לאחר חשיפה של הלוקים בו לאירועים קשים בזמן מלחמה או קרב. סטטיסטית, כ- 10%–15% מכלל הנפגעים במלחמה הם נפגעי הלם קרב. הלוקים בהפרעה מגיבים לחוויה זו בתחושות של פחד וחוסר אונים ועוד מאפיינים הקשורים להתנהגויות חרדתיות. אפשר לאבחן הלם קרב לפי מספר קריטריונים: חשיפה לאירוע טראומטי בו חווה האדם או התעמת עם איום של מוות או פציעה משמעותית ובעקבות כך חווה פחד עמוק, חוסר אונים או אימה; האירוע הטראטמטי נחווה מחדש ע"י זכרונות מהאירוע, סיוטים, הזיות ועוד, וגורם לפגיעה בתחומי תפקוד חברתיים, תעסוקתיים או אחרים משמעותיים.

עבודות אקדמאיות בנושא הלם קרב יכולות לעסוק באחת או יותר מהתגובות הפסיכולוגיות הנגרמות עקב הלם הקרב, אם באמצעות מחקר שיכלול עדויות של פגועי הלם קרב, ואם מבחינת טקסטים שנכתבו על הלומי קרב, שכללו או לא כללו עדויות כאלה.
עבודות מסוימות יכולות גם להתייחס לחוק הישראלי הנוגע לפגועי הלם קרב- מבחינת התביעות, ההכרה והטיפול בהן.
עבודה אקדמאית לדוגמה בהיקף של עבודה סמינריונית (כ-7,500 מילה), סוקרת את תסמונת הלם הקרב תוך סקירת הספר "סערת נפש" מאת ד"ר יורם יובל וניתוח דמות שמתוארת באחד מהמקרים בספר.

עבודה אקדמאית אחרת בוחנת את מלחמת השחרור ואת תגובות הקרב שהתרחשו בעקבותיה, והיא מתבססת בחלקה על ראיונות עם פגועי התסמונת. כותב העבודה מצהיר כי הוא "ינסה לבחון את תהליכי הלגיטימציה הדיאלקטים אשר איפשרו את קיומה של תגובת הקרב בכפיפה אחת עם ה"צבר הלוחמני", וישאף להראות כיצד מתמסדת תופעה זו ונעמוד על הקווים הדומים והמבדילים של סוגייה זו בארץ ובעולם".

לקריאה נוספת של ספרות מקצועית בנושא:
תגובת הקרב החריפה: היבטים פאתוגנטיים, אבחונים טיפוליים, פרופ' אבי בלייך, בטאון חיל הרפואה, גיליון 32; ספטמבר 1990.
באתר סמינר (http://www.seminar.co.il/) ניתן למצוא רשימה של מקורות שנכתבו על הלם קרב.

סמינריון באנתרופולוגיה

משמעות המילה אנתרפולוגיה ביוונית היא "תורת האדם". אנתרפולוגיה הוא תחום העוסק בחקר האדם בכול הזמנים ובכול הממדים שלו. המושג "תרבות" הוא מרכזי בתחום האנתרופולוגיה מאחר והיא עוסקת בחקר האדם ומתייחסת למגוון התרבויות האנושיות לאורך ההיסטוריה האנושית בכל רחבי כדור הארץ. האנתרופולוגיה נבדלת משאר מדעי החברה בזכות הדגש על השוואות בין תרבותיות. אולם במידת מה ייחודיות זו ניטשטשה בזמן האחרון, כאשר משתמשים בכלי מחקר אנתרופולוגיים גם לחקר קבוצות יחידות.

סטודנטים הלומדים לתואר ראשון באנתרופולוגיה ילמדו את התחום בפקולטה למדעי הרוח והחברה. הסטודנטים הלומדים תחום זה בדרך כלל ישלבו אותו יחד עם תחום נוסף כמו סוציולוגיה, פסיכולוגיה, כלכלה, מדעי ההתנהגות ועוד. מטרת הלימודים היא להקנות לסטודנטים ידע, ניסיון, השכלה וכלים מתקדמים אשר יעזרו להם לחקור, לנתח ולהבין כיצד פועלים בני באדם בתרבויות שונות - בחברה המודרנית ובתרבויות עתיקות יותר.

תחום האנתרופולוגיה עוסק בתחומים שונים כמו אנתרופולוגיה פיזית ביולוגית, בה הדגש הוא על חקירה מעמיקה של נושאים כמו גנטיקה, אבולוציה ועוד. תחום נוסף הוא אנתרופולוגיה רפואית ופסיכיאטרית החוקרת את החברה דרך מחלות בגוף ובנפש.

עבודות אקדמיות בתחום האנתרופולוגיה יכולות לעסוק בנושאים כמו: 1. הטיפול בגופת המת בהיבט האנתרופולוגי. בעבודה זו ניתן לעסוק בהצגת שיטות שונות בטיפול גופת המת במקומות כמו בבל, מצרים, קרתגו, החיטים, הודו, מאמיני הזרטוסטרה, שבט הבנטו, שבט ג'בליה, ביהדות ועוד. 2. בהיבט אקטואלי יותר , ניתן לכתוב עבודה על נושא כמו ההתרחשיוית במגרשי הכדורגל. בעבודת מחקר מסוג זה יהיה ניתן לערוך תצפיות על משחקים של שתי קבוצות כדורגל ולנתח את ההבדלים, בעיקר ברמת האוהדים. 3. עבודה נוספת יכולה לעסוק באתרי היכרויות באינטרנט, ובה יהיה ניתן לכתוב על חשיבותו של המראה החיצוני של נשים בעיני גברים כפי שהם מוצגים באתרי ההיכרויות באינטרנט.

סמינריון בפסיכולוגיה חברתית

כמה שלא נודה בהיותנו בני אדם עצמאיים, בעלי דעה עצמית וחופש החלטה ובחירה נקי מהשפעות חיצוניות. בסופו של דבר, כולנו מושפעים בדרך כזו או אחרת מהחברה שבה אנו גדלים ורוכשים מיומנויות חברתיות על ידי למידה וחיקוי החברה הסובבת אותנו והחינוך החברתי אותו אנו מקבלים במסגרת המשפחתית.

פסיכולוגיה חברתית היא ענף במדע הפסיכולוגיה העוסק בקשר המובהק שקיים בין הפרט לחברה והשפעת החברה על הפרט, אם מבחינת מחשבות, רגשות וכד'.
עבודת סמינריון בפסיכולוגיה חברתית תעסוק בכל אלו ובמחקר מדעי על תחושות והתנהגויות של פרטים במסגרות חברתיות שונות. למעשה ענף פסיכולוגיה חברתית קרוב מאד לענף הסוציולוגיה שעוסקת בחקר החברה ויחסי הגומלין הפועלים בה.

בכתיבת עבודת סמינריון בפסיכולוגיה חברתית ייעשה שימוש במושגים מתוך עולם זה כגון: דימוי עצמי, אפקט פיגמליון, טעות הייחוס הבסיסית ועוד.

עבודות לדוגמא: "השפעת ההגירה על התנהגות עבריינית של נערות בישראל בכל מה שנוגע לצריכת סמים". עבודה בנושא זו עשויה להיכתב כעבודת סמינריון במסגרת לימודי פסיכולוגיה חברתית (וגם במסגרת לימודי קרימינולוגיה), ובה ייבדק האם קיים קשר בין בעיות העלייה ומאפייניה ובין צריכת הסמים הקיימת אצל נערות אלו.

בעבודה יתבצע מחקר על הבדלי התרבות שקיימים בין תושבי הארץ לבין העולים החדשים והקושי, במיוחד של הצעירים לקבל את השינוי החברתי והתרבותי אליו נקלעו, לא תמיד מבחירה. בעבודה יוצגו ההשלכות שיש לכך על התנהגותם של העולים הצעירים והסיכונים בכך. בעבודת המחקר ניתן להציג נתונים סטטיסטיים לאורך השנים באשר לצריכת סמים בקרב בני נוער עולים חדשים.

"השפעת האינטרנט על צריכת התרבות ופעילות הפנאי של בני נוער" היא דוגמא לעבודה אקדמית נוספת שתעסוק במחקר שיתבסס על האינטרנט כגורם משפיע על תרבות הפנאי והצריכה של בני הנוער וכמו כן תוצג השוואה בין השפעת מדיום האינטרנט לבין השפעת מדיום הטלוויזיה.

קיימים מקורות ביבליוגרפיים רבים בנושא פסיכולוגיה חברתית ויש להיעזר בהם לצורך ביסוס המחקר בעבודה. ניתן להשתמש גם במקורות מידע מן האינטרנט או להיעזר בחומר בעבודות מוכנות של סטודנטים.

עבודות בפסיכולוגיה

לימודי פסיכולוגיה הם לימודים אקדמיים שבמסגרתם לומדים הסטודנטים ומתמחים בענפי הפסיכולוגיה השונים על מנת בסופו של דבר להתמחות בטיפול קליני או ללכת לכיוון של מחקר בתחום.
בתקופת הלימודים האקדמיים מוגשות עבודות מחקר שונות בנושאים שונים ומגוונים השייכים לענפים השונים שבפסיכולוגיה, הכל בהתאם לסוג הקורס בו משתתף הסטודנט. עבודות אקדמיות בפסיכולוגיה מוגשות גם במסגרת לימודים בחוגים אחרים, למשל: לימודי חינוך מיוחד, קרימינולוגיה, עבודה סוציאלית וכד'.
הפסיכולוגיה היא למעשה תחום במדעי החברה העוסק בחקר הנפש, התפיסה וההתנהגות של האדם. היא התפתחה והפכה למדע מוכר בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים על ידי הפסיכואנליטיקאי המפורסם: זיגמונד פרויד.

תחום הפסיכולוגיה הוא רחב מאוד וכולל תתי-תחומים רבים. כך, עבודות אקדמיות בפסיכולוגיה עוסקות בתחומי משנה מחקריים רבים, כמו: פסיכולוגיה חינוכית, פסיכולוגיה התנהגותית, פסיכולוגיה אישיותית ועוד.

דוגמאות לעבודות:
תחושת מסוגלות של מורות ותיקות במצבים ביטחוניים בישראל היא עבודת מחקר בפסיכולוגיה חינוכית. עבודה בפסיכולוגיה חינוכית עוסקת כאמור בפסיכולוגיה של התלמיד, המורה או כל פרט העובד או לומד במסגרת חינוכית כלשהי. בעבודה לדוגמא זו יתבצע מחקר על התמודדותן של מורות ותיקות בבתי ספר עם מצבי לחץ בעת תקופות ביטחוניות קשות במדינת ישראל. העבודה תבדוק באילו אמצעים, כלים ופעילויות שמקנה משרד החינוך, משתמשות מורות ותיקות בארץ על מנת להסביר לתלמידים על מצבים בטחונים ומה תחושת המסוגלות שלהן לכך.
השפעת ענישה באמצעות מכות על התפתחות הילד היא עבודת מחקר בפסיכולוגיה התפתחותית שהנה ענף בפסיכולוגיה העוסק בחקר השינוי הגופני, החברתי והרגשי והקוגניטיבי. בעבודה מסוג זה יתבצע מחקר על ההשפעות הרגשיות והגופניות שחווה ילד שהוריו משתמשים כלפיו באמצעי ענישה של אלימות פיזית הכוללת מכות.

נושאים נוספים: הפרעות קשב וריכוז - ADHD, לחץ וחרדה, דימוי עצמי, חלומות ובעיות שינה, פסיכופתולוגיה, תסמונת פוסט טראומתית - PTSD, ועוד ועוד.

עבודות שהן עבודות מחקריות שבמסגרתן בוצע מחקר אמפירי, יכללו (מעבר לסקירה של הספרות המחקרית הקיימת) מחקר שטח עצמאי. ישנם סוגי מחקר שונים ובהתאם לכך כלי מחקר שונים. בכל מקרה, בעבודות אלה, יכלל פרק של "שיטות מחקר" בו יוסבר על אופן ביצוע המחקר, מהם כלי המחקר ומהי אוכלוסיית המחקר. כמו כן יש לציין באיזה אופן נותחו התוצאות.

עבודה סוציאלית

תחום העבודה הסוציאלית עוסק בטיפול מקצועי בבעיות חברתיות תוך התייחסות לבעיות של יחידים, משפחות וקהילות. מדובר בקבוצות חלשות כמו נוער בסיכון, נשים מוכות, קשישים, נכים וכד'. דרכי הטיפול הסוציאלי משלבות כלים וידע תיאורטי מתחומים אקדמיים כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה, קרימינולוגיה ומדעי ההתנהגות. שירותים סוציאליים ניתנים בעיקר על ידי המדינה ועל כן קיימים היבטים גם של מדיניות ציבורית.

לימודי מקצוע העבודה הסוציאלית כוללים שלושה נושאים עיקריים: לימודי בסיס בפסיכולוגיה, סוציולוגיה וכד'; לימוד דרכי טיפול ושיטות התערבות בעבודה סוציאלית; והכרת מערך השירותים הסוציאליים והמסגרת החוקית בה הם פועלים. הלימודים כוללים גם הכשרה מעשית, במהלכה הסטודנטים מתנסים התנסות אישית בטיפול.

במהלך הלימודים יש לערוך עבודות מסוגים שונים, שחלקן הם דוחות על עבודה מעשית וטיפול (נקראת גם "פרקטיקום"). עבודות אחרות יהיו תיאורטיות בלבד ויסקרו מחקרים תיאורטיים על בעיות שונות, שיטות טיפול ועבודות אחרות יעסקו בהיבט הארגוני של העבודה הסוציאלית (מנהל וארגון).

עבודות מחקר בעבודה סוציאלית יעסקו בחקר הטיפול בקבוצות או במקרים השונים שנבחרו לעבודה. כמו כן יעסקו עבודות אקדמאיות בעבודה סוציאלית בניתוח מקרים ספציפיים של טיפול באוכלוסיות שונות ותוצאותיהם. בעבודות יוצגו דפוסי התנהגות שונים של קבוצות שאינן מתאימות לנורמות החברתיות הכלליות, קשיי הסתגלות של קבוצות בחברות מסוימות ודרכי התמודדות והטיפול של העובדים הסוציאליים עמן.

דוגמא לעבודות תיאורטיות:
בעבודה על תפקוד של ילדים חולי תסמונת דאון, ייסקר התפקוד הרגשי והחברתי של ילדים בעלי תסמונת דאון והאם ובאיזו צורה ניתן לסייע לילדים בעלי תסמונת דאון להשתלב חברתית. יוצגו שיטות טיפול בעבודה סוציאלית שמסייעות בליווי, הן של הילד הסובל מן התסמונת והן בליווי ההורים של אותו ילד;

עבודה אקדמית בנושא שיקום ושילוב נפגעי נפש בקהילה תציג תכניות עבודה סוציאליות שונות ומוגדרות לטיפול בנושא. למשל, תכנית מידע ייעוץ ותמיכה למשפחות של נפגעי נפש והקמת מועדוני תעסוקה לנפגעי נפש, על מנת לאפשר להם להיות בחברה ולחוות תהליך תרפוייתי במקביל.

דוגמא לעבודה מעשית: הכנת סדנת השתלבות בתעסוקה לאמהות חד הוריות.
סוגים של עבודות מעשיות: דוח עבודה פרטנית, הערכה פסיכו-סוציאלית וכד'.

מקורות לדוגמא לעבודות, ניתן למצוא באתר סמינר.

עבודות בנושא סמים ונוער

להתמכרות לסמים ולבעיות הרבות והמגוונות הנובעות מכך, יש מאפיינים ייחודיים כאשר מדובר בבני נוער ובמתבגרים. מהנתונים המתפרסמים עולה תמונה עגומה של עלייה במספר בני הנוער המשתמשים בסמים וירידה מדאיגה עוד יותר של גיל המשתמשים. בנוסף לייחוד של קבוצת הנוער, יש לציין כי קיימים גם מאפיינים מיוחדים לאוכלוסיות נוער שונות: חילוני, דתי, נוער עולה (מהגרים), יהודי, ערבי וכו'.
הגופים העוסקים בנושא ומעורבים בהיבטים השונים שלו הם רשויות הרווחה (מרכזי טיפול, מרכזי גמילה ושיקום וכד'), גורמי אכיפת החוק, מערכת המשפט, מערכת החינוך ועוד.

המחקר האקדמי בתחום השימוש בסמים בקרב בני נוער - בארץ ובעולם - עוסק בהיבטים של הסיבות לתופעה, מאפיינים שלה, השלכות ודרכי טיפול. הנושא נוגע לתחומי הרפואה, החינוך, הקרימינולוגיה, הפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, כאשר כל דיסציפלינה בוחנת את הנושא מנקודת ראותה: רפואה ופסיכולוגיה - בחינה של גורמים פיסיים במוח להתמכרות, השלכות פסיכולוגיות ובריאותיות של סמים וכד'; חינוך - אמצעי מניעה וטיפול בילדים ונוער במסגרות החינוך השונות וכד'; קרימינולוגיה - בחינת עבריינות נוער הנובעת מצריכת סמים וכד'.
כך, עבודות (ברמות השונות - פרו"ס, סמינריון וכו') העוסקות בנושא סמים ונוער יתייחסו להיבטים הללו, כל אחת בהתאם למסגרת הלימודית בה היא נכתבת.

דוגמאות לעבודות:
עבודה שתבחן את הקשר בין צריכת סמים לבין התאבדויות בקרב בני נוער, תנסה לבדוק אם אכן קיים קשר כזה. הבדיקה יכולה להיעשות באמצעות סקירת מקורות קיימים, או גם באמצעות מחקר שיבצע כותב העבודה, באמצעות בחירת מדגם, העברת שאלונים וניתוח סטטיסטי.

בעבודה אקדמית יש להקפיד על הצגת שאלת מחקר אותה מבקש כותב העבודה לבדוק במהלך העבודה. במידה ומדובר בעבודה מחקרית, יש לציין את שיטות המחקר, כולל שדה המחקר, אוכלוסיית המחקר וכלי המחקר. בפרק הסיכום יוצגו המסקנות שנובעות מתוצאות המחקר.
הפרק האחרון של העבודה יהיה פרק רשימה ביבליוגרפית שיכלול את כל המקורות, על פי סדר אלפאבתי, בהם נעשה שימוש בעבודה. בנוסף, בכל מקום במהלך הטקסט בעבודה שבו הובא נתון, ציטוט או חומר ממקור אחר, יש להקפיד על ציון מראי מקום כנרש על פי כללי הציטוט.

מקור מידע אינטרנטי:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/SamimTabakAlcohol/samim/

פסיכולוגיה חברתית

פסיכולוגיה חברתית חוקרת את הקשר בין האדם לחברה, השפעת אנשים אחרים על הפרט הבודד, על הרגשותיו ועל התנהגותו ביחס למסגרות חברתיות שונות שבהן הוא נמצא. הפסיכולוגיה החברתית מצויה בין הסוציולוגיה לפסיכולוגיה, ובין תחומי המחקר שלה ניתן לציין את חקר תפקוד האדם בקבוצה, את התפיסה העצמית של האדם ביחס לאחרים, ומחקר בנושא יחסים בין-אישיים.

עבודות אקדמאיות בנושא פסיכולוגיה חברתית, שייכתבו במסגרת לימודי פסיכולוגיה או במסגרת לימודי סוציולוגיה, יכולות לעסוק במגוון תחומים שבין האדם לחברה, בהקשר הפסיכולוגי שבו תופס האדם את עצמו כחלק מהחברה: אלטרואיזם והסיבות לו, דיעות קדומות והשפעתן על הרגשות וההתנהגויות של כל אחד מהצדדים (הפרט שיש עליו דיעה קדומה והצד שיש לו דיעה קדומה על פרט מסוים), סוגים של אופי חברתי (כגון מנהיג, אאוטסיידר, אדם אגרסיבי, כריזמטיות וכד'), מראה חיצוני, מעמד כלכלי וחברתי, ועוד.

יש לבחור נושא מסוים לכתיבת העבודה, אך בכל מקרה יש להסתמך על תיאוריות בנושא הפסיכולוגיה החברתית ועל מקורות ספרותיים רבים ככל הניתן שיעזרו לבסס את שאלות והנחות המחקר של העבודה.

עבודה בפסיכולוגיה חברתית יכולה לבחון את הדיעות הקדומות על עולים חדשים ואת השפעתן עליהם. מצד אחד, על תחושותיהם, התנהגויותיהם והתפיסה העצמית ובעקבות כך כיצד התעצב ונקבע המעמד החברתי שלהם במהלך שנותיה של מדינת ישראל, מצד שני את התחושות והההתנהגויות של הוותיקים שהביעו את אותן דיעות קדומות.
בגוף העבודה ייסקרו באופן מפורט יותר העליות השונות לא"י, תיאוריות שונות על סטריאוטיפים ודעות קדומות, האלמנטים השליליים והסכנות שעלולות לגרום דיעות קדומות, כיצד הן נוצרות וכיצד הן משפיעות על שני הצדדים.
ניתן גם להסתמך על מחקר שיעזור לבסס את הנחות ואו שאלות המחקר: לדוגמה ראיונות עם בני עדה ו/או שאלונים למדגם מייצג. בסיכום לעבודה יוצגו מסקנות המחקר שיתבססו הן על הנתונים שהוצגו והן על הערכה אישית של כותב העבודה.

כל המקורות הביבליוגרפיים בהם נעשה שימוש בעבודה, יוצגו בסוף העבודה בצורה מסודרת ועל פי כללי כתיבת הביבליוגרפיה.

עבודות על סוציאליזציה

סוציאליזציה, או חִברוּת, היא תהליך התנסות חברתית ותרבותית שבו האדם, מגיל הילדות ועד הבגרות והזיקנה, רוכש דפוסי תרבות והתנהגות בחברה שבה הוא נמצא, ומעצב את אישיותו, מחשבתו והתנהלותו הרגשית. דרך הלמידה מההורים, הסביבה המשפחתית הקרובה, הלמידה במוסדות חינוכיים, ההתנסויות החברתיות בגופים שונים שבו האדם נמצא, נלמדים כללי ההתנהגות של אותה חברה. דרך כל סוכן סוציאליזציה, החל מהמשפחה, בית הספר, קבוצה חברתית קרובה, ועד לסוכנים כוללים יותר שאליהם יש חשיפה, נתקל היחיד בהקשרים חברתיים שונים שמעצבים את אישיותו.

עבודות אקדמאיות, עבודות קורס, עבודות פרה-סמינריונית וסמינריוניות ואחרות, בנושא סוציאליזציה, ייכתבו במסגרת לימודי פסיכולוגיה, חינוך וגם עבודה סוציאלית. בעבודות בנושא זה, יובאו תיאוריות שונות בנושא הסוציאליזציה, כמו זו של אמיל דורקהיים, שטען כי ההתנהגות של היחיד מוכתבת על ידי הסביבה החברתית, וכי באמצעות הכללים שהוא לומד מהחברה, הוא לומד כללי התנהגות ותרבות המעצבים אותו ועוזרים לו להשתלב בחברה. פרויד, לעומתו, טוען שאכן היחיד מקבל מהחברה כללי התנהגות שונים, אך שהם "מרסנים" את התנהגותו הטבעית שרוצה לבטא את דחפיה ויצריה באופן מיידי. לפי צ'רלס קולי, היחיד מעריך את עצמו לפי האופן בו הוא משתקף בפני המראה של החברה. לפי 'תיאוריית האני במראה' של קולי, האדם לומד להעריך את עצמו כחכם, יפה וכד', בהתאם לאופן בו החברה מגיבה ומתייחסת אליו, וכך הוא מעצב את אישיותו ואת כללי ההתנהגות והתרבות שלו.
ניתן להתייחס גם לתיאוריות אחרות כמו של אלברט בנדורה, הרברט מיד ואחרים.

העבודה יכולה לחקור את התיאוריות השונות ולהסתמך על חומר כתוב בלבד, או שיכולה לכלול בתוכה מחקר, שככל המחקרים במדעי החברה יכול להתבסס על שאלונים, ראיונות, תצפית, סקר או שיטות מחקר איכותני אחרות. גם עבודה שכוללת בתוכה מחקר וגם עבודה שמתבססת רק על חומר תיאורטי, צריכה לכלול בתוכה מבוא, שיציג את שאלת המחקר וטענת המחקר, יסקור בקצרה את החומר התיאורטי והנתונים והצגת הקשר לשאלת המחקר; גוף עבודה שבו ייעשה ניסיון לענות על שאלת המחקר ולבסס את הטענה, באמצעות ניתוח החומר התיאורטי והנתונים מהמחקר, אם נעשה כזה; וסיכום שבו יוצגו מסקנות המחקר.
דוגמא לעבודה בנושא סוציאלזציה יכולה להיות מחקר על תפקיד המשחק כסוכן סוציאליזציה בתהליך התפתחותו של הילד וככלי לרכישת נורמות התנהגותיות, רגשיות ואחרות. הטענה יכולה להיות כי באמצעות המשחק הילד רוכש סמלים חברתיים, רגשיים ואחרים ובאמצעות המשחק הילד לומד להתמודד עם העולם. עבודה אחרת יכולה לבחון 'חיברות מחדש' שבה הפרט מאמץ מרצון כללי התנהגות ותרבות שונים ממה שלמד עד כה, כמו במקרה של חזרה בשאלה, או בכפייה, לדוגמה במקרה של אדם שהיה עשיר ולפתע איבד את נכסיו הכלכליים והוא נאלץ להתמודד עם מושגים כמו עוני וחיים בדוחק.

כבכל עבודה, עבודה בנושא סוציאליזציה צריכה להציג בסיומה רשימה ביביליוגרפית של מקורות ספרותיים, ספרים ומאמרים שעליהם הסתמכה העבודה בדרך לביסוס טענת המחקר.

פסיכולוגיה התפתחותית

פסיכולוגיה התפתחותית היא תחום בפסיכולוגיה שעוסק בחקר השינוי לאורך השנים, כמו ההתפחתות הגופנית, החברתית, הרגשית, התפתחות ביכולת הקוגנטיבית, היכולת להבין דברים, מושגיים או מוסריים, היכולת לפתור בעיות ולגבש זהות עצמאית.
הפסיכולוגיה ההתפתחותית עוסקת בעיקר בחקר התפתחותם של ילדים, והפסיכולוגים ההתפתחותיים מטפלים בבעיות נפשיות, התנהגותיות וחברתיות ובשינוי שחל אצל ילדים ומלווה במקביל את הורי הילד במהלך הטיפול.

עבודות אקדמאיות - עבודות סיכום קורס, עבודות סמינריוניות, עבודות תזה ועוד - ייכתבו על סמך חומר תיאורטי, כמו תיאוריית ההתפתחות הקוגנטיבית של ז'אן פיאזה, תיאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי, ותיאוריות של הוגים נוספים בתחום התפתחות האישיות כמו פרויד, מלאני קליין, דונלד ויניקוט ועוד. במבוא לעבודה תוצג שאלת המחקר וטענת המחקר, קבוצת המחקר שנבדקת (אם יש כזו), ובנוסף סקירה ספרותית קצרה של התיאוריות שעל פיהן מתבססת העבודה ושבאמצעותה תיבחן שאלת המחקר.

תיאוריית ההתפתחות הקוגנטיבית של פיאז'ה דנה בהתפתחות השכלית, וטוענת כי הידע שלנו על העולם במאורגן בסכמות, שמארגנות את דרך ההסתכלות שלנו על העולם, עיבוד המידע, זכירתו, למידתו, פירושו וכדו'. בעבודה יכול להיעשות שימוש בתיאוריה של פיאז'ה ובתיאוריות אחרות, תוך כדי מענה על שאלת המחקר בגוף העבודה, ותוך כדי סקירת התיאוריות השונות והנתונים השונים ינסה לענות על שאלת המחקר.

בחלק מן העבודות נדרש לערוך גם מחקר ולבחון פרט מסוים או קבוצה, מהבחינה ההתפתחותית שלהם. לדוגמה, ניתן לעשות תצפית ומחקר על התנהגותו והתפתחותו של תינוק, לבדוק כיצד הוא תופס דברים, כיצד הוא צובר ידע, כיצד מתפתחת השפה שלו וכד'. מחקר אחר יכול לבחון את התפתחותו השכלית והלשונית של ילד שגדל בסביבה תרבותית משפחתית שונה מאשר הסביבה התרבותית הרגילה, כמו ילד שהוריו עלו מאתיופיה.

בסיום העבודה יש להביא סיכום שבו תוצג טענת המחקר, הדרכים והשיטות שבהם נעשה שימוש לביסוס המסקנות והצגת מסקנות המחקר. לבסוף יש להציג רשימה ביביליוגרפית עפ"י כללי הכתיבה שבה יוצגו המקורות הספרותיים שעל פיהן התבססה העבודה.

פסיכולוגיה חינוכית

פסיכולוגיה חינוכית או פסיכולוגיה בחינוך היא ענף של הפסיכולוגיה העוסק בפסיכולוגיה של התלמיד, המורה או כל פרט העובד או לומד במסגרת חינוכית כלשהי. הפסיכולוגיה החינוכית עוסקת במצבם ובהרגשות של ילדים ובני נוער בנוגע ללימודים, לחברה, ולבעיות רגשיות אישיות שלהם, באמצעות עבודה ייעוצית ואבחונית מול הילד, הדרכת הורים וייעוץ לצוותים חינוכיים. הפסיכולוגים החינוכיים עובדים בבתי הספר ברחבי הארץ, במסגרת הרשויות המקומיות, וכפופים לאגף שפ"י, שירות פסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך. הפסיכולוג החינוכי יאבחן את התלמיד ויקבע לאיזו מסגרת חינוכית הוא צריך להשתייך, ייעץ למורים ולההורים בנוגע לסיוע ולהתערבות, ועוד.

עבודות אקדמאיות בנושא פסיכולוגיה חינוכית יכולות להיכתב על מגוון מקרים; הן על מצבם החינוכי של ילדים עם בעיות התאקלמות, בעיות חברתיות או אחרות, או לעסוק בילדים הלומדים במסגרת חינוך מיוחד, ילדים בעלי הפרעות אישיות כמו ילדים היפראקטיביים, ילדים בעלי אוטיזם, על אלימות בקרב ילדים ואו בני נוער, על ילדים עולים חדשים והשתלבותם בבית הספר, על דרכי חינוך שונות והשפעתן הפסיכולוגית על הילדים, או לעסוק בנקודת מבטו של המורה, היועץ החינוכי או ההורה.

דוגמה לעבודה אקדמאית בפסיכולוגיה חינוכית יכולה להיות השפעתה של הטלוויזיה על הרגשות התלמיד, כיצד הצפייה בה משפיעה על הרגשתו ודיעותיו בנוגע לבית הספר, תפקיד המורה, יחסיו עם חבריו וכדומה. העבודה צריכה להתבסס על חומר תיאורטי בנושא פסיכולוגיה חינוכית ובמידה ומדובר בעבודה מחקרית היא תכלול גם על התנסות ומחקר. מחקר ניתן לערוך באמצעות מעקב אחר התנהגותו של ילד מסוים או קבוצת ילדים מסוימת, באמצעות שאלונים מתוקפים קיימים או שאלונים שיכול להכין כותב העבודה, או באמצעות תצפיות.

עבודה אחרת יכולה לחקור ילדים אלימים ואת ההתמודדות מנקודת המבט של המורה. בעבודה תיבחן גם הרגשותיו האישיות, ההתמודדות האישית והחינוכית של המורה, ודרכי פעולה שבאמצעותן הוא מנסה להתמודד, הן באופן האישי והן באופן המקצועי.

כמו בכל עבודה, עבודה אקדמאית תיכתב עפ"י כללי הכתיבה האקדמאיים ועליה לכלול מבוא, גוף עבודה שיכלול פרקים שבהם ייסקר הנושא בהרחבה, סיכום ורשימה ביבליוגרפית שתכלול את פרטי המקורות בהם נעשה שימוש.

עבודות בפסיכולוגיה

תחום הפסיכולוגיה מורכב מתחומי משנה רבים; אסכולות שונות שלהן גישות שונות, כמו פסיכואנליזה, ביהביוריזם (פסיכולוגיה התנהגותית) וגשטאלט; תחומי מחקר ועיסוק שונים כמו פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה קוגנטיבית ועוד; תחומי עיסוק שונים כמו פסיכולוגיה קלינית, פסיכולוגיה חינוכית, פסיכולוגיה ארגונית ותעשייתית, פסיכולוגיה שיקומית ועוד. בעיקרה, הפסיכולוגיה עוסקת בחקר ההתנהגות האנושית ומבקשת להסביר חוקיות בהתנהגות בני האדם ובעלי החיים.

כתיבת עבודות אקדמאיות בפסיכולוגיה, עבודות קורס, עבודות מחקר, עבודות סמינריוניות, עבודות תזה ואחרות, יכולה להיות באחד מתתי הנושאים של הפסיכולוגיה.

השפעה רבה למדע הפסיכולוגיה יש לאבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד. עבודה אקדמית בפסיכולוגיה יכולה לעסוק בהיבט כזה או אחר הקשור לתורתו של פרויד, מבחינת המודע והלא-מודע, פירוש החלומות, המיניות ועוד. עבודה אקדמית יכולה לשלב בין מחקר תיאורטי שיעסוק בכתביו ובתיאוריות שפיתח פרויד לבין תצפית, למשל תצפית על התנהגותו של תינוק ויחסיו עם אמו והסביבה. ניתן גם לבחון התנהגות שהיא סטייה חברתית, לדוגמה, פדופיליה, לפי התיאוריות של פרויד. ניתן גם להשוות בין התיאוריות של פרויד לבין תיאוריות של הוגים אחרים בפסיכולוגיה. אפשר גם לצאת מחקר הפסיכולוגיה ולשלב אותה בתחומים אחרים במדעי החברה והרוח, ואף לנתח יצירות ספרותיות לפי פרויד, לדוגמה ניתוח הספר 'החטא ועונשו' של דוסטויבסקי, לפי התיאוריה של פרויד.

עבודות אקדמאיות אחרות בפסיכולוגיה יכולות לעסוק בתחומים רבים אחרים, למשל עבודה בפסיכולוגיה רפואית יכולה לבחון את ההשפעות הנפשיות על הופעת מחלות לב. עבודה כזו יכולה ראשית, לבחון ולתאר את המחלה, מהם הגורמים הפיזיולוגיים והנפשיים שעלולים לגרום לה, מהם דרכי ההתמודדות לאחר השיקום מהתקף לב. על עבודה זו יכולה להסתמך על חומר תיאורטי רפואי ופסיכולוגי ובמקביל על מחקר, שיכול להיעשות באמצעות שאלונים שימולאו ע"י קבוצת מחקר של חולי לב.

כאמור, מדע הפסיכולוגיה הוא רחב וכולל תת-תחומים רבים. ניתן להיעזר במקורות ספרותיים רבים ולכתוב על תיאוריות שונות וענפים שונים של הפסיכולוגיה. ניתן למצוא גם ברשת האינטרנט אתרים רבים שעוסקים בפסיכולוגיה ולהיעזר במאמרים שמצויים שם.

כבכל עבודה אקדמית, עבודה בתחום הפסיכולוגיה צריכה להיות בעלות מבנה מסודר ולכלול מבוא לעבודה שבו יוצג הנושא, טענת המחקר, מטרות העבודה ושיטת המחקר באופן כללי; גוף העבודה שיכלול פרקים הנוגעים לשאלת המחקר ולטענת המחקר ושיסקרו חומר תיאורטי בנושא; וסיכום שבו יוצגו מסקנות המחקר. בסוף העבודה יש לכלול רשימה ביבליוגרפית עפ"י כללי הכתיבה האקדמאיים.

פסיכולוגיה בין-תרבותית

פסיכולוגיה בין תרבותית היא תחום מחקר חדש יחסית בפסיכולוגיה, ועיקרו הוא בטענה כי לא ניתן בהכרח ליישם עקרונות ופרקטיקות פסיכולוגיות 'מערביות' על אוכלוסיות שאינן מערביות וכי על כל תרבות להיחקר בנפרד. הפסיכולוגיה הבין תרבותית עוסקת בעקרונות פסיכולוגיים בין תרבויות שונות ובוחנת אם הם רלוונטיים לכל התרבויות או שהם נכונים רק בנוגע לחלקן ותלויים בתרבות שאליה הם שייכים. הפסיכולוגיה הבין תרבותית עוסקת גם בתחום של מפגש בין תרבויות, כיצד אנשים המגיעים מתרבות אחרת משתלבים בתרבות חדשה, כיצד אנשים בעלי יותר מתרבות אחת מתנהגים, וכדומה.

עבודות אקדמאיות בנושא פסיכולוגיה בין תרבותית יכולות לעסוק בתרבויות שונות ממדינות שונות או בתרבויות שונות באותה מדינה, קבוצות תרבותיות שונות באותה מדינה. לדוגמה: נשים דתיות ונשים חילוניות. העבודה יכולה לבדוק כיצד כל קבוצה מתייחסת לערכים שונים בחברה, כמו הריון, נישואים, גידול ילדים וכד'. המחקר יבדוק מהם העקרונות הפסיכולוגיים הדומים לשתי הקבוצות, אם הם אוניברסליים, כלומר שייכים לכלל האנושות, ומהם העקרונות השונים ואם אפשר לגשר ביניהם.

על העבודות להתבסס הן על חומר תיאורטי בנושא והן על חומר מחקרי שיאסוף הסטודנט בעצמו באמצעות מחקר – לרוב באמצעות שאלונים שיחלק לאנשים משתי קבוצות האוכלוסייה, שאלון שיכלול שאלות בנוגע ליחסן של שתי הקבוצות לערכים פסיכולוגיים, התנהגותיים, וחברתיים שונים. בדרך כלל, מכורח הנסיבות, הדגימה תהיה אקראית, אך עליה לשמור על קבוצות גיל הומוגניות, כדי לשמור על אחידות תרבותית בין הקבוצות הנחקרות. את הממצאים מהמחקר יש לשלב בגוף העבודה באמצעות ניתוח כתוב ומוסבר, אך גם באמצעות טבלאות, גרפים, וכד', שיציגו את הנתונים בצורה כמותית-סטטיסטית.
דוגמה נוספת לעבודת מחקר בתחום הפסיכולוגיה הבין-תרבותית יכולה להיות השוואה בין קבוצת הישראלים הוותיקים, ילידי הארץ, לבין עולים חדשים. בעבודה ייבחנו עמדותיהם והרגשותיהם של כל אחת מהקבוצות לחוק, למדינה, למשפחה, לחינוך ועוד.

במבוא לעבודה יש להציג את שאלת המחקר, מהן הקבוצות הנחקרות והצגת הרקע של כל אחת מהן, מהי טענת המחקר וכיצד ועל מה היא תתבסס. בגוף העבודה יש לסקור חומר תיאורטי בד בבד עם שאלות ונתוני המחקר, ולבסוף, בסיכום העבודה, יש לנתח את הנתונים ולהציג את מסקנות המחקר. כמו בכל עבודה אקדמאית, יש להציג בסופה רשימה ביבליוגרפית מפורטת על פי כללי הכתיבה האקדמאיים.

עבודה סוציאלית

כתיבת עבודות בעבודה סוציאלית תיעשה תוך שימוש בחומר תיאורטי בתחום ותוך שימוש במחקר ובפרקטיקה של ניסיון עבודה עם קהילות ויחידים המשתמשים בשירותי הרווחה והעובדים הסוציאליים. עבודה סוציאלית היא מקצוע טיפולי לכל דבר והעוסקים בו מקיימים פגישות עם משפחות, יחידים וקהילות שנתקלים בקשיים חברתיים מסוימים, אם הם נוער במצוקה, נשים מוכות, עבריינים בשיקום, נפגעי סמים, או זקנים הזקוקים לסעד, ועוד. העבודה הסוציאלית מתווכת בין הנזקק לטיפול סיעודי לבין הרשויות, מייצגת ותומכת בבעיותיו, כדי שיוכל להתחזק ולהתמודד עם קשייו, זאת באמצעות התבססות על ערכים חברתיים.

עבודות אקדמיות בנושא עבודה סוציאלית, יכולות להתבסס על חומר תיאורטי בלבד, אם העבודה נכתבת בשלבים ראשונים של לימודי המקצוע. החומר התיאורטי בנושא העבודה הסוציאלית הוא רב ומתבסס על נושאי מחקר כגון פסיכולוגיה, קרימינולוגיה, סוציולוגיה, מדיניות ציבורית, ותפיסות עולם הומניסטיות-סוציאליות, המדגישות את חשיבות הסביבה ביחס לפרט, ואת התערבות והסיוע שלהן לקבוצות וליחידים הזקוקים לתמיכה. עבודות בשלב מתקדם של לימודי עבודה סוציאליות, עבודות סמינריוניות או עבודות תזה, צריכות להסתייע הן בחומר תיאורטי והן במחקר המבוסס על מפגשים עם אותם יחידים ואו קבוצות.

לדוגמה, עבודה סמינריונית העוסקת בנושא קהילת העולים מאתיופיה, צריכה לסקור את החומר הכתוב בנושא, כמו ידיעות וכתבות שנכתבו על הקהילה האתיופית, כיצד העוני שלהן מזקיק תמיכה סיעודית, למה הן זקוקות, מהם המשברים השונים, רגשיים, בריאותיים וכלכליים הפוקדים אותם, לבחון כיצד הם מתמודדים עם הבעיות השונות ולבחון כיצד המדינה עזרה להם להתמודד עם בעיותיהם ולפתור אותם. בנוסף העבודה צריכה להתבסס על מפגשים ספציפיים עם יחידים מהקהילה האתיופית הנעשים בשלב הפרקטיקה של הלימודים.

עבודות אקדמיות בנושא עבודה סוציאלית צריכות להיכתב על פי כללי כתיבה אקדמית מסודרים. העבודות יכילו מבוא, ראשי פרקים, פרק סיכום ורשימה ביבליוגרפית.

פסיכופתולוגיה

פסיכופתולוגיה מתארת את ביטוין של התנהגויות החורגות מהנורמה המקובלת בחברה ועשויות להצביע על הפרעה נפשית אצל האדם; התנהגויות כגון חרדה חברתית, הפרעות אכילה, סכיזופרניה, פדופיליה, ועוד. כן זהו שמו של תחום המחקר העוסק בחקר התנהגויות והפרעות נפשיות אלו.

עבודות בנושא פסיכופתולוגיה ייכתבו במסגרת לימודי פסיכולוגיה ופסיכיאטריה, אך גם במסגרת לימודי עבודה סוציאלית. גם בלימודי משפטים וקרימינולוגיה ניתן לשלב את הנושא. בעבודות תיבחן התנהגות חריגה או הפרעה נפשית מסוימת; כיצד מופיעים התסמינים להתנהגות אצל האדם שחווה אותם, יוסבר הקשר הסיבתי האפשרי בין התופעות והתסמינים, ולבסוף לנסח הסברים לגבי התהליך הנפשי שמוביל אליהם. עבודת מחקר בנושא ניתן לערוך באמצעות ניסוי ותצפית, שיטות כמותיות-סטטיסטיות ואיכותיות; מתוך נתונים טיפוליים קיימים, והמדידות עשויות להיות באמצעות מבחנים פסיכומטריים או בשימוש בבדיקות רפואיות.

בתחום המשפט מתקיים עיסוק בפסיכופתולוגיה כאשר עולה שאלת השפיות, כלומר השאלה האם אדם מבחין בין טוב לרע, ומודע למעשיו באופן המספק את העמדתו לדין. עבודות בתחום המשפטים יכולות להתייחס לדילמות הקיימות בנושא ולבחון כיצד הן נפתרו. לדוגמה, האם פדופיליה היא הפרעה נפשית שלא צריכה לשאת בעונש, או לא?

עבודות אקדמאיות: עבודות קורס, עבודת סמינריוניות או עבודת תזה או דוקטורט בתחום פסיכופתולוגיה יכולות להתמקד בהפרעה נפשית אחת או להשוות בין שתי הפרעות שונות. עבודה שתבחן הפרעות אכילה יכולה להשוות בין אנורקסיה ובולימיה, לבחון מהן הסיבות הנפשיות לגרימת התופעה, ולבחון את הפתרונות לריפוי מהתופעות האלה. בעבודה ייבחנו גם סיבות חיצוניות לתופעה: לחץ חברתי, תדמית, וכן סיבות אישיות: ביטחון עצמי והערכה עצמית נמוכה. ייבחנו גם הסיכונים שקשורים לתופעה, יחסה של הסביבה לתופעה ועוד.

בעבודה יש לשלב בין הניסויים, התצפיות והנתונים לבין חומר מחקרי כתוב בנושא הפסיכופתולוגיה, כך שהמחקר יקבל אמינות וביסוס מדעי. במבוא לעבודה יש לפרט את ההתנהגות הנחקרת, את הדרכים לבחינתה, סקירה קצרה של החומר המחקרי שנכתב בתחום, וסקירה קצרה על מסקנות העבודה. בפרקים לאחר מכן יש לפרט את המחקר, את הנתונים ואת החומר התיאורטי, ובסיומה יש להציג סיכום שינתח את הנתונים ואת תוצאות המחקר ומסקנות שיענו על שאלת המחקר.